![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
המשך תשרי תשכ"ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוצר חב"די (שיחה | תרומות) עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת}} | {{בעבודה מתמשכת}} | ||
{{לשכתב}} | {{לשכתב}} | ||
המשך '''תשרי ה'תשכ"ג''' הוא אחד מההמשכים שאמר הרבי והוא הודפס ב[[לקוטי שיחות]] והוגה אף בספר המאמרים חלק ה' ב[[תשרי]] [[תנש"א]]. | '''המשך''' '''תשרי ה'תשכ"ג''' הוא אחד מההמשכים שאמר הרבי והוא הודפס ב[[לקוטי שיחות]] והוגה אף בספר המאמרים חלק ה' ב[[תשרי]] [[תנש"א]]. | ||
ההמשך נחשב כהמשך המאמרים הקשים ביותר שאמר [[הרבי]]. | |||
== מאחורי ההמשך == | == מאחורי ההמשך == | ||
ההמשך נאמר בראש השנה ד"ה יבחר לנו את נחליתנו{{הערה|נדפס בקונטרס ר"ה תנש"א – סה"מ מלוקט ח"ה ע' ג ואילך; סה"מ ראש השנה ע' צז ואילך.}} | ההמשך נאמר בראש השנה ד"ה יבחר לנו את נחליתנו{{הערה|נדפס בקונטרס ר"ה תנש"א – סה"מ מלוקט ח"ה ע' ג ואילך; סה"מ ראש השנה ע' צז ואילך.}}. | ||
שבת שובה (בקשר עם יום הכיפורים) וכל אדם{{הערה|נדפס בסה"מ מלוקט ח"ה ע' טו ואילך; סה"מ עשי"ת-יוהכ"פ ע' רב ואילך.}}. | |||
חג הסוכות - בסוכות תשבו{{הערה|נדפס בסה"מ מלוקט ח"ה ע' כז ואילך; סה"מ סוכות-שמח"ת ע' סב ואילך.}}; בשיחה שמאחורי המאמר דיבר הרבי על כך שתכנן לומר מאמר אחר ממה שאמר. אך, מפני ש(ר' [[יצחק צבי אייזנבך]]) הביאו לו את המאמר שהינו [[ביכלאך]] של הרבי [[הצמח צדק]] - הרבי אמר מאמר זה. | |||
ושמחת תורה - תורה ציווה{{הערה|נדפס בסה"מ מלוקט ח"ה ע' לז ואילך; סה"מ סוכות-שמח"ת ע' רצט ואילך. [https://torasmoshiach.com/%d7%a1%d7%96-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a6%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%9e%d7%95%d7%92%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%aa-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%94/ בטקסט]. הוספה - [https://torasmoshiach.com/%d7%94%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%94-%d7%92-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%a6%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%a0%d7%95-%d7%9e%d7%a9%d7%94-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%97%d7%aa-%d7%aa/ הנחה בלתי מוגה].}}. | |||
== ראש השנה - ד"ה | == תוכן ההמשך == | ||
=== ראש השנה - ד"ה יבחר לנו את נחלתינו === | |||
מדבר אודות הבחירה של הקב"ה שבאמצעות תקיעת השופר ימושכו העניינים הנעלים וכו'. | מדבר אודות הבחירה של הקב"ה שבאמצעות תקיעת השופר ימושכו העניינים הנעלים וכו'. | ||
== שבת שובה - ד"ה "וכל אדם לא יהיה" == | === שבת שובה - ד"ה "וכל אדם לא יהיה" === | ||
ג' דרגות בלמעלה מהשתלשלות ("שמיני"): א. מילה וקודש הקדשים, ענינם מצוות, ואינו חידוש כי זה היתה מלכתחי' כוונת הבריאה. ב. תשובה, למעלה מתומ"צ, "המצוה הזאת אשר אנכי מצוך", בעל הרצון, אור חדש, מצד התורה יביא אשם, זדונות כשגגות, מצד הקב"ה (שג"כ מתגלה בתורה) יעשה תשובה ונעשים כזכיות. ג. יוכ"פ, עיצומו של יום מכפר, עצמות שלמעלה מבעל הרצון, נמשך ע"י תשובה ומתגלה בכניסת כה"ג לקדה"ק בהזיות אחת למעלה וז' למטה, אחת לפני ז', המשכה מלמעלה מהשתל' בהשתל'. "וכל אדם לא יהיה (גם דמות פני אדם) בבואו לכפר בקודש" אז מתגלה בחי' זו. | ג' דרגות בלמעלה מהשתלשלות ("שמיני"): א. מילה וקודש הקדשים, ענינם מצוות, ואינו חידוש כי זה היתה מלכתחי' כוונת הבריאה. ב. תשובה, למעלה מתומ"צ, "המצוה הזאת אשר אנכי מצוך", בעל הרצון, אור חדש, מצד התורה יביא אשם, זדונות כשגגות, מצד הקב"ה (שג"כ מתגלה בתורה) יעשה תשובה ונעשים כזכיות. ג. יוכ"פ, עיצומו של יום מכפר, עצמות שלמעלה מבעל הרצון, נמשך ע"י תשובה ומתגלה בכניסת כה"ג לקדה"ק בהזיות אחת למעלה וז' למטה, אחת לפני ז', המשכה מלמעלה מהשתל' בהשתל'. "וכל אדם לא יהיה (גם דמות פני אדם) בבואו לכפר בקודש" אז מתגלה בחי' זו. | ||
== סוכות - ד"ה "בסוכות תשבו" == | === סוכות - ד"ה "בסוכות תשבו" === | ||
גילוי העניינים והתשובה של יום הכיפורים למעלה מהכוחות הגלויים. | גילוי העניינים והתשובה של יום הכיפורים למעלה מהכוחות הגלויים. | ||
== שמחת תורה - ד"ה "תורה ציווה" == | === שמחת תורה - ד"ה "תורה ציווה" === | ||
טל ומטר שבתורה, פנימיות וגליא, לימוד לשמה ואינה ירושה לך. ולימוד אדעתא דנפשי' שנק' ירושה כי יורש אורות דתוהו. למעלה מזה מתנה, פנימיות שבפנימיות שלמעלה מהשגה, נמשך מצ"ע ללא עסק האדם. ירושה, יעקב עבדי, בירורים דחול: אינה ירושה לך, דרגת ישראל, בן, יחד שבטי ישראל; מתנה, בחי' ישורון, כבן שבמוח האב. אמנם בשמח"ת מתגלה בשם יעקב שרשה בעצמות, שם העצם דישראל עצמם. שהיורש עומד במקום המוריש, למעלה ממתנה שמצד רצון הנותן. | ישנן שלושה דרגות בלימוד התורה: ירושה (לימוד נגלה שבתורה), "התקן עצמך ללמוד תורה" (לימוד פנימיות התורה כמו שהיא בחיצוניות) ומתנה (לימוד פנימיות התורה כמו שהיא בפנימיות).טל ומטר שבתורה, פנימיות וגליא, לימוד לשמה ואינה ירושה לך. ולימוד אדעתא דנפשי' שנק' ירושה כי יורש אורות דתוהו. למעלה מזה מתנה, פנימיות שבפנימיות שלמעלה מהשגה, נמשך מצ"ע ללא עסק האדם. ירושה, יעקב עבדי, בירורים דחול: אינה ירושה לך, דרגת ישראל, בן, יחד שבטי ישראל; מתנה, בחי' ישורון, כבן שבמוח האב. אמנם בשמח"ת מתגלה בשם יעקב שרשה בעצמות, שם העצם דישראל עצמם. שהיורש עומד במקום המוריש, למעלה ממתנה שמצד רצון הנותן. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
מאמר של הרב [[שמואל פרסמן]] ב[[בני היכלא (כתב עת)]] על המשך תשרי תשכ"ג.{{הערות שוליים}} | מאמר של הרב [[שמואל פרסמן]] ב[[בני היכלא (כתב עת)]] על המשך תשרי תשכ"ג. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]] | [[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]] | ||
[[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:מאמרי אדמו"ר שליט"א]] | ||
גרסה אחרונה מ־11:22, 15 באוקטובר 2025
|
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, חב"דזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
|
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
המשך תשרי ה'תשכ"ג הוא אחד מההמשכים שאמר הרבי והוא הודפס בלקוטי שיחות והוגה אף בספר המאמרים חלק ה' בתשרי תנש"א.
ההמשך נחשב כהמשך המאמרים הקשים ביותר שאמר הרבי.
מאחורי ההמשך[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההמשך נאמר בראש השנה ד"ה יבחר לנו את נחליתנו[1].
שבת שובה (בקשר עם יום הכיפורים) וכל אדם[2].
חג הסוכות - בסוכות תשבו[3]; בשיחה שמאחורי המאמר דיבר הרבי על כך שתכנן לומר מאמר אחר ממה שאמר. אך, מפני ש(ר' יצחק צבי אייזנבך) הביאו לו את המאמר שהינו ביכלאך של הרבי הצמח צדק - הרבי אמר מאמר זה.
ושמחת תורה - תורה ציווה[4].
תוכן ההמשך[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראש השנה - ד"ה יבחר לנו את נחלתינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מדבר אודות הבחירה של הקב"ה שבאמצעות תקיעת השופר ימושכו העניינים הנעלים וכו'.
שבת שובה - ד"ה "וכל אדם לא יהיה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
ג' דרגות בלמעלה מהשתלשלות ("שמיני"): א. מילה וקודש הקדשים, ענינם מצוות, ואינו חידוש כי זה היתה מלכתחי' כוונת הבריאה. ב. תשובה, למעלה מתומ"צ, "המצוה הזאת אשר אנכי מצוך", בעל הרצון, אור חדש, מצד התורה יביא אשם, זדונות כשגגות, מצד הקב"ה (שג"כ מתגלה בתורה) יעשה תשובה ונעשים כזכיות. ג. יוכ"פ, עיצומו של יום מכפר, עצמות שלמעלה מבעל הרצון, נמשך ע"י תשובה ומתגלה בכניסת כה"ג לקדה"ק בהזיות אחת למעלה וז' למטה, אחת לפני ז', המשכה מלמעלה מהשתל' בהשתל'. "וכל אדם לא יהיה (גם דמות פני אדם) בבואו לכפר בקודש" אז מתגלה בחי' זו.
סוכות - ד"ה "בסוכות תשבו"[עריכה | עריכת קוד מקור]
גילוי העניינים והתשובה של יום הכיפורים למעלה מהכוחות הגלויים.
שמחת תורה - ד"ה "תורה ציווה"[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנן שלושה דרגות בלימוד התורה: ירושה (לימוד נגלה שבתורה), "התקן עצמך ללמוד תורה" (לימוד פנימיות התורה כמו שהיא בחיצוניות) ומתנה (לימוד פנימיות התורה כמו שהיא בפנימיות).טל ומטר שבתורה, פנימיות וגליא, לימוד לשמה ואינה ירושה לך. ולימוד אדעתא דנפשי' שנק' ירושה כי יורש אורות דתוהו. למעלה מזה מתנה, פנימיות שבפנימיות שלמעלה מהשגה, נמשך מצ"ע ללא עסק האדם. ירושה, יעקב עבדי, בירורים דחול: אינה ירושה לך, דרגת ישראל, בן, יחד שבטי ישראל; מתנה, בחי' ישורון, כבן שבמוח האב. אמנם בשמח"ת מתגלה בשם יעקב שרשה בעצמות, שם העצם דישראל עצמם. שהיורש עומד במקום המוריש, למעלה ממתנה שמצד רצון הנותן.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאמר של הרב שמואל פרסמן בבני היכלא (כתב עת) על המשך תשרי תשכ"ג.
הערות שוליים
- ↑ נדפס בקונטרס ר"ה תנש"א – סה"מ מלוקט ח"ה ע' ג ואילך; סה"מ ראש השנה ע' צז ואילך.
- ↑ נדפס בסה"מ מלוקט ח"ה ע' טו ואילך; סה"מ עשי"ת-יוהכ"פ ע' רב ואילך.
- ↑ נדפס בסה"מ מלוקט ח"ה ע' כז ואילך; סה"מ סוכות-שמח"ת ע' סב ואילך.
- ↑ נדפס בסה"מ מלוקט ח"ה ע' לז ואילך; סה"מ סוכות-שמח"ת ע' רצט ואילך. בטקסט. הוספה - הנחה בלתי מוגה.