מסכת נדרים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{שס}}
+'''מַסֶּכֶת נְדָרִים''' היא ה[[מסכת]] השלישית ב[[סדר נשים]], המסכת עוסקת בדיני [[נדר]]ים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית. המסכת עוסקת גם בחלויות הנדר ומתי נדר תופס ודברים התלויים בדעתו ובלשונו של אדם. כמו כן עוסקת המסכת דרך אגב בנושאי ביקור חולים ו[[ברית מילה]]{{מקור}}.
-ב'''מסכת נדרים''' יש 11 פרקים ו90 דפים.
-המסכת עוסקת בדיני נדרים, הפרת הבעל והתרת החכם.
+ב[[תלמוד בבלי]] יש למסכת זו 90 דפים.
-== יסודות בהבנת המסכת ==
+== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ==
+{{ערך מורחב|ערך=[[נדר]]}}
 נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.
-למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]<REF>[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.</REF> כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את הבהמה לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות אותיות דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.<REF>ע"כ דברי אדמו"ר.</REF>
+למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[[דרך מצוותיך]] מצוות נדרים.}} כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את ה[[בהמה]] לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של [[נדר]] היורדת בעקבות [[אותיות]] דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.{{הערה|1=ע"כ דברי אדמו"ר.}}
-כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,<REF>רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.</REF> הוא נאמן לאוסרה עליו.<REF>[[כתובות]] ט, א.</REF> ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.<REF>מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.</REF>
+כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,{{הערה|1=רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.}} הוא נאמן לאוסרה עליו.{{הערה|1=[[כתובות]] ט, א.}} ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.{{הערה|1=מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.}}
-== נידוי ==
+=== ביאורים נוספים ===
+ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] במסכת הינם על [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=4aaa62d0-abaa-4d75-83fa-e38fefb21de7&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=209 פרק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=211 פרק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=212 פרק חמישי], ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=213 פרק תשיעי]
+== ביאורי הרבי ==
 בדף ח' במסכת נתבארו דיני נידוי. ביניהם מוזכר הדין כי המזכיר את שם השם לבטלה יהא בנידוי, וכן השומע צריך לנדותו ואם לא יהיה הוא עצמו בנידוי.
-משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם נדר שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו.
+משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם [[נדר]] שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו.
+===נזיפה===
-הרבי{{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:
+{{ערך מורחב|ערך=[[נזיפה]]}}
+הרבי{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=d08f147b-f890-4652-8260-5d1180082dac&st=%u05e0%u05d9%u05d3%u05d5%u05d9&pgnum=612 עמ' 592].}} מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:
-. '''חרם''', שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|מג, ב.}} "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת.
+. '''חרם''', שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערה|מג, ב.}} "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת.
 . '''נידוי''' חמור פחות מחרם, אבל עדיין צריך להיות מורחק מבני אדם.
 . '''נזיפה''', אף אינה מצריכה הרחקה.
+===ביאורים נוספים ===
+*'''מסכת נדרים.''' ענין הנדרים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15945&hilite=8a310389-6343-467d-af1b-9787de13ae15&st=יבמות&pgnum=24 תורת מנחם [[תשי"א]] ב' עמ' 222 (עמ' 243)]
-לפי זה מקשה הרבי כי ב[[מסכת סנהדרין]]{{הערת שוליים|צט, א.}} מוזכרת האמירה של רבי נהוראי על מי שאינו עוסק בתורה - כי דבר ה' בזה, הכרת תכרת" - עונש חמור ביותר, ולעומת זאת באבות פ"ו מ"ב מובאת ההגדרה על ידי רבי יהושע בן לוי "נקרא נזוף", וקשה מדוע לא הזכיר את העונש החמור יותר - "הכרת תכרת".
+*'''מ א.''' טבילה ב[[מעיין]]. '''[[מעיין|לערך מתומצת]]'''
-הרבי מבאר כי חלוקים שני המאמרים זה מזה. בעוד שבסנהדרין מדברת הגמרא על מי שמבטל תורה ואינו לומד כלל, מדברת המשנה באבות על מי שאינו "עוסק בתורה", הכוונה ל"עסק", אותה מגדירה הגמרא בבא מציעא {{הערת שוליים|כט, ב. זבן וזבין תגרא איקרא.}} למי שנותן ונושא על מנת להרויח חלק נוסף, ומי שאינו עוסק להכני את התורה בעניני העולם ולהשליטה על העולם, זה אינו "עוסק" בתורה, ולכן נקרא נזוף, ולא העונש החמור של "הכרת תכרת". ולכן נאמר עליו "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" שכן הוא עצמו טוב לא, אשריו העולם הזה ובעולם הבא, אם כי יש כאן עלבון התורה, אוי לזה שלומד תורה ואינו מכיר בכוחה העצום לכבוש את העולם.
+*'''סב א.''' וקדשתו, לכל דבר שב[[קדושה]], לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)]
-בזאת מבינים את עונשו - נזיפה. ב[[מסכת מועד קטן]] {{הערת שוליים|טז, ב}} מוזכר העונש לגבי חכם מסוים שלא הבין חומר של דין מסוים, ולכן קיבל על עצמו נזיפה. כך גם זה, שאינו מכיר בכוחה העצום של התורה לכבוש את העולם.
+== קישורים חיצונים ==
+*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=16&daf=2&format=pdf מסכת נדרים] {{הב}}
-=== ביאורי הרבי ===
+{{שס}}
-*'''מסכת נדרים.''' ענין הנדרים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15945&hilite=8a310389-6343-467d-af1b-9787de13ae15&st=יבמות&pgnum=24 תורת מנחם תשי"א ב' עמ' 222 (עמ' 243)]
+[[קטגוריה:ש"ס]]
-*'''מ א.''' טבילה ב[[מעיין]]. [[מעיין|לערך מתומצת]]
+[[קטגוריה:סדר נשים]]
-*'''סב א.''' וקדשתו, לכל דבר שב[[קדושה]], לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 206 (עמ' 215)]
-=== ביאורי אדמו"ר הצמח צדק ===
-ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] במסכת הינם על [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=4aaa62d0-abaa-4d75-83fa-e38fefb21de7&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=209 פרק ראשון], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=211 פרק רביעי], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=212 פרק חמישי], ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=213 פרק תשיעי]
-== קישורים חיצונים ==
-[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=16&daf=2&format=pdf מסכת נדרים באיברו בוקס]
 {{הערות שוליים}}
-[[קטגוריה:ש"ס]]
+[[en:Nedarim]]