נוטריקון – הבדלי גרסאות
קישור |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''נוֹטָרִיקוֹן''' הוא שיטת כתיבה קצרנית, שמביאה לידי ביטוי רעיון שלם באמצעות מספר אותיות מועט, וחושפת משמעות נוספת מעבר לתיבות עצמם. | '''נוֹטָרִיקוֹן''' הוא שיטת כתיבה קצרנית, שמביאה לידי ביטוי רעיון שלם באמצעות מספר [[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] מועט, וחושפת משמעות נוספת מעבר לתיבות עצמם. | ||
התורה עצמה משתמשת במקומות רבים בלשון נוטריקון, ו[[חז"ל]] מוציאים באמצעותה הלכות ודרשות במקומות רבים. | התורה עצמה משתמשת במקומות רבים בלשון נוטריקון, ו[[חז"ל]] מוציאים באמצעותה הלכות ודרשות במקומות רבים. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
*'''[[אתב"ש]]''' כל האותיות (מלבד הסופיות) מתחלפות זו בזו כאשר האות הראשונה מתחלפת באות האחרונה (א-ת) השניה בזאת שלפני האחרונה (ב-ש), וכן הלאה{{הערה|מופיע כבר בתורה, כפי שמפרשים על ירמיהו כה, כו "מלך ששך ישתה אחריהם" (וכן נא, מא) ש'ששך' הוא בבל. ודוגמא נוספת: "ישבי לב" (ירמיהו נא, א) שהוא 'כשדים'. וראו גם סנהדרין כב שתיבות 'מנא מנא תקל ופרסין' נכתבו במשתה בלשאצר בצופן א"ת ב"ש. וראו גם בשולחן ערוך אורח חיים תכח ג' סימן לקביעות המועדים לפי צופן זה.}} | *'''[[אתב"ש]]''' כל האותיות (מלבד הסופיות) מתחלפות זו בזו כאשר האות הראשונה מתחלפת באות האחרונה (א-ת) השניה בזאת שלפני האחרונה (ב-ש), וכן הלאה{{הערה|מופיע כבר בתורה, כפי שמפרשים על ירמיהו כה, כו "מלך ששך ישתה אחריהם" (וכן נא, מא) ש'ששך' הוא בבל. ודוגמא נוספת: "ישבי לב" (ירמיהו נא, א) שהוא 'כשדים'. וראו גם סנהדרין כב שתיבות 'מנא מנא תקל ופרסין' נכתבו במשתה בלשאצר בצופן א"ת ב"ש. וראו גם בשולחן ערוך אורח חיים תכח ג' סימן לקביעות המועדים לפי צופן זה.}} | ||
*'''[[כתב מזוזות|אבגד]]''' - כל אות מתחלפת באות שאחריה, האות א' מתחלפת באות ב', האות ג' מתחלפת באות ד', וכן הלאה{{הערה|ראו שבת קד, א: "אל תקרי ולא קרב אלא ולא קרא".}}. | *'''[[כתב מזוזות|אבגד]]''' - כל אות מתחלפת באות שאחריה, האות א' מתחלפת באות ב', האות ג' מתחלפת באות ד', וכן הלאה{{הערה|ראו שבת קד, א: "אל תקרי ולא קרב אלא ולא קרא".}}. | ||
*'''[[ | *'''[[אטב"ח]]''' - כל זוג אותיות שיוצר יחד מספר שלם, מתחלף עם עצמו, כך האותיות א-ט שיוצרות יחד את המספר עשר, מתחלפות ביניהם, האותיות ב-ח, וכן הלאה. צופן זה כולל גם את האותיות הסופיות שיש להן ערך מספרי גבוה{{הערה|ץ - 900, ף - 800, ן - 700, ם - 600.}}, והאותיות האמצעיות בכל סדרה (ה-נ-ך) שאינן מצטרפות למספר שלם, מתחלפות ביניהם{{הערה|ראו תלמוד בבלי כתובות סז: אל תקרי גדיותיך אלא גוויתיך". רבי חייא השתמש בהחלפה זו רבות, וראו גם סובה נב, ב.}}. | ||
*'''אי"ק בכ"ר''' - כל האותיות שיש להם [[גימטריא]] קטנה זהה (ערך מספרי זהה כאשר מורידים את האפסים מהערך המספרי שלהם) מתחלפות זו בזו. | *'''[[אי"ק בכ"ר]]''' - כל האותיות שיש להם [[גימטריא]] קטנה זהה (ערך מספרי זהה כאשר מורידים את האפסים מהערך המספרי שלהם) מתחלפות זו בזו. | ||
*'''[[אלב"מ]]''' - חלוקת אותיות האל"ף בי"ת ל-2 (כל קבוצה בת 11 אותיות) הנכתבות זו מתחת לזו, וכל זוג אותיות מתחלף זה בזה (כל אות עם האות ה-11 שלפניה או שלאחריה){{הערה|א-ל, ב-מ, ג-נ, ד-ס, ה-ע, ו-פ, ז-צ, ח-ק, ט-ר, י-ש, כ-ת.}}. | *'''[[אלב"מ]]''' - חלוקת אותיות האל"ף בי"ת ל-2 (כל קבוצה בת 11 אותיות) הנכתבות זו מתחת לזו, וכל זוג אותיות מתחלף זה בזה (כל אות עם האות ה-11 שלפניה או שלאחריה){{הערה|א-ל, ב-מ, ג-נ, ד-ס, ה-ע, ו-פ, ז-צ, ח-ק, ט-ר, י-ש, כ-ת.}}. | ||
*'''אח"ס בט"ע''' - חלוקת אותיות האלף בית לשלוש, כאשר האותיות הראשונות בכל סדרה מתחלפות זו בזו: אח"ס בט"ע גי"פ דכ"צ הל"ק ומ"ר זנש"ת{{הערה|ראו ברש"י על פסחים ה, א: "אך חלק - אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ ותופס ח' תחת אל"ף וצד"י במקום כ'".}}. | *'''אח"ס בט"ע''' - חלוקת אותיות האלף בית לשלוש, כאשר האותיות הראשונות בכל סדרה מתחלפות זו בזו: אח"ס בט"ע גי"פ דכ"צ הל"ק ומ"ר זנש"ת{{הערה|ראו ברש"י על פסחים ה, א: "אך חלק - אכין ורקין מיעוטין אלמא מקצת היום מותר ומקצתו אסור ומעתה יש לנו לחלק חציו לאיסור וחציו להיתר ואיכא דאמר אך הוא חץ בגימטריא דאח"ס בט"ע גי"ף דכ"ץ ותופס ח' תחת אל"ף וצד"י במקום כ'".}}. | ||