בעל קורא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:דוד_רסקין-.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הבעל קורא הרב [[דוד רסקין]] בעת [[קריאת התורה]] ב-[[770]] במנין של [[הרבי]]]]
-אחד מ'[[כלי הקודש]]' ב[[בית הכנסת]] הוא '''בעל קורא''', שתפקידו לקרוא ב[[מניין|ציבור]] את ה[[קריאת התורה|קריאה]] השייכת לאותו יום מתוך [[ספר תורה|ספר התורה]], בהגייה הנכונה ועם [[טעמי המקרא]].
+'''בעל קורא''' הוא אדם שתפקידו לקרוא ב[[מניין|ציבור]] את ה[[קריאת התורה|קריאה]] השייכת לאותו יום מתוך [[ספר תורה|ספר התורה]], בהגייה הנכונה ועם [[טעמי המקרא]].
 ספר התורה מתוכו קוראים בבית הכנסת אינו מנוקד ומפוסק, ולא מופיעים בו טעמי המקרא, והבעל קורא נדרש להכין את הקריאה היטב, על מנת לקרוא בצורה מדוייקת ללא טעויות שעלולות לשנות משמעות הדברים.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 [[אדמו"ר הזקן]] היה בעצמו הבעל קורא בבית המדרש שלו, והיה מדייק מאוד בקריאה הן בניקוד ובהגייה, והן בטעמי המקרא.
-בבית מדרשו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נהוג לעצור את הבעל קורא ולתקן אותו אפילו על טעות בטעמי המקרא במקומות שלא משנים את משמעות הדברים, ואפילו בפסוקים עם שם ה'{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שבת]] [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ד]], נדפס ב[[ספר השיחות (ריי"צ)| ספר השיחות]] המתורגם ללשון הקודש עמוד מג.}}.
+בבית מדרשו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה נהוג לעצור את הבעל קורא ולתקן אותו אפילו על טעות בטעמי המקרא במקומות שלא משנים את משמעות הדברים, ואפילו בפסוקים עם שם ה'{{הערה|שיחת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[שבת]] [[חול המועד]] [[סוכות]] [[תש"ד]], נדפס ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)| ספר השיחות]] המתורגם ללשון הקודש עמוד מג.}}.
 [[אדמו"ר הרש"ב]] לא נהג להתערב בענינים הקשורים עם ניהול בית הכנסת, ולא הורה לתקן את הבעל קורא ולדקדק איתו, וכך המשיכו לנהוג גם [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf פרדס חב"ד גליון 19, שבט תשס"ט, עמוד 8].}}.