דוד מתתיהו רבינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (49 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ: | [[קובץ:ביאלא_בב.JPG|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד מתתיהו מח"ס להבת דוד, מביאלא בני ברק]] | ||
רבי '''דוד מתתיהו רבינוביץ''' ([[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה בתשרי]] [[תשנ"ח]]) היה האדמו"ר מ[[חסידות ביאלא|ביאלא]], וקודם לכן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בעיר [[שדליץ]] שב[[פולין]] ב[[כ"ד בכסלו]] [[תרפ"ח]] לאביו בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא. הוגלה עם משפחתו ל[[סיביר]]. בשנת [[תש"ב]] הצטרף יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), ל[[ילדי טהראן]]. עם הגיעו ל[[ארץ ישראל]] בערב [[פורים]] [[תש"ג]], אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב [[יוסף שלמה כהנמן]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת פוניבז'|פוניבז']], ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב יוסף שלמה כהנמן. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי [[ראש חודש]], הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות"{{הערה|בטאון עולם החסידות, כסלו תשנ"ח.}}. | |||
עוד לפני חתונתו קיבל כתב [[סמיכה לרבנות]] מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של [[בני ברק]]{{הערה|קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.}}. נישא בשנת [[תשי"ח]] לטויבא שדרובצקי, בתו של ה[[אדמו"ר]] שמואל אברהם שדרוביצקי מ[[ביאליסטוק]]{{הערה|בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.}}, ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת [[תשכ"ב]] התאלמן ולאחר שנים מספר [[נישואין|נשא]] את שרה רבקה רבינוביץ. | |||
הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי [[ביאלא|יחיאל יהושע מביאלא]] שנפטר בכ"א [[שבט]] [[תשמ"ב]]. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין בעל קול ערב. | |||
== | == קשריו עם הרבי == | ||
בשנת [[תשל"ו]] ביקש מאחד מ[[חסיד]]יו שנסע ל[[ניו יורק]] להעביר מכתב לידיו של [[הרבי]]. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' ה[[מזכיר]]ים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי הרבי, אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ{{הערה|עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב [[שלום דובער הלוי וולפא]] - [[שמן ששון מחבריך]] ח"ד.}}. | |||
בחודש [[כסלו]] [[תשמ"ג]], כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע ה[[אדמו"ר]] ל[[ניו יורק]] וביקש להיכנס ל[[יחידות]]{{הערה|למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.}}. אלא שלפתע [[מחלה|חלה]] ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח [[הרבי]] את [[מזכיר]]יו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר{{הערה|מפי ר' [[לייבל גרונר]].}}. | |||
באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בנו האדמו"ר מביאלא בית שמש ומשמשו ר' אברהם לור לרבי להתברך מפיו. הרבי בירך אותו בחום, ונתן לו שבעה דולרים כנגד שבעת האדמורי"ם בשושלת ביאלא. | |||
== ציפייה ל[[גאולה]] == | |||
[[קובץ:שידלובצא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חתנו רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא]] | |||
[[קובץ:יעקב מנחם מביאלא.JPG|ימין|ממוזער|250px|בנו רבי יעקב מנחם מביאלא בני ברק]] | |||
במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה{{הערה|מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.}}, בימי [[בין המצרים]] הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך". | |||
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] נתקף בחולשה. ב[[מוצאי שבת]] בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]], בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד". | |||
לאחר פטירתו הוכתרו לאדמורי"ם בניו. השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת [[גבעת שאול]] שב[[ירושלים]], רבי פנחס ירמיהו הוכתר לאדמו"ר - מביאלא בבית שמש (חתן רבי אברהם מזוהיעל), ופתח בית מדרש ומרכזי קירוב ברחבי עולם, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מ[[סערעט ויז'ניץ']]. | |||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יחיאל יהושע רבינוביץ']] מביאלא|רשימה=אדמו"רי [[ביאלא]] [[בני ברק]]|שנה=[[כ"ד כסלו]] [[תרפ"ט]] - [[כ"ה תשרי]] [[תשנ"ח]]|הבא=האדמו"ר רבי [[יעקב מנחם רבינוביץ]] מביאלא בני ברק, האדמו"ר רבי [[אברהם רבינוביץ']] מאוסטרובה, האדמו"ר רבי פנחס ירמיהו מביאלא בית שמש, האדמו"ר רבי [[אהרן שלמה רבינוביץ']] מביאלא [[בורו פארק]], והאדמו"ר רבי [[זאב וולף קורנרייך]] משידלובצא}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{מיון רגיל:רבינוביץ', דוד מתתיהו}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי ביאלא]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת פונוביז']] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:53, 3 ביולי 2023
רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו תרפ"ט - כ"ה בתשרי תשנ"ח) היה האדמו"ר מביאלא, וקודם לכן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בעיר שדליץ שבפולין בכ"ד בכסלו תרפ"ח לאביו בעל ה'חלקת יהושע' מביאלא. הוגלה עם משפחתו לסיביר. בשנת תש"ב הצטרף יחד עם אֶחיו (למעט אחיו הגדול רבי ירחמיאל צבי), לילדי טהראן. עם הגיעו לארץ ישראל בערב פורים תש"ג, אומץ עם עוד קבוצה של ילדי טהראן, על ידי הרב יוסף שלמה כהנמן ראש ישיבת פוניבז', ולמד בישיבת פוניבז' בראשותו של הרב יוסף שלמה כהנמן. שם נודע בעבודת ה' מיוחדת. באחד מימי ראש חודש, הוא ניגש להלל בישיבת פונוביז' בהתרגשות ושפיכת לב. כאשר רבי יוסף שלמה, ראש הישיבה הוזמן לעלייה לתורה, הוא לא יכול היה לפתוח את פיו, ופרץ בבכי מר באמרו "אחרי הלל כזה, איך אפשר להתאפק מלבכות"[1].
עוד לפני חתונתו קיבל כתב סמיכה לרבנות מדודו, רבי יוסף צבי קאליש מסקרנביץ, שהיה רבה של בני ברק[2]. נישא בשנת תשי"ח לטויבא שדרובצקי, בתו של האדמו"ר שמואל אברהם שדרוביצקי מביאליסטוק[3], ממנה נולדו לו שתי בנות. בשנת תשכ"ב התאלמן ולאחר שנים מספר נשא את שרה רבקה רבינוביץ.
הוכתר לאדמו"ר כחצי שנה לאחר פטירתו של אביו רבי יחיאל יהושע מביאלא שנפטר בכ"א שבט תשמ"ב. נודע בעבודת ה' מיוחדת מתוך התלהבות ומתיקות, היה מלחין בעל קול ערב.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשל"ו ביקש מאחד מחסידיו שנסע לניו יורק להעביר מכתב לידיו של הרבי. הרד"מ הדגיש כי המכתב יועבר דווקא לידי הרבי, ולא לידי א' המזכירים וכו'. במידה והדבר לא יתאפשר - שיוחזר המכתב לידיו. החסיד ניסה בדרכים שונות להעביר את המכתב לידי הרבי, אך הדבר לא התאפשר, והדבר חזר לידי רד"מ[4].
בחודש כסלו תשמ"ג, כחצי שנה לאחר הכתרתו, נסע האדמו"ר לניו יורק וביקש להיכנס ליחידות[5]. אלא שלפתע חלה ר' דוד מתתי', והדבר לא התאפשר. בתקופת חליו שלח הרבי את מזכיריו מספר פעמים לבדוק מה שלום האדמו"ר[6].
באחד מהשנים שלאחר מכן, שלח את בנו האדמו"ר מביאלא בית שמש ומשמשו ר' אברהם לור לרבי להתברך מפיו. הרבי בירך אותו בחום, ונתן לו שבעה דולרים כנגד שבעת האדמורי"ם בשושלת ביאלא.
ציפייה לגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שנות אדמו"רותו הקים מוסדות תורה, הקים מחדש את ישיבת אור קדושים ביאלא, בתי מדרשות בירושלים ובני ברק. נודע בתשוקה תמידית לגאולה, כך חיבר ניגוני ציפייה לגאולה[7], בימי בין המצרים הוא היה נוסע לעיר העתיקה לשבתות יחד עם חסידיו כדי לשהות סמוך למקום המקדש שם היה מתפלל על ביאת משיח. חלק מניגוניו אלו ועוד יצאו לאור לאחר פטירתו בקלטת "מקדש מלך".
בחודש תשרי תשנ"ח נתקף בחולשה. במוצאי שבת בראשית, בעודו מעיין בספר קדושת לוי ביום ההילולא של המחבר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בכ"ה תשרי, הוא עלה השמימה. דברי תורתו יצאו לאור לאחר פטירתו בספר "להבת דוד" (ה"כ) על התורה ומועדים, וכן הדרכותיו לחסידיו לוקטו ויצאו לאור בספר "אורחות דוד".
לאחר פטירתו הוכתרו לאדמורי"ם בניו. השני רבי יעקב מנחם רבינוביץ (חתן רבי צבי הירש רוזנבוים מקרעטשניף) כאדמו"ר מביאלא בני ברק, כשלצידו מכהן אחיו הבכור רבי צבי יאיר שמואל כרב החסידות. רבי אברהם הוכתר כאדמו"ר מאוסטרובא ופתח בית מדרש וישיבה "אור קדושים" בשכונת גבעת שאול שבירושלים, רבי פנחס ירמיהו הוכתר לאדמו"ר - מביאלא בבית שמש (חתן רבי אברהם מזוהיעל), ופתח בית מדרש ומרכזי קירוב ברחבי עולם, והאח הצעיר, רבי אהרן שלמה רבינוביץ', הוכתר כאדמו"ר מביאלא - בורו פארק. חתנו של האדמו"ר, רבי זאב וולף קורנרייך, קיבל את בית המדרש בירושלים, שם פתח חסידות בשם שידלובצא. חתן נוסף הוא רבי יעקב הגר, האדמו"ר מסערעט ויז'ניץ'.
| הקודם: האדמו"ר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ' מביאלא |
אדמו"רי ביאלא בני ברק כ"ד כסלו תרפ"ט - כ"ה תשרי תשנ"ח |
הבא: האדמו"ר רבי יעקב מנחם רבינוביץ מביאלא בני ברק, האדמו"ר רבי אברהם רבינוביץ' מאוסטרובה, האדמו"ר רבי פנחס ירמיהו מביאלא בית שמש, האדמו"ר רבי אהרן שלמה רבינוביץ' מביאלא בורו פארק, והאדמו"ר רבי זאב וולף קורנרייך משידלובצא |
הערות שוליים
- ↑ בטאון עולם החסידות, כסלו תשנ"ח.
- ↑ קובץ תורני מאורי יהושע חלק א'.
- ↑ בנו של ר' מאיר שלום מביאלסטוק, שהיה חתנו של רבי מנחם נחום מקוברין - ביאלסטוק, וצאצא של רבי דוד לקס מבאר.
- ↑ עדות משמשי ר' דוד מתתי' בפני הרב שלום דובער הלוי וולפא - שמן ששון מחבריך ח"ד.
- ↑ למרות שאז בוטולו היחידויות, הרי שלאדמו"רים ואישי ציבור הותר באופן מיוחד להיכנס ליחדיויות.
- ↑ מפי ר' לייבל גרונר.
- ↑ מתוכם: והשב כהנים לעבודתם, מקדש מלך עיר מלוכה, ועוד.