שובם של ערי סדום לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ערי סדום שנחרבו ב[[מהפכת סדום ועמורה|הפיכת סדום ועמורה]] עתידים להיבנות מחדש על ידי הקב"ה''', ועניינו של ייעוד זה הוא גם כהשוואה למצבה של [[ירושלים]] בזמן ה[[גלות]] - שכאשר יקים הקב"ה את [[ירושלים]] [[לעתיד לבוא]], יבנה אותה יחד עם ערי סדום ואת ערי השומרון, וגם שלעתיד לבוא אין מקום חרב לעולם. | '''ערי סדום שנחרבו ב[[מהפכת סדום ועמורה|הפיכת סדום ועמורה]] וערי שומרון שנחרבו בידי מלך אשור עתידים להיבנות מחדש על ידי הקב"ה''', ועניינו של ייעוד זה הוא גם כהשוואה למצבה של [[ירושלים]] בזמן ה[[גלות]] - שכאשר יקים הקב"ה את [[ירושלים]] [[לעתיד לבוא]], יבנה אותה יחד עם ערי סדום ואת ערי השומרון, וגם שלעתיד לבוא אין מקום חרב לעולם. ייעוד זה הינו חלק מייעוד חזרת [[עשרת השבטים]] במהלך [[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות.]] | ||
== מקור הייעוד == | == מקור הייעוד == | ||
מקור הייעוד הוא בנבואת [[יחזקאל]] | מקור הייעוד הוא בנבואת [[יחזקאל]]{{הערה|פרק טז.}} שענינה - "הודע לירושלים את תועבותיה{{הערה|שם, פסוק ב.}}", והיא משל על עיר הקודש ירושלים כהשוואה לערים אחרות{{הערה|סדום ובנותיה, שומרון, וארצות הכנעני האמורי והחיתי.}}. [[מלבי"ם|המלבי"ם]] מבאר כי זוהי [[נבואה]] על עוונות עם ישראל בזמן הגלות, למרות שקרבם הקב"ה: | ||
{{ציטוט|תוכן="ימשיל את ענין ה' עם ישראל כמי שמצא אסופי ילדה נעזבת מאבותיה אשר השליכוה בגועל נפשה למדבר שממה, ונדיב אחד עבר שם וחמל על הילדה ושם עיניו עליה לטובה עד שגדלה, ואז נשא אותה לאשה והטיב לה בכל מיני טובות, והיא שכחה את כל תגמולוהי עליה וזנתה תחתיו להכעיסו".|מקור=מלבי"ם - באור הענין, יחזקאל ט"ז, ב.}}בדברי התוכחה מביא הנביא את עוונם של ערי סדום ושומרון כהשוואה לעוונה של [[ירושלים]], שהגדישה סאתה יותר מהם | {{ציטוט|תוכן="ימשיל את ענין ה' עם ישראל כמי שמצא אסופי ילדה נעזבת מאבותיה אשר השליכוה בגועל נפשה למדבר שממה, ונדיב אחד עבר שם וחמל על הילדה ושם עיניו עליה לטובה עד שגדלה, ואז נשא אותה לאשה והטיב לה בכל מיני טובות, והיא שכחה את כל תגמולוהי עליה וזנתה תחתיו להכעיסו".|מקור=מלבי"ם - באור הענין, יחזקאל ט"ז, ב.}}בדברי התוכחה מביא הנביא את עוונם של ערי סדום ושומרון כהשוואה לעוונה של [[ירושלים]], שהגדישה סאתה יותר מהם{{הערה|שם, פסוקים מו-נב.}}. | ||
וכחלק מבושתה של ירושלים על עוונותיה | וכחלק מבושתה של ירושלים על עוונותיה{{הערה|וזהו בעבור "לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית בְּנַחֲמֵךְ אֹתָן" - פסוק נד.}}, עתיד הקב"ה לבנות את ערי סדום וערי שומרון יחד עם בנייתה מחדש של ירושלים: | ||
{{ציטוט|תוכן="וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה . . וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן".|מקור=יחזקאל פרק ט"ז, פסוקים נג-נה.}} | {{ציטוט|תוכן="וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה . . וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן".|מקור=יחזקאל פרק ט"ז, פסוקים נג-נה.}} | ||
שובן של הערים יהיה על ידי שירפא הקב"ה את אדמתם מהגפרית והמלח שניתכו עליהן ב[[מהפכת סדום ועמורה|הפיכת סדום ועמורה]] | שובן של הערים יהיה על ידי שירפא הקב"ה את אדמתם מהגפרית והמלח שניתכו עליהן ב[[מהפכת סדום ועמורה|הפיכת סדום ועמורה]]{{הערה|רש"י על הפסוק.}}, ישיב אליהן את אנשיהן ויושיבם בהן<ref>מצודת דוד על הפסוק.</ref>. | ||
במדרש | במדרש{{הערה|שמות רבה פרשת בא טו, כא. וזהו על דרך הייעוד שנאמר בישעיהו (נח, יב) "ובנו ממך חרבות עולם" (פירוש מהרז"ו שם).}} נאמר כי עתיד הקב"ה לחדש עשרה דברים לעתיד לבוא, ומהם: | ||
{{ציטוט|תוכן="הרביעית . . בונין כל ערים החרבות ואין מקום חרב לעולם. ואפילו סדום ועמורה נבנית לע"ל שנאמר "ואחותיך סדום ובנותיה תשבנה לקדמתן"".|מקור=מדרש רבה פרשת בא טו, כא.}}[[הרבי]] | {{ציטוט|תוכן="הרביעית . . בונין כל ערים החרבות ואין מקום חרב לעולם. ואפילו סדום ועמורה נבנית לע"ל שנאמר "ואחותיך סדום ובנותיה תשבנה לקדמתן"".|מקור=מדרש רבה פרשת בא טו, כא.}}[[הרבי]]{{הערה|לקוטי שיחות שבהערה 12, הערה 53.}} מציין בקשר לייעוד זה ל[[שני לוחות הברית|של"ה]] הקדוש{{הערה|חלק תושב"כ פ' לך, רעט, א. | ||
וראה פירוש מהרי"א על שמות רבה שם: "הרביעית שהם בונים כל ערים החרבות כו' בכח החסד כטעם עולם חסד יבנה", ואולי יש לקשר זאת לדברי השל"ה על הצלת אברהם - מידת ה[[ספירת החסד|חסד]] - את סדום. ואכ"מ. | וראה פירוש מהרי"א על שמות רבה שם: "הרביעית שהם בונים כל ערים החרבות כו' בכח החסד כטעם עולם חסד יבנה", ואולי יש לקשר זאת לדברי השל"ה על הצלת אברהם - מידת ה[[ספירת החסד|חסד]] - את סדום. ואכ"מ.}}, שמבאר כי מאמציו ובקשתו של אברהם אבינו מהקב"ה להצלת לוט והצלת ערי סדום מהפיכתן הוא להיות עניינים אלו קשורים למלך המשיח: | ||
{{ציטוט|תוכן="ענייני אברהם הוראה . . על שעבוד מלכיות וגאולה שתהיה על ידי משיח בן דוד הבא מלוט . . ואפשר דזהו הענין ד' מלכי' מיד ששלטו בלוט הלכו כמ"ש ויקחו את לוט וילכו וגו' דאע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו כי רצון ד' מלכיו' הוא לבטל ישראל ולבטל משיחם חס ושלום ועל זה רדף אברהם אבינו מהר להצילו והציל גם את סדום כי בבוא מלכות משיח אזי ערי סדום ועמורה תשובנה כדכתיב ביחזקאל".|מקור=שני לוחות הברית, חלק תושב"כ פ' לך-לך דף רעט, א.}} | {{ציטוט|תוכן="ענייני אברהם הוראה . . על שעבוד מלכיות וגאולה שתהיה על ידי משיח בן דוד הבא מלוט . . ואפשר דזהו הענין ד' מלכי' מיד ששלטו בלוט הלכו כמ"ש ויקחו את לוט וילכו וגו' דאע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו כי רצון ד' מלכיו' הוא לבטל ישראל ולבטל משיחם חס ושלום ועל זה רדף אברהם אבינו מהר להצילו והציל גם את סדום כי בבוא מלכות משיח אזי ערי סדום ועמורה תשובנה כדכתיב ביחזקאל".|מקור=שני לוחות הברית, חלק תושב"כ פ' לך-לך דף רעט, א.}} | ||
== | == חורבנן ושובן של ערי שומרון == | ||
כמסופר ב[[נביא]] | כמסופר ב[[נביא]]{{הערה|מלכים ב', פרק י"ז.}}, שומרון נחרבה בידי שלמנאסר מלך אשור בזמן מלכות הושע בן אלה מלך ישראל, אשר עשה הרע בעיני ה'{{הערה|אך פחות מהמלכים שלפניו, כיון שכבר בטלו עגלי הזהב להם עבדו ישראל וסרו שומרי הדרכים ששם ירבעם שמנעו מבנ"י לעלות לרגל לירושלים. - רש"י על פסוק ב'.}}. הושע היה לשלמנאסר לעבד ונתן לו מנחה, וכאשר גילה שלמנאסר כי הושע רוצה למרוד בו אסר אותו בבית הכלא{{הערה|פסוקים ג-ד שם.}}. אזי עלה שלמנאסר לכבוש את כל ארץ ישראל וצר על שומרון, עד כי בשנה התשיעית למלכות הושע לכד את שומרון והגלה את עשרת השבטים [[מלכות ישראל]] לאשור, שם הושיבם בערים חלח, חבור, נהר גוזן וערי מדי{{הערה|פסוקים ה-ו שם.}}. | ||
[[לעתיד לבוא]] עתיד הקב"ה להחזיר את [[עשרת השבטים]] מגלות אשור. שיבתם של בני שומרון למקומם לעתיד לבוא הינה אם כן חלק מייעוד הגאולה של חזרת [[עשרת השבטים]] ב[[קיבוץ גלויות]] לעתיד לבוא. | [[לעתיד לבוא]] עתיד הקב"ה להחזיר את [[עשרת השבטים]] מגלות אשור{{הערה|כדברי הנביא [[ישעיהו הנביא|ישעיהו]] (פרק כז, פסוק יג) "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור".}}. שיבתם של בני שומרון למקומם לעתיד לבוא הינה אם כן חלק מייעוד הגאולה של חזרת [[עשרת השבטים]] ב[[קיבוץ גלויות]] לעתיד לבוא. | ||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
בביאור חילוק עונשם של הערים סדום ועמורה שנענשו בהפיכתם ובשריפתם ולא כאדמה וצבוים שרק נהפכו{{הערה|וירא י"ט, כ"ד-כ"ה}}, מבאר [[הרבי]] כי חטאתם של סדום ועמורה היתה (לבד מחטאיהם שבין אדם למקום - [[עבודה זרה]] ו[[גילוי עריות]]) גם בחטאים שבין אדם לחברו | בביאור חילוק עונשם של הערים סדום ועמורה שנענשו בהפיכתם ובשריפתם ולא כאדמה וצבוים שרק נהפכו{{הערה|וירא י"ט, כ"ד-כ"ה}}, מבאר [[הרבי]] כי חטאתם של סדום ועמורה היתה (לבד מחטאיהם שבין אדם למקום - [[עבודה זרה]] ו[[גילוי עריות]]) גם בחטאים שבין אדם לחברו{{הערה|וכלשון הכתוב: "כצעקתה הבאה אליי", ופירש רש"י: "על דבר ריבה אחת" שעינו אנשי סדום על שנתנה צדקה לעני.}}, ועל חומרתם של חטאים אלו כבר פירש [[רש"י]] בפרשת נח{{הערה|פרק יא, פסוק ט.}} שעונשם של בני דור המבול היה חמור מעונש דור הפלגה, עקב כך שבין אנשי דור המבול היתה מחלוקת וחטאו בין אדם לחברו. | ||
בתורת החסידות מבואר | בתורת החסידות מבואר{{הערה|אור התורה וירא צט, ב ואילך. וראה תורת חיים נח עז, א. וירא קח, ג. ובכ"מ. - הערה 50 בשיחה שבהערה הבאה.}} בטעם עונשה של סדום שנאבדה ונחרבה לגמרי, כי הנהגת סדום היתה היפך השלום והאחדות - על דרך [[עולם התוהו]], שבו "כל אחד בפני עצמו, ענפין מתפרדין". ועניין איבוד סדום ועמורה הוא על דרך [[שבירת הכלים|השבירה]] של [[עולם התוהו]] - "[[מלאכת סותר|סותר על מנת לבנות"]] בשביל בריאת [[עולם התיקון]], שעניינו [[התכללות]] [[אחדות|ואחדות]]<ref name=":0">ליקוטי שיחות חלק ל"ה, וירא ב'</ref>. | ||
ועל כן, כאשר [[לעתיד לבוא]] יקויים [[ייעודי הגאולה|ייעוד]] זה יהיה חיבור האורות ד[[תוהו]] (-סדום ועמורה) בכלים ד[[תיקון]] (-אדמה וצבויים)<ref name=": | כמו כן מסביר הרבי כי עניינם של הערים "אדמה" ו"צבויים" הוא [[עולם התיקון]] - [[התכללות]], שכן "לא היה בהן כל כך ענין גזל ומריבה", ולכן גם לא נשרפו אלא רק נהפכו. ועל כן, כאשר [[לעתיד לבוא]] יקויים [[ייעודי הגאולה|ייעוד]] זה יהיה חיבור האורות ד[[תוהו]] (-סדום ועמורה) בכלים ד[[תיקון]] (-אדמה וצבויים)<ref name=":0" />:{{ציטוט|תוכן="יש לומר, שהתוכן הפנימי דשיבת ובנין ערים אלו הוא, שבזמן הגאולה יתגלו למטה אורות דתהו, אלא שאז יומשכו אורות אלה בכלים דתיקון דוקא (בנין, היפך השבירה) . . ושיבת כל ד' הערים יחד מורה על חיבור והתאחדות אורות דתהו וכלים דתיקון".|מקור=ליקוטי שיחות חלק ל"ה, שיחת וירא ב' - סעיף ה'}} | ||
{{ציטוט|תוכן="יש לומר, שהתוכן הפנימי דשיבת ובנין ערים אלו הוא, שבזמן הגאולה יתגלו למטה אורות דתהו, אלא שאז יומשכו אורות אלה בכלים דתיקון דוקא (בנין, היפך השבירה) . . ושיבת כל ד' הערים יחד מורה על חיבור והתאחדות אורות דתהו וכלים דתיקון".|מקור=ליקוטי שיחות חלק ל"ה, שיחת וירא ב' - סעיף ה'}} | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:39, 18 בנובמבר 2024
ערי סדום שנחרבו בהפיכת סדום ועמורה וערי שומרון שנחרבו בידי מלך אשור עתידים להיבנות מחדש על ידי הקב"ה, ועניינו של ייעוד זה הוא גם כהשוואה למצבה של ירושלים בזמן הגלות - שכאשר יקים הקב"ה את ירושלים לעתיד לבוא, יבנה אותה יחד עם ערי סדום ואת ערי השומרון, וגם שלעתיד לבוא אין מקום חרב לעולם. ייעוד זה הינו חלק מייעוד חזרת עשרת השבטים במהלך קיבוץ הגלויות.
מקור הייעוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מקור הייעוד הוא בנבואת יחזקאל[1] שענינה - "הודע לירושלים את תועבותיה[2]", והיא משל על עיר הקודש ירושלים כהשוואה לערים אחרות[3]. המלבי"ם מבאר כי זוהי נבואה על עוונות עם ישראל בזמן הגלות, למרות שקרבם הקב"ה:
"ימשיל את ענין ה' עם ישראל כמי שמצא אסופי ילדה נעזבת מאבותיה אשר השליכוה בגועל נפשה למדבר שממה, ונדיב אחד עבר שם וחמל על הילדה ושם עיניו עליה לטובה עד שגדלה, ואז נשא אותה לאשה והטיב לה בכל מיני טובות, והיא שכחה את כל תגמולוהי עליה וזנתה תחתיו להכעיסו".
— מלבי"ם - באור הענין, יחזקאל ט"ז, ב.
בדברי התוכחה מביא הנביא את עוונם של ערי סדום ושומרון כהשוואה לעוונה של ירושלים, שהגדישה סאתה יותר מהם[4].
וכחלק מבושתה של ירושלים על עוונותיה[5], עתיד הקב"ה לבנות את ערי סדום וערי שומרון יחד עם בנייתה מחדש של ירושלים:
"וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבִיתְהֶן אֶת שְׁבוּת סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת שְׁבוּת שֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ וּשְׁבוּת שְׁבִיתַיִךְ בְּתוֹכָהְנָה . . וַאֲחוֹתַיִךְ סְדֹם וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְשֹׁמְרוֹן וּבְנוֹתֶיהָ תָּשֹׁבְןָ לְקַדְמָתָן וְאַתְּ וּבְנוֹתַיִךְ תְּשֻׁבֶינָה לְקַדְמַתְכֶן".
— יחזקאל פרק ט"ז, פסוקים נג-נה.
שובן של הערים יהיה על ידי שירפא הקב"ה את אדמתם מהגפרית והמלח שניתכו עליהן בהפיכת סדום ועמורה[6], ישיב אליהן את אנשיהן ויושיבם בהן[7].
במדרש[8] נאמר כי עתיד הקב"ה לחדש עשרה דברים לעתיד לבוא, ומהם:
"הרביעית . . בונין כל ערים החרבות ואין מקום חרב לעולם. ואפילו סדום ועמורה נבנית לע"ל שנאמר "ואחותיך סדום ובנותיה תשבנה לקדמתן"".
— מדרש רבה פרשת בא טו, כא.
הרבי[9] מציין בקשר לייעוד זה לשל"ה הקדוש[10], שמבאר כי מאמציו ובקשתו של אברהם אבינו מהקב"ה להצלת לוט והצלת ערי סדום מהפיכתן הוא להיות עניינים אלו קשורים למלך המשיח:
"ענייני אברהם הוראה . . על שעבוד מלכיות וגאולה שתהיה על ידי משיח בן דוד הבא מלוט . . ואפשר דזהו הענין ד' מלכי' מיד ששלטו בלוט הלכו כמ"ש ויקחו את לוט וילכו וגו' דאע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו כי רצון ד' מלכיו' הוא לבטל ישראל ולבטל משיחם חס ושלום ועל זה רדף אברהם אבינו מהר להצילו והציל גם את סדום כי בבוא מלכות משיח אזי ערי סדום ועמורה תשובנה כדכתיב ביחזקאל".
— שני לוחות הברית, חלק תושב"כ פ' לך-לך דף רעט, א.
חורבנן ושובן של ערי שומרון[עריכה | עריכת קוד מקור]
כמסופר בנביא[11], שומרון נחרבה בידי שלמנאסר מלך אשור בזמן מלכות הושע בן אלה מלך ישראל, אשר עשה הרע בעיני ה'[12]. הושע היה לשלמנאסר לעבד ונתן לו מנחה, וכאשר גילה שלמנאסר כי הושע רוצה למרוד בו אסר אותו בבית הכלא[13]. אזי עלה שלמנאסר לכבוש את כל ארץ ישראל וצר על שומרון, עד כי בשנה התשיעית למלכות הושע לכד את שומרון והגלה את עשרת השבטים מלכות ישראל לאשור, שם הושיבם בערים חלח, חבור, נהר גוזן וערי מדי[14].
לעתיד לבוא עתיד הקב"ה להחזיר את עשרת השבטים מגלות אשור[15]. שיבתם של בני שומרון למקומם לעתיד לבוא הינה אם כן חלק מייעוד הגאולה של חזרת עשרת השבטים בקיבוץ גלויות לעתיד לבוא.
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בביאור חילוק עונשם של הערים סדום ועמורה שנענשו בהפיכתם ובשריפתם ולא כאדמה וצבוים שרק נהפכו[16], מבאר הרבי כי חטאתם של סדום ועמורה היתה (לבד מחטאיהם שבין אדם למקום - עבודה זרה וגילוי עריות) גם בחטאים שבין אדם לחברו[17], ועל חומרתם של חטאים אלו כבר פירש רש"י בפרשת נח[18] שעונשם של בני דור המבול היה חמור מעונש דור הפלגה, עקב כך שבין אנשי דור המבול היתה מחלוקת וחטאו בין אדם לחברו.
בתורת החסידות מבואר[19] בטעם עונשה של סדום שנאבדה ונחרבה לגמרי, כי הנהגת סדום היתה היפך השלום והאחדות - על דרך עולם התוהו, שבו "כל אחד בפני עצמו, ענפין מתפרדין". ועניין איבוד סדום ועמורה הוא על דרך השבירה של עולם התוהו - "סותר על מנת לבנות" בשביל בריאת עולם התיקון, שעניינו התכללות ואחדות[20].
כמו כן מסביר הרבי כי עניינם של הערים "אדמה" ו"צבויים" הוא עולם התיקון - התכללות, שכן "לא היה בהן כל כך ענין גזל ומריבה", ולכן גם לא נשרפו אלא רק נהפכו. ועל כן, כאשר לעתיד לבוא יקויים ייעוד זה יהיה חיבור האורות דתוהו (-סדום ועמורה) בכלים דתיקון (-אדמה וצבויים)[20]:
"יש לומר, שהתוכן הפנימי דשיבת ובנין ערים אלו הוא, שבזמן הגאולה יתגלו למטה אורות דתהו, אלא שאז יומשכו אורות אלה בכלים דתיקון דוקא (בנין, היפך השבירה) . . ושיבת כל ד' הערים יחד מורה על חיבור והתאחדות אורות דתהו וכלים דתיקון".
— ליקוטי שיחות חלק ל"ה, שיחת וירא ב' - סעיף ה'
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ פרק טז.
- ↑ שם, פסוק ב.
- ↑ סדום ובנותיה, שומרון, וארצות הכנעני האמורי והחיתי.
- ↑ שם, פסוקים מו-נב.
- ↑ וזהו בעבור "לְמַעַן תִּשְׂאִי כְלִמָּתֵךְ וְנִכְלַמְתְּ מִכֹּל אֲשֶׁר עָשִׂית בְּנַחֲמֵךְ אֹתָן" - פסוק נד.
- ↑ רש"י על הפסוק.
- ↑ מצודת דוד על הפסוק.
- ↑ שמות רבה פרשת בא טו, כא. וזהו על דרך הייעוד שנאמר בישעיהו (נח, יב) "ובנו ממך חרבות עולם" (פירוש מהרז"ו שם).
- ↑ לקוטי שיחות שבהערה 12, הערה 53.
- ↑ חלק תושב"כ פ' לך, רעט, א. וראה פירוש מהרי"א על שמות רבה שם: "הרביעית שהם בונים כל ערים החרבות כו' בכח החסד כטעם עולם חסד יבנה", ואולי יש לקשר זאת לדברי השל"ה על הצלת אברהם - מידת החסד - את סדום. ואכ"מ.
- ↑ מלכים ב', פרק י"ז.
- ↑ אך פחות מהמלכים שלפניו, כיון שכבר בטלו עגלי הזהב להם עבדו ישראל וסרו שומרי הדרכים ששם ירבעם שמנעו מבנ"י לעלות לרגל לירושלים. - רש"י על פסוק ב'.
- ↑ פסוקים ג-ד שם.
- ↑ פסוקים ה-ו שם.
- ↑ כדברי הנביא ישעיהו (פרק כז, פסוק יג) "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור".
- ↑ וירא י"ט, כ"ד-כ"ה
- ↑ וכלשון הכתוב: "כצעקתה הבאה אליי", ופירש רש"י: "על דבר ריבה אחת" שעינו אנשי סדום על שנתנה צדקה לעני.
- ↑ פרק יא, פסוק ט.
- ↑ אור התורה וירא צט, ב ואילך. וראה תורת חיים נח עז, א. וירא קח, ג. ובכ"מ. - הערה 50 בשיחה שבהערה הבאה.
- ↑ 20.0 20.1 ליקוטי שיחות חלק ל"ה, וירא ב'