מסכת עירובין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==עירוב חצרות== | ==עירוב חצרות== | ||
עירוב חצרות היא תקנה שתיקנו חכמים בהלכות ערובין, המאפשרת טלטול (הוצאת חפצים) בהיתר בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה וזאת על ידי יצירת שותפות כלשהיא בין הדיירים. | [[עירוב חצרות]] היא תקנה שתיקנו חכמים בהלכות ערובין, המאפשרת טלטול (הוצאת חפצים) בהיתר בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה וזאת על ידי יצירת שותפות כלשהיא בין הדיירים. | ||
ב[[ארץ הקודש]] נפוץ העירוב ומסביב לערים וישובים רבים ישנו עירוב. | |||
בחו"ל מפני סיבות שונות יש קושי בהקמת עירוב. | בחו"ל מפני סיבות שונות יש קושי בהקמת עירוב. | ||
ב[[ניו יורק]] היו ניסיונות להקמת עירוב והרבי היה מעורב בזה{{הערה|ראה [[שבועון בית משיח]] 1433, במדור אגרות בפרסום ראשון}}. אך ידוע שלאחר הפולמוסים שנידונו, הרבי סירב להקמת עירוב ב[[קראון הייטס]]. | |||
בשנות הפ' היו שהקימו עירוב בקראון הייטס ורבנים אסרו זאת. | בשנות הפ' היו שהקימו עירוב בקראון הייטס ורבנים אסרו זאת. | ||
גרסה אחרונה מ־11:01, 7 בנובמבר 2024
מסכת עירובין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. פירושה העברי של המילה "עירובין", הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם. (כמו מצוות כלאיים) נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (= נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.
עירוב חצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עירוב חצרות היא תקנה שתיקנו חכמים בהלכות ערובין, המאפשרת טלטול (הוצאת חפצים) בהיתר בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה וזאת על ידי יצירת שותפות כלשהיא בין הדיירים.
בארץ הקודש נפוץ העירוב ומסביב לערים וישובים רבים ישנו עירוב.
בחו"ל מפני סיבות שונות יש קושי בהקמת עירוב.
בניו יורק היו ניסיונות להקמת עירוב והרבי היה מעורב בזה[1]. אך ידוע שלאחר הפולמוסים שנידונו, הרבי סירב להקמת עירוב בקראון הייטס.
בשנות הפ' היו שהקימו עירוב בקראון הייטס ורבנים אסרו זאת.
ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יח ב. נתקללה בבל נתקללה שכניה. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)
- מג ב. מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים. [שיחות קודש תש"מ חלק א' עמ' כ"ד (עמ' 67)
- נב ב. מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו אמה אחת. לקוטי שיחות חל"א עמ' 108 (עמ' 120)
- נג א. רב ושמואל חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו. לקוטי שיחות חט"ס עמ' 1 (עמ' 16)
- סד ב. רש"י ד"ה פותחין בחרטה. צריך החכם לפתוח פתח לשואל. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)
- עג א. במאירי, בנידון סוכה מערבת עירובי חצרות. תורת מנחם חל"ד תשכ"ב חלק ג' עמ' 214 (241)
- סוף המסכת. מי שהחשיך חוץ לתחום כו'. ביאור המחלוקת. לקוטי שיחות חל"א שיחה ג' לפ' יתרו עמ' 108.
- ירושלמי סוף עירובין. צבת בצבת עשויה... אף שבתות. לקוטי שיחות חל"א עמ' 106 (עמ' 118)
- הערות בהלכות עירובין. (גדר ים ונהר, העירוב במנהטן, ועוד.) לקוטי שיחות חל"א עמ' 248 (עמ' 259)
ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אדמו"ר הצמח צדק, "מסכת עירובין", צמח צדק על הש"ס, ברוקלין, תשנ"ה, עמודים ס"ב-128, באתר HebrewBooks
בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עירוב רשויות (תחומים, חצירות) |
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראה שבועון בית משיח 1433, במדור אגרות בפרסום ראשון
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||