ישיבת עוד יוסף חי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ישיבת "עוד יוסף חי"''' היא ישיבה גבוהה חרדית לאומית ברוח חסידית | '''ישיבת "עוד יוסף חי"''' היא ישיבה גבוהה חרדית לאומית ברוח חסידית. נשיא הישיבה הוא הרב [[יצחק פייוויש גינזבורג]], וראש הישיבה הוא תלמידו הרב [[יצחק שפירא]]. | ||
בתחילה שכנה | הישיב הוקמה בשנת [[תשמ"ב]], בתחילה שכנה בקבר יוסף בשכם. במשך כעשרים שנה הייתה הישיבה נקודת היישוב היהודית היחידה בעיר שכם, עד שב-[[ח' תשרי]] [[תשס"א]] [[צה"ל]] נסוג משכם. מאז שוכנת הישיבה ב[[יצהר]] הסמוכה לשכם. | ||
== סדרי הלימוד ומוסדות הישיבה == | == סדרי הלימוד ומוסדות הישיבה == | ||
בסדר בוקר בישיבה לומדים גמרא בעיון, בצהרים סדר בקיאות, ובסדר ערב לימוד חופשי. במהלך היום שזורים שיעורים בחסידות, החל מלפני התפילה. | בסדר בוקר בישיבה לומדים גמרא בעיון, בצהרים סדר בקיאות, ובסדר ערב לימוד חופשי. במהלך היום שזורים שיעורים בחסידות, החל מלפני התפילה. | ||
לעיתים נערכות התוועדויות, בפרט | לעיתים נערכות התוועדויות, בפרט עם ראש הישיבה הרב שפירא, בעבר גם עם נשיא הישיבה, הרב גינזבורג,. | ||
מלבד הישיבה הגבוהה וכולל האברכים, פועלת ליד הישיבה הישיבה הקטנה דורשי יחודך, שבה לומדים תלמידים בגילאי 14–18. בראשות הישיבה הקטנה עומד הרב יוסף אליצור. | מלבד הישיבה הגבוהה וכולל האברכים, פועלת ליד הישיבה הישיבה הקטנה דורשי יחודך, שבה לומדים תלמידים בגילאי 14–18. בראשות הישיבה הקטנה עומד הרב יוסף אליצור. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
כמו כן מפעילה הישיבה מכון תורני שמטרתו היא העמדת משנה סדורה ב"הלכות ציבור", כמו דיני מלכות מדינה ומלחמה, ארץ ישראל, בין ישראל לעמים. | כמו כן מפעילה הישיבה מכון תורני שמטרתו היא העמדת משנה סדורה ב"הלכות ציבור", כמו דיני מלכות מדינה ומלחמה, ארץ ישראל, בין ישראל לעמים. | ||
במסגרת המכון יצא לאור הספר תורת המלך, הספרים "אל הר המור" ו"אל גבעת הלבונה", וכן הספר "נהלך ברגש" של הרב יצחק שפירא. | במסגרת המכון יצא לאור הספר "תורת המלך", הספרים "אל הר המור" ו"אל גבעת הלבונה", וכן הספר "נהלך ברגש" של הרב יצחק שפירא. | ||
== סוגיות פוליטיות == | == סוגיות פוליטיות == | ||
בשנת [[תש"ע]] על רקע ההתנגשויות בין תושבי יצהר למערכת הביטחון, הוציא המנהל האזרחי צו הריסה למבנה הישיבה. אנשי הישיבה טענו שהצו ניתן לפני שהמבנה הוקם ועל-כן מדובר בהתנכלות. | |||
ראשי הישיבה, הרבנים יצחק שפירא והרב יוסף (יוסי) אליצור, הם מחברי הספר "תורת המלך". | ראשי הישיבה, הרבנים יצחק שפירא והרב יוסף (יוסי) אליצור, הם מחברי הספר "תורת המלך". בשנת תש"ע המחברים נעצרו בחשד של הסתה לגזענות. | ||
בשנת [[תשע"ב]] החליטה הפרקליטות לסגור את התיק מחוסר ראיות. | |||
בעקבות עימותים שהיו ביצהר בין שוהים במקום ובין חיילי צה"ל, לאחר שצה"ל הרס ביישוב מבנים בלתי חוקיים, הוציא אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, | בשנת [[תשע"א]] החליט משרד החינוך לסגור את הישיבה הקטנה "דורשי יחודך", ולהפסיק את התמיכה התקציבית בישיבה הגבוהה "עוד יוסף חי", בטענה שיש בידו חומר סודי ולפיו תלמידיהן מעורבים בפעילות אלימה נגד פלסטינים וכוחות הביטחון. | ||
בעקבות עימותים שהיו ביצהר בין שוהים במקום ובין חיילי צה"ל, לאחר שצה"ל הרס ביישוב מבנים בלתי חוקיים, הוציא אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, בחודש [[ניסן]] [[תשע"ד]], צו תפיסה לישיבה ובמקום הוצבה פלוגה של משמר הגבול. רבנים רבים מחו על תפיסת המבנה. בשנת [[תשע"ה]] עזבו כוחות מג"ב את המקום. | |||
החזרה למבנה נחגגה בהתוועדות עם הרב יצחק גינזבורג. בהמשך הישיבה תבעה את משרד הביטחון על תפיסה שלא כדין ונזקים שנגרמו למבנה ובמסגרת פשרה שילמה המדינה 400 אלף ש"ח פיצויים לישיבה. | החזרה למבנה נחגגה בהתוועדות עם הרב יצחק גינזבורג. בהמשך הישיבה תבעה את משרד הביטחון על תפיסה שלא כדין ונזקים שנגרמו למבנה ובמסגרת פשרה שילמה המדינה 400 אלף ש"ח פיצויים לישיבה. | ||
== | ==יחס הרבי לישיבה== | ||
הרבי העניק את ברכתו לישיבה והתבטא "פעולה נמשכת"{{הערה|מפי הרב גינזבורג, התוועדות מח' אלול תשע"א, פרצוף חילוקים בין אור ושפע פסקה תפארת : סיבה ופעולה galeinai.org.il/lessons/toc_h15_0_10_7/toc_h2_1.}}. | |||
בשנת [[תשמ"ז]] בעקבות נסיון לקבלת תקציב שמקורו היה במקומות לא טהורים הוריד הרבי את נשיאותו מישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים המרכזית]] וממוסדות נוספים{{הערה|[https://yoslbloy.info/?p=126 ראה תיאור מהמאורע בספר חייל בדור השביעי, יוסל בלוי פרק ת.ד. 46 לוד פסקה הרבי מוריד את הנשיאות.]}}, לטענת הרב גינזבורג באותו זמן הרבי נתן את נשיאותו למוסדותיו{{הערה|התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור ל[[כ"ב כסלו]] [[תשע"ח]], בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.}}. | |||
בשנת [[תנש"א]] ביקש הרב גינזבורג מהרבי שישלח שלוחים לישיבה, הרבי השיב (באמצעות מזכירו הרב [[בנימין קליין]]): "נאך נישט [=עוד לא]. | |||
ב[[חלוקת דולרים]] ב[[כ"ו אדר]] ראשון [[תשנ"ב]] עבר יהודי שסיפר שיש לו [[כולל]] על טהרת הקודש בשם 'עוד יוסף חי'. הרבי פנה אל המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] ושאלו "עוד יוסף חי?! הרי ישנו עוד..." המזכיר השיב שיש את ישיבתו של הרב יצחק גינבורג ושזו ישיבה שונה והרבי הגיב "אבל 'עוד יוסף חי' נהיה שם דבר בכל ארץ ישראל!"{{הערה|דברי משיח חלק ג' ע' 190-191}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:ישיבות]] | [[קטגוריה:ישיבות]] | ||
גרסה אחרונה מ־08:28, 21 בנובמבר 2024
ישיבת "עוד יוסף חי" היא ישיבה גבוהה חרדית לאומית ברוח חסידית. נשיא הישיבה הוא הרב יצחק פייוויש גינזבורג, וראש הישיבה הוא תלמידו הרב יצחק שפירא.
הישיב הוקמה בשנת תשמ"ב, בתחילה שכנה בקבר יוסף בשכם. במשך כעשרים שנה הייתה הישיבה נקודת היישוב היהודית היחידה בעיר שכם, עד שב-ח' תשרי תשס"א צה"ל נסוג משכם. מאז שוכנת הישיבה ביצהר הסמוכה לשכם.
סדרי הלימוד ומוסדות הישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסדר בוקר בישיבה לומדים גמרא בעיון, בצהרים סדר בקיאות, ובסדר ערב לימוד חופשי. במהלך היום שזורים שיעורים בחסידות, החל מלפני התפילה.
לעיתים נערכות התוועדויות, בפרט עם ראש הישיבה הרב שפירא, בעבר גם עם נשיא הישיבה, הרב גינזבורג,.
מלבד הישיבה הגבוהה וכולל האברכים, פועלת ליד הישיבה הישיבה הקטנה דורשי יחודך, שבה לומדים תלמידים בגילאי 14–18. בראשות הישיבה הקטנה עומד הרב יוסף אליצור.
כמו כן מפעילה הישיבה מכון תורני שמטרתו היא העמדת משנה סדורה ב"הלכות ציבור", כמו דיני מלכות מדינה ומלחמה, ארץ ישראל, בין ישראל לעמים.
במסגרת המכון יצא לאור הספר "תורת המלך", הספרים "אל הר המור" ו"אל גבעת הלבונה", וכן הספר "נהלך ברגש" של הרב יצחק שפירא.
סוגיות פוליטיות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ע על רקע ההתנגשויות בין תושבי יצהר למערכת הביטחון, הוציא המנהל האזרחי צו הריסה למבנה הישיבה. אנשי הישיבה טענו שהצו ניתן לפני שהמבנה הוקם ועל-כן מדובר בהתנכלות.
ראשי הישיבה, הרבנים יצחק שפירא והרב יוסף (יוסי) אליצור, הם מחברי הספר "תורת המלך". בשנת תש"ע המחברים נעצרו בחשד של הסתה לגזענות.
בשנת תשע"ב החליטה הפרקליטות לסגור את התיק מחוסר ראיות.
בשנת תשע"א החליט משרד החינוך לסגור את הישיבה הקטנה "דורשי יחודך", ולהפסיק את התמיכה התקציבית בישיבה הגבוהה "עוד יוסף חי", בטענה שיש בידו חומר סודי ולפיו תלמידיהן מעורבים בפעילות אלימה נגד פלסטינים וכוחות הביטחון.
בעקבות עימותים שהיו ביצהר בין שוהים במקום ובין חיילי צה"ל, לאחר שצה"ל הרס ביישוב מבנים בלתי חוקיים, הוציא אלוף פיקוד המרכז, ניצן אלון, בחודש ניסן תשע"ד, צו תפיסה לישיבה ובמקום הוצבה פלוגה של משמר הגבול. רבנים רבים מחו על תפיסת המבנה. בשנת תשע"ה עזבו כוחות מג"ב את המקום.
החזרה למבנה נחגגה בהתוועדות עם הרב יצחק גינזבורג. בהמשך הישיבה תבעה את משרד הביטחון על תפיסה שלא כדין ונזקים שנגרמו למבנה ובמסגרת פשרה שילמה המדינה 400 אלף ש"ח פיצויים לישיבה.
יחס הרבי לישיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי העניק את ברכתו לישיבה והתבטא "פעולה נמשכת"[1].
בשנת תשמ"ז בעקבות נסיון לקבלת תקציב שמקורו היה במקומות לא טהורים הוריד הרבי את נשיאותו מישיבת תומכי תמימים המרכזית וממוסדות נוספים[2], לטענת הרב גינזבורג באותו זמן הרבי נתן את נשיאותו למוסדותיו[3].
בשנת תנש"א ביקש הרב גינזבורג מהרבי שישלח שלוחים לישיבה, הרבי השיב (באמצעות מזכירו הרב בנימין קליין): "נאך נישט [=עוד לא].
בחלוקת דולרים בכ"ו אדר ראשון תשנ"ב עבר יהודי שסיפר שיש לו כולל על טהרת הקודש בשם 'עוד יוסף חי'. הרבי פנה אל המזכיר הרב יהודה לייב גרונר ושאלו "עוד יוסף חי?! הרי ישנו עוד..." המזכיר השיב שיש את ישיבתו של הרב יצחק גינבורג ושזו ישיבה שונה והרבי הגיב "אבל 'עוד יוסף חי' נהיה שם דבר בכל ארץ ישראל!"[4].
הערות שוליים
- ↑ מפי הרב גינזבורג, התוועדות מח' אלול תשע"א, פרצוף חילוקים בין אור ושפע פסקה תפארת : סיבה ופעולה galeinai.org.il/lessons/toc_h15_0_10_7/toc_h2_1.
- ↑ ראה תיאור מהמאורע בספר חייל בדור השביעי, יוסל בלוי פרק ת.ד. 46 לוד פסקה הרבי מוריד את הנשיאות.
- ↑ התוועדות מלוה מלכה למלמדים אור לכ"ב כסלו תשע"ח, בתמלול: [galeinai.org.il/lessons/toc_13_3_78/toc_h4_15] פסקה חיוב לימוד חסידות, בוידאו דקה: 28:26.
- ↑ דברי משיח חלק ג' ע' 190-191