עירוב תבשילין – הבדלי גרסאות
מ הוספת קטגוריה:עירוב באמצעות HotCat |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בטעם התקנה מופיעים בחז"ל 2 סיבות{{הערה|ביצה טו, ב.}}: | בטעם התקנה מופיעים בחז"ל 2 סיבות{{הערה|ביצה טו, ב.}}: | ||
א) | א) היות שחכמים חששו שמכיון והתורה התירה מלאכת אוכל נפש אנשים יבואו לטעות ולבשל מיום טוב ליום חול (שזהו איסור מהתורה), גזרו חכמים והרחיקו שאסור לבשל אפילו מיום טוב לשבת ללא ההיכר של 'עירוב תבשילין'. | ||
לפי הטעם הזה, לא צריך להניח עירוב דוקא בערב יו"ט, ואפשר אפילו לערב לכמה ימים טובים. | |||
ב) | ב) כדי שיזכרו להניח מנה יפה לשבת. | ||
לפי טעם זה, יש להניח עירוב דווקא בערב החג (כי אם לא, שמא ישכח לברור מנה יפה). | |||
להלכה, נוקטים מלכתחילה כשני הדעות, ומערבים בערב כל חג. אבל בדיעבד אפשר לסמוך על עירוב שנעשתה אפילו לפני זמן רב, כל עוד שזה קיים וראוי לאכילה{{הערה|ראה בכ"ז שו"ע אדה"ז סי' תקכז ס"ב}}. | |||
== טעם השם== | == טעם השם== | ||
| שורה 23: | שורה 27: | ||
==דיני העירוב== | ==דיני העירוב== | ||
יש לקחת בערב החג פת בשיעור כביצה לכל הפחות הראויה לשבת (ועדיף שתהיה שלימה) יחד עם תבשיל חשוב כמו בשר או דג שיש בו שיעור כזית, ולתת ביד אחר{{הערה|ואדם יכול לתת ביד אשתו, ראו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, סעיף יז.}} לזכות על ידו לכל מי שירצה, והאדם שקיבל את העירוב מגביה את העירוב טפח, והאדם העושה את העירוב חוזר ונוטל אותו מידיו ומברך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/31.htm אדמו" | יש לקחת בערב החג פת בשיעור כביצה לכל הפחות הראויה לשבת (ועדיף שתהיה שלימה) יחד עם תבשיל חשוב כמו בשר או דג שיש בו שיעור כזית, ולתת ביד אחר{{הערה|ואדם יכול לתת ביד אשתו, ראו בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, סעיף יז.}} לזכות על ידו לכל מי שירצה, והאדם שקיבל את העירוב מגביה את העירוב טפח, והאדם העושה את העירוב חוזר ונוטל אותו מידיו ומברך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/piskey/31.htm אדמו"ר הזקן פסקי הסידור, סדר עירוב תבשילין].}}: | ||
{{ציטוטון|'''בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוקינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב'''}}. | {{ציטוטון|'''בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלוקינוּ מֶלֶך הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב'''}}. | ||
| שורה 37: | שורה 41: | ||
*כשיש יומיים חג (בארץ - בראש השנה, או בחו"ל - כשהקביעות של ימי החג הם חמישי-שישי), אף שערכו עירוב תבשילין אסור לבשל מיום חמישי לשבת, אלא רק מערב שבת לשבת. | *כשיש יומיים חג (בארץ - בראש השנה, או בחו"ל - כשהקביעות של ימי החג הם חמישי-שישי), אף שערכו עירוב תבשילין אסור לבשל מיום חמישי לשבת, אלא רק מערב שבת לשבת. | ||
*יש לסיים את הכנת האוכל מבעוד יום, באופן כזה שאם יבואו אורחים ביום טוב יספיקו לאכול. | *יש לסיים את הכנת האוכל מבעוד יום, באופן כזה שאם יבואו אורחים ביום טוב יספיקו לאכול. | ||
==אכילת העירוב== | ==אכילת העירוב== | ||
| שורה 54: | שורה 57: | ||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] | ||
[[קטגוריה:תקנות חז"ל]] | [[קטגוריה:תקנות חז"ל]] | ||
[[קטגוריה:עירוב]] | |||