שלמה בן שושן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''שלמה בן שושן{{הערה|במכתבי הרבי אליו תוקן השם בן סוסן לבן שושן. בחלק מהמכתבים נכתבה המילה שושן בלבד.}}''' (נולד בשנת [[תרצ"ד]] לערך) | {{אין תמונה}} | ||
ר' '''שלמה בן שושן{{הערה|במכתבי הרבי אליו תוקן השם בן סוסן לבן שושן. בחלק מהמכתבים נכתבה המילה שושן בלבד.}}''' (נולד בשנת [[תרצ"ד]] לערך), מפקח על מוסדות חב"ד ככפרים ועיירות ב[[מרוקו]] וזכה לקבל מענות מ[[הרבי]]. איש חינוך וותיק ב[[ירושלים]]. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בדבדו, בילדותו עקרו הוריו לגרסיף, הוא נשלח ללמוד | נולד בדבדו - מרוקו, בילדותו עקרו הוריו לגרסיף, הוא נשלח ללמוד בישיבת חב"ד בעיר [[מקנס]] בראשות הרב [[מיכאל ליפסקר]]. | ||
בהפניית הרב [[רפאל ברוך טולידנו]] החל לסייע לרב [[מיכאל ליפסקר]], בתחילה שימש כמתורגמן שלו. | |||
ב[[כסלו]] [[תשי"ב]] עודדו הרבי על פועלו במניעת בני נוער וילדים מחילולי [[שבת]] ו[[חג]]. הרבי המשיל זאת לזריעת גרעין בודד שממנו צומחים גרעינים ופרות רבים, והביא את פירוש החסידות למילים "עד סוף כל העולם" - בכוח הפעולות הרוחניות לשים סוף לענייני העלם והסתר. בנוסף כתב הרי שקיום השליחות לא צריכה לבלבלו מלימוד התורה שלו. | |||
במהלך שנת תשי"ב נעתר לבקשת הרב מיכאל ליפסקר ונסע ל[[קזבלנקה]] והתמנה על ידי הרב שלמה מטוסוב לאחד המפקחים על מוסדות חב"ד בכפרים ובעיירות במרוקו{{הערה | במהלך שנת תשי"ב נעתר לבקשת הרב מיכאל ליפסקר ונסע ל[[קזבלנקה]] והתמנה על ידי הרב שלמה מטוסוב לאחד המפקחים על מוסדות חב"ד בכפרים ובעיירות במרוקו{{הערה|[[חב"ד במרוקו]] עמוד 51}}. | ||
במקומות בהם התקיים תלמוד תורה דאג לתשלום משכורת למלמדים ולסדרי לימוד בהתאם לסדרי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. כמו כן דאג למקומות נאותים בעבור כלל תלמידים. הוא היה עורך רישום מדוקדק של כללת הילדים עם שמות הוריהם ומשפחתם ושמות המורים ומשכורתם, באמצעות הרב [[שלמה מטוסוב]] העביר דוח"ות לרבי וקיבל מכתבי עידוד והדרכות. | במקומות בהם התקיים תלמוד תורה דאג לתשלום משכורת למלמדים ולסדרי לימוד בהתאם לסדרי רשת [[אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו)]]. כמו כן דאג למקומות נאותים בעבור כלל תלמידים. הוא היה עורך רישום מדוקדק של כללת הילדים עם שמות הוריהם ומשפחתם ושמות המורים ומשכורתם, באמצעות הרב [[שלמה מטוסוב]] העביר דוח"ות לרבי וקיבל מכתבי עידוד והדרכות. | ||
כעבור כשנתיים בהם פעל בשליחות הרבי במרוקו | ב[[תמוז]] [[תשי"ב]] קיבל מכתב מהרבי בו עודדו הרבי על פעולותיו וברכו בהוספה בפעולותיו ובעלייה ברצונו, הרבי ציין שעבודתו להאיר יהודים באור תורת החסידות ממשיכה ברכה גם בגשמיות כמוכח מהכתוב "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ונתתי גשמיכם בעיתם". בנוסף ברכו הרבי בהוספה בקביעות עיתם לתורה ובמציאת שידוך{{הערה|ב[[אלול]] [[תשי"ב]] ברכו הרבי בברכה לרגל שנת [[תשי"ג]], ברכו בקשר לחתונתו וברכו בלימוד מתוך יראת שמים והסתדרות טובה}}. | ||
בהזדמנות בה הבריח את הגבול למובלעת ספרדית בצפון מרוקו ייסד תלמוד תורה בנאדור אך בהגיעו למלילה נתפס והושלך לכלא, הוא שוחרר על ידי הקהילה היהודית במקום וחזר למרוקו, בהוראת הרבי נשאר בה ולא הבריח את הגבול פעמים נוספות. למרבית מכתבי הרבי אליו אבדו לאחר שהפקיד אותם אצל יהודי כשעמד להבריח את הגבול למלילה. | |||
כעבור כשנתיים בהם פעל בשליחות הרבי במרוקו עלה לארץ עם הוריו שנאלצו לברוח בעקבות מרד של מרוקאים בשלטון הצרפתי מה שהביא לעליית השלטון הערבי במרוקו. בארץ התיישב במושב סמוך ל[[בית שמש]] ומונה לשמש כמורה בבית ספר אזורי בעדולם, בשנת [[תשי"ח]] הוצע לו על ידי הרב [[ישראל לייבוב]] לעבוד בבית ספר חב"די או להעביר את בית הספר במושבו לחינוך חב"די, הדברים לא יצאו לפועל. בהמשך עבר להתגורר ב[[ירושלים]] בשכונת קרית היובל, שם ילדיו התקרבו לרב השכונה הרב [[יהוסף גדליה רלב"ג]]. | |||
ב[[תשרי]] [[תשמ"ט]] נסע לרבי יחד עם משפחתו, ב[[י"ד תשרי]] עבר לפני הרבי במעמד [[חלוקת הדולרים]] וקיבל ממנו ארבעה דולרים, בחלוקת דולרים ב[[י"ז תשרי]] עבר בשנית לפני הרבי וקיבל שני דולרים, הרבי אף אמר לו: "זה בשביל האישה וזה בשביל הבת". | ב[[תשרי]] [[תשמ"ט]] נסע לרבי יחד עם משפחתו, ב[[י"ד תשרי]] עבר לפני הרבי במעמד [[חלוקת הדולרים]] וקיבל ממנו ארבעה דולרים, בחלוקת דולרים ב[[י"ז תשרי]] עבר בשנית לפני הרבי וקיבל שני דולרים, הרבי אף אמר לו: "זה בשביל האישה וזה בשביל הבת". | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* [[ | * [[חב"ד במרוקו]], פרק שני, עבודת המפקחים ובהם הרב בן שושן | ||
{{כפר|יוסף יצחק קפלן|השליח הסודי במרוקו|2069|34|תשפ"ד}} | {{כפר|יוסף יצחק קפלן|השליח הסודי במרוקו|2069|34|תשפ"ד}} | ||
| שורה 23: | שורה 29: | ||
{{מיון רגיל: בן שושן, שלמה}} | {{מיון רגיל: בן שושן, שלמה}} | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ד]] | ||
[[קטגוריה: אישים בקזבלנקה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:01, 9 באוקטובר 2024
ר' שלמה בן שושן[1] (נולד בשנת תרצ"ד לערך), מפקח על מוסדות חב"ד ככפרים ועיירות במרוקו וזכה לקבל מענות מהרבי. איש חינוך וותיק בירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בדבדו - מרוקו, בילדותו עקרו הוריו לגרסיף, הוא נשלח ללמוד בישיבת חב"ד בעיר מקנס בראשות הרב מיכאל ליפסקר.
בהפניית הרב רפאל ברוך טולידנו החל לסייע לרב מיכאל ליפסקר, בתחילה שימש כמתורגמן שלו.
בכסלו תשי"ב עודדו הרבי על פועלו במניעת בני נוער וילדים מחילולי שבת וחג. הרבי המשיל זאת לזריעת גרעין בודד שממנו צומחים גרעינים ופרות רבים, והביא את פירוש החסידות למילים "עד סוף כל העולם" - בכוח הפעולות הרוחניות לשים סוף לענייני העלם והסתר. בנוסף כתב הרי שקיום השליחות לא צריכה לבלבלו מלימוד התורה שלו.
במהלך שנת תשי"ב נעתר לבקשת הרב מיכאל ליפסקר ונסע לקזבלנקה והתמנה על ידי הרב שלמה מטוסוב לאחד המפקחים על מוסדות חב"ד בכפרים ובעיירות במרוקו[2].
במקומות בהם התקיים תלמוד תורה דאג לתשלום משכורת למלמדים ולסדרי לימוד בהתאם לסדרי רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש (מרוקו). כמו כן דאג למקומות נאותים בעבור כלל תלמידים. הוא היה עורך רישום מדוקדק של כללת הילדים עם שמות הוריהם ומשפחתם ושמות המורים ומשכורתם, באמצעות הרב שלמה מטוסוב העביר דוח"ות לרבי וקיבל מכתבי עידוד והדרכות.
בתמוז תשי"ב קיבל מכתב מהרבי בו עודדו הרבי על פעולותיו וברכו בהוספה בפעולותיו ובעלייה ברצונו, הרבי ציין שעבודתו להאיר יהודים באור תורת החסידות ממשיכה ברכה גם בגשמיות כמוכח מהכתוב "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ונתתי גשמיכם בעיתם". בנוסף ברכו הרבי בהוספה בקביעות עיתם לתורה ובמציאת שידוך[3].
בהזדמנות בה הבריח את הגבול למובלעת ספרדית בצפון מרוקו ייסד תלמוד תורה בנאדור אך בהגיעו למלילה נתפס והושלך לכלא, הוא שוחרר על ידי הקהילה היהודית במקום וחזר למרוקו, בהוראת הרבי נשאר בה ולא הבריח את הגבול פעמים נוספות. למרבית מכתבי הרבי אליו אבדו לאחר שהפקיד אותם אצל יהודי כשעמד להבריח את הגבול למלילה.
כעבור כשנתיים בהם פעל בשליחות הרבי במרוקו עלה לארץ עם הוריו שנאלצו לברוח בעקבות מרד של מרוקאים בשלטון הצרפתי מה שהביא לעליית השלטון הערבי במרוקו. בארץ התיישב במושב סמוך לבית שמש ומונה לשמש כמורה בבית ספר אזורי בעדולם, בשנת תשי"ח הוצע לו על ידי הרב ישראל לייבוב לעבוד בבית ספר חב"די או להעביר את בית הספר במושבו לחינוך חב"די, הדברים לא יצאו לפועל. בהמשך עבר להתגורר בירושלים בשכונת קרית היובל, שם ילדיו התקרבו לרב השכונה הרב יהוסף גדליה רלב"ג.
בתשרי תשמ"ט נסע לרבי יחד עם משפחתו, בי"ד תשרי עבר לפני הרבי במעמד חלוקת הדולרים וקיבל ממנו ארבעה דולרים, בחלוקת דולרים בי"ז תשרי עבר בשנית לפני הרבי וקיבל שני דולרים, הרבי אף אמר לו: "זה בשביל האישה וזה בשביל הבת".
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חב"ד במרוקו, פרק שני, עבודת המפקחים ובהם הרב בן שושן
- יוסף יצחק קפלן, השליח הסודי במרוקו, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2069 עמוד 34 (תשפ"ד)
