גיוס בני הישיבות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־12:07, 21 בנובמבר 2024

גיוס בני הישיבות לצה"ל או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת. עם הקמת מדינת ישראל הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו". דעתו של הרבי הינה נחרצת שלא לגייס את הבחורים, ושההגנה הכי טובה היא בזכות לימוד התורה.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי עמדה על סדר היום כבר ב-1948, עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של מלחמת העצמאות. בפברואר התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב-10 במרץ, נחתם "הסדר והסכם" ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי "איחוד הישיבות" שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש^[^{דרוש מקור]}.

במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: "על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות."

בשנת 1954, הורה שר הביטחון פנחס לבון לגייס תלמידי ישיבות לאחר שלמדו בישיבה ארבע שנים. בעקבות מחאה מצד ראשי הישיבות, הורה ראש הממשלה משה שרת על ביטול הוראה זו.

בשנת 1958 הגיע מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, באישור שר הביטחון בן-גוריון, להסדר חדש עם ראשי הישיבות. במסמך שפורסם נקבעו נוהלי דחיית השירות, ובפרט נקבע כי תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יתאמן במשך שלושה חודשים, ומשם יועבר לצבא המילואים.

דעת רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – גזירת הקנטוניסטים

חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת תרל"ד, לאחר 'גזירת הקנטוניסטים', בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם "דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט", ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.

היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר^[1].

תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הרש"ב, קיבל^[2] תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקייץ תרל"ט בהיותו בן 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק^[3].

חסידים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב משולם זלמן ניימרק, נאסר עם רבים מיהודי סטדרוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת תרמ"א, והיה בכלא במשך כשנתיים^[4].

החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים, נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת תרמ"ח, והי' בכלא במשך שלוש שנים^[5].

דעת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

דעתו של הרבי בנושא זה הינה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לגייס את בחורי הישיבות לצבא ומקומם הנכון הוא בישיבה. ועל אף מעלתם הגדולה של חיילי צה"ל במסירות נפשם בפועל ממש, בחורי הישיבות פועלים פעולה דומה בשמירה וההגנה ואף יותר.

דעתו של הרבי מבוססת על העיקרון כי "בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו^[6]".

במכתב מראש חודש אלול תשכ"א כותב הרבי ברורות:

"במענה למכתבו . . השואל האם מחויב בן ישיבה באה"ק ת"ו להתגייס שמה בצבא. - לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לישאול ממרחק, והרי ידוע וגם מפורסם פסק דין הברור של רבני ישראל וכמובן - מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים, אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא. ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה - מגין ומציל על ארצנו הקדושה ת"ו ועל הדרים עליה".

— אגרות קודש חלק כ' עמוד שיח

סיבת האיסור היא להיות תפקידו של לומד התורה זהה לתפקידו של הלוחם:

כשם שמטרת הצבא היא להגן על יהודים, כן לומדי התורה הם הצבא המגן גם בגשמיות כפשוטו ממש . . עד שזהו פסק דין בפועל, שיהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה.

— שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמוד 182

את המענה לטענה כי על אף כל זאת - על הבחורים לומדי התורה לעזוב את לימודם ולהצטרף לשורות הצבא, ביאר הרבי כך:

ישנם הטוענים: מה זאת אומרת שההוא יישב וילמד תורה? שילך לצבא, ובכך יתווסף עוד חייל, ועל ידי זה דווקא יגיעו לניצחון! - טענה זו היא כשם שיטענו כלפי המפקד היושב לעצמו בחדר ועסוק בלתכנן את טכסיסי המלחמה שיעזוב את כל עיסוקיו וילך להילחם בחזית, כיון שעל ידי זה יתווסף עוד חייל. הרי מובן שכזה עניין עלול להרוס את כל הצבא; ועל דרך זה בענייננו: אלו שיושבים ולומדים תורה כל הזמן, אסור להם להזניח את לימודם ולצאת למלחמה, אלא מוכרחים הם לשבת וללמוד תורה, ודווקא על ידי זה יגיעו לניצחון.

— שיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 258

בהתוועדות ו' בתשרי תשכ"ח נשא הרבי שיחה מיוחדת, בה דיבר על נושא זה בסגנון לא רגיל:

בדיוק כמו ש"עריק" הוא מי שבורח מהחזית אם העמידו אותו שם, כך גם "עריק" הוא מי שיושב בישיבה שתפקידו שם הוא לשבת וללמוד תורה יומם ולילה כי בזכות התורה ניצלו, בזכות העסק בתורה - "יואב מנצח בצבא", ואם הוא יסגור את הגמרא ויברח כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים וכו' וכו', אז לא רק שהוא לא עוזר לניצחון, אדרבה, הוא עריק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב! . . "נשים מוזרות בלבנה" (כמו שאומרת הגמרא) מסתובבות וצועקות "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה"?! - אתה פחדן!! לך ותסביר להם שהתורה הכרחית, וזה העורף וזה היסוד שעליו מיוסד הניצחון הגשמי . . וכמו שדובר קודם, כמו שאי אפשר להיות הניצחון במלחמה בלי ש"יואב בן צרויה על הצבא", כך לא יכול להיות ניצחון במלחמה בלי "דוד יושב ועוסק בתורה".

— התוועדות ו' תשרי תשכ"ח, תמלול מסרט ההקלטה

לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר נוצרה אהדה בקרב כלל הציבור לצבא, יצא כרוז מיוחד מטעם ארגון בני עקיבא שיש לגייס את בני הישיבות. בחודש כסלו תשכ"ח כאשר נכנס הרב צבי נריה ליחידות אצל הרבי, הרבי הביע לפניו את אי שביעות רצונו מכרוז זה וביקשו כי ימצא דרך למחות נגד כך^[7].

כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי^[8]: "מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה . . וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה."

הרבי על המפד"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנות המ"ם, הייתה מפלגה קטנה עם חמש מנדטים שדחפה לגיוס בני ישיבות.

הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראש המפד"ל^[9] הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא.

גזירת הגיוס והוספה בלימוד התורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות ט"ו בשבט תשל"א, השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס: "חיפשתי בכל מאמרי החסידות ולא מצאתי מאמר מתאים לט"ו בשבט, אבל כשהתיישבתי להתוועדות היה מאמר והייתה שיחה." לפתע הניח הרבי את ידו על מצחו, ואמר: "השבוע כשהבנתי למה דחפו אותי לעניין הזה, החלטתי שמכאן ולהבא כשידחפו אותי לעניינים כאלה, לא אתחמק עוד."

מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

חיילים ללא מדים - דעת הרבי על גיוסם של בני הישיבות, שבועון בית משיח גיליון 917 עמוד 28.
לא יצא בצבא - שלילת גיוס בני הישיבות לעבודת הצבא בדברי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. צפת, תשע"ג
הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה"ל - מתוך תשורה להורדה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ אודות הרב משולם זלמן ניימרק, עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת תרמ"א, והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים, שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]
↑ הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור
↑ ראה אגרות קודש שלו ע' יד. לקמן ריש ע' כו.
↑ ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.
↑ ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.
↑ התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 646.
↑ הספר "בסוד שיח", עמ' 265 מפי הרב צבי נריה - כפי שהעלה על הכתב הרב דוד דרוקמן לאחר היחידות.
↑ נכתב על גליון המכתב מי"ט שבט תשל"א.
↑ אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים

[1] אודות הרב משולם זלמן ניימרק, עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת תרמ"א, והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים, שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]

[2] הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור

[3] ראה אגרות קודש שלו ע' יד. לקמן ריש ע' כו.

[4] ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.

[5] ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.

[6] התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 646.

[7] הספר "בסוד שיח", עמ' 265 מפי הרב צבי נריה - כפי שהעלה על הכתב הרב דוד דרוקמן לאחר היחידות.

[8] נכתב על גליון המכתב מי"ט שבט תשל"א.

[9] אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+[[קובץ:רבני חב"ד על הגיוס.jpg|שמאל|ממוזער|מכתב רבני חב"ד על החלטתם בנוגע לגיוס]]
+'''גיוס בני הישיבות''' ל[[צה"ל]] או הימנעותם מגיוס מהווה נקודת מחלוקת.
+עם הקמת [[מדינת ישראל]] הונהג שירות חובה בצה"ל, אך גיוסם של תלמידי ישיבות נדחה בהסדר המכונה "תורתו אומנותו".
+דעתו של [[הרבי]] הינה נחרצת שלא לגייס את הבחורים, ושההגנה הכי טובה היא בזכות [[לימוד התורה]].
+===בארץ הקודש===
+סוגיית גיוסם של תלמידי הישיבות לשירות צבאי עמדה על סדר היום כבר ב-1948, עם הקמת המפקד לשירות העם, בשלב הראשון של מלחמת העצמאות. בפברואר התנהל משא ומתן בין נציגים בכירים של המפקדה הארצית של 'ההגנה' לבין ראשי ישיבות בירושלים מטעם ועד הישיבות. ב-10 במרץ, נחתם "הסדר והסכם" ובו פורטו הכללים לגיוס ולשחרור תלמידי ישיבות ורבנים, הכולל התחייבות ראשי הישיבות לא לרשום בישיבות תלמידים שלא מגיעים מתוך המסגרת הישיבתית ושלא יפגעו בזכויות בחורים שבחרו להתגייס. הסדר זה התקבל בשיתוף ועד הישיבות בהתנגדות גורמים חרדים קיצונים שיוצגו על ידי "איחוד הישיבות" שהיה שותף להסכמות קודמות, אולם סירב לקבל את ההסדר החדש{{דרוש מקור}}.
+במלחמת העצמאות קראה אגודת ישראל לגברים החרדים בגיל גיוס להתגייס במסגרת המפקד הכללי שעליו הוכרז אז ביישוב, ולהצטרף לגדודים הדתיים. עם התעצמות הקרבות התגייסו גם חלק גדול מבחורי הישיבות בירושלים לגדוד טוביה, לשירות חלקי במקביל ללימודיהם. הגדוד היה אמור להעניק לבני הישיבות אימונים בנשק, אולם בסופו של דבר תוכנית זו לא יצאה אל הפועל, בשל התנגדות ראשי הישיבות וכן חשש של ראשי הצבא להעניק נשק לקבוצה חרדית, והגדוד עסק בעיקר בעבודות הביצורים. באוקטובר 1948 השיב ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון בוועדת הביטחון של מועצת המדינה ש"יש 400 בחורי ישיבה, שהם כולם בגיל צעיר ושאם הם יתחייבו בגיוס יהיה צריך לסגור את בתי הישיבות, ושהם גם בארצות אחרות שוחררו מגיוס", ועל כן הוסכם לשחררם. ב-9 בינואר 1951 כתב דוד בן-גוריון למנהל משרד הביטחון ולרמטכ"ל: {{ציטוטון|על יסוד סעיף 12 בחוק שירות בטחון, שחררתי בחורי הישיבה משירות סדיר. שחרור זה חל רק על בחורי הישיבה העוסקים בפועל בלימוד תורה בישיבות, וכל עוד הם עוסקים בלימוד תורה בישיבות.}}
+בשנת 1954, הורה שר הביטחון פנחס לבון לגייס תלמידי ישיבות לאחר שלמדו בישיבה ארבע שנים. בעקבות מחאה מצד ראשי הישיבות, הורה ראש הממשלה משה שרת על ביטול הוראה זו.
+בשנת 1958 הגיע מנכ"ל משרד הביטחון, שמעון פרס, באישור שר הביטחון בן-גוריון, להסדר חדש עם ראשי הישיבות. במסמך שפורסם נקבעו נוהלי דחיית השירות, ובפרט נקבע כי תלמיד ישיבה שיתגייס לאחר גיל 25 יתאמן במשך שלושה חודשים, ומשם יועבר לצבא המילואים.
 ==דעת רבותינו נשיאינו==
 ===רקע===
-חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת [[תרל"ד]], בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם "דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט", ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.
+{{ערך מורחב|ערך=[[גזירת הקנטוניסטים]]}}
+חוק גיוס נערים יהודים לצבא הרוסי, החל בשנת [[תרל"ד]], לאחר 'גזירת הקנטוניסטים', בחוברת שהדפיס אז הממשל הרוסי בשם "דער אוסטאוו (געזעטץ) וועגען מיליטער פפליכט", ובו חויב כל נער יהודי להתגייס לצבא הרוסי, לשרת במשך 4 שנים.
-היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר.
+היהודים ניסו לקבל פטור מגיוס שמנתק את הנער מחיים יהודים בעל כרחו, במשך 4 שנים. לפעמים היה עולה הממשל על ניסיונות אלו, ואז היה עוצר את המעורבים בדבר{{הערה|אודות הרב [[משולם זלמן ניימרק]], עם רבים מיהודי סטרדוב, שנאסרו בשל כך בשנת [[תרמ"א]], והיו אסורים במשך שנתיים תמימות, ראה [[אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש]] אגרת טז, ובשולי הגליון שם. אודות החסיד ר' [[אברהם חיים ראזנבוים]], שנאסר בשל כך בפלעשצעניץ בשנת [תרמ"ח]], והי' אסור במשך שלוש שנים, ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך]}}.
 ===תעודת 'פטור' של הרבי הרש"ב===
-הרבי הרש"ב, קיבל תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקייץ תרל"ט בהיותו בן 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא הי' רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה אגרות קודש שלו ע' יד. לקמן ריש ע' כו.}}.
+[[קובץ:תעודת הפטור מהצבא של הרבי הרש"ב.png|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטור מהצבא של [[הרבי הרש"ב]]]]
+הרבי הרש"ב, קיבל{{הערה|[https://col.org.il/news/140400 הרבי הרש"ב קיבל תעודת פטור] {{חב"ד און ליין}}}} תעודת ה"פטור" מהצבא הרוסי, בקייץ תרל"ט בהיותו בן 18 שנים. הוא כונה בתעודה "בן הסוחר הויטבסקאי, שלום בערקע שמואילוב [=בן שמואל] שניאורסאהן". כדי לקבל את הפטור בקלות, הוא היה רשום בתור תושב העיר ויטבסק{{הערה|ראה אגרות קודש שלו ע' יד. לקמן ריש ע' כו.}}.
 ==חסידים==
-הרב משולם זלמן ניימרק, נאסר עם רבים מיהודי סטדרוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת תרמ"א, והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}.
+הרב משולם זלמן ניימרק, נאסר עם רבים מיהודי סטדרוב, בשל כך שניסה להוציא תעודת פטור בשנת [[תרמ"א]], והיה בכלא במשך כשנתיים{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מוהר"ש נ"ע אגרת טז, ובשולי הגליון שם.}}.
+החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים, נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת [[תרמ"ח]], והי' בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.}}.
-החסיד ר' אברהם חיים ראזנבוים, נאסר בגלל אותה סיבה, בפלעשצעניץ בשנת תרמ"ח, והי' בכלא במשך שלוש שנים{{הערה|ראה תולדות אברהם חיים ע' לה ואילך.}}.
 ==דעת הרבי==
-דעתו של הרבי בנושא זה הייתה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לוותר על עניין זה. למרות המעלה היתרה שראה הרבי בחיילים, ראה הרבי פעולה זהה בבחורי ישיבות.
+דעתו של הרבי בנושא זה הינה ברורה ונחרצת, ללא פשרות, שאין לגייס את בחורי הישיבות לצבא ומקומם הנכון הוא בישיבה. ועל אף מעלתם הגדולה של חיילי [[צה"ל]] במסירות נפשם בפועל ממש, בחורי הישיבות פועלים פעולה דומה בשמירה וההגנה ואף יותר.
+דעתו של הרבי מבוססת על העיקרון כי "'''בחור היושב ולומד תורה, הריהו מגן על הארץ עוד יותר מן הבחור העומד על הגבול ומסכן את נפשו'''<ref>התוועדויות תשמ"ג ח"ב עמ' 646.</ref>".
+במכתב מ[[ראש חודש]] אלול תשכ"א כותב הרבי ברורות:
+{{ציטוט|תוכן="במענה למכתבו . . השואל האם מחויב בן ישיבה באה"ק ת"ו להתגייס שמה בצבא. - לפלא הספק בעיניו ועד שצריך לישאול ממרחק, והרי ידוע וגם מפורסם פסק דין הברור של רבני ישראל וכמובן - מבוסס הוא בתורתנו תורת חיים, אשר בני ישיבה אין לגייסם ולא יצאו בצבא. ולימודם תורתנו הקדושה בהתמדה ושקידה - מגין ומציל על ארצנו הקדושה ת"ו ועל הדרים עליה".|מקור=אגרות קודש חלק כ' עמוד שיח}}
-לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כשהייתה אהדה לצבא, וחוגים מסוימים הסיתו נגד בחורים הישיבות, נכנס הרב צבי נריה ליחידות אצל הרבי{{הערה|היחידות התקיימה ב[[ב' כסלו]] [[תשכ"ח]]}}, והרבי הביע את אי שביעות רצונו ממה שנעשה וביקש מהרב נריה למצוא דרך למחות נגד המסיתים{{הערה|הספר "בסוד שיח", עמ' 265 מפי הרב צבי נריה כפי שהעלה על הכתב הרב דרוקמן, לאחר היחידות.}}.
+סיבת האיסור היא להיות תפקידו של לומד התורה זהה לתפקידו של הלוחם:
-בשנת [[תשל"ז]]{{הערה|באחד ההתועדויות}}, לאחר אמירת לחיים אמר הרבי: {{ציטוטון|ועל דרך זה בנוגע לצבא הרוחני, שזהו הרי ענין דלימוד התורה.... יהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו להגן על יהודים, ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה הרי זה גורע בהגנה.}}
+{{ציטוט|תוכן=כשם שמטרת הצבא היא להגן על יהודים, כן לומדי התורה הם הצבא המגן גם בגשמיות כפשוטו ממש . . עד שזהו פסק דין בפועל, שיהודי שתורתו אומנותו אסור לקחת אותו לצבא להגן על יהודים ואדרבה, בשעה שלוקחים אותו מלימוד התורה, הרי זה גורע בהגנה.|מקור=שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמוד 182}}
-כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי: {{ציטוטון|מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה, וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.}}
+את המענה לטענה כי על אף כל זאת - על הבחורים לומדי התורה לעזוב את לימודם ולהצטרף לשורות ה[[צבא]], ביאר הרבי כך:
+{{ציטוט|תוכן=ישנם הטוענים: מה זאת אומרת שההוא יישב וילמד תורה? שילך לצבא, ובכך יתווסף עוד חייל, ועל ידי זה דווקא יגיעו לניצחון! - טענה זו היא כשם שיטענו כלפי המפקד היושב לעצמו בחדר ועסוק בלתכנן את טכסיסי המלחמה שיעזוב את כל עיסוקיו וילך להילחם בחזית, כיון שעל ידי זה יתווסף עוד חייל. הרי מובן שכזה  עניין עלול להרוס את כל הצבא;
+ועל דרך זה בענייננו: אלו שיושבים ולומדים תורה כל הזמן, אסור להם להזניח את לימודם ולצאת למלחמה, אלא מוכרחים הם לשבת וללמוד תורה, ודווקא על ידי זה יגיעו לניצחון.|מקור=שיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 258}}
+בהתוועדות [[ו' בתשרי]] תשכ"ח נשא הרבי שיחה מיוחדת, בה דיבר על נושא זה בסגנון לא רגיל:
+{{ציטוט|תוכן=בדיוק כמו ש"עריק" הוא מי שבורח מהחזית אם העמידו אותו שם, כך גם "עריק" הוא מי שיושב בישיבה שתפקידו שם הוא לשבת וללמוד תורה יומם ולילה כי בזכות התורה ניצלו, בזכות העסק בתורה - "יואב מנצח בצבא", ואם הוא יסגור את הגמרא ויברח כי הוא רוצה להראות שגם הוא לוחם וגם לו מגיע עיטורים וכו' וכו', אז לא רק שהוא לא עוזר לניצחון, אדרבה, הוא עריק ממקומו ופותח את החזית לפני האויב! . . "נשים מוזרות בלבנה" (כמו שאומרת הגמרא) מסתובבות וצועקות "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה"?! - אתה פחדן!! לך ותסביר להם שהתורה הכרחית, וזה העורף וזה היסוד שעליו מיוסד הניצחון הגשמי . . וכמו שדובר קודם, כמו שאי אפשר להיות הניצחון במלחמה בלי ש"יואב בן צרויה על הצבא", כך לא יכול להיות ניצחון במלחמה בלי "דוד יושב ועוסק בתורה".|מקור=התוועדות ו' תשרי תשכ"ח, תמלול מסרט ההקלטה}}
+לאחר [[מלחמת ששת הימים]], כאשר נוצרה אהדה בקרב כלל הציבור לצבא, יצא כרוז מיוחד מטעם ארגון [[בני עקיבא]] שיש לגייס את בני הישיבות. בחודש כסלו [[תשכ"ח]] כאשר נכנס הרב [[צבי נריה]] ליחידות אצל הרבי, הרבי הביע לפניו את אי שביעות רצונו מכרוז זה וביקשו כי ימצא דרך למחות נגד כך{{הערה|הספר "בסוד שיח", עמ' 265 מפי הרב צבי נריה - כפי שהעלה על הכתב הרב דוד דרוקמן לאחר היחידות.}}.
+כאשר כתב בחור צעיר לרבי כי כל חבריו גויסו לצבא, נמצאים בגבולות ומוסרים נפשם, אך הוא צעיר מגיל גיוס וחושב שאינו יכול ללמוד בישיבה, השיב הרבי{{הערה|נכתב על גליון המכתב מי"ט שבט תשל"א.}}: {{ציטוטון|מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה . . וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.}}
 ===הרבי על המפד"ל===
@@ שורה 26: / שורה 59: @@
 הרבי הגיב בחריפות ובכאב שאפילו דוד בן גוריון שחרר בחורי ישיבה מהצבא, ואילו ראש המפד"ל{{הערה|אותו קומץ קטן של 4 - 5 אנשים}} הם אלה שנגד שחרור הבחורים מהצבא.
-==גזירת הגיוס והוספה בלימוד התורה==
+===גזירת הגיוס והוספה ב[[לימוד התורה]]===
-בהתוועדות ט"ו בשבט תשל"א, השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס:
+ב[[התוועדות]] [[ט"ו בשבט]] [[תשל"א]], השתנתה לפתע הבעת פניו של הרבי והתחיל לדבר על גזירת הגיוס:
 {{ציטוטון|חיפשתי בכל מאמרי החסידות ולא מצאתי מאמר מתאים לט"ו בשבט, אבל כשהתיישבתי להתוועדות היה מאמר והייתה שיחה.}} לפתע הניח הרבי את ידו על מצחו, ואמר: {{ציטוטון|השבוע כשהבנתי למה דחפו אותי לעניין הזה, החלטתי שמכאן ולהבא כשידחפו אותי לעניינים כאלה, לא אתחמק עוד.}}
 מאוחר יותר נודע על גזירה חדשה הקשורה לבחורי הישיבות, וההוראה שהייתה בהתוועדות פתרה זאת.
-==קישורים חיצוניים==
+==לקריאה נוספת==
+*'''חיילים ללא מדים''' - דעת הרבי על גיוסם של בני הישיבות, שבועון בית משיח גיליון 917 עמוד 28.
+*'''לא יצא בצבא''' - שלילת גיוס בני הישיבות לעבודת הצבא בדברי כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. צפת, תשע"ג
+* [https://col.org.il/files/uploads/original/2024/03/660554357eebc_1711625269.pdf '''הפטור לבני הישיבות מגיוס לצה"ל'''] - מתוך תשורה להורדה.
+==ראו גם==
+*[[צה"ל]]
+*[[צבא]]
-* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=113323 שר הביטחון לרב אופן: "תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס"] {{חב"ד און ליין}} {{וידאו}}
+==קישורים חיצוניים==
+* [https://chabad.info/tag/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%94%d7%92%d7%99%d7%95%d7%a1/ תגית: חוק הגיוס] {{חב"ד אינפו}}
+* [https://chabad.info/news/1097471/ בג"ץ פסק נגד לומדי התורה ומוסדותיה] {{אינפו}}
+* [https://chabad.info/news/756030/ כשהרבי ביטל את חוק הגיוס בשנת תשל"א] {{אינפו}}
+* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=113323 שר הביטחון לרב מענדי אופן: "תחפש לי מה אמר הרבי על חוק הגיוס"] {{חב"ד און ליין}} {{וידאו}}
+* [https://col.org.il/news/162858 בצל סערת הגיוס בשנת תשפ"ד: משלחת ישראלית ביקרה בחצרות קודשנו] {{חב"ד און ליין}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/06/blog-post_70.html הרבי: אין לגייס בחורי ישיבות לצבא - לימודם מציל את עם ישראל]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:צבא]]
+[[קטגוריה:מדינת ישראל והמוסד הציוני]]