פרק שירה: הבדלים בין גרסאות בדף
(מהמכלול) |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן בלשון [[חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מ[[ספר תהלים]]{{הערה|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".}}. | '''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן בלשון [[חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מ[[ספר תהלים]]{{הערה|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".}}. | ||
יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד המלך]] (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 "בית אלהים"], לרבי | יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד המלך]] (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 "בית אלהים"], לרבי משה מטראני - [[ורשה]], 1872}}, ויש המוסיפים גם את [[שלמה המלך]] שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 "פי אליהו"], לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735}}. | ||
תוכנו של המדרש, המייחס פרסוניפיקציה (האנשה) קיצונית לכל דבר בבריאה, דבר הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר עליו במהלך הדורות ביקורות חריפות, ואף טענות לזיוף. כתגובה, נתחברו למדרש פירושים והסברים שונים, על דרך הקבלה, הפילוסופיה, הדרשנות, ועוד. | תוכנו של המדרש, המייחס פרסוניפיקציה (האנשה) קיצונית לכל דבר בבריאה, דבר הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר עליו במהלך הדורות ביקורות חריפות, ואף טענות לזיוף. כתגובה, נתחברו למדרש פירושים והסברים שונים, על דרך הקבלה, הפילוסופיה, הדרשנות, ועוד. | ||
מעניינת התייחסותו המחודשת של [[הריטב"א]] ליצירת ברייתא דפרק שירה אשר בו כל בריאה משבחת לאל באמירת פסוק השייך לה בטענתו שאין הכוונה שמשוררים ממש אלא הסברא נותנת שאילו היו יכולים לדבר היו משוררים כן. וכפי שכותב חידושי [[עין יעקב]] להרב [[יעקב אבן חביב]] ל[[מסכת עבודה זרה]] שמביא בשם [[הריטב"א]] וזו לשונו; ששירה זו ההיגיון נותן שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור הייתה אומרת כך:{{הערה|הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.}}: {{ציטוטון|פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך}}. | |||
==מבנה== | ==מבנה== | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
ב[[לקוטי תורה]] פרשת [[בהעלותך]] מצטט [[אדמו"ר הזקן]] מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מ"ש בפרק שירה אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר קול קורא במדבר פנו דרך הוי'. פי' קול היינו המשכה הקל קול יעקב שנמשך בבחי' מדבר ושממה הוא העוה"ז פנו דרך הוי' להיות בו המשכת דרך הוי'". | ב[[לקוטי תורה]] פרשת [[בהעלותך]] מצטט [[אדמו"ר הזקן]] מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מ"ש בפרק שירה אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר קול קורא במדבר פנו דרך הוי'. פי' קול היינו המשכה הקל קול יעקב שנמשך בבחי' מדבר ושממה הוא העוה"ז פנו דרך הוי' להיות בו המשכת דרך הוי'". | ||
ב[[דבר מלכות משפטים]] מציין הרבי גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא{{הערה|משפטים כב, ח.}}: "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלקים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלקים ישלם שנים לרעהו". | ב[[דבר מלכות משפטים]]{{הערה|סעיף ח, ובהערה 73.}}. מציין הרבי גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא{{הערה|משפטים כב, ח.}}: "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלקים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלקים ישלם שנים לרעהו". | ||
"ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה דזאב טורף (פרק שירה פ"ה), שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים ע"י זאב טורף דקדושה". | "ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה דזאב טורף (פרק שירה פ"ה), שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים ע"י זאב טורף דקדושה". | ||
מהתייחסות רבותינו נשיאנו לפרק שירה נראה שלא חששו לטענות עליו. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{קצרמר}} | {{קצרמר}} | ||
[[קטגוריה:מדרש]] | |||
גרסה אחרונה מ־09:19, 9 בספטמבר 2024
פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, חלקם הגדול מספר תהלים[1].
יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה לדוד המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט[2], ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף[3].
תוכנו של המדרש, המייחס פרסוניפיקציה (האנשה) קיצונית לכל דבר בבריאה, דבר הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר עליו במהלך הדורות ביקורות חריפות, ואף טענות לזיוף. כתגובה, נתחברו למדרש פירושים והסברים שונים, על דרך הקבלה, הפילוסופיה, הדרשנות, ועוד.
מעניינת התייחסותו המחודשת של הריטב"א ליצירת ברייתא דפרק שירה אשר בו כל בריאה משבחת לאל באמירת פסוק השייך לה בטענתו שאין הכוונה שמשוררים ממש אלא הסברא נותנת שאילו היו יכולים לדבר היו משוררים כן. וכפי שכותב חידושי עין יעקב להרב יעקב אבן חביב למסכת עבודה זרה שמביא בשם הריטב"א וזו לשונו; ששירה זו ההיגיון נותן שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור הייתה אומרת כך:[4]: "פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך".
מבנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קטעי פתיחה - ארבעה קטעים המנוסחים כברייתות העוסקות בשירה.
- חמשה פרקי שירה - חמישה פרקים בהם מתוארת השירה של כל בריה.
- קטע סגירה - קטע המנוסח כברייתא על ר' יהושע בן קרחה.
בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בלקוטי תורה פרשת בהעלותך מצטט אדמו"ר הזקן מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מ"ש בפרק שירה אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר קול קורא במדבר פנו דרך הוי'. פי' קול היינו המשכה הקל קול יעקב שנמשך בבחי' מדבר ושממה הוא העוה"ז פנו דרך הוי' להיות בו המשכת דרך הוי'".
בדבר מלכות משפטים[5]. מציין הרבי גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא[6]: "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלקים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלקים ישלם שנים לרעהו".
"ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה דזאב טורף (פרק שירה פ"ה), שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים ע"י זאב טורף דקדושה".
מהתייחסות רבותינו נשיאנו לפרק שירה נראה שלא חששו לטענות עליו.
הערות שוליים
- ↑ כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".
- ↑ ספר "בית אלהים", לרבי משה מטראני - ורשה, 1872
- ↑ ספר "פי אליהו", לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735
- ↑ הועתק במהדורות מאוחרות של חידושי הריטב"א למסכת עבודה זרה דף יז, א.
- ↑ סעיף ח, ובהערה 73.
- ↑ משפטים כב, ח.
