ב. שורה (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
מיותר
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ראובן ושמעון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קברה של דינה בת יעקב בארבל, סמוך לאחיה [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]] ו[[יהודה]], לפי מסורות שונות.]]
[[קובץ:ראובן ושמעון.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קברה של דינה בת יעקב בארבל, סמוך לאחיה [[ראובן]], [[שמעון]], [[לוי]] ו[[יהודה]], לפי מסורות שונות.]]
'''דִּינָה''' הייתה בתו של [[יעקב אבינו]] שנולדה מ[[לאה אמנו]].
'''דינה''' הייתה בתו של [[יעקב אבינו]] שנולדה מ[[לאה אמנו]].


==לידתה==
==לידתה==
שורה 40: שורה 40:
את כוחה זה קיבלה דינה מלאה, ולכן מכנה אותה התורה "בת לאה". רחל ולאה מייצגות שתי דרכים מרכזיות בעבודת ה' – [[צדיק|עבודת הצדיקים]] ועבודת [[תשובה|בעלי-התשובה]]. [[רחל]] מסמלת את עבודת הצדיקים, כפי שנאמר עליה "יפת תואר ויפת מראה", ביטוי לשלמותה הרוחנית. לעומתה, על לאה נאמר "ועיני לאה רכות", תוצאה של בכי, הקשור לעבודת בעל-תשובה.
את כוחה זה קיבלה דינה מלאה, ולכן מכנה אותה התורה "בת לאה". רחל ולאה מייצגות שתי דרכים מרכזיות בעבודת ה' – [[צדיק|עבודת הצדיקים]] ועבודת [[תשובה|בעלי-התשובה]]. [[רחל]] מסמלת את עבודת הצדיקים, כפי שנאמר עליה "יפת תואר ויפת מראה", ביטוי לשלמותה הרוחנית. לעומתה, על לאה נאמר "ועיני לאה רכות", תוצאה של בכי, הקשור לעבודת בעל-תשובה.


שוני זה בין שתי האימהות בא לידי ביטוי גם בבניהן: בני לאה היו האחראים ל[[מכירת יוסף]], וכשעשו תשובה על כך היו בדרגת בעלי-תשובה. לעומתם, בני רחל, [[יוסף]] ו[[בנימין]], היו צדיקים גמורים (ולכן [[בית המקדש]] נבנה דווקא בחלקו של בנימין ולא של [[יהודה]]).
שוני זה בין שתי האימהות בא לידי ביטוי גם בבניהן: בני לאה היו האחראים ל[[מכירת יוסף]], וכשעשו תשובה על כך היו בדרגת בעלי-תשובה. לעומתם, בני רחל, [[יוסף הצדיק|יוסף]] ו[[בנימין]], היו צדיקים גמורים (ולכן [[בית המקדש]] נבנה דווקא בחלקו של בנימין ולא של [[יהודה]]).


לאה ודינה מבטאות אפוא את הכוח לצאת ולפעול גם מחוץ לתחומי הקדושה, להחזיר למוטב ולהשיב בתשובה. ומכאן הוראה לנשי ישראל: אף-על-פי ש"כל כבודה בת-מלך פנימה", הרי אותן נשים שהקב"ה חנן אותן בתכונות מיוחדות להשפיע גם בחוץ – עליהן לנצל תכונה זו לשם שמים, לקרב את הלבבות לעבודת ה' ולהחזיר את בנות-ישראל הנמצאות ב'חוץ' – למוטב.
לאה ודינה מבטאות אפוא את הכוח לצאת ולפעול גם מחוץ לתחומי הקדושה, להחזיר למוטב ולהשיב בתשובה. ומכאן הוראה לנשי ישראל: אף-על-פי ש"כל כבודה בת-מלך פנימה", הרי אותן נשים שהקב"ה חנן אותן בתכונות מיוחדות להשפיע גם בחוץ – עליהן לנצל תכונה זו לשם שמים, לקרב את הלבבות לעבודת ה' ולהחזיר את בנות-ישראל הנמצאות ב'חוץ' – למוטב.