ואמרתם כה לחי (פיוט): הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:46, 30 בדצמבר 2024

		ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך
		אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

		יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי" הוא פיוט לפי סדר האל"ף בי"ת המתאר את תיאור חייו של רבי שמעון בר יוחאי ומעלותיו בדומה לפיוט הקדמון בר יוחאי.

הפיוט חובר על ידי הרב יוסף חיים מבגדד (הבן איש חי)^[1] ונהוג לשיר אותו לאחר הדלקת מדורת ל"ג בעומר לכבוד הרשב"י בליל ל"ג בעומר.

אודות הפיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]

הפיוט עוסק בדמותו של רבי שמעון בר יוחאי. מקובל על פי המסורת שרבי יוסף חיים שר אותו בקבר רשב"י במירון בל"ג בעומר תרכ"ט.

הפיוט מתאר את ההערצה הרבה שלה זכה מבני דורו והדורות שלאחריו ואת כוחו הגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. הוא עוסק גם בסיפור חייו, המחבוא במערה, לימוד תורת הנסתר, טיהור העיר טבריה, פטירתו והמקום שאותו בחר לו בגן עדן.

כל בית בפיוט נחתם במילים "אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי" וחוברו לו מספר ניגונים.

מילות הפיוט[עריכה | עריכת קוד מקור]

אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ, לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
בָּרוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן, מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
גִּבּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה, מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
דָּרַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת, עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
הֻחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה, מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה, שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
וְשָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ, וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ, מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, דִּין רֵיכָה וּבַר רֵיכָה, זָכָה וְרַבִּים זִכָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
חִדֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת, הֵם בְּמִשְׁנָה עֲרוּכוֹת, זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
טִהֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה, הוֹדוּ לוֹ מִשְׁמַיָּיא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
יָדַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת, בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
כָּל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה, כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
לְכָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר, בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר, כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
מָקוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָּא, עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה, זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
נֶחְמָד מְאֹד לְמַעְלָה, זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה, כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
סִינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא, אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה, מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
עָשָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים, בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
פָּתַח אֶת פִּיו בְחָכְמָה, הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה, תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, גִּלָּה מִדְרַשׁ הַנֶּעֱלָם, יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
קוֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים, וְהִצִּיל אֶת הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
רָאָה פָנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים, עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
שָׁלוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ, מַה יוֹפיוֹ וּמַה טוּבוֹ, דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;

פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בערב ל"ג בעומר תשמ"ז התייחס הרבי לפיוטים ששרים במעלות הרשב"י (בלתי מוגה):

"ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל"ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב"י – "בר יוחאי... אשריך", כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות^[2] שענין זה הוא על דרך וכדוגמת "שבחו של מקום" . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב"י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד".

— התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272

בל"ג בעומר תש"נ תועד הרבי^[3] כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם^[4].

הערות שוליים

↑ הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף (אגרות קודש, ח"ב עמ' 51), אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות (התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108) ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב (באתר חב"ד אורג). במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי ומכנה אותו חי בשם "רי"ח טוב" (מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה).
↑ המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.
↑ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי" .
↑ שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.

[1] הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת התפילין קודם תפילת מוסף (אגרות קודש, ח"ב עמ' 51), אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות (התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108) ולגבי חגיגת יום הולדת והפיכת היום ליום טוב (באתר חב"ד אורג). במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי ומכנה אותו חי בשם "רי"ח טוב" (מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה).

[2] המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.

[3] צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי" .

[4] שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{חלונית
+{{קשר חב"די}}
-| כותרת = '''וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי'''
+{{לשכתב}}
-| תוכן = '''אִ'''ישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ
+'''"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי"''' הוא פיוט לפי סדר האל"ף בי"ת המתאר את תיאור חייו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] ומעלותיו בדומה לפיוט הקדמון [[בר יוחאי]].
-לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
-'''בָּ'''רוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן
+ה[[פיוט]] חובר על ידי הרב [[יוסף חיים מבגדד]] (ה[[בן איש חי]]){{הערה|הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]] (אגרות קודש, ח"ב עמ' 51), אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות (התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108) ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]] ([http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד אורג]). במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי ומכנה אותו חי בשם "רי"ח טוב" ([https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה]).}} ונהוג לשיר אותו לאחר הדלקת [[מדורת ל"ג בעומר]] לכבוד הרשב"י בליל [[ל"ג בעומר]].
-מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
-'''גִּ'''בּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה
+==אודות הפיוט==
-מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+הפיוט עוסק בדמותו של [[רבי שמעון בר יוחאי]]. מקובל על פי המסורת שרבי יוסף חיים שר אותו בקבר רשב"י במירון בל"ג בעומר תרכ"ט.
-'''דָּ'''רַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת
+הפיוט מתאר את ההערצה הרבה שלה זכה מבני דורו והדורות שלאחריו ואת כוחו הגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. הוא עוסק גם בסיפור חייו, המחבוא במערה, לימוד תורת הנסתר, טיהור העיר [[טבריה]], פטירתו והמקום שאותו בחר לו בגן עדן.
-עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
-'''הֻ'''וחְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה, מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה
+כל בית בפיוט נחתם במילים "אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי" וחוברו לו מספר ניגונים.
-שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
-'''וְ'''שָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ, וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ
+==מילות הפיוט==
-מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+{{ציטוט|'''אִ'''ישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא, אַשְׁרֵי עַיִן רָאַתְהוּ, לֵב חָכָם יַשְׂכִּיל פִּיהוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''זֵ'''כֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, דִּין רֵיכָה וּבַר רֵיכָה
+'''בָּ'''רוּךְ הוּא מִפִּי עֶלְיוֹן, קָדוֹשׁ הוּא מֵהֵרָיוֹן,
-זָכָה וְרַבִּים זִכָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+מְאוֹר גָּלִיל הָעֶלְיוֹן, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''חִ'''דֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת, הֵם בְּמִשְׁנָה עֲרוּכוֹת
+'''גִּ'''בּוֹר וְאִישׁ מִלְחָמָה, בְּדַת תּוֹרָה תְּמִימָה,
-זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+מָלֵא מַדָּע וְחָכְמָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''טִ'''הֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה
+'''דָּ'''רַשׁ כָּל תַּעֲלוּמוֹת, בְּעֹז וְתַעֲצוּמוֹת,
-הוֹדוּ לוֹ מִשְׁמַיָּיא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+עָלָה מַעֲלוֹת רָמוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''יָ'''דַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת
+'''הֻ'''חְבָּא בְּתוֹךְ מְעָרָה, מִפְּנֵי הַגְּזֵרָה,
-בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+שָׁם לָמַד סִתְרֵי תוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''כָּ'''ל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה
+'''וְ'''שָׁם נִבְרָא מַעְיָן לוֹ, וְחָרוּב לְמַאֲכָלוֹ,
-כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+מַה טוֹב חֶלְקוֹ וְחֶבְלוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''לְ'''כָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר, בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר
+'''זֵ'''כֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, דִּין רֵיכָה וּבַר רֵיכָה,
-כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+זָכָה וְרַבִּים זִכָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''מָ'''קוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָּא, עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה
+'''חִ'''דֵּשׁ כַּמָּה הֲלָכוֹת, הֵם בְּמִשְׁנָה עֲרוּכוֹת,
-זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+זֶה הַמַּרְגִּיז מַמְלָכוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''נֶ'''חְמָד מְאֹד לְמַעְלָה, זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה
+'''טִ'''הֵר אֶת עִיר טְבֶרְיָה, עָשָׂה אוֹתָהּ נְקִיָּה,
-כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+הוֹדוּ לוֹ מִשְׁמַיָּיא, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''סִ'''ינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא, אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה
+'''יָ'''דַע כָּל הַנִּסְתָּרוֹת, דְּבָרָיו עוֹשִׂים פֵּרוֹת,
-מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+בִּטֵּל כַּמָּה גְּזֵרוֹת, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''עָ'''שָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים
+'''כָּ'''ל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, אוֹת הַקֶּשֶׁת לֹא נִהְיָה,
-בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+כִּי הוּא אוֹת עוֹלָם הָיָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''פָּ'''תַח אֶת פִּיו בְחָכְמָה, הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה
+'''לְ'''כָל יִשְׂרָאֵל הֵאִיר, בְּסוֹד תּוֹרָה הַבָּהִיר,
-תִּקֵּן זָהֳורֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+כְּאוֹר הַחַמָּה מַזְהִיר, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''צַ'''דִּיק יְסוֹד עוֹלָם גִּלָּה מִדְרַשׁ הַנֶּעֱלָם
+'''מָ'''קוֹם בָּחַר בִּשְׁמַיָּא, עִם הַנָּבִיא אֲחִיָּה,
-יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+זֶה מִבְּנֵי עֲלִיָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''ק'''וֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים
+'''נֶ'''חְמָד מְאֹד לְמַעְלָה, זָכָה לִיקָר וּגְדֻלָּה,
-וְהִצִּיל אֶת הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+כֶּתֶר עֶלְיוֹן לוֹ נִגְלָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''רָ'''אָה פָנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים
+'''סִ'''ינַי סִינַי לוֹ נִקְרָא, אֲרִי שֶׁבַּחֲבוּרָה,
-עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+מִמֶּנּוּ תֵּצֵא תּוֹרָה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''שָׁ'''לוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ, מַה יוֹפיוֹ וּמַה וְטוּבוֹ
+'''עָ'''שָׂה שִׁבְעִים תִּקּוּנִים, יְקָרִים מִפְּנִינִים,
-דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
+בָּם תִּקֵּן הָעֶלְיוֹנִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-'''תּ'''וֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ
+'''פָּ'''תַח אֶת פִּיו בְחָכְמָה, הוֹצִיא אוֹר תַּעֲלוּמָה, תִּקֵּן זָהֳרֵי חַמָּה, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
-הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי
-| ניקוד = כן
-}}
-'''"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי"''' הוא פיוט לפי סדר האל"ף בי"ת המתאר את תיאור חייו של רבי [[שמעון בר יוחאי]] ומעלותיו בדומה לפיוט הקדמון [[בר יוחאי]]. הוא מתאר את ההערצה הרבה שלה זכה מבני דורו והדורות שלאחריו ואת כוחו הגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. הוא עוסק גם בסיפור חייו, המחבוא במערה, לימוד תורת הנסתר, טיהור העיר [[טבריה]], פטירתו והמקום שאותו בחר לו בגן עדן. כל בית בפיוט נחתם במילים "אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי". ה[[פיוט]] התחבר ונכתב על ידי הרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] המכונה [[בן איש חי]], הפיוט עוסק בדמותו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] שנחשב לאבי [[תורת הנסתר]] ושעל פי המסורת מייחסת לו את [[ספר הזוהר]]. מקובל על פי המסורת רבי יוסף חיים כי שר אותו בקבר רשב"י במירון בל"ג בעומר תרכ"ט.
-נהוג לשיר את הפיוט לאחר הדלקת המדורה לכבוד הרשב"י בליל ל"ג בעומר.
-לפיוט התחברו כמה ניגונים.
-==הפיוט בחב"ד==
-ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] תועד [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי"] {{חב"ד אינפו}}.}} כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם{{הערה|שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.}} כי דעתו הייתה חיובית בעד הפיוטים ששרים לכבוד הרשב"י וכן לגבי הפיוט המפורסם [[ואמרתם כה לחי]].
+'''צַ'''דִּיק יְסוֹד עוֹלָם, גִּלָּה מִדְרַשׁ הַנֶּעֱלָם,
+יָכוֹל לִפְטוֹר הָעוֹלָם, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
+'''ק'''וֹלוֹ זִמֵּר עָרִיצִים, וְהִכְרִית אֶת הַקּוֹצִים,
+וְהִצִּיל אֶת הַלְּחוּצִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
+'''רָ'''אָה פָנָיו מְאִירִים, בְּשִׁבְתּוֹ עִם חֲבֵרִים,
+עֵת גִּלָּה סוֹד נִסְתָּרִים, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
+'''שָׁ'''לוֹם רַב עַל מִשְׁכָּבוֹ, מַה יוֹפיוֹ וּמַה טוּבוֹ,
+דּוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;
+'''תּ'''וֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ,
+הוּא יַמְלִיץ טוֹב עָלֵינוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי;}}
+==פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד==
 בערב ל"ג בעומר [[תשמ"ז]] התייחס הרבי לפיוטים ששרים במעלות הרשב"י (בלתי מוגה):
-{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י –  ״בר יוחאי... אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}.
+{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל"ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב"י – "בר יוחאי... אשריך", כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת "שבחו של מקום" . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב"י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד".|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}
-==לגבי תורת ופיוטי הבן איש חי באופן כללי אצל [[רבותינו נשיאנו]]==
-הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].}}.
+ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] תועד [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי"] {{חב"ד אינפו}}.}} כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם{{הערה|שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.}}.
+{{ל"ג בעומר}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:ל"ג בעומר]]
+[[קטגוריה:פיוטים]]