גפן: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ה'''גפן''' הינו אחד מ[[שבעת המינים]] | ה'''גפן''' הינו אחד מ[[שבעת המינים]] שבהם נשתבחה [[ארץ ישראל]], פירותיו הם ענבים, שממנו מכינים [[יין]]. | ||
[[קובץ:הגפן.jpeg|ממוזער|הגפן]] | [[קובץ:הגפן.jpeg|ממוזער|הגפן]] | ||
== הגפן ביהדות == | |||
עוד בתקופת ה[[מקרא]] היתה הגפן ותוצרתה, יחד עם ה[[חיטה]] וה[[שעורה]], הענף הכלכלי החשוב ביותר של [[ארץ הקודש|הארץ]]. | |||
את אשת חיל, [[דוד המלך]] מתאר ב[[ספר התהילים]] "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ{{הערה|[[תהלים קכ"ח|תהילים פרק קכ"ח]], פסוק ג'}}". ב[[שיר השירים]] מוזכרת הגפן הן כמשל ל[[עם ישראל]], והן כסימן והבטחה ל[[גאולה]]: "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ{{הערה|[[שיר השירים]] פרק ז', פסוק י"ג}}". כמו כן הגפן מסמלת פוריות "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה{{הערה|[[תהלים קכ"ח|תהילים פרק קכ"ח]], פסוק ג'}}", וזוגיות טובה "ענבי הגפן בענבי הגפן{{הערה|[[מסכת פסחים]], דף מ"ט, עמוד א'}}". | |||
== הגפן בחסידות == | == הגפן בחסידות == | ||
| שורה 8: | שורה 13: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{קצרמר}} | {{קצרמר}} | ||
{{שבעת המינים}} | |||
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | [[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]] | ||
[[קטגוריה:צומח]] | [[קטגוריה:צומח]] | ||
[[קטגוריה:שבעת המינים]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:36, 13 באפריל 2024
הגפן הינו אחד משבעת המינים שבהם נשתבחה ארץ ישראל, פירותיו הם ענבים, שממנו מכינים יין.
הגפן ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עוד בתקופת המקרא היתה הגפן ותוצרתה, יחד עם החיטה והשעורה, הענף הכלכלי החשוב ביותר של הארץ.
את אשת חיל, דוד המלך מתאר בספר התהילים "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ[1]". בשיר השירים מוזכרת הגפן הן כמשל לעם ישראל, והן כסימן והבטחה לגאולה: "נַשְׁכִּימָה לַכְּרָמִים נִרְאֶה אִם פָּרְחָה הַגֶּפֶן פִּתַּח הַסְּמָדַר הֵנֵצוּ[2]". כמו כן הגפן מסמלת פוריות "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה[3]", וזוגיות טובה "ענבי הגפן בענבי הגפן[4]".
הגפן בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
היין מיוצר מפירות הגפן. הטבע של היין שהוא עוזר לצאת מהמצב רוח ולשמוח. היין מרמז על השמחה של הנפש האלוקית, כשאמו מקיימים את רצונו של ה' יתברך. גם כן היין מסוגל לעצור את הנפש הבהמית מפרעותה. מהמילים "וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ"[5], הרבי לומד "אַנוש" בפתח, "אַנוש" מלשון חלישות, כלומר, להחליש את הנפש הבהמית[6].
| ערך מורחב – יין |
הערות שוליים
- ↑ תהילים פרק קכ"ח, פסוק ג'
- ↑ שיר השירים פרק ז', פסוק י"ג
- ↑ תהילים פרק קכ"ח, פסוק ג'
- ↑ מסכת פסחים, דף מ"ט, עמוד א'
- ↑ תהלים ק"ד, פסוק ט"ו
- ↑ משיחת דבר מלכות חמשה עשר בשבט
| שבעת המינים | |
|---|---|
|