מלחמת רוסיה אוקראינה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־08:19, 21 בנובמבר 2024

מלחמת רוסיה-אוקראינה ^[1] היא עימות צבאי בין רוסיה לאוקראינה, שפרץ באדר ב' תשפ"ב כאשר כוחות רוסיים תקפו את אוקראינה וחדרו לשטחה מצפון, ממזרח ומדרום והמלחמה נמשכת מספר שנים.

מהלך הלחימה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתשפ"ב, החלה הפלישה הקרקעית של צבא רוסיה והתנהלה בארבעה מאמצים התקפיים עיקריים: בצפון אוקראינה, התקדמו הכוחות הרוסיים מגבול בלארוס דרומה, ממזרח וממערב לנהר דנייפר, במטרה לכתר את עיר הבירה, קייב, ואולי אף לכבוש אותה. בצפון-מזרח אוקראינה תקפו הרוסים לכיוון דרום מערב, במגמה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי, ולהגיע לדנייפר באזור קרמנצ'וג. בדרום-מזרח אוקראינה תקפו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים משטחי הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק מערבה, במטרה לכבוש את השטחים, שנותרו בשליטת אוקראינה במחוזות דונצק ולוהנסק. בדרום אוקראינה, תקפו הכוחות הרוסיים את מחוז חרסון מחצי האי קרים, במטרה לנתק את אוקראינה מהים, וליצור מסדרון יבשתי בשליטה רוסית לחצי האי קרים.

במקביל לפלישה הקרקעית, תקפו הרוסים, באמצעות מטוסים וטילים ארוכי טווח, עשרות יעדים בעומק שטח אוקראינה במטרה להשמיד את חיל האוויר ואת מערך ההגנה האווירית של אוקראינה, ולשתק את מערך הפיקוד והשליטה של הצבא האוקראיני. חיל האוויר האוקראיני ספג מהלומה קשה, אך המתקפה האווירית הרוסית נכשלה בהשגת יעדיה העיקריים.[דרושה הבהרה] בנוסף נערכה מתקפת סייבר רוסית נרחבת על רשתות המחשוב האוקראיניות. מעט לפני השעה 7:00 הכריז נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על משטר צבאי בכל רחבי המדינה ועל ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם רוסיה.

התקפות הרוסים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בראשית ניסן תשפ"ב נסוג הצבא הרוסי, תוך מספר ימים, כמעט מכל השטחים שכבש בצפון-מזרח אוקראינה, במחוזות קייב, צ'רניהיב וסומי. הפיקוד הרוסי החל לפרוס מחדש את הכוחות שפונו מאותם מחוזות, מתוך כוונה לרכז את המאמץ ההתקפי בדרום-מזרח אוקראינה, ולהשלים את ההשתלטות על כל אזור דונבאס. אולם על אף שבאמצע אפריל הודיעו מקורות אוקראיניים ורוסיים על פתיחת "השלב השני" של המערכה, או "הקרב על דונבאס", בפועל לא נערכה מתקפה רוסית בקנה מידה רחב באזור זה. הרוסים המשיכו לבצע שורת התקפות מוגבלות, בעיקר בצפון הדונבאס, וקצב התקדמותם נותר איטי ביותר, ואילו האוקראינים ערכו התקפות נגד בעיקר באזור העיר חרקוב. ההישג הרוסי העיקרי במהלך אפריל היה כיבוש כמעט כל העיר מריופול לאחר קרבות קשים. במקביל למערכה הקרקעית, הרוסים המשיכו לתקוף, בעיקר באמצעות טילי שיוט, מספר רב של יעדים בעומק שטח אוקראינה, במטרה לפגוע בתשתיות צבאיות ואזרחיות חיוניות, ובמשלוחי ציוד צבאי מהמערב, ולנתק את זירת הלחימה בדרום-מזרח אוקראינה ממערב המדינה.

חוק השבות[עריכה | עריכת קוד מקור]

המלחמה הביאה לשיא היסטורי בעליית לא-יהודים לישראל, ועלו לארץ כ-50 אלף גויים. מדובר בעלייה הלא-יהודית הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.

חיילים יהודיים שנהרגו[עריכה | עריכת קוד מקור]

• ולדיסלב שיין, צעיר יהודי בן 21 מהעיר דנייפרו שבאוקראינה, נהרג במהלך התנדבותו בשורות צבא אוקראינה במלחמתו ברוסים.

• מתתיהו אסמן - גדל בבית יתומים יהודי, אומץ על ידי הרב משה אסמן. גוייס לצבא אוקראינה, נהרג בתשפ"ד^[2].

חב"ד במלחמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חילוץ ושיבה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אסמן מקבל תעודת הוקרה על עזרתו במלחמת רוסיה אוקראינה

בימי המלחמה הראשונים, רבים מהשלוחים יחד עם מקורבים וגם בתי יתומים, עזבו את מקום שליחותם בשל חשש ביטחוני לחייהם נוכח התקדמות הרוסים והחשש מפני כאוס מוחלט.

אולם ככל שחלפה הסכנה, חלקם ובעיקר שלוחים ראשיים שבו לבתיהם ולקהילותיהם.

גם בשיא הלחץ האדיר וחוסר הוודאות הגדול מספר שלוחים במדינה לא עזבו את משמרתם ובהם: הרב שמואל קמינצקי השליח והרב הראשי של דנייפרופטרובסק, הרב משה ראובן אסמן, וכן השליח הרב מאיר סטמבלר.

בחודשיים הראשונים של המלחמה, השלוחים יחד עם גופים וארגונים יהודים וישראלים נוספים עסקו בחילוץ יהודים מערי החזית אל פנים המדינה, ורבים מהם עברו למחנות פליטים שהקימה במדינות סביב לאוקראינה, חלקם אף עלו לארץ הקודש.

פעילות הרב אסמן[עריכה | עריכת קוד מקור]

מי שהיה לאחת הדמויות המרכזיות בתחילת המלחמה, הוא הרב משה ראובן אסמן רבה של אוקראינה. באחד הימים הראשונים של המלחמה, ניגש אל ארון הקודש והוציא משם את ספרי התורה אותם העביר למקום מבטחים, בעודו זועק זעקה גדולה ומרה. כמו שלוחים אחרים, גם הרב אסמן הקדיש זמן רב כדי לסייע בעזרה הומניטרית ליהודים, כולל בזמנים של אש תופת^[3].

פגיעה בבית ספר בקייב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש סיון תשפ"ג שוגרו לעבר קייב מעל 50 טילים. בקהילה היהודית בקייב התקיימו הכנות קדחתניות, על מנת לחגוג את חג השבועות במרכז הקהילה היהודית בעיר. בעקבות ההפצצות הכבדות על העיר באמצעות המל"טים האיראניים, נבצר מרבים מיהודי העיר לחגוג את החג כהלכתו, ואלפים מהם נאלצו להעביר את החג במקלטים ובמרחבים מוגנים במקום להגיע לבית הכנסת.

בחודש תשרי תשפ"ה כטב"מ פגע בבית ספר חב"ד בקייב ונגרם נזק^[4].

פעולות מיוחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

120 זוגות תפילין חולקו לשלוחי הרבי באוקראינה שחזרו מכינוס השלוחים ^{[דרושה הבהרה]} למדינה שחולקו עבור בני קהילותיהם.
בעקבות הרעת מצב האסירים באוקראינה שהביאה עמה המלחמה, שלוחי הרבי באוקראינה הקימו בשיתוף השלטונות זרוע מיוחדת שתסייע ותפעל עם אסירים יהודים במדינה.
בכיכר העצמאות האוקראינית 'כיכר מיידן' בלב קייב, הודפס ספר התניא, לקראת חג השבועות תשפ"ג.

השלוחים באוקראינה תשפ"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מרבית השלוחים לא שבו מאז נמלטו מאוקראינה. ובכל עיר מרכזית השליח הראשי שב, ובחלקם הצטרפו עוד שלוחים בודדים.

חלק ניכר ממוסדות החינוך באוקראינה, וכך גם בתי ספר חב"ד בחלקם סגורים או פועלים במתכונת חלקית.

בתי הכנסת פועלים לפי הנחיות הצבא והרשויות באוקראינה, וחלק מהמתפללים שהיו פוקדים את בתי הכנסת עד המלחמה, עזבו את עיר מגוריהם או את אוקראינה.

הפעילות מבוצעת מול כל האתגרים והקשיים, בצל הפגזות ובעיקר כטב"מים המשוגרים מרחוק לערים באוקראינה ורובם מיורטים, אבל לפעמים יש נזקים ונפגעים.

ואלו השלוחים הפועלים כעת באוקראינה:

דנייפרו - הרב שמואל קמינצקי והרב מאיר סטמבלר
קייב - הרב משה אסמן, הרב יהונתן בנימין מרקוביץ, הרב פנחס וישצקי
חרקוב - הרב משה מוסקוביץ
חרסון - הרב יוסף יצחק וולף
אודסה - הרב אברהם וולף
ז'יטומיר - הרב נחום תמרין (הרב שלמה וילהלם מנהל את בית היתומים "עלומים" באשקלון ומבקר מזמן לזמן בז'יטומיר)
קרעמנצ'וג - הרב שלמה סלומון
האדיטש - הרב שניאור דייטש
פולטבה - הרב יוסף יצחק סגל
צ'רנוביץ - הרב מנחם מענדל גליצנשטיין
ניקולייב - הרב שלום גוטליב
צ'רקאסי - הרב דב אקסלרוד
ברדיצ'ב - הרב משה שמואל טאלר

השלוחים ברוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתחילת המלחמה, רוסיה סבלה מאי-בהירות פוליטית, מדינית ובטחונית, כולל ניתוק קשרים עם מדינות רבות, ובעקבות כך מחסור במוצרים רבים. עם הזמן המצב השתפר, אך גם כיום חסרים מוצרים מחו"ל, ולא ניתן לטוס ישירות מרוסיה לארצות הברית ומדינות רבות נוספות.

המצב המלחמתי אינו פוגע באזרחי רוסיה בחיי היום-יום, אך פוגע בתרומות מתוך רוסיה, בשל חשש התורמים מהמצב הבלתי יציב, ומצד שני ניכרת בעיה בקשרים עם תורמים ואישים מחוץ למדינה.

השלוחים ברוסיה מטעמים מובנים מעדיפים לא לדבר על נושאים אלו, ולכן אין מידע בנידון.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שנת מלחמה והסוף לא נראה באופק, שבועון בית משיח גיליון 1349, עמודים 18-23, תשפ"ג
ישראל שוחט מה נשתנה? גליון 1955
נמלטים על נפשם, שבועון בית משיח גיליון 1302 ע' 28-35, הרב שלמה וילהלם מספר על הצלת יהודי ז'יטומיר ובית היתומים, שלוחי אוקראינה מספרים על מסעות ההצלה בתחילת מלחמת רוסיה אוקראינה

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

איזו לחרב ואיזו לשלום, עיתון משפחה תשרי תשפ"ג
הצלת יהדות אוקראינה, מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין
תגית: מלחמת רוסיה-אוקראינה
כך התמודדו שלוחי הרבי באוקראינה עם המטח הקשה ביותר
יהודי אוקראינה חגגו פורים שלישי במלחמה בחושך ועם טילים

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

↑ או הפלישה הרוסית לאוקראינה; מכונה ברוסיה: המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה
↑ הוא בחר להיות חב"דניק עד הרגע האחרון, ראיון עם הרב משה אסמן על בנו המאומץ שנהרג במלחמת רוסיה אוקראינה, מענדי דיקשטיין, שבועון בית משיח 1433
↑ אחרי כחודש בית הכנסת חטף פגיעה ישירה בהפצצה רוסית, וניזוק
↑ שבועון בית משיח 1433 ע' 58

[1] או הפלישה הרוסית לאוקראינה; מכונה ברוסיה: המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה

[2] הוא בחר להיות חב"דניק עד הרגע האחרון, ראיון עם הרב משה אסמן על בנו המאומץ שנהרג במלחמת רוסיה אוקראינה, מענדי דיקשטיין, שבועון בית משיח 1433

[3] אחרי כחודש בית הכנסת חטף פגיעה ישירה בהפצצה רוסית, וניזוק

[4] שבועון בית משיח 1433 ע' 58

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעריכה}}
+'''מלחמת רוסיה-אוקראינה''' {{הערה|או הפלישה הרוסית לאוקראינה; מכונה ברוסיה: המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה}} היא עימות צבאי בין [[רוסיה]] ל[[אוקראינה]], שפרץ באדר ב' [[תשפ"ב]] כאשר כוחות רוסיים תקפו את אוקראינה וחדרו לשטחה מצפון, ממזרח ומדרום והמלחמה נמשכת מספר שנים.
-'''מלחמת רוסיה-אוקראינה''' (או הפלישה הרוסית לאוקראינה; מכונה ברוסיה: המבצע הצבאי המיוחד באוקראינה) היא עימות צבאי בין רוסיה לאוקראינה, שפרץ באדר ב' תשפ"ב כאשר כוחות רוסיים תקפו את אוקראינה וחדרו לשטחה מצפון, ממזרח ומדרום. במקביל למתקפה הקרקעית, הטיל צי הים השחור מצור על נמלי אוקראינה.
-הפלישה באה לאחר חודשים של משבר, בהם רוסיה פרסה כוח צבאי גדול על גבולותיה עם אוקראינה והייתה שיאו של סכסוך ועימות צבאי בעצימות נמוכה בין שתי המדינות, שהחל ב-תשע"ד, בעקבות שינוי השלטון באוקראינה, כאשר רוסיה סיפחה באופן חד-צדדי את חצי האי קרים ובדלנים פרו-רוסיים במזרח אוקראינה השתלטו על שטחים באזור דונבאס בסיוע רוסי עקיף.
 ==מהלך הלחימה==
-ב-תשפ"ב, החלה הפלישה הקרקעית של צבא רוסיה והתנהלה בארבעה מאמצים התקפיים עיקריים: בצפון אוקראינה, התקדמו הכוחות הרוסיים מגבול בלארוס דרומה, ממזרח וממערב לנהר דנייפר, במטרה לכתר את עיר הבירה, קייב, ואולי אף לכבוש אותה. בצפון-מזרח אוקראינה תקפו הרוסים לכיוון דרום מערב, במגמה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי, ולהגיע לדנייפר באזור קרמנצ'וג. בדרום-מזרח אוקראינה תקפו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים משטחי הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק מערבה, במטרה לכבוש את השטחים, שנותרו בשליטת אוקראינה במחוזות דונצק ולוהנסק. בדרום אוקראינה, תקפו הכוחות הרוסיים את מחוז חרסון מחצי האי קרים, במטרה לנתק את אוקראינה מהים, וליצור מסדרון יבשתי בשליטה רוסית לחצי האי קרים.
+בתשפ"ב, החלה הפלישה הקרקעית של צבא רוסיה והתנהלה בארבעה מאמצים התקפיים עיקריים: בצפון אוקראינה, התקדמו הכוחות הרוסיים מגבול בלארוס דרומה, ממזרח וממערב לנהר דנייפר, במטרה לכתר את עיר הבירה, [[קייב]], ואולי אף לכבוש אותה. בצפון-מזרח אוקראינה תקפו הרוסים לכיוון דרום מערב, במגמה להשתלט על מחוזות חרקוב וסומי, ולהגיע לדנייפר באזור [[קרמנצ'וג]]. בדרום-מזרח אוקראינה תקפו כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים משטחי הרפובליקה העממית של [[דונצק]] והרפובליקה העממית של לוהנסק מערבה, במטרה לכבוש את השטחים, שנותרו בשליטת אוקראינה במחוזות דונצק ולוהנסק. בדרום אוקראינה, תקפו הכוחות הרוסיים את מחוז [[חרסון]] מחצי האי קרים, במטרה לנתק את אוקראינה מהים, וליצור מסדרון יבשתי בשליטה רוסית לחצי האי קרים.
 במקביל לפלישה הקרקעית, תקפו הרוסים, באמצעות מטוסים וטילים ארוכי טווח, עשרות יעדים בעומק שטח אוקראינה במטרה להשמיד את חיל האוויר ואת מערך ההגנה האווירית של אוקראינה, ולשתק את מערך הפיקוד והשליטה של הצבא האוקראיני. חיל האוויר האוקראיני ספג מהלומה קשה, אך המתקפה האווירית הרוסית נכשלה בהשגת יעדיה העיקריים.[דרושה הבהרה] בנוסף נערכה מתקפת סייבר רוסית נרחבת על רשתות המחשוב האוקראיניות. מעט לפני השעה 7:00 הכריז נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, על משטר צבאי בכל רחבי המדינה ועל ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם רוסיה.
+===התקפות הרוסים ===
+בראשית ניסן תשפ"ב נסוג הצבא הרוסי, תוך מספר ימים, כמעט מכל השטחים שכבש בצפון-מזרח אוקראינה, במחוזות קייב, [[צ'רניהיב]] וסומי. הפיקוד הרוסי החל לפרוס מחדש את הכוחות שפונו מאותם מחוזות, מתוך כוונה לרכז את המאמץ ההתקפי בדרום-מזרח אוקראינה, ולהשלים את ההשתלטות על כל אזור דונבאס. אולם על אף שבאמצע אפריל הודיעו מקורות אוקראיניים ורוסיים על פתיחת "השלב השני" של המערכה, או "הקרב על דונבאס", בפועל לא נערכה מתקפה רוסית בקנה מידה רחב באזור זה. הרוסים המשיכו לבצע שורת התקפות מוגבלות, בעיקר בצפון הדונבאס, וקצב התקדמותם נותר איטי ביותר, ואילו האוקראינים ערכו התקפות נגד בעיקר באזור העיר [[חרקוב]]. ההישג הרוסי העיקרי במהלך אפריל היה כיבוש כמעט כל העיר מריופול לאחר קרבות קשים. במקביל למערכה הקרקעית, הרוסים המשיכו לתקוף, בעיקר באמצעות טילי שיוט, מספר רב של יעדים בעומק שטח אוקראינה, במטרה לפגוע בתשתיות צבאיות ואזרחיות חיוניות, ובמשלוחי ציוד צבאי מהמערב, ולנתק את זירת הלחימה בדרום-מזרח אוקראינה ממערב המדינה.
 ===חוק השבות===
 המלחמה הביאה לשיא היסטורי בעליית לא-יהודים לישראל, ועלו לארץ כ-50 אלף גויים.
-מדובר בעלייה הלא-יהודית הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל
+מדובר בעלייה הלא-יהודית הגדולה ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל.
 ===חיילים יהודיים שנהרגו===
-* '''ולדיסלב שיין''', צעיר יהודי בן 21 מהעיר דנייפרו שבאוקראינה, נהרג במהלך התנדבותו בשורות צבא אוקראינה במלחמתו ברוסים.
+• '''ולדיסלב שיין''', צעיר יהודי בן 21 מהעיר [[דנייפרו]] שבאוקראינה, נהרג במהלך התנדבותו בשורות צבא אוקראינה במלחמתו ברוסים.
+• '''מתתיהו אסמן''' - גדל בבית יתומים יהודי, אומץ על ידי הרב [[משה אסמן]]. גוייס לצבא אוקראינה, נהרג בתשפ"ד{{הערה|'''הוא בחר להיות חב"דניק עד הרגע האחרון''', ראיון עם הרב משה אסמן על בנו המאומץ שנהרג במלחמת רוסיה אוקראינה, [[מענדי דיקשטיין]], [[שבועון בית משיח]] 1433}}.
 ==חב"ד במלחמה==
-שלוחי הרבי מלך המשיח העומדים בראש קהילות בכל רחבי אוקראינה, הם שניצבו בחזית. בימי המלחמה הראשונים, רבים מהם עזבו את מקום שליחותם בשל חשש ביטחוני ממשי לחייהם נוכח התקדמות הרוסים והחשש מפני כאוס מוחלט – אולם ככל שחלף הסכנה והמתקפה הרוסית נהדפה, הם שבו לבתיהם ולקהילותיהם בזה אחר זה.
-גם בשיא הלחץ האדיר וחוסר הוודאות הגדול רבים מהשלוחים במדינה לא עזבו את משמרתם ובהם: הרב [[שמואל קמינצקי]] השליח והרב הראשי של דנייפרופטרובסק, הרב [[משה ראובן אסמן]], וכן השליח הרב [[מאיר סטמבלר]].
+===חילוץ ושיבה===
+[[קובץ:מלחמה.jpg|שמאל|ממוזער|הרב אסמן מקבל תעודת הוקרה על עזרתו במלחמת רוסיה אוקראינה]]
+בימי המלחמה הראשונים, רבים מהשלוחים יחד עם מקורבים וגם בתי יתומים, עזבו את מקום שליחותם בשל חשש ביטחוני לחייהם נוכח התקדמות הרוסים והחשש מפני כאוס מוחלט.
+אולם ככל שחלפה הסכנה, חלקם ובעיקר שלוחים ראשיים שבו לבתיהם ולקהילותיהם.
+גם בשיא הלחץ האדיר וחוסר הוודאות הגדול מספר שלוחים במדינה לא עזבו את משמרתם ובהם: הרב [[שמואל קמינצקי]] השליח והרב הראשי של דנייפרופטרובסק, הרב [[משה ראובן אסמן]], וכן השליח הרב [[מאיר סטמבלר]].
 בחודשיים הראשונים של המלחמה, השלוחים יחד עם גופים וארגונים יהודים וישראלים נוספים עסקו בחילוץ יהודים מערי החזית אל פנים המדינה, ורבים מהם עברו למחנות פליטים שהקימה במדינות סביב לאוקראינה, חלקם אף עלו לארץ הקודש.
+===פעילות הרב אסמן===
 מי שהיה לאחת הדמויות המרכזיות בתחילת המלחמה, הוא הרב משה ראובן אסמן רבה של אוקראינה. באחד הימים הראשונים של המלחמה, ניגש אל ארון הקודש והוציא משם את ספרי התורה אותם העביר למקום מבטחים, בעודו זועק זעקה גדולה ומרה. כמו שלוחים אחרים, גם הרב אסמן הקדיש זמן רב כדי לסייע בעזרה הומניטרית ליהודים, כולל בזמנים של אש תופת{{הערה|אחרי כחודש בית הכנסת חטף פגיעה ישירה בהפצצה רוסית, וניזוק}}.
-בחודש סיון ה׳תשפ״ג שוגרו לעבר קייב מעל 50 טילים. בקהילה היהודית בקייב התקיימו הכנות קדחתניות, על מנת לחגוג את חג השבועות במרכז הקהילה היהודית בעיר. בעקבות ההפצצות הכבדות על העיר באמצעות המל"טים האיראניים, נבצר מרבים מיהודי העיר לחגוג את החג כהלכתו, ואלפים מהם נאלצו להעביר את החג במקלטים ובמרחבים מוגנים במקום להגיע לבית הכנסת.
+===פגיעה בבית ספר בקייב===
-===פעולות שנעשו===
+בחודש סיון תשפ"ג שוגרו לעבר קייב מעל 50 טילים. בקהילה היהודית בקייב התקיימו הכנות קדחתניות, על מנת לחגוג את חג השבועות במרכז הקהילה היהודית בעיר. בעקבות ההפצצות הכבדות על העיר באמצעות המל"טים האיראניים, נבצר מרבים מיהודי העיר לחגוג את החג כהלכתו, ואלפים מהם נאלצו להעביר את החג במקלטים ובמרחבים מוגנים במקום להגיע לבית הכנסת.
-* 120 זוגות תפילין חולקו לשלוחי הרבי באוקראינה שחזרו מכינוס השלוחים למדינה שחולקו עבור בני קהילותיהם.
+בחודש תשרי [[תשפ"ה]] כטב"מ פגע בבית ספר חב"ד בקייב ונגרם נזק{{הערה|[[שבועון בית משיח]] 1433 ע' 58}}.
+===פעולות מיוחדות===
+* 120 זוגות תפילין חולקו לשלוחי הרבי באוקראינה שחזרו מכינוס השלוחים {{הבהרה}} למדינה שחולקו עבור בני קהילותיהם.
 * בעקבות הרעת מצב האסירים באוקראינה שהביאה עמה המלחמה, שלוחי הרבי באוקראינה הקימו בשיתוף השלטונות זרוע מיוחדת שתסייע ותפעל עם אסירים יהודים במדינה.
-* בכיכר העצמאות האוקראינית 'כיכר מיידן' בלב קייב,  הודפס ספר התניא, לקראת חג השבועות התשפ"ג.
+* בכיכר העצמאות האוקראינית 'כיכר מיידן' בלב קייב,  הודפס ספר התניא, לקראת חג השבועות [[תשפ"ג]].
+==השלוחים באוקראינה תשפ"ה==
+מרבית השלוחים לא שבו מאז נמלטו מאוקראינה. ובכל עיר מרכזית השליח הראשי שב, ובחלקם הצטרפו עוד שלוחים בודדים.
+חלק ניכר ממוסדות החינוך באוקראינה, וכך גם בתי ספר חב"ד בחלקם סגורים או פועלים במתכונת חלקית.
+בתי הכנסת פועלים לפי הנחיות הצבא והרשויות באוקראינה, וחלק מהמתפללים שהיו פוקדים את בתי הכנסת עד המלחמה, עזבו את עיר מגוריהם או את אוקראינה.
+הפעילות מבוצעת מול כל האתגרים והקשיים, בצל הפגזות ובעיקר כטב"מים המשוגרים מרחוק לערים באוקראינה ורובם מיורטים, אבל לפעמים יש נזקים ונפגעים.
+ואלו השלוחים הפועלים כעת באוקראינה:
+*[[דנייפרו]] - הרב [[שמואל קמינצקי]] והרב [[מאיר סטמבלר]]
+*[[קייב]] - הרב [[משה אסמן]], הרב [[יהונתן בנימין מרקוביץ]], הרב [[פנחס וישצקי]]
+*[[חרקוב]] - הרב [[משה מוסקוביץ]]
+*[[חרסון]] - הרב [[יוסף יצחק וולף]]
+*[[אודסה]] - הרב [[אברהם וולף]]
+*[[ז'יטומיר]] - הרב [[נחום תמרין]] (הרב [[שלמה וילהלם]] מנהל את בית היתומים "עלומים" ב[[אשקלון]] ומבקר מזמן לזמן בז'יטומיר)
+*[[קרעמנצ'וג]] - הרב [[שלמה סלומון]]
+*[[האדיטש]] - הרב [[שניאור דייטש]]
+*[[פולטבה]] - הרב [[יוסף יצחק סגל]]
+*[[צ'רנוביץ]] - הרב [[מנחם מענדל גליצנשטיין]]
+*[[ניקולייב]] - הרב [[שלום גוטליב]]
+*[[צ'רקאסי]] - הרב [[דב אקסלרוד]]
+*[[ברדיצ'ב]] - הרב [[משה שמואל טאלר]]
+==השלוחים ברוסיה==
+בתחילת המלחמה, רוסיה סבלה מאי-בהירות פוליטית, מדינית ובטחונית, כולל ניתוק קשרים עם מדינות רבות, ובעקבות כך מחסור במוצרים רבים. עם הזמן המצב השתפר, אך גם כיום חסרים מוצרים מחו"ל, ולא ניתן לטוס ישירות מרוסיה לארצות הברית ומדינות רבות נוספות.
+המצב המלחמתי אינו פוגע באזרחי רוסיה בחיי היום-יום, אך פוגע בתרומות מתוך רוסיה, בשל חשש התורמים מהמצב הבלתי יציב, ומצד שני ניכרת בעיה בקשרים עם תורמים ואישים מחוץ למדינה.
+השלוחים ברוסיה מטעמים מובנים מעדיפים לא לדבר על נושאים אלו, ולכן אין מידע בנידון.
+==לקריאה נוספת==
+*'''שנת מלחמה והסוף לא נראה באופק''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1349, עמודים 18-23, [[תשפ"ג]]
+* ישראל שוחט '''מה נשתנה?''' גליון 1955 {{שבועון כפר חב"ד}}
+* '''נמלטים על נפשם''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 1302 ע' 28-35, הרב [[שלמה וילהלם]] מספר על הצלת יהודי ז'יטומיר ובית היתומים, שלוחי אוקראינה מספרים על מסעות ההצלה בתחילת מלחמת רוסיה אוקראינה
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://col.org.il/news/141229 איזו לחרב ואיזו לשלום]''', עיתון משפחה תשרי תשפ"ג {{COL}}
+*'''[https://col.org.il/news/144872 הצלת יהדות אוקראינה]''', מגזין 'בקהילה', חג הפסח תשפ"ג, ראיון מקיף עם שליח הרבי לצ'רנוביץ הרב מנחם גליצינשטיין
+*[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%94/ תגית: מלחמת רוסיה-אוקראינה {{אינפו}} ]
+*[https://col.org.il/news/159603 כך התמודדו שלוחי הרבי באוקראינה עם המטח הקשה ביותר  {{חב"ד און ליין}}  ]
+*[https://col.org.il/news/161426 יהודי אוקראינה חגגו פורים שלישי במלחמה בחושך ועם טילים {{חב"ד און ליין}}  ]
 ==הערות שוליים==
 [[קטגוריה:מלחמות]]