משה סופר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(מקוה שתיקנתי ולא קילקלתי) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך אוסטריה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך [[אוסטריה]]]] | [[קובץ:החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך אוסטריה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|החתם סופר כפי שצייר ציירו של מלך [[אוסטריה]]]] | ||
'''רבי משה סופר''' | '''רבי משה סופר''' המכונה '''החתם סופר''' ([[ז' תשרי]] [[תקכ"ג]] - [[כ"ה תשרי]] [[ת"ר]]) היה רב וראש ישיבה בערים פרוסניץ, מטרסדורף, דרזניץ ו[[פרשבורג]] שב[[הונגריה]], מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[פרנקפורט]] למשפחה פשוטה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול וכתב חידושי תורה, בגיל תשע הוא החל ללמוד אצל רבי [[נתן אדלר]] ולאחר מכן אצל רבי [[פנחס הורביץ]], [[הרבי]] כתב שהיותו תלמיד רבי נתן אדלר ושל רבי פנחס הורביץ, תלמידו של [[המגיד ממזריטש]], גרם לכך שבספרו "החתם סופר" הביא רבי משה אמרות מגדולי החסידות, שביניהם גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו.}}{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=70e536f9-7ae2-4510-b112-a0d1ce4e27bb&st= | נולד ב[[פרנקפורט]] למשפחה פשוטה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול וכתב חידושי תורה, בגיל תשע הוא החל ללמוד אצל רבי [[נתן אדלר]] שהיה נוהג ע"פ מנהגי הקבלה ולאחר מכן אצל רבי [[פנחס הורביץ]], משכך החתם סופר הושפע רבות מדרך החסידות. [[הרבי]] כתב שהיותו תלמיד רבי נתן אדלר ושל רבי פנחס הורביץ, תלמידו של [[המגיד ממזריטש]], גרם לכך שבספרו "החתם סופר" הביא רבי משה אמרות מגדולי החסידות, שביניהם גם [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו.}}{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=4580&hilite=70e536f9-7ae2-4510-b112-a0d1ce4e27bb&st=ממוצע+המחבר&pgnum=172 תשי"א].}}. | ||
יחסו אל תלמידי הבעל שם טוב היה יחס של הערצה וביטול. | |||
בשנת [[תקמ"ו]] הוא עבר לגור בפרוסניץ שם כיהן בראשות הישיבה, ונשא את שרה מלכה ביתו של ר' משה ירוויץ. | בשנת [[תקמ"ו]] הוא עבר לגור בפרוסניץ שם כיהן בראשות הישיבה, ונשא את שרה מלכה ביתו של ר' משה ירוויץ. | ||
| שורה 22: | שורה 25: | ||
בשנת [[תקנ"ד]] מונה רבי משה לרב בדרזניץ, בשנת [[תקנ"ח]] מונה לראש ישיבה במטרסדורף, ובשנת [[תקס"ז]] לרב בפרשבורג שהייתה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבי משה סופר נודע כאחד הפוסקים והרבנים החשובים ומפורסמים ביותר בדורות האחרונים, וכאחד שעיצב את את היהדות החרדית. בין החסידים היה מקובל להגיד שבכל דור ישנו צדיק עליון עליון וצדיק תחתון ובדורו של רבי משה סופר, הוא היה הצדיק תחתון ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] צדיק עליון{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 150.}}. | בשנת [[תקנ"ד]] מונה רבי משה לרב בדרזניץ, בשנת [[תקנ"ח]] מונה לראש ישיבה במטרסדורף, ובשנת [[תקס"ז]] לרב בפרשבורג שהייתה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבי משה סופר נודע כאחד הפוסקים והרבנים החשובים ומפורסמים ביותר בדורות האחרונים, וכאחד שעיצב את את היהדות החרדית. בין החסידים היה מקובל להגיד שבכל דור ישנו צדיק עליון עליון וצדיק תחתון ובדורו של רבי משה סופר, הוא היה הצדיק תחתון ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] צדיק עליון{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 150.}}. | ||
בשנת [[תקע"ב]] נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של [[רבי עקיבא איגר]]. בשנת [[תקצ"ב]] נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן | החתם סופר היה נוהג לחזור בקביעות מאמרי דא"ח בסעודה שלישית, אנשי קהילתו כעסו על כך, אך הוא המשיך. בימי זקנותו הוא הפסיק עם הנוהג מחשש שבין בשומעים ישנם כאילו שאינם ראוים לכך{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1_0JgD9lfUs4S_G47gJ6E0cZJdVo5RnV3/view שיחה לת' זלמן שכטר מסיוון תש"ד], שיחות קודש קודם הנשיאות, עמ' 87.}}. | ||
בשנת [[תקע"ב]] נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של [[רבי עקיבא איגר]]. בשנת [[תקצ"ב]] נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן בפרשבורג (— כיום ברטיסלאבה) שב[[סלובקיה]]. | |||
===אצל הרבי=== | ===אצל הרבי=== | ||
ידוע שהחתם סופר חיבר שירים רבים וחלקם אף נדפסו בספרו שירת משה. מהדיר ספרי הראשונים הגאון רבי אברהם סופר שרייבער, שהיה נינו של החתם סופר, נהג לבקר רבות בחצר הרבי ולשוחח עימו בדברי תורה. באחת השיחות אמר לו הרבי: "אילו היה לי זמן, הייתי מחבר פירוש על שירי החתם סופר, להראות שכל מלה בהם מקורה בקבלה". (ע"פ ימי מלך ח"ב עמ' 801). | |||
ידוע שהחתם סופר חיבר שירים רבים וחלקם אף נדפסו בספרו שירת משה. מהדיר ספרי הראשונים הגאון רבי אברהם סופר שרייבער, שהיה נינו של החתם סופר, נהג לבקר רבות בחצר הרבי ולשוחח | |||
פעמים רבות ציטט הרבי את דברי החתם סופר בשו"ת חו"מ, ח"ו, סימן צח, כי "בכל דור יש אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן - יתגלה אליו השי"ת וישלחו". עוד פעמים רבות מביא הרבי מתורת החתם סופר ודן בדבריו (ראה: שמן שששון מחבריך, חלק ג, עמ' 203-202). | פעמים רבות ציטט הרבי את דברי החתם סופר בשו"ת חו"מ, ח"ו, סימן צח, כי "בכל דור יש אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן - יתגלה אליו השי"ת וישלחו". עוד פעמים רבות מביא הרבי מתורת החתם סופר ודן בדבריו (ראה: שמן שששון מחבריך, חלק ג, עמ' 203-202). | ||
| שורה 32: | שורה 36: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, רבי '''אברהם שמואל בנימין סופר''' - בעל ה"כתב סופר", ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג. בנו, הרב '''שמחה בונם סופר''' - בעל ה"שבט סופר". מילא מקום אביו ברבנות. בנו, הרב '''עקיבא סופר''' - בעל ה"דעת סופר", מילא מקום אביו ברבנות. עלה לארץ ישראל בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] והקים את ישיבת פרשבורג בירושלים. | *בנו, רבי '''אברהם שמואל בנימין סופר''' - בעל ה"כתב סופר", ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג. בנו, הרב '''שמחה בונם סופר''' - בעל ה"שבט סופר". מילא מקום אביו ברבנות. בנו, הרב '''עקיבא סופר''' - בעל ה"דעת סופר", מילא מקום אביו ברבנות. עלה לארץ ישראל בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] והקים את ישיבת פרשבורג בירושלים. | ||
:בנו השני של ה"כתב סופר", הרב '''שמעון סופר''' - בעל ה"התעוררות תשובה", כיהן במשך שישים וארבע שנים כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה ועמד בראש ישיבה גדולה בעיר. | :בנו השני של ה"כתב סופר", הרב '''שמעון סופר''' - בעל ה"התעוררות תשובה", כיהן במשך שישים וארבע שנים כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה ועמד בראש ישיבה גדולה בעיר. | ||
*בנו, רבי '''[[שמעון סופר]]''' - בעל "מכתב סופר". כיהן כרבה של [[קראקא]]. חתנו הוא הרב [[עקיבא קורניצר]], וביתו שרה [[נישואין|נישאה]] עם הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|'''רשימות דברים''', [[תשס"ט]], עמ' 149.}}. | |||
*רבי יוזף יוזפא סופר, חמיו של רבי יהודה גרינוואלד (בעל שו"ת "זכרון יהודה"). | *רבי יוזף יוזפא סופר, חמיו של רבי יהודה גרינוואלד (בעל שו"ת "זכרון יהודה"). | ||
*חתנו, רבי '''דוד צבי ארנפלד'''. | *חתנו, רבי '''דוד צבי ארנפלד'''. | ||
*חתנו, רבי '''אליהו קורניצר''' - נישא | *חתנו, רבי '''אליהו קורניצר''' - נישא לביתו גיטל. נפטר בהיותו בן 27. | ||
*חתנו, רבי '''שלמה זלמן שפיצר''' - נישא לגיטל, אלמנתו של הרב אליהו קורניצר. היה אב | *חתנו, רבי '''שלמה זלמן שפיצר''' - נישא לגיטל, אלמנתו של הרב אליהו קורניצר. היה אב בית דין ב[[וינה|ווינה]]. בתו נישאה לבן-דודה הרב שמעון סופר, בעל ה"התעוררות תשובה". | ||
*חתנו, רבי '''משה טוביה להמן''' - נישא לשמחה, בת הזקונים. | *חתנו, רבי '''משה טוביה להמן''' - נישא לשמחה, בת הזקונים. | ||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
* '''צוואת משה''' – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו. | * '''צוואת משה''' – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו. | ||
* '''ספר זיכרון''' – ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה [[פרשבורג]] הייתה במצור בימי מלחמת צרפת. | * '''ספר זיכרון''' – ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה [[פרשבורג]] הייתה במצור בימי מלחמת צרפת. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
הרב [[שלום דובער וולפא]], שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 229-201 - אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש | |||
{{אחרונים}} | {{אחרונים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 61: | שורה 66: | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]] | [[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:10, 2 במאי 2024
| רבי משה סופר | |
|---|---|
| |
| לידה | ז' תשרי תקכ"ג |
| פרנקפורט | |
| פטירה | כ"ה תשרי ת"ר |
| מקום פעילות | הונגריה |
| תחומי עיסוק | רבנות, ראש ישיבה ופסיקה הלכתית. |
| רבותיו | רבי נתן אדלר. |
רבי משה סופר המכונה החתם סופר (ז' תשרי תקכ"ג - כ"ה תשרי ת"ר) היה רב וראש ישיבה בערים פרוסניץ, מטרסדורף, דרזניץ ופרשבורג שבהונגריה, מגדולי הפוסקים בדורות האחרונים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בפרנקפורט למשפחה פשוטה. כבר בצעירותו נודע כעילוי גדול וכתב חידושי תורה, בגיל תשע הוא החל ללמוד אצל רבי נתן אדלר שהיה נוהג ע"פ מנהגי הקבלה ולאחר מכן אצל רבי פנחס הורביץ, משכך החתם סופר הושפע רבות מדרך החסידות. הרבי כתב שהיותו תלמיד רבי נתן אדלר ושל רבי פנחס הורביץ, תלמידו של המגיד ממזריטש, גרם לכך שבספרו "החתם סופר" הביא רבי משה אמרות מגדולי החסידות, שביניהם גם אדמו"ר הזקן[1][2].
יחסו אל תלמידי הבעל שם טוב היה יחס של הערצה וביטול.
בשנת תקמ"ו הוא עבר לגור בפרוסניץ שם כיהן בראשות הישיבה, ונשא את שרה מלכה ביתו של ר' משה ירוויץ.
בשנת תקנ"ד מונה רבי משה לרב בדרזניץ, בשנת תקנ"ח מונה לראש ישיבה במטרסדורף, ובשנת תקס"ז לרב בפרשבורג שהייתה מהקהילות החשובות בהונגריה. רבי משה סופר נודע כאחד הפוסקים והרבנים החשובים ומפורסמים ביותר בדורות האחרונים, וכאחד שעיצב את את היהדות החרדית. בין החסידים היה מקובל להגיד שבכל דור ישנו צדיק עליון עליון וצדיק תחתון ובדורו של רבי משה סופר, הוא היה הצדיק תחתון ואדמו"ר הצמח צדק צדיק עליון[3].
החתם סופר היה נוהג לחזור בקביעות מאמרי דא"ח בסעודה שלישית, אנשי קהילתו כעסו על כך, אך הוא המשיך. בימי זקנותו הוא הפסיק עם הנוהג מחשש שבין בשומעים ישנם כאילו שאינם ראוים לכך[4].
בשנת תקע"ב נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא את שרה סריל, ביתו של רבי עקיבא איגר. בשנת תקצ"ב נפטרה גם שרה סריל והוא נשא את אלמנתו של רבי צבי הירש הלר. נפטר בכ"ה תשרי ת"ר, ונטמן בפרשבורג (— כיום ברטיסלאבה) שבסלובקיה.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
ידוע שהחתם סופר חיבר שירים רבים וחלקם אף נדפסו בספרו שירת משה. מהדיר ספרי הראשונים הגאון רבי אברהם סופר שרייבער, שהיה נינו של החתם סופר, נהג לבקר רבות בחצר הרבי ולשוחח עימו בדברי תורה. באחת השיחות אמר לו הרבי: "אילו היה לי זמן, הייתי מחבר פירוש על שירי החתם סופר, להראות שכל מלה בהם מקורה בקבלה". (ע"פ ימי מלך ח"ב עמ' 801).
פעמים רבות ציטט הרבי את דברי החתם סופר בשו"ת חו"מ, ח"ו, סימן צח, כי "בכל דור יש אחד הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן - יתגלה אליו השי"ת וישלחו". עוד פעמים רבות מביא הרבי מתורת החתם סופר ודן בדבריו (ראה: שמן שששון מחבריך, חלק ג, עמ' 203-202).
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, רבי אברהם שמואל בנימין סופר - בעל ה"כתב סופר", ממלא מקום אביו ברבנות פרשבורג. בנו, הרב שמחה בונם סופר - בעל ה"שבט סופר". מילא מקום אביו ברבנות. בנו, הרב עקיבא סופר - בעל ה"דעת סופר", מילא מקום אביו ברבנות. עלה לארץ ישראל בתחילת מלחמת העולם השנייה והקים את ישיבת פרשבורג בירושלים.
- בנו השני של ה"כתב סופר", הרב שמעון סופר - בעל ה"התעוררות תשובה", כיהן במשך שישים וארבע שנים כרב העיר ערלוי (אֶגֶר) שבהונגריה ועמד בראש ישיבה גדולה בעיר.
- בנו, רבי שמעון סופר - בעל "מכתב סופר". כיהן כרבה של קראקא. חתנו הוא הרב עקיבא קורניצר, וביתו שרה נישאה עם הרב מנחם מענדל שניאורסון בנו של אדמו"ר המהר"ש[5].
- רבי יוזף יוזפא סופר, חמיו של רבי יהודה גרינוואלד (בעל שו"ת "זכרון יהודה").
- חתנו, רבי דוד צבי ארנפלד.
- חתנו, רבי אליהו קורניצר - נישא לביתו גיטל. נפטר בהיותו בן 27.
- חתנו, רבי שלמה זלמן שפיצר - נישא לגיטל, אלמנתו של הרב אליהו קורניצר. היה אב בית דין בווינה. בתו נישאה לבן-דודה הרב שמעון סופר, בעל ה"התעוררות תשובה".
- חתנו, רבי משה טוביה להמן - נישא לשמחה, בת הזקונים.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – חתם סופר |
- חדושי חת"ם סופר – חידושים על הש"ס – על שמו ועל שם ספריו האחרים הוא נקרא החת"ם (חידושי תורת משה) סופר.
- שו"ת חת"ם סופר (שבעה חלקים) – כולל 1225 תשובות במגוון נושאים.
- דרשות חתם סופר (שלשה חלקים) – על המועדים.
- חתם סופר (חמשה חלקים) – פירוש על התורה.
- תורת משה (חמשה חלקים) – פירוש על התורה, על חמש מגילות ועל הגדה של פסח.
- באור על פירוש רמב"ן לתורה.
- מאמרים על סוגיות נבחרות בש"ס.
- ציונים והערות לשולחן ערוך.
- שירת משה – שירים ופיוטים על דרך הקבלה.
- צוואת משה – צוואת מוּסר לבניו ולזרעו.
- ספר זיכרון – ספור צרותיו אשר סבל במשך הימים שבה פרשבורג הייתה במצור בימי מלחמת צרפת.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 229-201 - אודות שושלת החתם סופר וליובאוויטש
הערות שוליים
- ↑ בפרשת בהעלותך ד"ה והאספסוף אשר בקרבו.
- ↑ שיחות קודש תשי"א.
- ↑ רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 150.
- ↑ שיחה לת' זלמן שכטר מסיוון תש"ד, שיחות קודש קודם הנשיאות, עמ' 87.
- ↑ רשימות דברים, תשס"ט, עמ' 149.