איתי גבאי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(30 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:איתי גבאי.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב איתי גבאי]]
[[קובץ:איתי גבאי.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב איתי גבאי]]
הרב '''איתי גבאי''' (יליד שנת [[תשל"ז]]) הינו שליח הרבי בתל אביב [[יפו]], צייר, מנהל בית המדרש וגלריית האומנות אשכילה לאמונה ואומנות, משפיע ב[[ישיבת נווה צדק]] ב[[תל אביב]] ומרצה ב[[מדרשת פנימיות]] בתל אביב.
[[קובץ:איתי גבאי 2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב איתי גבאי מציג את אחת מיצירותיו באירוע יום הרבי בכנסת]]
[[קובץ:ציור א גבאי.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אחד מציוריו של הרב איתי גבאי]]
[[קובץ:ציור א גבאי..jpg|שמאל|ממוזער|200px|סדנת הציור של הרב איתי גבאי]]
הרב '''איתי גבאי''' (נולד  ב[[י"ג אדר]] [[תשל"ה]]) הינו שליח הרבי בתל אביב [[יפו]], צייר, מנהל בית המדרש וגלריית האומנות אשכילה לאמונה ואומנות, משפיע ב[[בית חב"ד נווה צדק]] ב[[תל אביב]] ומרצה ב[[מדרשת פנימיות]] בתל אביב.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשל"ז]] ב[[פתח תקווה]] למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות אך בעלת זיקה למסורת.  
נולד ב[[י"ג אדר]] [[תשל"ה]] ב[[פתח תקווה]] למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות אך בעלת זיקה למסורת.  


בגיל 26 החל ללמוד ציור אצל ר' יהודה ברויטמן, לר' איתי היה צמא גדול לרוחניות והוא מצא את עצמו משוחח עם ר' יהודה על כך, ר' יהודה שהיה בעל ידע בספרי החסידות חזר לעיתים בשיחותיהם המשותפות רעיונות חסידיים, כתוצאה מרעיונות [[תורת החסידות]] התקרבו שתיהם לאורח חיים תורני וחסידי.
בגיל 26 החל ללמוד ציור אצל ר' יהודה ברויטמן, לר' איתי היה צמא גדול לרוחניות והוא מצא את עצמו משוחח עם ר' יהודה על כך, ר' יהודה שהיה בעל ידע בספרי החסידות חזר לעיתים בשיחותיהם המשותפות רעיונות חסידיים, כתוצאה מרעיונות [[תורת החסידות]] התקרבו שניהם לאורח חיים תורני וחסידי.


לאחר שנתיים של לימוד [[נגלה]] ו[[חסידות]] ב[[כולל|כוללים]] בתל אביב עבר ללמוד ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]], ב[[חודש תשרי]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם כלל תלמדי הישיבה, ולאחר שנת לימודים בישיבה נישא לאשתו איימי, בני הזוג התגוררו תקופה קצרה בעיר [[צפת]] ולאחר מכן קבעו את מקומם בעיר [[יפו]].  
לאחר שנתיים של לימוד [[נגלה]] ו[[חסידות]] ב[[כולל|כוללים]] בתל אביב עבר ללמוד ב[[ישיבת חב"ד רמת אביב]], ב[[חודש תשרי]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם כלל תלמידי הישיבה.
 
בשנת [[תשס"א]] נישא למרת פאני איימי, בני הזוג התגוררו תקופה קצרה בעיר [[צפת]] ולאחר מכן קבעו את מקומם בעיר [[יפו]].
 
בתקופת מגוריו ביפו שימש כפעיל מבצעים מטעם ישיבת [[תומכי תמימים]] שהתקיימה במקום על ידי [[שליח הרבי]] ליפו הרב [[אליהו תמם]], הרב גבאי ארגן שיעורים והתוועדויות ופעל באזור הישיבה{{הערה|[[שי גפן]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1U-qK3eppu8xeBKOdIO7ierhQJkOnMlWl ויקם אליהו וירד יפו]''', [[שבועון בית משיח]] גליון 571 עמ' 31.}}.


בהמשך השנים לאחר נישואיו לא צייר כלל ציורים בעקבות עיסוקיו השוטפים, לפני פרוץ מגפת ה[[קורונה]] חזר לצייר, בשל מגפת הקורונה השיעורים שהיה מעביר חדלו מלהתקיים, בעקבות כך החליף את מקור פרנסתו לציור.
בהמשך השנים לאחר נישואיו לא צייר כלל ציורים בעקבות עיסוקיו השוטפים, לפני פרוץ מגפת ה[[קורונה]] חזר לצייר, בשל מגפת הקורונה השיעורים שהיה מעביר חדלו מלהתקיים, בעקבות כך החליף את מקור פרנסתו לציור.


כשהסתיימה מגפת הקורונה הקים את המרכז אשכילה, המרכז כולל מרכז קהילתי עם סדנאות וערבי תוכן, שיעורים וסיורים, סטודיו, בית מדרש וחלל גלריה המציג תערוכות מתחלפות של איתי ואמנים נוספים.
כשהסתיימה מגפת הקורונה הקים את המרכז אשכילה, המרכז כולל מרכז קהילתי עם סדנאות וערבי תוכן, שיעורים וסיורים, סטודיו, בית מדרש וחלל גלריה המציג תערוכות מתחלפות של הרב גבאי ואמנים נוספים.


באירוע [[יום חב"ד בכנסת|יום הרבי בכנסת]] שנערך בשנת [[תשפ"ג]] עוטרו מבואות הכנסת לאורך כל שעות מושבי ואירועי היום, בגלריות מרהיבות של הרבי פרי מכחולו של הרב גבאי{{הערה|[https://chabad.info/news/967939/ במעמד הצדעה בכנסת: תערוכה מרהיבה על הרבי מלך המשיח] {{אינפו}}}}.


באירוע [[יום חבבכנסת|יום הרבי בכנסת]] שנערך בשנת [[תשפ"ג]] עוטרו מבואות הכנסת לאורך כל שעות מושבי ואירועי היום, בגלריות מרהיבות של הרבי פרי מכחולו של איתי גבאי{{הערה|https://chabad.info/news/967939/ {{אינפו}}}}.
בשנת [[תשפ"ד]] פתח במתחם מרכז אשכילה את 'תערוכת שניאורסון' הכוללת ציורי צללית של הרבי מזוויות שונות, לתערוכה קדמה שנה וחצי של מחקר, בחירת חומר היצירה, וגיבוש קו מחשבתי של צורות עבודה, לאיתי משנה פילוסופית העומדת מאחורי התערוכה, הוא טוען שציורי התערוכה משקפים את המושג החסידי [[נמנע הנמנעות]] בכך שאמנם הצופה בתערוכה מקבל צורת הסתכלות של ראיית דמותו של הרבי, אך דמותו של הרבי נשקפת רק מתוך כתמים, ובשל התאורה והאפקטים המלווים את התערוכה הציור כלל לא נראה או שמכפיל את עצמו.  


בשנת [[תשפ"ד]] פתח את 'תערוכת שניאורסון' הכוללת ציורי צללית של הרבי מזוויות שונות, לתערוכה קדמה שנה וחצי של מחקר, בחירת חומר היצירה, וגיבוש קו מחשבתי צורות עבודה, לאיתי משנה פילוסופית העומדת מאחורי התערוכה, הוא טוען שציורי התערוכה משקפים את המושג החסידי [[נמנע הנמנעות]] בכך שאמנם הצופה בתערוכה מקבל צורת הסתכלות של ראיית דמותו של הרבי, אך דמותו של הרבי נשקפת רק מתוך כתמים, ובשל התאורה, והאפקטים המלווים את התערוכה הציור כלל לא נראה או שמכפיל את עצמו.  
התערוכה זכתה לסיקור נרחב בכלי התקשורת.


התערוכה זכתה לסיקור נרחב בכלי התקשורת הישראלים.
כיום מוסר שיעורי [[חסידות]] בקביעות ב[[בית חב"ד]] ב[[קרית אונו]] ב[[בית חב"ד נווה צדק]], במרכז [[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]] ובבית חב"ד תל גיבורים ב[[חולון]].


כיום מוסר שיעורי [[חסידות]] בקביעות ב[[בית חב"ד]] ב[[קרית אונו]], במרכז [[ממעל ממש (מרכז חב"ד)|ממעל ממש]], ובבית חב"ד תל גיבורים ב[[חולון]].
הרב גבאי מתגורר ביפו ולו חמישה ילדים.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 27: שורה 35:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/magazine/800187/ עוקף קונפליקטים: החב"דניק שפתח גלריית אומנות בתל אביב] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/magazine/800187/ עוקף קונפליקטים: החב"דניק שפתח גלריית אומנות בתל אביב] {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גבאי, איתי}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ה]]
[[קטגוריה:בעלי תשובה]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חב"ד רמת אביב]]
[[קטגוריה:אישים ביפו]]
[[קטגוריה:ציירים]]

גרסה אחרונה מ־00:53, 12 באוגוסט 2024

הרב איתי גבאי
הרב איתי גבאי מציג את אחת מיצירותיו באירוע יום הרבי בכנסת
אחד מציוריו של הרב איתי גבאי
סדנת הציור של הרב איתי גבאי

הרב איתי גבאי (נולד בי"ג אדר תשל"ה) הינו שליח הרבי בתל אביב יפו, צייר, מנהל בית המדרש וגלריית האומנות אשכילה לאמונה ואומנות, משפיע בבית חב"ד נווה צדק בתל אביב ומרצה במדרשת פנימיות בתל אביב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ג אדר תשל"ה בפתח תקווה למשפחה שאינה שומרת תורה ומצוות אך בעלת זיקה למסורת.

בגיל 26 החל ללמוד ציור אצל ר' יהודה ברויטמן, לר' איתי היה צמא גדול לרוחניות והוא מצא את עצמו משוחח עם ר' יהודה על כך, ר' יהודה שהיה בעל ידע בספרי החסידות חזר לעיתים בשיחותיהם המשותפות רעיונות חסידיים, כתוצאה מרעיונות תורת החסידות התקרבו שניהם לאורח חיים תורני וחסידי.

לאחר שנתיים של לימוד נגלה וחסידות בכוללים בתל אביב עבר ללמוד בישיבת חב"ד רמת אביב, בחודש תשרי נסע לרבי יחד עם כלל תלמידי הישיבה.

בשנת תשס"א נישא למרת פאני איימי, בני הזוג התגוררו תקופה קצרה בעיר צפת ולאחר מכן קבעו את מקומם בעיר יפו.

בתקופת מגוריו ביפו שימש כפעיל מבצעים מטעם ישיבת תומכי תמימים שהתקיימה במקום על ידי שליח הרבי ליפו הרב אליהו תמם, הרב גבאי ארגן שיעורים והתוועדויות ופעל באזור הישיבה[1].

בהמשך השנים לאחר נישואיו לא צייר כלל ציורים בעקבות עיסוקיו השוטפים, לפני פרוץ מגפת הקורונה חזר לצייר, בשל מגפת הקורונה השיעורים שהיה מעביר חדלו מלהתקיים, בעקבות כך החליף את מקור פרנסתו לציור.

כשהסתיימה מגפת הקורונה הקים את המרכז אשכילה, המרכז כולל מרכז קהילתי עם סדנאות וערבי תוכן, שיעורים וסיורים, סטודיו, בית מדרש וחלל גלריה המציג תערוכות מתחלפות של הרב גבאי ואמנים נוספים.

באירוע יום הרבי בכנסת שנערך בשנת תשפ"ג עוטרו מבואות הכנסת לאורך כל שעות מושבי ואירועי היום, בגלריות מרהיבות של הרבי פרי מכחולו של הרב גבאי[2].

בשנת תשפ"ד פתח במתחם מרכז אשכילה את 'תערוכת שניאורסון' הכוללת ציורי צללית של הרבי מזוויות שונות, לתערוכה קדמה שנה וחצי של מחקר, בחירת חומר היצירה, וגיבוש קו מחשבתי של צורות עבודה, לאיתי משנה פילוסופית העומדת מאחורי התערוכה, הוא טוען שציורי התערוכה משקפים את המושג החסידי נמנע הנמנעות בכך שאמנם הצופה בתערוכה מקבל צורת הסתכלות של ראיית דמותו של הרבי, אך דמותו של הרבי נשקפת רק מתוך כתמים, ובשל התאורה והאפקטים המלווים את התערוכה הציור כלל לא נראה או שמכפיל את עצמו.

התערוכה זכתה לסיקור נרחב בכלי התקשורת.

כיום מוסר שיעורי חסידות בקביעות בבית חב"ד בקרית אונו בבית חב"ד נווה צדק, במרכז ממעל ממש ובבית חב"ד תל גיבורים בחולון.

הרב גבאי מתגורר ביפו ולו חמישה ילדים.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנחם מענדל ברונפמן, ‏תערוכת שניאורסון, שבועון כפר חב"ד, גיליון 2046 עמוד 54 (תשפ"ד)

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים