אפרים דוב לנדו: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) (לדעתי כבר ערוך) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (30 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב דב לנדו לוחץ את ידיו של הרב שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דב לנדו לוחץ את ידיו של הרב יהודה לייב שפירא]] | [[קובץ:הרב דב לנדו לוחץ את ידיו של הרב שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דב לנדו לוחץ את ידיו של הרב יהודה לייב שפירא]] | ||
הרב '''דוב לנדו | הרב '''דוב לנדו''' (יליד שנת [[תר"צ]] 1930) הוא המנהיג המרכזי של הציבור החרדי-ליטאי, וראש ישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]]. | ||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
נולד ב[[ז' ניסן]] [[תר"צ]] בעירה זוגרש בפולין | נולד ב[[ז' ניסן]] [[תר"צ]] לטוביה יוסף ודבורה לנדו, נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב בעירה זוגרש בפולין | ||
בגיל חמש עלה לארץ ישראל למד בישיבות הישוב החדש פוניבז' וחברון | בגיל חמש עלה לארץ ישראל למד בישיבות הישוב החדש פוניבז' וחברון. | ||
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת עדינה בת הרב יוסף שר ואחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת סלבודקא | בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת עדינה בת הרב יוסף שר ואחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת סלבודקא. | ||
בתחילת שנות הממים התמנה לראש ישיבת סלבודקא בבני ברק | בתחילת שנות הממים התמנה לראש ישיבת סלבודקא בבני ברק. | ||
לאחר | לאחר פטירתם של מנהיגי הציבור הליטאי רבי [[גרשון אדלשטיין]] בשנת [[תשפ"ג]], ולאחר מכן רבי [[ברוך מרדכי אזרחי]] בשנת [[תשפ"ד]], הוכר כמנהיג הציבור הליטאי הבולט, והדמות הבכירה בתנועה. | ||
== קשריו עם חב"ד == | == קשריו עם חב"ד == | ||
בתקופת המחלוקת שניהל אחד מראשי הישיבות הליטאיים מבני ברק נגד [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]], התייצב הרב לנדו כנגדו, והתבטא כי שנאתו של אותו אחד לחסידים, העבירה אותו על דעתו. בשנת [[תשמ"ט]], לאחר שבעקבות המחלוקת, התפצל הציבור הליטאי ממפלגת אגודת ישראל והקים מפלגה נפרדת, הוא כתב מכתב אישי לידידו הרב ברוך שמואל דויטש, בו הביעה את דעתו נגד המהלך, ותמך ברבנותו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] בבני ברק{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121678 אוסף ענק של מסמכים, קונטרסים וכרזות פולמוס] באתר בית המכירות - קדם.}}. לאחר שהמכתב הודלף הוא הותקף על ידי בני ציבורו, ובעקבות כך נמנע מלהתערב בעניינים ציבורים במשך שנים. | |||
בשנת [[תשע"ח]] נצפה כשהוא מעיין בספר ה[[תניא]] יחד עם תלמיד נוסף{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/375761/ תמונת היום] {{אינפו}}.}}. | |||
[[קובץ:הרב שפירא אצל הרב לנדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא אצל הרב לנדו]] | [[קובץ:הרב שפירא אצל הרב לנדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא אצל הרב לנדו]] | ||
בשנת [[תשפ" | בשנת [[תשפ"ב]] קיבל את הרב [[עזרא שוחט]] לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושו של הגרי"ז מבריסק בעניין [[צווי דינים]] בשתיית [[ארבע כוסות]], ובדברי [[רש"י]] בעניין העלייה לשמים בלימוד תורה וההיבט בזה על פי ראי ה[[חסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/138009 ביקור נדיר בבני ברק: הרב שוחט אצל ראשי הישיבות הליטאים] {{חב"ד און ליין}}.}}. | ||
בחודש [[כסלו]] [[תשפ"ג]] קיבל את הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]] לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושי הגאונים החב"דיים בעל ה[[דברי נחמיה (ספר)|דברי נחמיה]] ובעל ה[[תורת חסד]]{{הערה|ראשי דברים מהמפגש -[https://col.org.il/news/142496 COL חושף: מה היה בשיחת הגרי"ל שפירא וגדולי התורה הליטאים] {{חב"ד און ליין}} וידאו ותמלול מהמפגש - [https://www.bhol.co.il/news/1471611 השיחה הנדירה של החוזר אצל הגר"ד לנדו - אתר בחדרי חרדים].}}. בשנת תשפ"ג ביקרו חברי מערכת הפילפולים של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] אצל הרב לנדו, והעניקו לו את ספר הפילפולים של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/903478/ יפוצו מעיינותך: ספר ה'פלפולים' הגיע לעשרות רבנים] {{אינפו}}.}}. | |||
[[קובץ:הרב עזרא שוחט אצל הרב דב לנדו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עזרא שוחט בביקור אצל הרב דב לנדו]] | [[קובץ:הרב עזרא שוחט אצל הרב דב לנדו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עזרא שוחט בביקור אצל הרב דב לנדו]] | ||
בשנת [[תשפ"ד]] לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן סגל]] (מראשי ישיבת | בשנת [[תשפ"ד]] לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן סגל]] (מראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) שעמד בקשרי ידידות קרובים עם הרב לנדו, הגיע הרב לנדו לנחם את בני משפחת סגל וסיפר בהתרגשות על השנתיים המיוחדות בהן למד בחברותא עם אביהם הרב סגל בעת לימודיו בישיבת סלבודקה{{הערה|[https://col.org.il/news/159074 המנהיג הליטאי ניחם את ילדיו של החברותא מישיבת סלבודקה]. {{חב"ד און ליין|}}}}. | ||
בשנת [[תשפ"ד]] במהלך שיחה עם הרב [[שאול אלתר]] סיפר על ההנהגה החב"דית של התאספות הרבנים ושיחותיהם ב[[תורת הנגלה]] בעת [[חג השבועות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/162383 כשמנהיג הציבור הליטאי מספר על ה'נגלה טיש' בליובאויטש] {{חב"ד און ליין|}}}}. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א | *זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א | ||
*זכר טוב – בני ברק תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו. | |||
*מנחת דבר – על המנחת חינוך לקט שיעורים על ה[[מסכתות]] שנלמדו בישיבה (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה). | |||
*חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות ה[[ש"ס]] | |||
*גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת. | |||
*בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מורינו הגאונים, בני ברק תשל"ו. | |||
*שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי [[חיים קנייבסקי]] שני כרכים. | |||
כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא". | |||
==משפחתו== | |||
*בנו הרב יוסי אברהם ישעיהו לנדו, [[מודיעין עילית]] | |||
*חתנו הרב איסר זלמן שוורצמן, [[מודיעין עילית]]. | |||
*חתנו הרב שמואל ברטלר. | |||
{{סדרה|הקודם=[[גרשון אדלשטיין]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה= [[תשפ"ד]]|הבא=}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | |||
[ | [[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | ||
[ | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:12, 5 באוגוסט 2024
הרב דוב לנדו (יליד שנת תר"צ 1930) הוא המנהיג המרכזי של הציבור החרדי-ליטאי, וראש ישיבת סלבודקה בבני ברק.
תולדות חייםעריכה
נולד בז' ניסן תר"צ לטוביה יוסף ודבורה לנדו, נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב בעירה זוגרש בפולין
בגיל חמש עלה לארץ ישראל למד בישיבות הישוב החדש פוניבז' וחברון.
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת עדינה בת הרב יוסף שר ואחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת סלבודקא.
בתחילת שנות הממים התמנה לראש ישיבת סלבודקא בבני ברק.
לאחר פטירתם של מנהיגי הציבור הליטאי רבי גרשון אדלשטיין בשנת תשפ"ג, ולאחר מכן רבי ברוך מרדכי אזרחי בשנת תשפ"ד, הוכר כמנהיג הציבור הליטאי הבולט, והדמות הבכירה בתנועה.
קשריו עם חב"דעריכה
בתקופת המחלוקת שניהל אחד מראשי הישיבות הליטאיים מבני ברק נגד חסידות חב"ד והרבי, התייצב הרב לנדו כנגדו, והתבטא כי שנאתו של אותו אחד לחסידים, העבירה אותו על דעתו. בשנת תשמ"ט, לאחר שבעקבות המחלוקת, התפצל הציבור הליטאי ממפלגת אגודת ישראל והקים מפלגה נפרדת, הוא כתב מכתב אישי לידידו הרב ברוך שמואל דויטש, בו הביעה את דעתו נגד המהלך, ותמך ברבנותו של הרב משה יהודה לייב לנדא בבני ברק[1]. לאחר שהמכתב הודלף הוא הותקף על ידי בני ציבורו, ובעקבות כך נמנע מלהתערב בעניינים ציבורים במשך שנים.
בשנת תשע"ח נצפה כשהוא מעיין בספר התניא יחד עם תלמיד נוסף[2].
בשנת תשפ"ב קיבל את הרב עזרא שוחט לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושו של הגרי"ז מבריסק בעניין צווי דינים בשתיית ארבע כוסות, ובדברי רש"י בעניין העלייה לשמים בלימוד תורה וההיבט בזה על פי ראי החסידות[3].
בחודש כסלו תשפ"ג קיבל את הרב יהודה לייב שפירא לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושי הגאונים החב"דיים בעל הדברי נחמיה ובעל התורת חסד[4]. בשנת תשפ"ג ביקרו חברי מערכת הפילפולים של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש אצל הרב לנדו, והעניקו לו את ספר הפילפולים של הישיבה[5].
בשנת תשפ"ד לאחר פטירתו של הרב שניאור זלמן סגל (מראשי ישיבת תומכי תמימים לוד) שעמד בקשרי ידידות קרובים עם הרב לנדו, הגיע הרב לנדו לנחם את בני משפחת סגל וסיפר בהתרגשות על השנתיים המיוחדות בהן למד בחברותא עם אביהם הרב סגל בעת לימודיו בישיבת סלבודקה[6].
בשנת תשפ"ד במהלך שיחה עם הרב שאול אלתר סיפר על ההנהגה החב"דית של התאספות הרבנים ושיחותיהם בתורת הנגלה בעת חג השבועות[7].
ספריועריכה
- זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א
- זכר טוב – בני ברק תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו.
- מנחת דבר – על המנחת חינוך לקט שיעורים על המסכתות שנלמדו בישיבה (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה).
- חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות הש"ס
- גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת.
- בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מורינו הגאונים, בני ברק תשל"ו.
- שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי חיים קנייבסקי שני כרכים.
כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא".
משפחתועריכה
- בנו הרב יוסי אברהם ישעיהו לנדו, מודיעין עילית
- חתנו הרב איסר זלמן שוורצמן, מודיעין עילית.
- חתנו הרב שמואל ברטלר.
| הקודם: גרשון אדלשטיין |
מנהיג הציבור הליטאי תשפ"ד |
הבא: |
הערות שוליים
- ↑ אוסף ענק של מסמכים, קונטרסים וכרזות פולמוס באתר בית המכירות - קדם.
- ↑ תמונת היום
.
- ↑ ביקור נדיר בבני ברק: הרב שוחט אצל ראשי הישיבות הליטאים
.
- ↑ ראשי דברים מהמפגש -COL חושף: מה היה בשיחת הגרי"ל שפירא וגדולי התורה הליטאים וידאו ותמלול מהמפגש - השיחה הנדירה של החוזר אצל הגר"ד לנדו - אתר בחדרי חרדים.
- ↑ יפוצו מעיינותך: ספר ה'פלפולים' הגיע לעשרות רבנים .
- ↑ המנהיג הליטאי ניחם את ילדיו של החברותא מישיבת סלבודקה.
- ↑ כשמנהיג הציבור הליטאי מספר על ה'נגלה טיש' בליובאויטש