אפרים דוב לנדו: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(40 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''דוב לנדו'''' הוא המנהיג המרכזי של הציבור החרדי-ליטאי,וראש ישיבת סלבודקה בבני ברק.
 
[[קובץ:הרב דב לנדו לוחץ את ידיו של הרב שפירא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דב לנדו לוחץ את ידיו של הרב יהודה לייב שפירא]]
הרב '''דוב לנדו''' (יליד שנת [[תר"צ]] 1930) הוא המנהיג המרכזי של הציבור החרדי-ליטאי, וראש ישיבת סלבודקה ב[[בני ברק]].


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
נולד בז' ניסן תר"צ בעירה זוגרש בפולין
נולד ב[[ז' ניסן]] [[תר"צ]] לטוביה יוסף ודבורה לנדו, נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב בעירה זוגרש בפולין


בגיל חמש עלה לארץ ישראל למד בישיבות הישוב החדש פוניבז' וחברון
בגיל חמש עלה לארץ ישראל למד בישיבות הישוב החדש פוניבז' וחברון.


התחתן עם מרת עדינה בת הרב יוסף שר ואחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת סלבודקא  
בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת עדינה בת הרב יוסף שר ואחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת סלבודקא.


בתחילת שנות הממים התמנה לראש ישיבת סלבודקא בבני ברק
בתחילת שנות הממים התמנה לראש ישיבת סלבודקא בבני ברק.


לאחר פטירת רבי גרשון אדלשטיין בסיון ה'תשפ"ג, הוא נחשב לאחד ממנהיגי הציבור הליטאי,
לאחר פטירתם של מנהיגי הציבור הליטאי רבי [[גרשון אדלשטיין]] בשנת [[תשפ"ג]], ולאחר מכן רבי [[ברוך מרדכי אזרחי]] בשנת [[תשפ"ד]], הוכר כמנהיג הציבור הליטאי הבולט, והדמות הבכירה בתנועה.
[[קובץ:צילום מסך 2024-09-02 143302.png|ממוזער|הרב לנדו עם הרב בערל לאזאר]]


== קשריו עם חב"ד ==
== קשריו עם חב"ד ==
היה בידידות עם הרב [[שניאור זלמן סגל]]
בתקופת המחלוקת שניהל אחד מראשי הישיבות הליטאיים מבני ברק נגד [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]], התייצב הרב לנדו כנגדו, והתבטא כי שנאתו של אותו אחד לחסידים, העבירה אותו על דעתו. בשנת [[תשמ"ט]], לאחר שבעקבות המחלוקת, התפצל הציבור הליטאי ממפלגת אגודת ישראל והקים מפלגה נפרדת, הוא כתב מכתב אישי לידידו הרב ברוך שמואל דויטש, בו הביעה את דעתו נגד המהלך, ותמך ברבנותו של הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] בבני ברק{{הערה|[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121678 אוסף ענק של מסמכים, קונטרסים וכרזות פולמוס] באתר בית המכירות - קדם.}}. לאחר שהמכתב הודלף הוא הותקף על ידי בני ציבורו, ובעקבות כך נמנע מלהתערב בעניינים ציבורים במשך שנים.
 
בשנת [[תשע"ח]] נצפה כשהוא מעיין בספר ה[[תניא]] יחד עם תלמיד נוסף{{הערה|[https://chabad.info/in-focus/375761/ תמונת היום] {{אינפו}}.}}.


בשנת [[תשמ"ט]] כאשר חל הקרע במפלגת [[אגודת ישראל]] בין [[יהדות התורה]] לבין [[דגל התורה]], הביע הרב לנדו את דעתו במכתב נגד הפילוג{{הערה|המכתב נכתב ב[[חודש כסלו]] ונשמר באוסף ענק של מסמכים, קונטרסים וכרזות פולמוס - שליחו של הס"מ וחסידות חב"ד – תשמ"ג-תשמ"ט, האוסף נמכר בבית המכירות קדם.[he/node/121678kedem-auctions].}}, דעתו זו חופפת לדעותיו של [[הרבי]], הרב לנדו היה בין הבודדים באותו זמן שלא שהו למחרחרי ריב והביעו את תמיכתם ב[[תנועת החסידות]]. 
[[קובץ:הרב שפירא אצל הרב לנדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא אצל הרב לנדו]]
[[קובץ:הרב שפירא אצל הרב לנדו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שפירא אצל הרב לנדו]]
בשנת [[תשפ"ג]] קיבל את הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]] לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושי הגאונים החב"דיים בעל ה[[דברי נחמיה (ספר)|דברי נחמיה]] ובעל ה[[תורת חסד]]{{הערה|ראשי דברים מהמפגש -[COL חושף: מה היה בשיחת הגרי"ל שפירא וגדולי התורה הליטאים https://col.org.il/news/142496] {{חב"ד און ליין}} וידאו ותמלול מהמפגש - [https://www.bhol.co.il/news/1471611 השיחה הנדירה של החוזר אצל הגר"ד לנדו - אתר בחדרי חרדים].}}.
בשנת [[תשפ"ב]] קיבל את הרב [[עזרא שוחט]] לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושו של הגרי"ז מבריסק בעניין [[צווי דינים]] בשתיית [[ארבע כוסות]], ובדברי [[רש"י]] בעניין העלייה לשמים בלימוד תורה וההיבט בזה על פי ראי ה[[חסידות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/138009 ביקור נדיר בבני ברק: הרב שוחט אצל ראשי הישיבות הליטאים] {{חב"ד און ליין}}.}}.


בחודש [[כסלו]] [[תשפ"ג]] קיבל את הרב [[יהודה לייב שפירא (מיאמי)|יהודה לייב שפירא]] לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושי הגאונים החב"דיים בעל ה[[דברי נחמיה (ספר)|דברי נחמיה]] ובעל ה[[תורת חסד]]{{הערה|ראשי דברים מהמפגש -[https://col.org.il/news/142496 COL חושף: מה היה בשיחת הגרי"ל שפירא וגדולי התורה הליטאים] {{חב"ד און ליין}} וידאו ותמלול מהמפגש - [https://www.bhol.co.il/news/1471611 השיחה הנדירה של החוזר אצל הגר"ד לנדו - אתר בחדרי חרדים].}}. בשנת תשפ"ג ביקרו חברי מערכת הפילפולים של [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש]] אצל הרב לנדו, והעניקו לו את ספר הפילפולים של הישיבה{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/903478/ יפוצו מעיינותך: ספר ה'פלפולים' הגיע לעשרות רבנים] {{אינפו}}.}}.


[[קובץ:הרב עזרא שוחט אצל הרב דב לנדו.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב עזרא שוחט בביקור אצל הרב דב לנדו]]


== ספריו ==
בשנת [[תשפ"ד]] לאחר פטירתו של הרב [[שניאור זלמן סגל]] (מראשי ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]) שעמד בקשרי ידידות קרובים עם הרב לנדו, הגיע הרב לנדו לנחם את בני משפחת סגל וסיפר בהתרגשות על השנתיים המיוחדות בהן למד בחברותא עם אביהם הרב סגל בעת לימודיו בישיבת סלבודקה{{הערה|[https://col.org.il/news/159074 המנהיג הליטאי ניחם את ילדיו של החברותא מישיבת סלבודקה]. {{חב"ד און ליין|}}}}.
זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א


זכר טוב – בני ברק תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו.
בשנת [[תשפ"ד]] במהלך שיחה עם הרב [[שאול אלתר]] סיפר על ההנהגה החב"דית של התאספות הרבנים ושיחותיהם ב[[תורת הנגלה]] בעת [[חג השבועות]]{{הערה|[https://col.org.il/news/162383 כשמנהיג הציבור הליטאי מספר על ה'נגלה טיש' בליובאויטש] {{חב"ד און ליין|}}}}.


מנחת דבר – על המנחת חינוך לקט שיעורים על המסכתות שנלמדו בישיבה (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה).
== ספריו ==
 
*זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א
חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות הש
*זכר טוב – בני ברק תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו.
*מנחת דבר – על המנחת חינוך לקט שיעורים על ה[[מסכתות]] שנלמדו בישיבה (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה).
*חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות ה[[ש]]
*גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת.
*בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מורינו הגאונים, בני ברק תשל"ו.
*שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי [[חיים קנייבסקי]] שני כרכים.
כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא".


גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת.
==משפחתו==
 
*בנו הרב יוסי אברהם ישעיהו לנדו, [[מודיעין עילית]]
בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מורינו הגאונים, בני ברק תשל"ו
*חתנו הרב איסר זלמן שוורצמן, [[מודיעין עילית]].
 
*חתנו הרב שמואל ברטלר.
שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי חיים קניבסקי שני כרכים.
{{סדרה|הקודם=[[גרשון אדלשטיין]]|רשימה=מנהיג הציבור הליטאי|שנה= [[תשפ"ד]]|הבא=}}
 
כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא".


==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


==קישורים חיצוניים==
[[קטגוריה:רבני ליטא]]
[https://chabad.info/in-focus/375761/ צרור תמונות בהם נצפה הרב דב לנדו ראש ישיבת סלבודקא כשהוא מעיין בספר התניא קדישא {{אינפו}}]
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"צ]]

גרסה אחרונה מ־13:35, 2 בספטמבר 2024

הרב דב לנדו לוחץ את ידיו של הרב יהודה לייב שפירא

הרב דוב לנדו (יליד שנת תר"צ 1930) הוא המנהיג המרכזי של הציבור החרדי-ליטאי, וראש ישיבת סלבודקה בבני ברק.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בז' ניסן תר"צ לטוביה יוסף ודבורה לנדו, נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב בעירה זוגרש בפולין

בגיל חמש עלה לארץ ישראל למד בישיבות הישוב החדש פוניבז' וחברון.

בהגיעו לגיל נישואין התחתן עם מרת עדינה בת הרב יוסף שר ואחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבת סלבודקא.

בתחילת שנות הממים התמנה לראש ישיבת סלבודקא בבני ברק.

לאחר פטירתם של מנהיגי הציבור הליטאי רבי גרשון אדלשטיין בשנת תשפ"ג, ולאחר מכן רבי ברוך מרדכי אזרחי בשנת תשפ"ד, הוכר כמנהיג הציבור הליטאי הבולט, והדמות הבכירה בתנועה.

הרב לנדו עם הרב בערל לאזאר

קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתקופת המחלוקת שניהל אחד מראשי הישיבות הליטאיים מבני ברק נגד חסידות חב"ד והרבי, התייצב הרב לנדו כנגדו, והתבטא כי שנאתו של אותו אחד לחסידים, העבירה אותו על דעתו. בשנת תשמ"ט, לאחר שבעקבות המחלוקת, התפצל הציבור הליטאי ממפלגת אגודת ישראל והקים מפלגה נפרדת, הוא כתב מכתב אישי לידידו הרב ברוך שמואל דויטש, בו הביעה את דעתו נגד המהלך, ותמך ברבנותו של הרב משה יהודה לייב לנדא בבני ברק[1]. לאחר שהמכתב הודלף הוא הותקף על ידי בני ציבורו, ובעקבות כך נמנע מלהתערב בעניינים ציבורים במשך שנים.

בשנת תשע"ח נצפה כשהוא מעיין בספר התניא יחד עם תלמיד נוסף[2].

הרב שפירא אצל הרב לנדו

בשנת תשפ"ב קיבל את הרב עזרא שוחט לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושו של הגרי"ז מבריסק בעניין צווי דינים בשתיית ארבע כוסות, ובדברי רש"י בעניין העלייה לשמים בלימוד תורה וההיבט בזה על פי ראי החסידות[3].

בחודש כסלו תשפ"ג קיבל את הרב יהודה לייב שפירא לפגישה, במהלך הפגישה דנו הרבנים בחידושי הגאונים החב"דיים בעל הדברי נחמיה ובעל התורת חסד[4]. בשנת תשפ"ג ביקרו חברי מערכת הפילפולים של ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש אצל הרב לנדו, והעניקו לו את ספר הפילפולים של הישיבה[5].

הרב עזרא שוחט בביקור אצל הרב דב לנדו

בשנת תשפ"ד לאחר פטירתו של הרב שניאור זלמן סגל (מראשי ישיבת תומכי תמימים לוד) שעמד בקשרי ידידות קרובים עם הרב לנדו, הגיע הרב לנדו לנחם את בני משפחת סגל וסיפר בהתרגשות על השנתיים המיוחדות בהן למד בחברותא עם אביהם הרב סגל בעת לימודיו בישיבת סלבודקה[6].

בשנת תשפ"ד במהלך שיחה עם הרב שאול אלתר סיפר על ההנהגה החב"דית של התאספות הרבנים ושיחותיהם בתורת הנגלה בעת חג השבועות[7].

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • זכר דבר – בירורים הלכתיים, בני ברק תשמ"א
  • זכר טוב – בני ברק תש"ם, בירורים הלכתיים לזכר אביו.
  • מנחת דבר – על המנחת חינוך לקט שיעורים על המסכתות שנלמדו בישיבה (עם שאר ראשי ישיבת סלבודקה).
  • חידושי רבי דוב לנדו – על חלק גדול ממסכתות הש"ס
  • גליונות רבי דוב לנדו – ובו הערות שהועתקו מכתב ידו על הראשונים והאחרונים הרמב"ן, הרשב"א, הריטב"א, הרמב"ם, הטור, שולחן ערוך, מנחת חינוך, חזון אי"ש, ועוד, על המסכתות שבת, עירובין, יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין. הספר יצא לאור במהדורה מצומצמת.
  • בירור דברים – אודות ספר שמירת שבת כהלכתה בהתאם לדעת מורינו הגאונים, בני ברק תשל"ו.
  • שיח דבר – התכתבויות בחידושי תורה עם רבי חיים קנייבסקי שני כרכים.

כמו כן תורתו יוצאת מדי שבוע במאספים תורניים רבים ביניהם "אהלי טהרות", "אהלי שביעית", "אהלי זרעים" ו"אהלי שבת" ובעלוני "מנחת דבר". וכן בעלון היוצא מעת לעת "חדוותא דשמעתתא".

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
גרשון אדלשטיין
מנהיג הציבור הליטאי
תשפ"ד
הבא:

הערות שוליים