משתמש:בר יעקוב/פרק שירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(13 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חשיבות|הקשר חב"די}}
'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן ב[[לשון חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[אלוהים (יהדות)|הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם [[פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מ[[ספר תהלים]]{{הערה|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".}}.
'''פרק שירה''' (נקרא גם '''פרקי שירה''', '''ברייתא דפרק שירה''' או '''שירת הבריאה''') הוא חיבור קצר ([[ברייתא]]) המסוגנן ב[[לשון חז"ל]]. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח [[אלוהים (יהדות)|הקב"ה]]. מרבית הקטעים הם [[פסוק]]ים הלקוחים מה[[תנ"ך]], חלקם הגדול מספר תהלים{{הערה|כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".}}.


יש ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד]] המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם [[המבי"ט]]{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 "בית אלהים"], לרבי [[משה מטראני]] - [[ורשה]], [[1872]]}}, ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 "פי אליהו"], לרבי אליהו דייץ - [[אלטונה]], [[1735]]}}.
יש ב[[מסורת (יהדות)|מסורת]] היהודית שייחסו חיבור זה ל[[דוד המלך]] (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם [[המבי"ט]]{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/14113 "בית אלהים"], לרבי [[משה מטראני]] - [[ורשה]], [[1872]]}}, ויש המוסיפים גם את [[שלמה המלך]] שחיברו עם אביו במשותף{{הערה|1=ספר [http://www.hebrewbooks.org/24222 "פי אליהו"], לרבי אליהו דייץ - [[אלטונה]], [[1735]]}}.


==פרק שירה ב[[חסידות חב"ד]]==
==בחסידות חב"ד==
פרק שירה הודפס פעמים רבות בסידור [[תהלת ה']], כמו כן זקן חסידות חב"ד בארץ והעולם הרב [[יצחק גינזבורג]] כתב ביאור מקיף עמוק וחסידי על פי משנת אדמו"רי חב"ד על פרק שירה שירת הבריאה וגילוי מטמוניה וסודותיה לעבודת ה'.
ב[[לקוטי תורה]] פרשת [[בהעלותך]] מצטט [[אדמו"ר הזקן]] מפרק שירה על אווז הבר ומבאר:  "מ"ש בפרק שירה אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר קול קורא במדבר פנו דרך הוי'. פי' קול היינו המשכה הקל קול יעקב שנמשך בבחי' מדבר ושממה הוא העוה"ז פנו דרך הוי' להיות בו המשכת דרך הוי'".


==קישורים חיצוניים==
ב[[דבר מלכות משפטים]] מציין הרבי גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא{{הערה|משפטים כב, ח.}}: "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלקים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלקים ישלם שנים לרעהו".
*[https://abc770.org/video/video_node_1557/ פרק שירה בחסידות חב"ד]
*[https://chabad.info/wp-content/uploads/2015/09/04-09-2015-00-26-00-%D7%A7%D7%9B%D7%95.pdf הערות התמימים באנ"ש על פרקי שירה]


==הערות שוליים==
"ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה דזאב טורף (פרק שירה פ"ה), שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים ע"י זאב טורף דקדושה".
 
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר}}

גרסה אחרונה מ־15:48, 23 ביוני 2024

פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר (ברייתא) המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, חלקם הגדול מספר תהלים[1].

יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה לדוד המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט[2], ויש המוסיפים גם את שלמה המלך שחיברו עם אביו במשותף[3].

בחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בלקוטי תורה פרשת בהעלותך מצטט אדמו"ר הזקן מפרק שירה על אווז הבר ומבאר: "מ"ש בפרק שירה אווז הבר המשוטטת במדבר כשרואה את ישראל עוסקים בתורה אומרת שיר קול קורא במדבר פנו דרך הוי'. פי' קול היינו המשכה הקל קול יעקב שנמשך בבחי' מדבר ושממה הוא העוה"ז פנו דרך הוי' להיות בו המשכת דרך הוי'".

בדבר מלכות משפטים מציין הרבי גם לפרק שירה בהמשך לפסוק שמביא[4]: "על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלקים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלקים ישלם שנים לרעהו".

"ולהעיר, שפסוק זה הוא השירה דזאב טורף (פרק שירה פ"ה), שרומז על השירה שמצד ביטול והפיכת הענינים הבלתי-רצויים ע"י זאב טורף דקדושה".

הערות שוליים

  1. כך כתב המבי"ט בביאורו: "שרוב השירות הן מספר תהלים".
  2. ספר "בית אלהים", לרבי משה מטראני - ורשה, 1872
  3. ספר "פי אליהו", לרבי אליהו דייץ - אלטונה, 1735
  4. משפטים כב, ח.
ערך זה הוא קצרמר. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולהרחיב אותו.