גיהנום – הבדלי גרסאות
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) מ ←יסורים כתחליף ליסורי הגיהנום: הגהה |
צ'קטי |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
אמרו חז"ל{{הערה|פ"ק דנדרים ד"ח סע"ב.}} שלעתיד לבוא יוציא ה' חמה מנרתקה, צדיקים מתרפאין בה{{הערה|ומעיר הצ"צ שבאותה השמש דלע"ל דווקא יתרפאו הצדיקים. אבל בהאי שמש דהיום לית ביה רפואה, וכנאמר וזרחה לכם '''יראי שמי''' שמש צדקה ומרפא כו'.}} והרשעים נידונין בה שנאמר{{הערה|מלאכי ג' י"ט.}} "כי הנה היום בא בוער כתנור... וליהט אותם היום הבא{{הערה|שמש של אותו יום.}}, ומובא עניין זה במקומות רבים{{הערה|פ"ק דעכומ"ז ד"ג סע"ב ודף ד' ע"א, סנהדרין דף ק"י ע"ב. ובמדרש רבה: ח"ג כה"א, כט"ג, נג"א, פז"ב, צב"ד, קלג"ב, קלה"ב, תט"ב, שה"ש לד"ד, קהלת פג"ד.}}. | אמרו חז"ל{{הערה|פ"ק דנדרים ד"ח סע"ב.}} שלעתיד לבוא יוציא ה' חמה מנרתקה, צדיקים מתרפאין בה{{הערה|ומעיר הצ"צ שבאותה השמש דלע"ל דווקא יתרפאו הצדיקים. אבל בהאי שמש דהיום לית ביה רפואה, וכנאמר וזרחה לכם '''יראי שמי''' שמש צדקה ומרפא כו'.}} והרשעים נידונין בה שנאמר{{הערה|מלאכי ג' י"ט.}} "כי הנה היום בא בוער כתנור... וליהט אותם היום הבא{{הערה|שמש של אותו יום.}}, ומובא עניין זה במקומות רבים{{הערה|פ"ק דעכומ"ז ד"ג סע"ב ודף ד' ע"א, סנהדרין דף ק"י ע"ב. ובמדרש רבה: ח"ג כה"א, כט"ג, נג"א, פז"ב, צב"ד, קלג"ב, קלה"ב, תט"ב, שה"ש לד"ד, קהלת פג"ד.}}. | ||
ומסביר זאת הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת נ"ך ט"ו.}}, שה"נרתק" המכסה את השמש הוא שם אלקים המסתיר{{הערה|ביאור עניין זה בפרטות | ומסביר זאת הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת נ"ך ט"ו.}}, שה"נרתק" המכסה את השמש הוא שם אלקים המסתיר{{הערה|ביאור עניין זה בפרטות ראו בתניא שעהיוה"א פרק ד, ובביאורי הרי"כ שם.}}. סך הכל יש בשם אלוקים ק"ך צירופים{{הערה|זהו חשבון עצרת, חמש אותיות אפשר לסדר ב120 אופנים שונים.}}, והקליפות יונקות מארבעים ושמונה הצירופים האחרונים. | ||
והנה, היום יונקת חמימות התאוות{{הערה|שהם הגבורות הקשות הממשיכות את עונש הגהינום - ראה לעייל בפסקה יסוד דנוקבא דקליפה.}} שהיא הגבורות הקשות מבחינת "'''חם'''{{הערה|ח"ם בגימטריה ארבעים ושמונה, ורומז למ"ח הצירופים האחרונים דשם אלוקים.}} הוא אבי כנען". אבל לעתיד לבוא לא יהיה לחמימות התאוות מאין לינוק, שהרי הקב"ה ימול את לבבנו ליחוד שמו, ובגלוי יחודא עילאה מתבטלות הקליפות. | והנה, היום יונקת חמימות התאוות{{הערה|שהם הגבורות הקשות הממשיכות את עונש הגהינום - ראה לעייל בפסקה יסוד דנוקבא דקליפה.}} שהיא הגבורות הקשות מבחינת "'''חם'''{{הערה|ח"ם בגימטריה ארבעים ושמונה, ורומז למ"ח הצירופים האחרונים דשם אלוקים.}} הוא אבי כנען". אבל לעתיד לבוא לא יהיה לחמימות התאוות מאין לינוק, שהרי הקב"ה ימול את לבבנו ליחוד שמו, ובגלוי יחודא עילאה מתבטלות הקליפות. | ||
והיינו, לעתיד לבוא יתגלה היחוד העליון, ודבר זה עצמו יגרום לשני הדברים: יתבטל שורש הקליפות ולא יהיה עוד צורך בגהינום{{הערה|כמו שהתבאר בחסידות, שהרגשת הישות וה"לגרמיה" היא ה"מחלה" שהיא שורש החמימות, ולעתיד לבוא יהיה "והסירותי מחלה"{{הערה|תו"א סד"ה לא תהי' משכלה.}}.}}, ומצד שני הצדיקים (הבטלים ליחודא עילאה) "מתרפאין בה" – יהנו ויתענגו מגילוי האלוקות. | והיינו, לעתיד לבוא יתגלה היחוד העליון, ודבר זה עצמו יגרום לשני הדברים: יתבטל שורש הקליפות ולא יהיה עוד צורך בגהינום{{הערה|כמו שהתבאר בחסידות, שהרגשת הישות וה"לגרמיה" היא ה"מחלה" שהיא שורש החמימות, ולעתיד לבוא יהיה "והסירותי מחלה"{{הערה|תו"א סד"ה לא תהי' משכלה.}}.}}, ומצד שני הצדיקים (הבטלים ליחודא עילאה) "מתרפאין בה" – יהנו ויתענגו מגילוי האלוקות. | ||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==שבעת מדורי גהינום== | ==שבעת מדורי גהינום== | ||
הגמרא בעירובין{{הערה|עירובין יט ע"א.}} אומרת שלגהינום שבעה שמות: "שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית" (ומביאה פסוק על כל אחד מהשמות. בכמה מקומות בזוהר הקדוש"{{הערה|זוהר תוספתא, נח ס"ב ע"ב, זוהר ויחי, ל"ז ע"ב, זוהר חדש, לך לך, כ | הגמרא בעירובין{{הערה|עירובין יט ע"א.}} אומרת שלגהינום שבעה שמות: "שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית" (ומביאה פסוק על כל אחד מהשמות. בכמה מקומות בזוהר הקדוש"{{הערה|זוהר תוספתא, נח ס"ב ע"ב, זוהר ויחי, ל"ז ע"ב, זוהר חדש, לך לך, כ"ה ע"א}} נאמר שלא מדובר בשמות שונים לאותה המציאות אלא בשבעה מדורים שונים. | ||
בתורת החסידות מוזכר עניין זה במקומות בודדים ממש, וגם בהם רק בדרך אגב וללא כל הסבר. | בתורת החסידות מוזכר עניין זה במקומות בודדים ממש, וגם בהם רק בדרך אגב וללא כל הסבר. | ||
== [[יסורים]] כתחליף ליסורי הגיהנום == | == [[יסורים]] כתחליף ליסורי הגיהנום == | ||
על האדם [[שמחה|לשמוח]] מאוד בקבלת היסורים, שכן [[אין ערוך]] והשוואה כלל בין היסורים כאן ב[[עולם הזה]], ליסורים ב[[עולם הבא]]. [[הרמב"ן]] כותב{{הערה|בהקדמה לפירוש איוב.}} שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי איוב בעולם הזה, משעה אחת של [[ | על האדם [[שמחה|לשמוח]] מאוד בקבלת היסורים, שכן [[אין ערוך]] והשוואה כלל בין היסורים כאן ב[[עולם הזה]], ליסורים ב[[עולם הבא]]. [[הרמב"ן]] כותב{{הערה|בהקדמה לפירוש איוב.}} שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי איוב בעולם הזה, משעה אחת של [[ייסורים]] בגיהנום. | ||
הסיבה לכך שאכן [[יסורים]] מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור | הסיבה לכך שאכן [[יסורים]] מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור [[השמש]] הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה ב[[עולם הזה]] פועל ב[[עולם הבא]] לאין ערוך מעצם היסורים עצמם{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[אגרת התשובה]] פי"ב.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||