גיהנום – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 22: שורה 22:
אמרו חז"ל{{הערה|פ"ק דנדרים ד"ח סע"ב.}} שלעתיד לבוא יוציא ה' חמה מנרתקה, צדיקים מתרפאין בה{{הערה|ומעיר הצ"צ שבאותה השמש דלע"ל דווקא יתרפאו הצדיקים. אבל בהאי שמש דהיום לית ביה רפואה, וכנאמר וזרחה לכם '''יראי שמי''' שמש צדקה ומרפא כו'.}} והרשעים נידונין בה שנאמר{{הערה|מלאכי ג' י"ט.}} "כי הנה היום בא בוער כתנור... וליהט אותם היום הבא{{הערה|שמש של אותו יום.}}, ומובא עניין זה במקומות רבים{{הערה|פ"ק דעכומ"ז ד"ג סע"ב ודף ד' ע"א, סנהדרין דף ק"י ע"ב. ובמדרש רבה: ח"ג כה"א, כט"ג, נג"א, פז"ב, צב"ד, קלג"ב, קלה"ב, תט"ב, שה"ש לד"ד, קהלת פג"ד.}}.
אמרו חז"ל{{הערה|פ"ק דנדרים ד"ח סע"ב.}} שלעתיד לבוא יוציא ה' חמה מנרתקה, צדיקים מתרפאין בה{{הערה|ומעיר הצ"צ שבאותה השמש דלע"ל דווקא יתרפאו הצדיקים. אבל בהאי שמש דהיום לית ביה רפואה, וכנאמר וזרחה לכם '''יראי שמי''' שמש צדקה ומרפא כו'.}} והרשעים נידונין בה שנאמר{{הערה|מלאכי ג' י"ט.}} "כי הנה היום בא בוער כתנור... וליהט אותם היום הבא{{הערה|שמש של אותו יום.}}, ומובא עניין זה במקומות רבים{{הערה|פ"ק דעכומ"ז ד"ג סע"ב ודף ד' ע"א, סנהדרין דף ק"י ע"ב. ובמדרש רבה: ח"ג כה"א, כט"ג, נג"א, פז"ב, צב"ד, קלג"ב, קלה"ב, תט"ב, שה"ש לד"ד, קהלת פג"ד.}}.


ומסביר זאת הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת נ"ך ט"ו.}}, שה"נרתק" המכסה את השמש הוא שם אלקים המסתיר{{הערה|ביאור עניין זה בפרטות ראה בתניא שעהיוה"א פרק ד, ובביאורי הרי"כ שם.}}. סך הכל יש בשם אלוקים ק"ך צירופים{{הערה|זהו חשבון עצרת, חמש אותיות אפשר לסדר ב120 אופנים שונים.}}, והקליפות יונקות מארבעים ושמונה הצירופים האחרונים.
ומסביר זאת הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת נ"ך ט"ו.}}, שה"נרתק" המכסה את השמש הוא שם אלקים המסתיר{{הערה|ביאור עניין זה בפרטות ראו בתניא שעהיוה"א פרק ד, ובביאורי הרי"כ שם.}}. סך הכל יש בשם אלוקים ק"ך צירופים{{הערה|זהו חשבון עצרת, חמש אותיות אפשר לסדר ב120 אופנים שונים.}}, והקליפות יונקות מארבעים ושמונה הצירופים האחרונים.


והנה, היום יונקת חמימות התאוות{{הערה|שהם הגבורות הקשות הממשיכות את עונש הגהינום - ראה לעייל בפסקה יסוד דנוקבא דקליפה.}} שהיא הגבורות הקשות מבחינת "'''חם'''{{הערה|ח"ם בגימטריה ארבעים ושמונה, ורומז למ"ח הצירופים האחרונים דשם אלוקים.}} הוא אבי כנען". אבל לעתיד לבוא לא יהיה לחמימות התאוות מאין לינוק, שהרי הקב"ה ימול את לבבנו ליחוד שמו, ובגלוי יחודא עילאה מתבטלות הקליפות.  
והנה, היום יונקת חמימות התאוות{{הערה|שהם הגבורות הקשות הממשיכות את עונש הגהינום - ראה לעייל בפסקה יסוד דנוקבא דקליפה.}} שהיא הגבורות הקשות מבחינת "'''חם'''{{הערה|ח"ם בגימטריה ארבעים ושמונה, ורומז למ"ח הצירופים האחרונים דשם אלוקים.}} הוא אבי כנען". אבל לעתיד לבוא לא יהיה לחמימות התאוות מאין לינוק, שהרי הקב"ה ימול את לבבנו ליחוד שמו, ובגלוי יחודא עילאה מתבטלות הקליפות.


והיינו, לעתיד לבוא יתגלה היחוד העליון, ודבר זה עצמו יגרום לשני הדברים: יתבטל שורש הקליפות ולא יהיה עוד צורך בגהינום{{הערה|כמו שהתבאר בחסידות, שהרגשת הישות וה"לגרמיה" היא ה"מחלה" שהיא שורש החמימות, ולעתיד לבוא יהיה "והסירותי מחלה"{{הערה|תו"א סד"ה לא תהי' משכלה.}}.}}, ומצד שני הצדיקים (הבטלים ליחודא עילאה) "מתרפאין בה" – יהנו ויתענגו מגילוי האלוקות.
והיינו, לעתיד לבוא יתגלה היחוד העליון, ודבר זה עצמו יגרום לשני הדברים: יתבטל שורש הקליפות ולא יהיה עוד צורך בגהינום{{הערה|כמו שהתבאר בחסידות, שהרגשת הישות וה"לגרמיה" היא ה"מחלה" שהיא שורש החמימות, ולעתיד לבוא יהיה "והסירותי מחלה"{{הערה|תו"א סד"ה לא תהי' משכלה.}}.}}, ומצד שני הצדיקים (הבטלים ליחודא עילאה) "מתרפאין בה" – יהנו ויתענגו מגילוי האלוקות.
שורה 33: שורה 33:


==שבעת מדורי גהינום==
==שבעת מדורי גהינום==
הגמרא בעירובין{{הערה|עירובין יט ע"א.}} אומרת שלגהינום שבעה שמות: "שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית" (ומביאה פסוק על כל אחד מהשמות. בכמה מקומות בזוהר הקדוש"{{הערה|זוהר תוספתא, נח ס"ב ע"ב, זוהר ויחי, ל"ז ע"ב, זוהר חדש, לך לך, כ''ה ע"א}} נאמר שלא מדובר בשמות שונים לאותה המציאות אלא בשבעה מדורים שונים.
הגמרא בעירובין{{הערה|עירובין יט ע"א.}} אומרת שלגהינום שבעה שמות: "שאול ואבדון ובאר שחת ובור שאון וטיט היון וצלמות וארץ התחתית" (ומביאה פסוק על כל אחד מהשמות. בכמה מקומות בזוהר הקדוש"{{הערה|זוהר תוספתא, נח ס"ב ע"ב, זוהר ויחי, ל"ז ע"ב, זוהר חדש, לך לך, כ"ה ע"א}} נאמר שלא מדובר בשמות שונים לאותה המציאות אלא בשבעה מדורים שונים.


בתורת החסידות מוזכר עניין זה במקומות בודדים ממש, וגם בהם רק בדרך אגב וללא כל הסבר.
בתורת החסידות מוזכר עניין זה במקומות בודדים ממש, וגם בהם רק בדרך אגב וללא כל הסבר.


== [[יסורים]] כתחליף ליסורי הגיהנום ==
== [[יסורים]] כתחליף ליסורי הגיהנום ==
על האדם [[שמחה|לשמוח]] מאוד בקבלת היסורים, שכן [[אין ערוך]] והשוואה כלל בין היסורים כאן ב[[עולם הזה]], ליסורים ב[[עולם הבא]]. [[הרמב"ן]] כותב{{הערה|בהקדמה לפירוש איוב.}} שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי איוב בעולם הזה, משעה אחת של [[יסורים]] בגיהנום.
על האדם [[שמחה|לשמוח]] מאוד בקבלת היסורים, שכן [[אין ערוך]] והשוואה כלל בין היסורים כאן ב[[עולם הזה]], ליסורים ב[[עולם הבא]]. [[הרמב"ן]] כותב{{הערה|בהקדמה לפירוש איוב.}} שמוטב לאדם לסבול שבעים שנה של יסורי איוב בעולם הזה, משעה אחת של [[ייסורים]] בגיהנום.


הסיבה לכך שאכן [[יסורים]] מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור ה[[שמש]] הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה ב[[עולם הזה]] פועל ב[[עולם הבא]] לאין ערוך מעצם היסורים עצמם.{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[אגרת התשובה]] פי"ב.}}
הסיבה לכך שאכן [[יסורים]] מכפרים על עונשי הגיהנום למרות שאינם קשים כמותם, היא כמשל אור [[השמש]] הזורח בארץ, שכל תנועה קלה באור השמש למטה כרוכה בהעתקת השמש למעלה במרחק עצום עקב ריחוקה, כך גם הנעשה ב[[עולם הזה]] פועל ב[[עולם הבא]] לאין ערוך מעצם היסורים עצמם{{הערה|1=[[אדמו"ר הזקן]], [[אגרת התשובה]] פי"ב.}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}