כולל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־21:02, 5 בספטמבר 2024

ערך זה עוסק במונח 'כולל'. אם התכוונתם לכוללים שונים, ראו כולל (פירושונים).

כולל הוא מוסד לימודים ישיבתי לתלמידים נשואים (הקרויים אברכים) הממשיכים ללמוד אחרי הנישואין. בעבר שימש המונח כולל לציין קרנות מהם קיבלו יהודי ארץ ישראל כספי צדקה מיהודי חוץ לארץ, כמו, כולל חב"ד שייסד אדמו"ר הזקן. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.

הלומד בכולל נקרא "אברך". פירוש המילה בדרך הדרש^[1], "אברך - אב בחכמה ורך בשנים", כלומר: בחכמתו הוא כאב (איש בוגר וזקן) ומצד גילו הוא רך בשנים (צעיר).

התפתחות הכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]

כוללים מהסוג שישנו היום, לא היה קיים בשנים עברו, ואברכים שרצו להמשיך ללמוד לאחר נישואיהם היו צריכים למצוא תורם עשיר אשר יממן אותם. אחת הדרכים המקובלות לעשות זאת היה להתחתן עם בת של אדם אמיד אשר מעוניין שחתנו ילמד תורה.

כיום מצויים כוללים כמעט בכל קהילה, שם יכולים האברכים ללמוד ולקבל מלגה חודשית לקיום משפחתם. את המלגות לחלוקה לאברכים משיגים ראשי הכוללים בעיקר באמצעות תרומות. בארץ ישראל, חלק קטן מתקציב הכולל מגיע ממדינת ישראל דרך משרד הדתות. מקובל ללמוד בכולל בשנה הראשונה שלאחר הנישואין, אולם יש שנשארים למשך מספר שנים ויש שנשארים ללמוד בכולל לכל חייהם - אפשרות זו מקובלת בעיקר בזרם הליטאי.

מטרת הכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]

המטרה בכוללים הוא למתן את המעבר החד בין חיים של קדושה, בהם נמצאים במסגרת ישיבתית ועסוקים רק בלימוד תורה, לבין החיים הגשמיים של התעסקות עם צורכי המשפחה.

במקרים רבים, הורה הרבי לאברכים, ללמוד בכולל לפחות שנה אחת לאחר הנישואין^[^{דרוש מקור]}.

הרבי הורה שהכולל יהיה במיקום קרוב למקום מגוריהם של רוב האברכים, ושכולל חסידי ייפתח בלימוד חסידות מידי יום, לפחות 20 דקות עד חצי שעה^[2].

סוגי כוללים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מרבית הכוללים בחב"ד הם מוסדות קטנים עם עשרות תלמידים בודדים. מעבר למסגרת הכללית - אברכים לאחר נישואיהם, העוסקים בלימוד תורה - לכל כולל מאפיינים יחודיים, בהתאם לעומד בראשו (ראש הכולל) ולתלמידים הלומדים בו. חלק מהכוללים מסונפים לישיבה מסויימת (כמו הכולל בישיבת חב"ד בצפת, תומכי תמימים קרית גת, ישיבת חב"ד ברמת אביב). כוללים רבים נפתחו מתוך מטרה להרחיב את הקהילה המקומית במקום (כמו כולל משכן מנחם בראשון לציון), וחלקם נפתחו מתוך מטרה לתת מענה אנושי וכוח אדם נוסף בבתי חב"ד (כמו הכולל בשכונת נאות אפקה בתל אביב).

בחסידות חב"ד, ניתן להבחין בין סוגי הכוללים הבאים:

כולל רגיל - בו לומדים בעיקר שנת לימודים אחת, בשנה הראשונה שלאחר הנישואין.
כולל הוראה, הנקרא גם כולל רבנות - כולל הלכה בו מתמקדים בהלכה פרקטית, בעיקר בחלקים אורח חיים ויורה דעה שבשולחן ערוך. המטרה בכולל זה לקבל הסמכה לרב שכונה או רב עיר.
כולל דיינות - כולל הלכה בו מתמקדים בעיקר בנושאי חושן משפט ואבן העזר.
כולל תפארת זקנים - כולל המיועד לאנשים מבוגרים.
כולל ערב לחסידות - כולל לאברכים שאינם חסידי חב"ד, ומטרתו לאפשר לציבור הרחב להכיר וללמוד את תורת החסידות (ראו פסקה להלן).

כולל ערב לחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בקהילות חב"ד רבות נוהגים השלוחים לפתוח כולל ערב לחסידות עבור אברכים ובעלי משפחות שאינם חסידי חב"ד. מטרת הכוללים מסוג זה הוא להפיץ את תורת החסידות בקהלים רחבים יותר. בחלק מהכוללים נותנים מלגות לימוד למשתתפים. כוללים כאלה מצויים בעיקר בערים חרדיות.

כיום בארץ הקודש פועלים 2 מסגרות עיקריות המפעילות רשת של כוללי ערב ללימוד החסידות, האחת משתייכת לרשת מעייני ישראל ומיועדת בעיקר לאברכים מחוגי החסידות הכללית שלומדים את תורת חב"ד, והשניה משתייכת לרשת מרכז חמ"ש להפצת המעיינות, בראשותו של הרב יוסף יצחק אופן הפונה בעיקר לאברכים בקהילות אנ"ש.

כולל תפארת זקנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – כולל תפארת זקנים

כולל "תפארת זקנים" נוסד על ידי הרבי בשנת תש"מ. הכולל מיועד עבור אנשים מבוגרים, מגיל 50 ומעלה. באותה הזדמנות שהורה הרבי על פתיחת כולל תפארת זקנים הציע הרבי שיפתחו מוסד ללימוד תורה גם עבור נשים, שגם הם מחוייבות בלימוד התורה. הרבי הדגיש שאין לקרוא למוסד הזה בשם כולל, כי אם למצוא שם אחר.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

לעסוק בלהט בלימוד התורה, סקירה על יחס הרבי ללימוד בכולל, במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1908 • גליון 1920 עמוד 46

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקט מתורת הרבי אודות החיוב והזכות ללמוד בכולל - בהוצאת ארגון יגדיל תורה (קראון הייטס).
כולל אברכים - במדור 'ניצוצי רבי' של הרב מרדכי מנשה לאופר, שבועון התקשרות גיליון 929, י"ט באייר תשע"ב.
לקט תשובות ומענות הרבי בקשר עם כולל אברכים והלימוד בו, על ידי הרב שמואל לובעצקי
כולל, בתוך מגזין א חסידישע דערהער חשון ה'תש"פ (אנגלית)
הרב ברוך אובערלנדער, הלימוד בכולל אחרי החתונה, הערות וביאורים גליון 1118 עמוד 121
האם יש ללמוד ב'כולל' שנה או שנתיים לאחר החתונה? • כתב יד קודש, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ מדרש בראשית רבה (פרשה צ', ג)
↑ יחידות לרב נחום טרבניק, תשרי תשכ"ח.

[1] מדרש בראשית רבה (פרשה צ', ג)

[2] יחידות לרב נחום טרבניק, תשרי תשכ"ח.

[1]

[2]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח המרכזי של המילה 'כולל'|אחר=כוללים שונים|ראו=[[כולל (פירושונים)]]}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח 'כולל'|אחר=כוללים שונים|ראו=[[כולל (פירושונים)]]}}
 '''כולל''' הוא מוסד לימודים [[ישיבה|ישיבתי]] לתלמידים נשואים (הקרויים '''אברכים''') הממשיכים ללמוד אחרי הנישואין. בעבר שימש המונח כולל לציין קרנות מהם קיבלו יהודי [[ארץ ישראל]] כספי [[צדקה]] מיהודי חוץ לארץ, כמו, [[כולל חב"ד]] שייסד [[אדמו"ר הזקן]]. מכיוון שברוב המקרים האברכים מקבלים מלגה חודשית קבועה בזמן לימודיהם כדי שיוכלו לקיים את משפחתם, הושאל המושג כולל לציון מוסדות לימוד לנשואים.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 במקרים רבים, הורה [[הרבי]] לאברכים, ללמוד בכולל לפחות שנה אחת לאחר הנישואין{{מקור}}.
+הרבי הורה שהכולל יהיה במיקום קרוב למקום מגוריהם של רוב האברכים, ושכולל חסידי ייפתח בלימוד חסידות מידי יום, לפחות 20 דקות עד חצי שעה{{הערה|1=[https://chabad-il.org/hit/hit421.htm יחידות לרב נחום טרבניק, תשרי תשכ"ח].}}.
 == סוגי כוללים ==
-מרבית הכוללים בחב"ד הם מוסדות קטנים עם עשרות תלמידים בודדים. מעבר למסגרת הכללית - אברכים לאחר נישואיהם, העוסקים בלימוד תורה - לכל כולל מאפיינים יחודיים, בהתאם לעומד בראשו (ראש הכולל) ולתלמידים הלומדים בו. חלק מהכוללים מסונפים לישיבה מסויימת (כמו הכולל ב[[ישיבת חב"ד בצפת]], [[ישיבת חב"ד ברמת אביב]]). כוללים רבים נפתחו מתוך מטרה להרחיב את הקהילה המקומית במקום (כמו [[כולל משכן מנחם]] ב[[ראשון לציון]]), וחלקם נפתחו מתוך מטרה לתת מענה אנושי וכוח אדם נוסף ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (כמו הכולל בשכונת נאות אפקה ב[[תל אביב]]).
+מרבית הכוללים בחב"ד הם מוסדות קטנים עם עשרות תלמידים בודדים. מעבר למסגרת הכללית - אברכים לאחר נישואיהם, העוסקים בלימוד תורה - לכל כולל מאפיינים יחודיים, בהתאם לעומד בראשו (ראש הכולל) ולתלמידים הלומדים בו. חלק מהכוללים מסונפים לישיבה מסויימת (כמו הכולל ב[[ישיבת חב"ד בצפת]], [[תומכי תמימים קרית גת]], [[ישיבת חב"ד ברמת אביב]]). כוללים רבים נפתחו מתוך מטרה להרחיב את הקהילה המקומית במקום (כמו [[כולל משכן מנחם]] ב[[ראשון לציון]]), וחלקם נפתחו מתוך מטרה לתת מענה אנושי וכוח אדם נוסף ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]] (כמו הכולל בשכונת נאות אפקה ב[[תל אביב]]).
 בחסידות חב"ד, ניתן להבחין בין סוגי הכוללים הבאים:
@@ שורה 45: / שורה 47: @@
 *'''[https://derher.org/wp-content/uploads/2020/07/Derher-Cheshvan-5780-1.pdf כולל]''', בתוך מגזין א חסידישע דערהער חשון ה'תש"פ (אנגלית)
 *הרב ברוך אובערלנדער, '''[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view הלימוד בכולל אחרי החתונה]''', הערות וביאורים גליון 1118 עמוד 121
+*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_80.html האם יש ללמוד ב'כולל' שנה או שנתיים לאחר החתונה? • כתב יד קודש]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:מוסדות לימוד תורניים]]