נפתלי צבי ברג: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←תולדות חיים: תקלדה) |
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ב אב]] בשנת [[ת"ש]] להורים שאינם שומרי תורה ומצוות ב[[שיקגו]], בהשפעת סבו התפלל בילדותו בבית כנסת חב"ד "[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]"{{הערה|למרות התנגדות הוריו.}}, כשהגיע לבית הכנסת הוא הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] שקירב אותו לחב"ד וליהדות בכלל,וכן נשלח | נולד ב[[כ"ב אב]] בשנת [[ת"ש]] להורים שאינם שומרי תורה ומצוות ב[[שיקגו]], בהשפעת סבו התפלל בילדותו בבית כנסת חב"ד "[[בית הכנסת בני ראובן שיקגו]]"{{הערה|למרות התנגדות הוריו.}}, כשהגיע לבית הכנסת הוא הכיר את הרב [[דוד משה ליברמן]] שקירב אותו לחב"ד וליהדות בכלל,וכן נשלח על ידי הוריו בכיתות א' וב' לשיעורי העשרה ביהדות מספר פעמים בשבוע כעבור זמן החל להתכתב עם הרבי ולשאול אותו שאלות בעניינים מסוימים. | ||
בגיל עשר הוא הודיע לאימו שהוא רוצה לעבור לבית ספר דתי. בתחילה התנגדה לרצונו, אולם כעבור זמן סולק מבית ספרו בגלל שלא אכל בקורס בישול לפיכך לא היה לאמו ברירה והיא העבירה אותו לבית ספר דתי בפיטסבורג | בגיל עשר הוא הודיע לאימו שהוא רוצה לעבור לבית ספר דתי. בתחילה התנגדה לרצונו, אולם כעבור זמן סולק מבית ספרו בגלל שלא אכל בקורס בישול לפיכך לא היה לאמו ברירה והיא העבירה אותו לבית ספר דתי בפיטסבורג | ||
בשנת [[תשי"ד]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בבדפורד ]], באותה עת נפגש לראשונה עם [[הרבי]]. בגיל עשרים הוא נשלח ללמד נערים צעירים ב[[מונטריאול]], שם קיבל [[סמיכה לרבנות]] וערך את שיחותיו של [[הרבי]]{{ מקור}}. | בשנת [[תשי"ד]] עבר ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים בבדפורד ]], באותה עת נפגש לראשונה עם [[הרבי]]. בגיל עשרים הוא נשלח ללמד נערים צעירים ב[[מונטריאול]], שם קיבל [[סמיכה לרבנות]] וערך את שיחותיו של [[הרבי]]{{ מקור}}. | ||
בעקבות רצונם החזק של הוריו ושלו שילך ל[[אוניברסיטה]] לצורך פרנסה שאל על כך את הרבי במכתב ואח"כ ביחידות ונענה בתשובה שלילית בגלל האווירה השלילית שאינה מתאימה לו כבחור ישיבה. והרבי אף שלח מכתב הסבר | בעקבות רצונם החזק של הוריו ושלו שילך ל[[אוניברסיטה]] לצורך פרנסה שאל על כך את הרבי במכתב ואח"כ ביחידות ונענה בתשובה שלילית בגלל האווירה השלילית שאינה מתאימה לו כבחור ישיבה. והרבי אף שלח מכתב הסבר על כך להוריו לאחר זמן. למרות התנגדותו הגמורה מתחילה, הסכים הרבי בדיעבד לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד [[חסידות]] או [[חת"ת]] כהגנה מהאווירה הרעה {{הערה|לימים העיד בנו שבזכות זה אביו עד סוף ימיו היה מקפיד על חסידות או חת"ת.}}. | ||
לאחר שסיים בשנת תשכ"ו תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של אילינוי חיפש מקום עבודה, אך בשום מקום לא הסכימו לתנאי שהציב שלא יעבוד בשבת וכן בגלל זקנו, בסופו של דבר הוא התקבל למעבדה למחקר צבאי ע"ש הארי דיימונד של הפנטגון (משרד הביטחון האמריקאי) שהיו מוכרחים ע"פ חוק להסכים לתנאי זה הם הבהירו לו שמאחר וקיבלוהו בהכרח לא יקודם אך למרות זאת קודם כדלהלן, | לאחר שסיים בשנת תשכ"ו תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של אילינוי חיפש מקום עבודה, אך בשום מקום לא הסכימו לתנאי שהציב שלא יעבוד בשבת וכן בגלל זקנו, בסופו של דבר הוא התקבל למעבדה למחקר צבאי ע"ש הארי דיימונד של הפנטגון (משרד הביטחון האמריקאי) שהיו מוכרחים ע"פ חוק להסכים לתנאי זה הם הבהירו לו שמאחר וקיבלוהו בהכרח לא יקודם אך למרות זאת קודם כדלהלן, ולאחר מכן עשה דוקטורט באוניברסיטה באלקטרו פיזיקה. | ||
בתקופה זו זכה במספר פרסים ותארים: בשנת [[תשל"ח]] קיבל את הפרס המאמר הטוב ביותר, ב[[תשל"ט]] קיבל את התואר איש השנה בתחום ההמצאות, ובשנת [[תשמ"ב]] קיבל מטעם [[ארצות הברית]] את התואר מהנדס השנה. וכן עבד בפנטגון על טיל הפטריוט ופרוייקטים חשאיים ונשלח | בתקופה זו זכה במספר פרסים ותארים: בשנת [[תשל"ח]] קיבל את הפרס המאמר הטוב ביותר, ב[[תשל"ט]] קיבל את התואר איש השנה בתחום ההמצאות, ובשנת [[תשמ"ב]] קיבל מטעם [[ארצות הברית]] את התואר מהנדס השנה. וכן עבד בפנטגון על טיל הפטריוט ופרוייקטים חשאיים ונשלח להיפגש עם בכירים רבים למימון הפרויקטים. | ||
פעמים רבות הוצע לו לעבוד במגזר הפרטי | פעמים רבות הוצע לו לעבוד במגזר הפרטי והוא סירב לכך ע"פ הוראת הרבי בשל השפעתו שם על יהודים ושאינם, דבר שהובן כעידוד בדיעבד לעבודתו שם. | ||
בנו, בן ציון, מספר: "באחד מביקוריו אצל הרבי, אבי הביא עמו מתנה – אחת המהדורות הראשונות של ספר התניא שלא היה ברשות הספרייה של הרבי. הרבי לקח את הספר והודה לו. "מתי תכתוב משהו כזה?", שאל אותו הרבי, כשכוונתו לעניינים תורניים. אבי חייך ומשך בכתפיו, אך הרבי הדגיש שהוא מתכוון ברצינות. מאוחר יותר, עבד אבי לצד פרופסור ברנובר בהוצאת "באור התורה" – בטאון בנושאי תורה ומדע, ופרסם בו מאמרים רבים. הוא גם כתב בנושאים אחרים, למשל, מאמר למדני בנושא התענית בהלכה. בפעם הבאה שהם נפגשו, הביע הרבי את הערכתו על כתיבת המאמר התורני – "דבר תורה של ממש", כינה זאת הרבי. "לא חשבתי שמישהו קרא את המאמר ההוא", התבטא אבי באוזני חבר" {{הערה|"הסיפור שלי", גליון 423.}}. | |||
היה בקשרי ידידות טובים עם הפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] ואף עזר לו לצאת מרוסיה בתש"ל ברנובר העיד בפניו על השפעת עבודתו בפנטגון על צעירים יהודיים .וכן עבדו ביחד בהו"ל של בטאון באור התורה על תורה ומדע וכתב שם מאמרים רבים | היה בקשרי ידידות טובים עם הפרופסור [[ירמיהו ברנובר]] ואף עזר לו לצאת מרוסיה בתש"ל ברנובר העיד בפניו על השפעת עבודתו בפנטגון על צעירים יהודיים .וכן עבדו ביחד בהו"ל של בטאון באור התורה על תורה ומדע וכתב שם מאמרים רבים. | ||
כמו"כ כתב גם בעניינים תורניים אחרים כמאמר למדני בעניין תענית בהלכה וקיבל שבחים מהרבי | כמו"כ כתב גם בעניינים תורניים אחרים כמאמר למדני בעניין תענית בהלכה וקיבל שבחים מהרבי. | ||
בשלב מסויים הציעו לו גורמים ישראלים למסור מידע הוא סירב בהוראת הרבי | בשלב מסויים הציעו לו גורמים ישראלים למסור מידע. הוא סירב בהוראת הרבי אפילו לדבר עימם. לאחר מעצר פולארד, הוא היה במעקב הממשל האמריקאי לגבי זה, נבדק במכונת אמת, ועבר מבחנים רבים בעניין. | ||
בתו סיפרה שאת אחת ההמצאות הטובות שלו הוא המציא בזכות [[מאמר]] מ[[ליקוטי תורה]] של [[אדמו"ר הזקן]]. בשנת [[תשנ"א]] חלה במחלה הידועה | בתו סיפרה שאת אחת ההמצאות הטובות שלו הוא המציא בזכות [[מאמר]] מ[[ליקוטי תורה]] של [[אדמו"ר הזקן]]. בשנת [[תשנ"א]] חלה במחלה הידועה, ובתו עברה אצל הרבי בחלוקת הדולרים בי"ד אייר תנש"א וביקשה ברכה. הרבי שאל אותה האם אביה עובד על המצאותיו וענתה שאינו יכול כי הוא בטיפול נמרץ. הרבי הגיב שהוא כנראה באמצע עניין שלא סיים, ויש לומר לו שעליו להבריא מהר יותר בעבור זה, ברומזו שבכך תלויה הרפואה. לאחר מכן בברכת הרבי - הבריא {{הערה| ניתן לראות את הסרטון מחלוקת הדולרים, י"ד אייר תנש"א, בקישורים החיצוניים בסוף הערך: "כשבתו של הפרופ' ביקשה ברכת רפואה מהרבי לאבא: "תזכירי לו", COL. וראו גם במאמרו של בצלאל שיף שבקישורים כאן.}} | ||
בחודש [[סיוון]] [[תשנ"ד]] תקפה אותו שנית המחלה הידועה, וב[[כ"ז תמוז]] [[תשנ"ד]] נפטר. | בחודש [[סיוון]] [[תשנ"ד]] תקפה אותו שנית המחלה הידועה, וב[[כ"ז תמוז]] [[תשנ"ד]] נפטר. | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
*שמעון סילמן, '''[https://chabadinfo.com/news/today-marks-rabbi-dr-naftali-bergs-yartzeit/ זכרונות מר' נפתלי]''' {{אינפו}} (אנגלית) | *שמעון סילמן, '''[https://chabadinfo.com/news/today-marks-rabbi-dr-naftali-bergs-yartzeit/ זכרונות מר' נפתלי]''' {{אינפו}} (אנגלית) | ||
*בצלאל שיף, '''[https://col.org.il/news/145534 א חסידישע פארברענגען עם פרופסורים חב"דיים]''' {{COL}} | *בצלאל שיף, '''[https://col.org.il/news/145534 א חסידישע פארברענגען עם פרופסורים חב"דיים]''' {{COL}} | ||
ראיון עם בנו בן ציון שפורסם בעלון הסיפור שלי מספר 423 | * ראיון עם בנו בן ציון, שפורסם בעלון הסיפור שלי, מספר 423, ג' אב, ערב שבת פרשת דברים תשפ"ג. באתר My encounter with the REBBE | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ברג, נפתלי צבי יהודה}} | {{מיון רגיל:ברג, נפתלי צבי יהודה}} | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | ||
[[קטגוריה:אדריכלים]] | [[קטגוריה:אדריכלים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת ברג]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:02, 11 באוגוסט 2024
הרב דוקטור נפתלי צבי יהודה ברג (כ"ב אב ת"ש – כ"ז תמוז תשנ"ד) היה חסיד חב"ד ומדען שעבד במחלקת ההגנה של ארצות הברית ("הפנטגון").
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ב אב בשנת ת"ש להורים שאינם שומרי תורה ומצוות בשיקגו, בהשפעת סבו התפלל בילדותו בבית כנסת חב"ד "בית הכנסת בני ראובן שיקגו"[1], כשהגיע לבית הכנסת הוא הכיר את הרב דוד משה ליברמן שקירב אותו לחב"ד וליהדות בכלל,וכן נשלח על ידי הוריו בכיתות א' וב' לשיעורי העשרה ביהדות מספר פעמים בשבוע כעבור זמן החל להתכתב עם הרבי ולשאול אותו שאלות בעניינים מסוימים.
בגיל עשר הוא הודיע לאימו שהוא רוצה לעבור לבית ספר דתי. בתחילה התנגדה לרצונו, אולם כעבור זמן סולק מבית ספרו בגלל שלא אכל בקורס בישול לפיכך לא היה לאמו ברירה והיא העבירה אותו לבית ספר דתי בפיטסבורג בשנת תשי"ד עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בבדפורד , באותה עת נפגש לראשונה עם הרבי. בגיל עשרים הוא נשלח ללמד נערים צעירים במונטריאול, שם קיבל סמיכה לרבנות וערך את שיחותיו של הרבי[דרוש מקור].
בעקבות רצונם החזק של הוריו ושלו שילך לאוניברסיטה לצורך פרנסה שאל על כך את הרבי במכתב ואח"כ ביחידות ונענה בתשובה שלילית בגלל האווירה השלילית שאינה מתאימה לו כבחור ישיבה. והרבי אף שלח מכתב הסבר על כך להוריו לאחר זמן. למרות התנגדותו הגמורה מתחילה, הסכים הרבי בדיעבד לכך שילמד באוניברסיטה אולם בתנאי שיקפיד על לימוד חסידות או חת"ת כהגנה מהאווירה הרעה [2].
לאחר שסיים בשנת תשכ"ו תואר ראשון בהנדסת חשמל במכון הטכנולוגי של אילינוי חיפש מקום עבודה, אך בשום מקום לא הסכימו לתנאי שהציב שלא יעבוד בשבת וכן בגלל זקנו, בסופו של דבר הוא התקבל למעבדה למחקר צבאי ע"ש הארי דיימונד של הפנטגון (משרד הביטחון האמריקאי) שהיו מוכרחים ע"פ חוק להסכים לתנאי זה הם הבהירו לו שמאחר וקיבלוהו בהכרח לא יקודם אך למרות זאת קודם כדלהלן, ולאחר מכן עשה דוקטורט באוניברסיטה באלקטרו פיזיקה.
בתקופה זו זכה במספר פרסים ותארים: בשנת תשל"ח קיבל את הפרס המאמר הטוב ביותר, בתשל"ט קיבל את התואר איש השנה בתחום ההמצאות, ובשנת תשמ"ב קיבל מטעם ארצות הברית את התואר מהנדס השנה. וכן עבד בפנטגון על טיל הפטריוט ופרוייקטים חשאיים ונשלח להיפגש עם בכירים רבים למימון הפרויקטים. פעמים רבות הוצע לו לעבוד במגזר הפרטי והוא סירב לכך ע"פ הוראת הרבי בשל השפעתו שם על יהודים ושאינם, דבר שהובן כעידוד בדיעבד לעבודתו שם.
בנו, בן ציון, מספר: "באחד מביקוריו אצל הרבי, אבי הביא עמו מתנה – אחת המהדורות הראשונות של ספר התניא שלא היה ברשות הספרייה של הרבי. הרבי לקח את הספר והודה לו. "מתי תכתוב משהו כזה?", שאל אותו הרבי, כשכוונתו לעניינים תורניים. אבי חייך ומשך בכתפיו, אך הרבי הדגיש שהוא מתכוון ברצינות. מאוחר יותר, עבד אבי לצד פרופסור ברנובר בהוצאת "באור התורה" – בטאון בנושאי תורה ומדע, ופרסם בו מאמרים רבים. הוא גם כתב בנושאים אחרים, למשל, מאמר למדני בנושא התענית בהלכה. בפעם הבאה שהם נפגשו, הביע הרבי את הערכתו על כתיבת המאמר התורני – "דבר תורה של ממש", כינה זאת הרבי. "לא חשבתי שמישהו קרא את המאמר ההוא", התבטא אבי באוזני חבר" [3].
היה בקשרי ידידות טובים עם הפרופסור ירמיהו ברנובר ואף עזר לו לצאת מרוסיה בתש"ל ברנובר העיד בפניו על השפעת עבודתו בפנטגון על צעירים יהודיים .וכן עבדו ביחד בהו"ל של בטאון באור התורה על תורה ומדע וכתב שם מאמרים רבים.
כמו"כ כתב גם בעניינים תורניים אחרים כמאמר למדני בעניין תענית בהלכה וקיבל שבחים מהרבי.
בשלב מסויים הציעו לו גורמים ישראלים למסור מידע. הוא סירב בהוראת הרבי אפילו לדבר עימם. לאחר מעצר פולארד, הוא היה במעקב הממשל האמריקאי לגבי זה, נבדק במכונת אמת, ועבר מבחנים רבים בעניין.
בתו סיפרה שאת אחת ההמצאות הטובות שלו הוא המציא בזכות מאמר מליקוטי תורה של אדמו"ר הזקן. בשנת תשנ"א חלה במחלה הידועה, ובתו עברה אצל הרבי בחלוקת הדולרים בי"ד אייר תנש"א וביקשה ברכה. הרבי שאל אותה האם אביה עובד על המצאותיו וענתה שאינו יכול כי הוא בטיפול נמרץ. הרבי הגיב שהוא כנראה באמצע עניין שלא סיים, ויש לומר לו שעליו להבריא מהר יותר בעבור זה, ברומזו שבכך תלויה הרפואה. לאחר מכן בברכת הרבי - הבריא [4]
בחודש סיוון תשנ"ד תקפה אותו שנית המחלה הידועה, ובכ"ז תמוז תשנ"ד נפטר.
בי' תשרי תשע"ג התקיימה הכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו[5].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' בן ציון ברג - קראון הייטס
חתניו:
- ר' שמעון רומאני, צלם, מצלמי החצר של הרבי - קראון הייטס
- ר' אליעזר טורין, שליח הרבי ורב קהילת בית משיח - שיקגו, אילינוי
- ר' משה רייניץ, מלמד בתומכי תמימים אושן פארקווי - קראון הייטס
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אבי שלום, בכיר בפנטגון, חסיד ומקושר > סיפור בלתי נתפס, ה' בתמוז תשע"א, באתר שטורעם.נט
- כשבתו של הפרופ' ביקשה ברכת רפואה מהרבי לאבא: "תזכירי לו", חלוקת דולרים י"ד באייר תנש"א, באתר COL
- שמעון סילמן, זכרונות מר' נפתלי
(אנגלית) - בצלאל שיף, א חסידישע פארברענגען עם פרופסורים חב"דיים
- ראיון עם בנו בן ציון, שפורסם בעלון הסיפור שלי, מספר 423, ג' אב, ערב שבת פרשת דברים תשפ"ג. באתר My encounter with the REBBE
הערות שוליים
- ↑ למרות התנגדות הוריו.
- ↑ לימים העיד בנו שבזכות זה אביו עד סוף ימיו היה מקפיד על חסידות או חת"ת.
- ↑ "הסיפור שלי", גליון 423.
- ↑ ניתן לראות את הסרטון מחלוקת הדולרים, י"ד אייר תנש"א, בקישורים החיצוניים בסוף הערך: "כשבתו של הפרופ' ביקשה ברכת רפואה מהרבי לאבא: "תזכירי לו", COL. וראו גם במאמרו של בצלאל שיף שבקישורים כאן.
- ↑ דיווח באתר COL.