תפילת נחם: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם שחרור חלקים רבים של העיר ירושלים מידי השלטון הערבי, היו רבנים בולטים שצידדו בשינוי הנוסח, כיון שלדעתם העיר כבר לא 'אבילה' ובניה חזרו אליה, והדבר עורר פולמוס הלכתי נרחב בין הרבנים, אך הרב [[שלמה יוסף זוין]] כמו שאר חסידי חב"ד, נקטו בהתאם לדעתו של הרבי שאין לעשות שום שינוי בנוסח התפילה (ובפרט על פי המבואר לקמן בפיסקה ביאורים בחסידות, שעיקר האבלות היא על השיממון הרוחני שנותר גם בדורנו){{הערה|1=חיים רפפורט, '''[https://daat.ac.il/DAAT/kitveyet/pardes/pardes17.pdf נוסח תפלת נחם: "העיר האבילה והחרבה והבזוי׳ והשוממה"?]''', פרדס חב"ד גליון 17 עמוד 85.}}. | לאחר [[מלחמת ששת הימים]] עם שחרור חלקים רבים של העיר ירושלים מידי השלטון הערבי, היו רבנים בולטים שצידדו בשינוי הנוסח, כיון שלדעתם העיר כבר לא 'אבילה' ובניה חזרו אליה, והדבר עורר פולמוס הלכתי נרחב בין הרבנים, אך הרב [[שלמה יוסף זוין]] כמו שאר חסידי חב"ד, נקטו בהתאם לדעתו של הרבי שאין לעשות שום שינוי בנוסח התפילה (ובפרט על פי המבואר לקמן בפיסקה ביאורים בחסידות, שעיקר האבלות היא על השיממון הרוחני שנותר גם בדורנו){{הערה|1=חיים רפפורט, '''[https://daat.ac.il/DAAT/kitveyet/pardes/pardes17.pdf נוסח תפלת נחם: "העיר האבילה והחרבה והבזוי׳ והשוממה"?]''', פרדס חב"ד גליון 17 עמוד 85.}}. | ||
מי שנצרך לאכול בתשעה באב מחמת חולשה או מטעמי בריאות וכדומה ונטל את ידיו, צריך להזכיר תפילת נחם בברכת המזון, אך יש מחלוקת בנוגע למקום אמירתו{{הערה|ראו הצדדים וההכרעה שבזה בגליון 'שונה הלכות' מכון הלכה חב"ד פרשת דברים תשפ"ג.}}. | |||
==עובדים פסילים / עובדי זרים== | ==עובדים פסילים / עובדי זרים== | ||
בסידורי חב"ד הישנים{{הערה|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב וכן ב[[סידור תהלת השם]]{{הערה|שהוא צילום מסידור 'סדר העבודה'.}} הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בהם מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]}}. | בסידורי חב"ד הישנים{{הערה|נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.}} הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב וכן ב[[סידור תהלת השם]]{{הערה|שהוא צילום מסידור 'סדר העבודה'.}} הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בהם מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30450&st=&pgnum=172 סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין)]. [https://www.kramim.info/article/%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A6%D7%A0%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%94/86723696 עובדי זרים עובדי אלילים ועובדי פסילים], מאמר מאת יהושע מונדשיין.}}. | ||
גם ב[[חוברת בין המצרים]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}. | גם ב[[חוברת בין המצרים]] שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'{{הערה|[[מנחם מענדל גרינפלד]] , '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA.pdf עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר]''', שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56}}. | ||
| שורה 39: | שורה 41: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילת שמונה עשרה|נחם]] | [[קטגוריה:תפילת שמונה עשרה|נחם]] | ||
[[קטגוריה:ירושלים]] | [[קטגוריה:ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:בין המצרים]] | [[קטגוריה:בין המצרים]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:34, 27 ביולי 2023
תפילת נחם
|
|---|
|
נַחֵם ה' אֱ-לֹהֵינוּ אֶת אֲבֵלֵי צִיּוֹן וְאֵת אֲבֵלֵי יְרוּשָׁלָיִם, וְאֶת הָעִיר הָאֲבֵלָה וְהַחֲרֵבָה וְהַבְּזוּיָה וְהַשּׁוֹמֵמָה.
|
תפילת נחם הוא קטע תפילה שנהוג להוסיפו בברכת 'ירושלים' בתפילת שמונה עשרה בתשעה באב[1], העוסקת בבקשת נחמה מהקב"ה, שישקם את הריסות ירושלים, כאשר לפי מנהג חב"ד מוסיפים זאת בתפילת מנחה בלבד (בשונה ממנהגים אחרים שמזכירים זאת בכל שלושת התפילות).
מקור התפילה ונוסחיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
המקור לתפילה זו הוא בתלמוד ירושלמי[2], המבוססת על ברכת ירושלים הרגילה של נוסח ארץ ישראל שהיה נהוג אז, יחד עם תוספת מיוחדת לתשעה באב.
בנוסח הירושלמי פותחת התפילה ב"רחם"[3], וכך הוא גם בסדר רב עמרם גאון וברמב"ם, ובתיעודים מאוחרים יותר מופיע שהיה נהוג לחלק ולומר בליל תשעה באב ובשחרית 'רחם', ובמנחה 'נחם'[4].
הטעם למנהג לומר תוספת זו רק בתפילת מנחה של תשעה באב, הוא מכיון שהתוכן שלה הוא בקשת הגאולה, דבר המודגש בעיקר לקראת סיום הצום (שאז לפי המופיע בגמרא נולד מושיען של ישראל, ומתחיל להתנוצץ גילוי הגאולה), ולא שייך כל כך לתחילת הצום שאז מודגש האבל[5].
לאחר מלחמת ששת הימים עם שחרור חלקים רבים של העיר ירושלים מידי השלטון הערבי, היו רבנים בולטים שצידדו בשינוי הנוסח, כיון שלדעתם העיר כבר לא 'אבילה' ובניה חזרו אליה, והדבר עורר פולמוס הלכתי נרחב בין הרבנים, אך הרב שלמה יוסף זוין כמו שאר חסידי חב"ד, נקטו בהתאם לדעתו של הרבי שאין לעשות שום שינוי בנוסח התפילה (ובפרט על פי המבואר לקמן בפיסקה ביאורים בחסידות, שעיקר האבלות היא על השיממון הרוחני שנותר גם בדורנו)[6].
מי שנצרך לאכול בתשעה באב מחמת חולשה או מטעמי בריאות וכדומה ונטל את ידיו, צריך להזכיר תפילת נחם בברכת המזון, אך יש מחלוקת בנוגע למקום אמירתו[7].
עובדים פסילים / עובדי זרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסידורי חב"ד הישנים[8] הופיע הנוסח 'וַיְבַלְּעוּהָ לִגְיוֹנוֹת וַיִירָשׁוּהָ עוֹבְדֵי פְסִילִים', זאת לעומת סידור רוסטוב וכן בסידור תהלת השם[9] הנפוץ כיום בין חסידי חב"ד, בהם מופיע הנוסח "עוֹבְדֵי זָרִים", שהוא שינוי של הצנזורה[10].
גם בחוברת בין המצרים שיצאה לאור על ידי הרבי תחת המרכז לעניני חינוך, הופיע הנוסח 'עובדי פסילים'[11].
בסידורים החב"דיים החדשים החלו לתקן טעות זו, כך לדוגמא נדפס מחדש בסידור תהילת ה' מהדורה מוערת שיצא לאור על ידי סניף קה"ת המרכזי בניו יורק, ועוד.
אמירתו בציון רשב"י[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הזכיר וביאר מספר פעמים את המובא אודות רבי אברהם הלוי תלמיד האריז"ל שנהג לומר בכל ימות החול את תפילת 'נחם' היות שהרגיש במוחש את צער הגלות והחורבן, אך כאשר אמר תפילה זו גם בציון הרשב"י ביום שמחתו של רשב"י ל"ג בעומר, היתה עליו קפידא והוא נפטר קודם זמנו[12].
ביאורים בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
נוסח התפילה היא דווקא 'השוממה מאין יושב' ולא לשון של חורבן או שבירה, כי אף שבדורות מאוחרים יותר חזרה העיר ונבנתה, והיא שלמה בבניינים, נותר בה השממון הרוחני[13].
התפילה מסתיימה בבקשה מהקב"ה שיהיה 'חומת אש סביב' (כלשון הפסוק), כאשר בזמן הגלות ענין החומה של אותיות התורה הוא להגן מפני החיצונים, אבל לעתיד לבוא יתבטל הצורך בענין זה כיון שלעתיד לבוא לא יהיה צורך בכך כשיתבטלו המנגדים, וכל ענין החומה יהיה רק להגביל את הקדושה העצמית מבחוץ[14].
| בין המיצרים | ||||
|---|---|---|---|---|
| ציר הזמן | חורבן בית המקדש • גלות • תענית י"ז בתמוז • שלושת השבועות • תלתא דפורענותא • תשעת הימים • שבת חזון • תשעה באב • ט"ו מנחם אב • שבת נחמו • שבעה דנחמתא | |||
| מנהגים | לימוד עניני בית הבחירה • סיומי מסכת • דברי כיבושין • תפילת נחם | |||
| חוברות וספרים | אגדות החורבן • מסכת תענית • מגילת תענית • בין המצרים (חוברת) • חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם • קינות לתשעה באב • מגילת איכה | |||
| ניגונים | ניגון ציון במשפט תפדה | |||
הערות שוליים
- ↑ שולחן ערוך סימן תקנו.
- ↑ מסכת ברכות ד, ג. תענית ב, ב.
- ↑ ראו שער הכולל פרק ט' סעיף כו.
- ↑ ספר המנהיג, ווארשא תרמ"ה 1885, הלכות תשעה באב, עמוד 80
- ↑ שער הכוונות ענין ט"ב בסופו. הובא על ידי הרבי בהתוועדות כ"ף מנחם אב תשי"א.
- ↑ חיים רפפורט, נוסח תפלת נחם: "העיר האבילה והחרבה והבזוי׳ והשוממה"?, פרדס חב"ד גליון 17 עמוד 85.
- ↑ ראו הצדדים וההכרעה שבזה בגליון 'שונה הלכות' מכון הלכה חב"ד פרשת דברים תשפ"ג.
- ↑ נוסח סידור תורה אור, סידור אדמו"ר הזקן דפוס שקלאוו, ועוד.
- ↑ שהוא צילום מסידור 'סדר העבודה'.
- ↑ סידור אדמו"ר הזקן עם הערות וציונים (רסקין). עובדי זרים עובדי אלילים ועובדי פסילים, מאמר מאת יהושע מונדשיין.
- ↑ מנחם מענדל גרינפלד , עם ישראל נמצא עתה בעיצומו של סבלו הגדול ביותר, שבועון כפר חב"ד פרשת דברים תשפ"ג, גליון 2018 עמוד 56
- ↑ שיחת פסח שני ושיחת ל"ג בעומר תשמ"ג סעיף יח. במהלך הדברים התבטא הרבי על עצמו שהדברים שאמר בהתוועדויות קודמות 'טעות הם בידי' (ראו סקירה של הרב שמעון בן ציון אייזנבאך אודות כך).
- ↑ ספר המאמרים קונטרסים חלק ב' עמוד 550.
- ↑ שערי תשובה י, ג.