שעטנז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: '''שעטנז''' הינו איסור מהתורה. יש שני מיני שעטנז: כלאי הכרם, שהינו איור לערבב זרעים שונים יחד, וכלאי בגדי…)
 
 
(22 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''שעטנז''' הינו איסור מהתורה.
'''שעטנז''' הינו איסור מהתורה ליהנות מלבישת בגדים בהם מעורב צמר ופשתים.
==גדר האיסור==
בגדר האיסור מבאר הרבי כי הוא תלוי במחלוקת ראשונים:


יש שני מיני שעטנז: כלאי הכרם, שהינו איור לערבב זרעים שונים יחד, וכלאי בגדים - לערבב יחד צמר ופשתים.
דעת [[רש"י]], כי האיסור מהתורה אינו רק אם הוא שוע טווי ונוז, כלומר שמתחילת העשייה האריגה וכו' נארגו ונעשו יחד. הביאור הפנימי בשיטתו היא - כפי דברי הרבי, מכיון שסובר שהאיסור הוא להרכיב מציאות חדשה הנעשית משני מינים, ולכן אין האיסור אלא אם הם מציאות אחת ממש.


בכלאי הכרם האיסור הוא לערבב יחד שני מינים, היוצרים יחד מציאות חדשה הקרויה שעטנז.
אך דעת [[רבינו תם]] היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו.
הביאור בזה היא, מכיון של[[רבינו תם]] איסור כלאי בגדים הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.
==בבית המקדש==
{{ערך מורחב|ערך=[[אבנט]]}}
בבית המקדש הותר איסור כלאיים, בבגד האבנט שהוא אחד מ[[בגד]]י הכהונה שהיה גם לכהן גדול וגם לכהן הדיוט. בפסוקים{{הערה|1=שמות לט, כז-כט.}} המתארים את עשיית בגדי [[אהרן הכהן]] ובניו, מתואר האבנט כעשוי מצמר ופשתים יחדיו, ונראה שאין הבדל בין אבנטו של כהן הדיוט לזה של הכהן הגדול. אולם בגמרא{{הערה|1=[[יומא]] יב, ב.}} מובאת מחלוקת תנאים בדבר: לפי רבי - אבנטו של כהן הדיוט עשוי שעטנז כאבנטו של הכהן הגדול, ואילו [[רבי אלעזר בן רבי שמעון]] סובר שרק אבנטו של הכהן הגדול עשוי שעטנז, ואילו אבנטו של כהן הדיוט עשוי מפשתן בלבד. הראשונים פוסקים כרבי, שאבנטו של כהן הדיוט עשוי כלאים{{הערה|1=[[רמב"ם]], כלי מקדש, ח, א. סמ"ג עשה קעג. מאירי [[יומא]] עא, ב ועוד.}}.


בכלאי בגדים, הדבר תלוי במחלוקת ראשונים:
אכן, ניתן להוסיף לכך עד ראיה, שכן יוסף בן מתתיהו מעיד, שאבנטו של כהן הדיוט היה עשוי שעטנז: "בתוך החגורה היו. פרחים צבעוניים עשויים שני וארגמן ותכלת ובוץ".


דעת [[רש"י]], כי האיסור מהתורה אינו רק אם הוא שוע טווי ונוז, כלומר שמתחילת העשייה האריגה וכו' נארגו ונעשו יחד. הביאור הפנימי בשיטתו היא מכיו ןשסובר שהאיסור הוא להרכיב מציאות חדשה הנעשית משני מינים, ולכן אין האיסור אלא אם הם מציאות אחת ממש.
=== האבנט בתורת החסידות ===
עניין האבנט הוא "הכון לקראת אלקיך ישראל", היינו זה שהאדם מכין את עצמו לעמוד לפני המלך. דכל אחד משאר הבגדים (שכל אחד שייך לחלק אחר דהגוף) מורה על עבודה פרטית, השייכת לחלק מסויים של האדם, מה שאין כן האבנט מורה על הכנה כללית לעבודה, והוא הביטול הכללי של האדם בהכינו את עצמו לעמוד לפני המלך.


אך דעת רבינו תם היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו.  
ויש להוסיף בזה על פי המבואר בעניין ה"אבנט" על דרך החסידות, שהוא כנגד המקיף דיחידה, שעניינה של [[יחידה שבנפש]] הוא -"יחידה לייחדך", שנעשה חד עם קוב"ה, יחידו של עולם.


הביאור בזה היא, מכיון שלרבינו תם איסור כלאי בגדים הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.
ולכן דווקא בבגד זה, השייך בגלוי להביטול דעומד לפני ה', ישנו ענין היתר כלאים, על דרך "עושה שלום במרומיו", ביטול שרי המלך [הכהנים] כשעומדים לפני המלך.


==לקריאה נוספת==
{{בית|הרב שלום דובער הלוי וולפא|שעטנז של קושיות|213|62-63|תשנ"ט}}


== מקורות ==
== קישורים חיצוניים ==
 
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=135 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)]
[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=135 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)]
* {{קישור חבד אינפו ישן|81485|כשהרבנות תאשר שעטנז}} - הרבי מאחל שבקרוב ישתמשו בשעטנז בבית המקדש, והרבנות בוודאי תאשר זאת {{וידאו}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יורה דעה]]

גרסה אחרונה מ־01:56, 1 ביוני 2023

שעטנז הינו איסור מהתורה ליהנות מלבישת בגדים בהם מעורב צמר ופשתים.

גדר האיסור[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגדר האיסור מבאר הרבי כי הוא תלוי במחלוקת ראשונים:

דעת רש"י, כי האיסור מהתורה אינו רק אם הוא שוע טווי ונוז, כלומר שמתחילת העשייה האריגה וכו' נארגו ונעשו יחד. הביאור הפנימי בשיטתו היא - כפי דברי הרבי, מכיון שסובר שהאיסור הוא להרכיב מציאות חדשה הנעשית משני מינים, ולכן אין האיסור אלא אם הם מציאות אחת ממש.

אך דעת רבינו תם היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו. הביאור בזה היא, מכיון שלרבינו תם איסור כלאי בגדים הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.

בבית המקדש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – אבנט

בבית המקדש הותר איסור כלאיים, בבגד האבנט שהוא אחד מבגדי הכהונה שהיה גם לכהן גדול וגם לכהן הדיוט. בפסוקים[1] המתארים את עשיית בגדי אהרן הכהן ובניו, מתואר האבנט כעשוי מצמר ופשתים יחדיו, ונראה שאין הבדל בין אבנטו של כהן הדיוט לזה של הכהן הגדול. אולם בגמרא[2] מובאת מחלוקת תנאים בדבר: לפי רבי - אבנטו של כהן הדיוט עשוי שעטנז כאבנטו של הכהן הגדול, ואילו רבי אלעזר בן רבי שמעון סובר שרק אבנטו של הכהן הגדול עשוי שעטנז, ואילו אבנטו של כהן הדיוט עשוי מפשתן בלבד. הראשונים פוסקים כרבי, שאבנטו של כהן הדיוט עשוי כלאים[3].

אכן, ניתן להוסיף לכך עד ראיה, שכן יוסף בן מתתיהו מעיד, שאבנטו של כהן הדיוט היה עשוי שעטנז: "בתוך החגורה היו. פרחים צבעוניים עשויים שני וארגמן ותכלת ובוץ".

האבנט בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עניין האבנט הוא "הכון לקראת אלקיך ישראל", היינו זה שהאדם מכין את עצמו לעמוד לפני המלך. דכל אחד משאר הבגדים (שכל אחד שייך לחלק אחר דהגוף) מורה על עבודה פרטית, השייכת לחלק מסויים של האדם, מה שאין כן האבנט מורה על הכנה כללית לעבודה, והוא הביטול הכללי של האדם בהכינו את עצמו לעמוד לפני המלך.

ויש להוסיף בזה על פי המבואר בעניין ה"אבנט" על דרך החסידות, שהוא כנגד המקיף דיחידה, שעניינה של יחידה שבנפש הוא -"יחידה לייחדך", שנעשה חד עם קוב"ה, יחידו של עולם.

ולכן דווקא בבגד זה, השייך בגלוי להביטול דעומד לפני ה', ישנו ענין היתר כלאים, על דרך "עושה שלום במרומיו", ביטול שרי המלך [הכהנים] כשעומדים לפני המלך.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב שלום דובער הלוי וולפא, ‏שעטנז של קושיות, שבועון בית משיח, גיליון 213 עמוד 62-63 (תשנ"ט) קישור לשבועון בית משיח

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שמות לט, כז-כט.
  2. יומא יב, ב.
  3. רמב"ם, כלי מקדש, ח, א. סמ"ג עשה קעג. מאירי יומא עא, ב ועוד.