שמעון שאער: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
מ (הוספת קטגוריה:משפחת שאער באמצעות HotCat) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שמעון שאער.jpg|ממוזער|הרב '''שמעון שאער''' אצל [[הרבי]] בחלוקת דולרים]] | |||
הרב '''שמעון שאער''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1946) הוא מנהל [[בית חב"ד]] בשכונת 'קרית משה' ב[[רחובות]]. | הרב '''שמעון שאער''' (יליד שנת [[תש"ו]], 1946) הוא מנהל [[בית חב"ד]] בשכונת 'קרית משה' ב[[רחובות]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בתימן ב[[אלול]] [[תש"ו]] לאביו ר' אברהם ולאמו מרת חביבה. | נולד בתימן ב[[אלול]]{{הערה|שאל את הרבי מתי לציין את יום הולדתו, מאחר שלא היה ידוע, וקיבל הוראה 'שבת לפני ראש השנה'.}} [[תש"ו]] לאביו ר' אברהם ולאמו מרת חביבה. | ||
כילד, עלה בשנת [[תשי"ד]] עם משפחתו מ[[תימן]], ומשפחתו השתכנה במחנה עולים 'שער עליה' הסמוך ל[[חיפה]], שם אנשי הסוכנות ניסו לגזוז את פאותיו אך הוא התעקש ושמר על פאותיו. בהמשך עברו למעברה זרנוגה, שם קירבו חסידי חב"ד את בני משפחתו{{הערה|בין החסידים שהשפיעו על המשפחה, היו ר' [[משה שניאורסון]] ר' [[מנחם מענדל דרייזין]] ור' [[איצ'קה גנזבורג]].}} והשפיעו עליהם לשלוח את הבן ללמוד במוסדות חב"ד, והוא ואחיו אברהם היו מהתלמידים הראשונים שנכנסו ללמוד בבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהוקם במקום, וכך הפך לחסיד חב"ד. | כילד, עלה בשנת [[תשי"ד]] עם משפחתו מ[[תימן]], ומשפחתו השתכנה במחנה עולים 'שער עליה' הסמוך ל[[חיפה]], שם אנשי הסוכנות ניסו לגזוז את פאותיו אך הוא התעקש ושמר על פאותיו. בהמשך עברו למעברה זרנוגה, שם קירבו חסידי חב"ד את בני משפחתו{{הערה|בין החסידים שהשפיעו על המשפחה, היו ר' [[משה שניאורסון]] ר' [[מנחם מענדל דרייזין]] ור' [[איצ'קה גנזבורג]].}} והשפיעו עליהם לשלוח את הבן ללמוד במוסדות חב"ד, והוא ואחיו אברהם היו מהתלמידים הראשונים שנכנסו ללמוד בבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהוקם במקום, וכך הפך לחסיד חב"ד. | ||
| שורה 10: | שורה 11: | ||
עם חזרתו לארץ, זכה באופן יוצא דופן שהרבי יצא ללוות אותו בדרכו לשדה התעופה. | עם חזרתו לארץ, זכה באופן יוצא דופן שהרבי יצא ללוות אותו בדרכו לשדה התעופה. | ||
זכה לקבל מהרבי הוראות שונות בקשר לשידוך שלו, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת אורה, בת ר' חיים ושמחה מוחרר, קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] ועבד בישיבה, כאשר רעייתו קיבלה משרת הוראה בכפר גבירול הסמוכה לרחובות. | זכה לקבל מהרבי הוראות שונות בקשר לשידוך שלו, ולאחר [[נישואיו]] עם רעייתו מרת אורה, בת ר' חיים ושמחה מוחרר, קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] ועבד בישיבה, כאשר רעייתו קיבלה משרת הוראה בכפר גבירול הסמוכה לרחובות. | ||
כעבור שבע שנים לאחר החתונה עבר להתגורר בשכונת קרית משה ב[[רחובות]] וייסד בה בית חב"ד, שנבנתה במקום המעברה בה החל את התקרבותו לחסידות חב"ד. | כעבור שבע שנים לאחר החתונה עבר להתגורר בשכונת קרית משה ב[[רחובות]] וייסד בה בית חב"ד, שנבנתה במקום המעברה בה החל את התקרבותו לחסידות חב"ד. | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
בשנת [[תשע"ד]] ניצול באופן ניסי על ידי אחד מתלמידי המוסדות שדאג ללימודיו לאורך השנים מבלי ליטול שכר לימוד{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69988 הנס של הרב שאער נחשף לראשונה ● מצמרר].}}, ובשנת [[תשע"ז]] היה בסכנה רפואית וניצול פעם נוספת. | בשנת [[תשע"ד]] ניצול באופן ניסי על ידי אחד מתלמידי המוסדות שדאג ללימודיו לאורך השנים מבלי ליטול שכר לימוד{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=69988 הנס של הרב שאער נחשף לראשונה ● מצמרר].}}, ובשנת [[תשע"ז]] היה בסכנה רפואית וניצול פעם נוספת. | ||
הרב שאער | הרב שאער חתם על [[פסק הדין שהרבי מלך המשיח]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' דורון שאער - בעבר מנהל תלמוד תורה חב"ד אלעד | |||
*בתו מרת מירב, רעיית ר' [[יניב כהן]] - מאנשי מוסדות חב"ד ברחובות, שליח במושב זנוח, וחבר קהילת חב"ד ב[[בית שמש]] | *בנו, ר' מנחם שאער - מחנך בתלמוד תורה צמח צדק פתח תקוה. | ||
*בנו, ר' | *בנו, ר' [[שחר שאער]] - איש חינוך בולט, ומפקח באגף הממלכתי חרדי במשרד החינוך. | ||
*בנו, ר' [[ | *בנו, ר' אברהם איש חי שאער - מנהל בית חב"ד קריית משה רחובות. | ||
*בנו, ר' | *בתו מרת מירב, רעיית ר' [[יניב כהן]] - מאנשי מוסדות חב"ד ברחובות, שליח במושב זנוח, וחבר קהילת חב"ד ב[[בית שמש]]. | ||
*בתו מרת יסכה, רעיית ר' דוד גדסי. | |||
*בנו, ר' הראל שאער - בעל קייטרינג 'שף הבית'. | |||
*בנו, ר' יואח יהודה שאער - ראש ישיבת 'מעיין חי' ברחובות. | |||
*בתו מרת נחמה, אשת ר' אלעד כהן - מחנך בתלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון ומשפיע קהילת חב"ד מערב רחובות | |||
*בתו מרת אבישג, אשת ר' אביחי מזרחי - מחנך בתלמוד תורה חב"ד לוד. | |||
*בנו, ר' [[שילה שאער]] - בעלים משרד הפרסום 'קרייטיב מיזם' מאנ"ש כפר חב"ד. | |||
*בנו, ר' חיים שאער - משפיע ומנהל פנימיה בישיבת אור אבנר כפר סיטרין | |||
| שורה 40: | שורה 48: | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | [[קטגוריה:חסידי חב"ד ששירתו בצה"ל]] | ||
[[קטגוריה:משפחת שאער]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:07, 27 באוקטובר 2024
הרב שמעון שאער (יליד שנת תש"ו, 1946) הוא מנהל בית חב"ד בשכונת 'קרית משה' ברחובות.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בתימן באלול[1] תש"ו לאביו ר' אברהם ולאמו מרת חביבה.
כילד, עלה בשנת תשי"ד עם משפחתו מתימן, ומשפחתו השתכנה במחנה עולים 'שער עליה' הסמוך לחיפה, שם אנשי הסוכנות ניסו לגזוז את פאותיו אך הוא התעקש ושמר על פאותיו. בהמשך עברו למעברה זרנוגה, שם קירבו חסידי חב"ד את בני משפחתו[2] והשפיעו עליהם לשלוח את הבן ללמוד במוסדות חב"ד, והוא ואחיו אברהם היו מהתלמידים הראשונים שנכנסו ללמוד בבית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק שהוקם במקום, וכך הפך לחסיד חב"ד.
לאחר השלמת מסלול לימודיו בתלמוד תורה בישיבת תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים ראשון לציון, נסע בשנת תשכ"ד ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.
עם חזרתו לארץ, זכה באופן יוצא דופן שהרבי יצא ללוות אותו בדרכו לשדה התעופה.
זכה לקבל מהרבי הוראות שונות בקשר לשידוך שלו, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת אורה, בת ר' חיים ושמחה מוחרר, קבע את מגוריו בראשון לציון ועבד בישיבה, כאשר רעייתו קיבלה משרת הוראה בכפר גבירול הסמוכה לרחובות.
כעבור שבע שנים לאחר החתונה עבר להתגורר בשכונת קרית משה ברחובות וייסד בה בית חב"ד, שנבנתה במקום המעברה בה החל את התקרבותו לחסידות חב"ד.
שירת בצה"ל, ובעת שירות המילואים שלו התבקש על ידי מפקד הבסיס שלו בפאיד לעשות שבת משפחתית עם החיילים, ושילם עבור משפחתו שיגיעו בטיסה לבסיס, וכשהראה לרבי ביחידות את התמונות של משפחתו בבסיס היסב הדבר לרבי קורת רוח רבה.
בברכת והדרכת הרבי ייסד בית כנסת ומרכז קהילתי מפואר בן 4 קומות, 'תפארת חב"ד', והוא משמש כרב הקהילה וראש מוסדות חב"ד במערב רחובות. המוסדות בראשותו כוללים בית תמחוי, בית כנסת, מקווה, ישיבה, גני ילדים ופעילויות מגוונות לילדים ולנוער במהלך השנה בדגש על מועדי ישראל וחגי חב"ד.
בשנת תשע"ד ניצול באופן ניסי על ידי אחד מתלמידי המוסדות שדאג ללימודיו לאורך השנים מבלי ליטול שכר לימוד[3], ובשנת תשע"ז היה בסכנה רפואית וניצול פעם נוספת.
הרב שאער חתם על פסק הדין שהרבי מלך המשיח.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' דורון שאער - בעבר מנהל תלמוד תורה חב"ד אלעד
- בנו, ר' מנחם שאער - מחנך בתלמוד תורה צמח צדק פתח תקוה.
- בנו, ר' שחר שאער - איש חינוך בולט, ומפקח באגף הממלכתי חרדי במשרד החינוך.
- בנו, ר' אברהם איש חי שאער - מנהל בית חב"ד קריית משה רחובות.
- בתו מרת מירב, רעיית ר' יניב כהן - מאנשי מוסדות חב"ד ברחובות, שליח במושב זנוח, וחבר קהילת חב"ד בבית שמש.
- בתו מרת יסכה, רעיית ר' דוד גדסי.
- בנו, ר' הראל שאער - בעל קייטרינג 'שף הבית'.
- בנו, ר' יואח יהודה שאער - ראש ישיבת 'מעיין חי' ברחובות.
- בתו מרת נחמה, אשת ר' אלעד כהן - מחנך בתלמוד תורה אור מלכה ראשון לציון ומשפיע קהילת חב"ד מערב רחובות
- בתו מרת אבישג, אשת ר' אביחי מזרחי - מחנך בתלמוד תורה חב"ד לוד.
- בנו, ר' שילה שאער - בעלים משרד הפרסום 'קרייטיב מיזם' מאנ"ש כפר חב"ד.
- בנו, ר' חיים שאער - משפיע ומנהל פנימיה בישיבת אור אבנר כפר סיטרין
הערות שוליים
- ↑ שאל את הרבי מתי לציין את יום הולדתו, מאחר שלא היה ידוע, וקיבל הוראה 'שבת לפני ראש השנה'.
- ↑ בין החסידים שהשפיעו על המשפחה, היו ר' משה שניאורסון ר' מנחם מענדל דרייזין ור' איצ'קה גנזבורג.
- ↑ הנס של הרב שאער נחשף לראשונה ● מצמרר.