נחלת מנחם: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(22 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{קהילת חב"ד|
{{קהילת חב"ד|
|שם=נחלת מנחם
|שם=נחלת מנחם
|תמונה=[[קובץ:המקווה בנחלת מנחם.png|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|תמונה=[[קובץ:המקווה בנחלת מנחם.png|ללא מסגרת|ממוזער|250px]]
|כתובית=מקווה מנחם בנחלת מנחם. וברקע בניינים השכונה
|כתובית=[[בית הכנסת תפארת אליעזר]] ומקווה מנחם על רקע בניינים בשכונה
|עיר=קריית מלאכי
|עיר=קריית מלאכי
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שכונה חב"דית=
|שכונה חב"דית=
|מייסדי הקהילה=
|מייסדי הקהילה=הרב [[בועז לרנר]]
|רב הקהילה=
|רב הקהילה=
|משפיע הקהילה=
|משפיע הקהילה=
שורה 21: שורה 20:
}}
}}


'''נחלת מנחם''' היא שכונת בת של שכונת [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]]. השכונה נקראת על שמו של [[הרבי]].
'''נחלת מנחם''' הוא כינוי של קבוצת בניינים במרכז שכונת "כרמי הנדיב" ב[[קריית מלאכי]]. נחלת מנחם נבנתה בשני שלבים בין השנים [[תשנ"ח]]-[[תשס"ג]] והיא ממוקמת בצמוד לשכונת [[נחלת הר חב"ד]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
[[קובץ:בעז לרנר נחלת מנחם.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[בעז לרנר]] וברקע שכונת נחלת מנחם בבנייתה]]
[[קובץ:בעז לרנר נחלת מנחם.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב [[בעז לרנר]] וברקע שכונת נחלת מנחם בבנייתה]]
[[קובץ:נחלת מנחם מפת גוגל.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|מפת שכונות נחלת מנחם גוגל תמוז תשפ"ג]]
בעקבות הצפיפות הרבה ומחסור בדירות ששרר בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] נוצר צורך דחוף בהרחבת השכונה, הדבר לא התאפשר ולכן הוחלט על הקמת שכונה חדשה ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], את המשימה נטל הרב [[בועז לרנר]].
בעקבות הצפיפות הרבה ומחסור בדירות ששרר בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] נוצר צורך דחוף בהרחבת השכונה, הדבר לא התאפשר ולכן הוחלט על הקמת שכונה חדשה ל[[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]], את המשימה נטל הרב [[בועז לרנר]].


הקרקע שעליה הוחלט לבנות את השכונה שהוקמה בשנת [[תש"ס]] הייתה שייכת בעבר למשפחת גיבשטיין. הרב [[בועז לרנר]] הקים על קרקע זו את שכונת "נחלת מנחם" בסמוך לשכונת [[נחלת הר חב"ד, המחנה]].
הקרקע שעליה הוחלט לבנות את השכונה שהוקמה בשנת [[תש"ס]] הייתה שייכת בעבר למשפחת גיבשטיין. הרב [[בועז לרנר]] הקים על קרקע זו את שכונת "נחלת מנחם" בסמוך לשכונת [[נחלת הר חב"ד]].
 
שמה של השכונה "נחלת מנחם" נקבע על ידי המרא דאתרא ומזכיר בית דין רבני חב"ד הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]. הנחת אבן הפינה לבנייני השכונה התקיימה ב[[י"ט כסלו]] [[תשנ"ח]], והבנייה החלה בפועל עם קבלת האישורים הנדרשים ביום [[ל"ג בעומר]] תשנ"ח. לאורך כל הדרך קיבל הרב לרנר תשובות ועדודים מהרבי באמצעות ה[[אגרות קודש]] עד להשלמת הבניה.
 
ב[[ר"ח אייר]] [[תשס"א]] התקיימה הנחת אבן הפינה לנחלת מנחם שלב ב', בו נבנו קבוצת בניינים נוספים לצד נחלת מנחם א'. בנייני נחלת מנחם ב' אוכלסו לקראת יום הבהיר י"א ניסן תשס"ג{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=1158 הושלם אכלוס שכונת 'נחלת מנחם' שלב ב']. י"ג ניסן תשס"ג באתר [[חב"ד אינפו]].}}.
 
[[קובץ:נחלת מנחם 3.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הנחת אבן הפינה לבית הכנסת בנחלת מנחם]]


בשנת [[תשס"ט]] יצא מכרז המכונה "[[פס חב"ד - קריית מלאכי|פס חב"ד]]" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. פס חב"ד מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין שיכון נחלת מנחם, כרמי הנדיב, המחנה.
בשנת [[תשס"ט]] יצא מכרז המכונה "[[פס חב"ד - קריית מלאכי|פס חב"ד]]" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. פס חב"ד מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין שיכון נחלת מנחם, כרמי הנדיב, המחנה.


כיום גרים בשכונות נחלת מנחם מעל ל-100 משפחות אנ"ש [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. במקום בנה הרב בעז לרנר [[מקווה]] גברים גדול ומפואר{{הערה|[https://col.org.il/news/41692 חנוכת המקווה באתר COL]}}, ובית הכנסת "תפארת אליעזר".
כיום גרים בשכונות נחלת מנחם מעל ל-100 משפחות אנ"ש [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]]. במקום בנה הרב בעז לרנר [[מקווה]] גברים גדול ומפואר{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=42320 מקוה חדש נחנך בקרית מלאכי • גלריה] כ"ד לשון תשס"ט באתר [[חב"ד אינפו]]. [https://col.org.il/news/41692 חנוכת המקווה] באתר [[COL]].}}, ובית הכנסת חב"ד "תפארת אליעזר" בו מתקיימים מנייני תפילה רבים במהלך היום, כולל ללימוד עצמאי בשעות הערב, שיעורי תורה והתוועדויות ביומי דפגרא.


בשנים הבאות סביב נחלת מנחם נבנתה שכונת כרמי הנדיב ולידה שכונת המחנה. בשכויות אלו מפוזרות עשרות משפחות חב"דיות.
בשנים הבאות סביב נחלת מנחם נבנתה שכונת כרמי הנדיב ולידה שכונת המחנה. בשכונות אלו מפוזרות מאות משפחות חב"דיות.


שליח הרבי בשכונת כרמי הנדיב הוא הרב מנחם מענדל ליצמן ושליח הרבי לשכונת המחנה הוא הרב יצחק שלמה קרביצקי.
שליח הרבי בשכונת כרמי הנדיב הוא הרב מנחם מענדל ליצמן ושליח הרבי לשכונת המחנה הוא הרב יצחק שלמה קרביצקי.
שורה 40: שורה 44:
בשנת [[תש"פ]] הציבו מתפללי בית הכנסת החב"די "תפארת אליעזר" מסך ווידאו ענק בעלות של עשרות אלפי שקלים על מבנה בית הכנסת, שם מוקרנים קטעי ווידאו מהרבי 24 שעות ביממה, ומאירים את השכונה באור הגאולה.
בשנת [[תש"פ]] הציבו מתפללי בית הכנסת החב"די "תפארת אליעזר" מסך ווידאו ענק בעלות של עשרות אלפי שקלים על מבנה בית הכנסת, שם מוקרנים קטעי ווידאו מהרבי 24 שעות ביממה, ומאירים את השכונה באור הגאולה.


בשנת תשפ"ג נערכה התרמה למען עבודות שיפוץ מקיפות במבנה בית הכנסת "תפארת אליעזר" המשמש את תושבי השכונה, כאשר התוכנית היא לבנות את חזית בית הכנסת בצורת בית חיינו 770
בשנת [[תשפ"ג]] נערכה התרמה למען הרחבת מבנה בית הכנסת "תפארת אליעזר" המשמש את תושבי השכונה, כאשר התוכנית היא לבנות אולם תפילה גדול ומפואר כשחזית בית הכנסת בצורת בית חיינו [[770]].


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 47: שורה 51:


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
[[שבועון בית משיח]], גיליון מספר 218, עמודים 28 - 31
*'''[https://drive.google.com/file/d/169waZP674HD3Y8JewddiSeA3juiEl-lp/view?usp=drivesdk "נחלה" - ללא מיצרים!]''' [[שבועון בית משיח]], גיליון מספר 218, עמודים 28 - 31


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/meoravut/891809/ תיעוד: סיפור הקמת שכונת נחלת מנחם ובניית 770 בנחלת הר חב"ד]'''{{וידפו}}
*[https://chabad.info/news/469678/ הכנסת ספר תורה בבית כנסת חב"ד בנחלת מנחם] {{אינפו}}
*[https://chabad.info/news/469678/ הכנסת ספר תורה בבית כנסת חב"ד בנחלת מנחם] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ערים ושכונות חב"דיות]]

גרסה אחרונה מ־17:13, 24 ביוני 2024

נחלת מנחם
ממוזער
בית הכנסת תפארת אליעזר ומקווה מנחם על רקע בניינים בשכונה
עיר קריית מלאכי
מדינה ארץ ישראל
מייסדי הקהילה הרב בועז לרנר
מספר משפחות בקהילה כ-100

נחלת מנחם הוא כינוי של קבוצת בניינים במרכז שכונת "כרמי הנדיב" בקריית מלאכי. נחלת מנחם נבנתה בשני שלבים בין השנים תשנ"ח-תשס"ג והיא ממוקמת בצמוד לשכונת נחלת הר חב"ד.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב בעז לרנר וברקע שכונת נחלת מנחם בבנייתה

בעקבות הצפיפות הרבה ומחסור בדירות ששרר בשכונת נחלת הר חב"ד נוצר צורך דחוף בהרחבת השכונה, הדבר לא התאפשר ולכן הוחלט על הקמת שכונה חדשה לחסידי חב"ד, את המשימה נטל הרב בועז לרנר.

הקרקע שעליה הוחלט לבנות את השכונה שהוקמה בשנת תש"ס הייתה שייכת בעבר למשפחת גיבשטיין. הרב בועז לרנר הקים על קרקע זו את שכונת "נחלת מנחם" בסמוך לשכונת נחלת הר חב"ד.

שמה של השכונה "נחלת מנחם" נקבע על ידי המרא דאתרא ומזכיר בית דין רבני חב"ד הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי. הנחת אבן הפינה לבנייני השכונה התקיימה בי"ט כסלו תשנ"ח, והבנייה החלה בפועל עם קבלת האישורים הנדרשים ביום ל"ג בעומר תשנ"ח. לאורך כל הדרך קיבל הרב לרנר תשובות ועדודים מהרבי באמצעות האגרות קודש עד להשלמת הבניה.

בר"ח אייר תשס"א התקיימה הנחת אבן הפינה לנחלת מנחם שלב ב', בו נבנו קבוצת בניינים נוספים לצד נחלת מנחם א'. בנייני נחלת מנחם ב' אוכלסו לקראת יום הבהיר י"א ניסן תשס"ג[1].

הנחת אבן הפינה לבית הכנסת בנחלת מנחם

בשנת תשס"ט יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" מטעם ועד נחלת הר חב"ד להרחבת השכונה על ידי חסידי חב"ד. פס חב"ד מחבר בין שכונת נחלת הר חב"ד לבין שיכון נחלת מנחם, כרמי הנדיב, המחנה.

כיום גרים בשכונות נחלת מנחם מעל ל-100 משפחות אנ"ש חסידי חב"ד. במקום בנה הרב בעז לרנר מקווה גברים גדול ומפואר[2], ובית הכנסת חב"ד "תפארת אליעזר" בו מתקיימים מנייני תפילה רבים במהלך היום, כולל ללימוד עצמאי בשעות הערב, שיעורי תורה והתוועדויות ביומי דפגרא.

בשנים הבאות סביב נחלת מנחם נבנתה שכונת כרמי הנדיב ולידה שכונת המחנה. בשכונות אלו מפוזרות מאות משפחות חב"דיות.

שליח הרבי בשכונת כרמי הנדיב הוא הרב מנחם מענדל ליצמן ושליח הרבי לשכונת המחנה הוא הרב יצחק שלמה קרביצקי.

בשנת תש"פ הציבו מתפללי בית הכנסת החב"די "תפארת אליעזר" מסך ווידאו ענק בעלות של עשרות אלפי שקלים על מבנה בית הכנסת, שם מוקרנים קטעי ווידאו מהרבי 24 שעות ביממה, ומאירים את השכונה באור הגאולה.

בשנת תשפ"ג נערכה התרמה למען הרחבת מבנה בית הכנסת "תפארת אליעזר" המשמש את תושבי השכונה, כאשר התוכנית היא לבנות אולם תפילה גדול ומפואר כשחזית בית הכנסת בצורת בית חיינו 770.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים