אברהם רויטבלט: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הסרת קישורים עודפים)
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אברהם רויטבלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם רויטבלט]]
[[קובץ:אברהם רויטבלט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם רויטבלט]]
הרב '''אברהם חיים רויטבלט''' ([[תרפ"ז]] - [[י"ט אדר]] [[תשע"ג]]), תלמיד [[תומכי תמימים]] ומראשוני המתיישבים ביישוב [[כפר חב"ד]].
הרב '''אברהם חיים רויטבלט''' ([[תרפ"ז]] - [[י"ט אדר]] [[תשע"ג]]), היה תלמיד [[תומכי תמימים]] ומראשוני המתיישבים ביישוב [[כפר חב"ד]].


==נדודיו==
==נדודיו==
שורה 26: שורה 26:
==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' יוסף רויטבלאט
*בנו, ר' יוסף רויטבלאט
בנו, ר' יצחק רויטבלט
בנו, ר' ישראל רויטבלט
בנו, ר' שמעון רויטבלט
בנו, ר' יהושע רויטבלט


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==

גרסה אחרונה מ־00:25, 29 במרץ 2024

הרב אברהם רויטבלט

הרב אברהם חיים רויטבלט (תרפ"ז - י"ט אדר תשע"ג), היה תלמיד תומכי תמימים ומראשוני המתיישבים ביישוב כפר חב"ד.

נדודיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אברהם חיים[1] נולד בשנת תרפ"ז, בעיירה שדליץ שבפולין לאביו האדמו"ר רבי יהושע אשר משדליץ, ולאמו מרת אלטע בתיה.

בתרצ"ט, כשהגיעו הגרמנים לעיירה שדליץ, נטל אביו את בני משפחתו ונמלט לעיירה סימיאטיץ', שם שלט הצבא האדום. מספר ימים לאחר בואם לעיירה, נחשדו היהודים הפליטים ששהו באזור כמרגלים, והוגלו למחנה עבודה בסיביר.

התנאים במחנה עבודה היו קשים. בנוסף לקור העז, קיבל כל אסיר 400 גרם לחם עיסתי וקשה לאכילה. לפני חג הפסח שלח אביו מכתב לקרוב משפחה, והלה שלח להם חבילת מצות שחולקה בין כל היהודים ששהו במחנה. אחד היהודים במחנה קיבל תמורת שמיכת פוך שהייתה ברשותו, שק תפוחי אדמה, וממנו ניזונו כל חג הפסח.

בחורף תש"ה שוחררו הפליטים מהמחנה, ומשפחת רויטבלאט יצאה לכיוון טורקמניסטן. אבי המשפחה חלה באמצע הדרך ונפטר כעבור זמן קצר, בט"ו כסלו תש"ה. ארבעה ימים לאחר מכן, בי"ט כסלו נפטרה גם האם.

בני המשפחה המשיכו בדרכם בלי ההורים, והגיעו לקולחוז. בקולחוז פגש ר' אברהם באשה שסיפרה לו על ישיבה הקיימת בסמרקנד, ור' אברהם נסע לשם. כעבור זמן קצר הצטרפו אליו שאר אחיו ואחיותיו.

כשיצא ר' אברהם מהרכבת בסמרקנד פגש בחסיד קרלין שהפגישו עם ר' ישראל ליבוב, שהחל לדאוג לו לכל צרכיו. ר' אברהם נכנס ללמוד בישיבה אצל ר' אליהו חיים רויטבלט[2]. חסידים נוספים אצלם למד ר' אברהם, הם ר' מיכאל טייטלבוים, ר' משה רובינסון ור' יהושע קארף.

פחות משנה שהה ר' אברהם בסמרקנד, ובתחילת שנת תש"ו, הצטרף ר' אברהם לבריחה הגדולה דרך לבוב. לאחר מעבר הגבול שהה זמן קצר בפולין, ולאחר מכן המשיך לפוקינג שבגרמניה, שם נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים שנפתחה במקום. לאחר זמן עבר יחד עם קבוצת תלמידים לצרפת, לישיבת תומכי תמימים ברינוא.

בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"ג עלה ר' אברהם לארץ הקודש, והתיישב בכפר חב"ד, שם התחתן עם רעייתו מר תחיה נעשע בת ר' מנחם מענדל ופסיה לאה.

לפרנסתו שימש ר' אברהם כמלמד דרדקי בחיידר בכפר חב"ד.

נפטר בערב שבת קודש, י"ט אדר תשע"ג. נטמן בבית העלמין באחיעזר.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בנו, ר' יוסף רויטבלאט

בנו, ר' יצחק רויטבלט בנו, ר' ישראל רויטבלט בנו, ר' שמעון רויטבלט בנו, ר' יהושע רויטבלט

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על פי הנכתב בשמו בספר החסידים.
  2. שלימים התחתן עם אחותו של ר' אברהם, ונעשה לגיסו.