התכללות (המידות) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{אור}}
 '''התכללות המידות''' הוא האופן בו כל אחת מהמידות מתלבשת ומשפיעה במידות האחרות.
@@ שורה 6: / שורה 4: @@
 לגבי התכללות המידות ישנם בחסידות שני מטבעות לשון: לעיתים הלשון היא "גבורה שבחסד", ולעיתים "אור החסד בכלי הגבורה" (ובמאמרים רבים{{הערה|לדוגמא, מאמרים תקס"ז, עמ' שצ"ה, אמרי בינה שער הק"ש עמ' פ"א ועוד.}} מופיעים '''שתי''' הלשונות בהמשך אחד).
-וההבדל בין הלשונות; כשמדובר על מהות השפעת המידות זו על זו (היינו, ה"פעולה" שלהן כשהן מתלבשות זו בזו) - אז מתאים לדבר על המידות עצמן "חסד" ו"גבורה" (לדוגמא "גבורה שבחסד"). אבל במאמרים המסבירים את התהליך '''איך''' הן מתחברות - אז מתאים יותר לדבר על אור וכלי (לדוגמא "אור החסד בכלי הגבורה").
+וההבדל בין הלשונות; כשמדובר על מהות השפעת המידות זו על זו (היינו, ה"פעולה" שלהן כשהן מתלבשות זו בזו) - אז מתאים לדבר על המידות עצמן "חסד" ו"גבורה" (לדוגמה "גבורה שבחסד"). אבל במאמרים המסבירים את התהליך '''איך''' הן מתחברות - אז מתאים יותר לדבר על אור וכלי (לדוגמה "אור החסד בכלי הגבורה").
 ==תיקון המידות==
+{{ערך מורחב|ערך=[[תיקון המידות]]}}
 מהות הקליפות הוא שהן מרגישות את עצמן מציאות עצמאית{{הערה|שמצד האמת הרגשה זו היא שקר גמור, שהרי כל מציאותם היא מאלוקות.}}. במילים פשוטות: עצם הרגשת האדם את עצמו (ה"מודעות העצמית") היא כבר קליפה, וככל שאדם יותר גס רוח ומחשיב את עצמו הוא רחוק ונפרד יותר מאלוקות.
@@ שורה 25: / שורה 24: @@
 ===מ"ט הימים דספירת העומר===
 עניין ספירת העומר הוא להאיר את הנפש הבהמית כפי שהיא במקומה, '''שהיא''' תזדכך ותאיר. וכשהמטרה היא '''לזכך''' אותה (ולא לבטלה) לא די בהעלאת הנפש האלקית, אלא יש צורך "לרדת" אליה, לכל פרטי הפרטים שלה – ולהתעסק עם כל אחד מהם בפני עצמו.
-וכיון שכל מדה כלולה מכל ז' המדות, לכן צריך להיות ספירת העומר מ"ט יום - בכל פרטי המדות כפי שכלולים זמ"ז. לדוגמא נעתיק כאן{{הערה|בקיצור ובשינוי לשון.}} קטעים מד"ה להבין עניין ספירת העומר{{הערה|תשח"י.}} לגבי התכללות מידת החסד, ועל דרך זו מסבירה תורת החסידות גם את אופני התכללות שאר המידות זו בזו (הן בנפש הבהמית והן בנפש האלוקית).
+וכיון שכל מדה כלולה מכל ז' המדות, לכן צריך להיות ספירת העומר מ"ט יום - בכל פרטי המדות כפי שכלולים זמ"ז. לדוגמה נעתיק כאן{{הערה|בקיצור ובשינוי לשון.}} קטעים מד"ה להבין עניין ספירת העומר{{הערה|תשח"י.}} לגבי התכללות מידת החסד, ועל דרך זו מסבירה תורת החסידות גם את אופני התכללות שאר המידות זו בזו (הן בנפש הבהמית והן בנפש האלוקית).
 '''חסד שבחסד:''' באופן כללי מדת החסד עניינה אהבת ה'. חסד שבחסד היינו שהאהבה לא תהיה רק כפי שהיא מצד הטבע (שהיא בהעלם), אלא כפי שבאה בגילוי ובתוקף.
@@ שורה 58: / שורה 57: @@
 והיינו, מספר המילים שבה (מ"ב, 42) הוא ה"האור", שעניינו גבורה{{הערה|כי בשם היוצא מראשי תיבות של "[[אנא בכח]]" יש 42 אותיות, ושם זה שייך לעניין העליות ולמידת הגבורה.}}, ואילו ה"כלי" בו שוכן האור הוא "ואהבת" - חסד.
-והיינו, שההתבוננות בפרשה זו מביאה את האדם לאהבת ה' (שהיא מצד החסד). אבל לא כדרך אהבה "רגילה"  (בה האדם אוהב וחושק בדבר עבור עצמו), אלא הפוך – אהבה שכל עניינה ביטול כל מציאותו כלפי הבורא{{הערה|עניין אהבה זו התבאר באריכות בפרק נ' בתניא, ראה שם ובביאורי הרב ווינברג והרב יואל כאהן.}}.
+והיינו, שההתבוננות בפרשה זו מביאה את האדם לאהבת ה' (שהיא מצד החסד). אבל לא כדרך אהבה "רגילה" (בה האדם אוהב וחושק בדבר עבור עצמו), אלא הפוך – אהבה שכל עניינה ביטול כל מציאותו כלפי הבורא{{הערה|עניין אהבה זו התבאר באריכות בפרק נ' בתניא, ראה שם ובביאורי הרב ווינברג והרב יואל כאהן.}}.
 מצד ה"אור" – זהו גבורה (הסתלקות, ביטול), אבל מצד ה"כלי" זוהי אהבה (הבאה ממדת החסד).
@@ שורה 89: / שורה 88: @@
 במקומות רבים מספור בחסידות מבואר שגילוי העצמות מביא להתכללות ואחדות של שני הקוים המנוגדים דחסד וגבורה. אך בכמה מקומות{{הערה|ספר המאמרים תשי"א להרבי הריי"ץ, עמ' 238, באתי לגני תשכ"ב אות ז' ועוד.}} מבואר שכן הוא גם לאידך גיסא: שע"י שבירת החומריות דיצר הרע ונפש הבהמית נעשה התכללות דחסד וגבורה, ונמשך ע"י זה מבחינת עצמות אין סוף – קדמונו של עולם.
+{{אור}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:תורת החסידות]]
 [[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
 [[קטגוריה:אורות וכלים]]