ספר התמונה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== אודות הספר == | == אודות הספר == | ||
ספר התמונה של רבי נחוניה בן הקנה עוסק בביאור [[אותיות האל"ף-בי"ת|צורת האותיות]], וכפי הנראה נגזר שמו הן מכך שהוא עוסק ב"תמונה" הפנימית של ה[[עולמות]] והן בתמונת האותיות. | |||
הספר אינו מחולק לפרקים במובן הרגיל אלא מעין שלושה 'שערים' פנימיים שכל אחד מהווה כמו 'ספר' בפני עצמו, ומכונה בשם 'תמונה', וכל תמונה רומזת לעניינים נעלים ופנימיים יותר מהקודמת, ובנויה משני חלקים: הקדמה וביאור כ"ב האותיות. | |||
*'''התמונה הראשונה''' מלמדת כיצד רומזות תמונת האותיות ל[[לבושים|לבושי]] ה' ([[בגדי לבן]] לבושי [[כהן גדול]]), והוא לסוד הספירות והמידות. | |||
*'''התמונה השניה''' פנימית ונעלית מן הראשונה, מלמדת כיצד רומזות תמונת האותיות למ"ט פרטי [[מנורת הזהב]] (22 גביעים, 9 כפתורים, 11 פרחים, 6 קנים וגוף המנורה), שהם מ"ט הכוחות שהראה הקב"ה למשה כשהתקשה בצורת המנורה{{הערה|ראו גם: [[למנצח בצורת מנורה]].}}. | |||
*'''התמונה השלישית''' מדברת גם מצורת האותיות הכפולות ([[מנצפ"ך]]), [[אתוון רברבין|אותיות גדולות]] (כגון אל"ף של 'אנכי' ושל 'אשריך ישראל') ו[[אתוון זעירין|אותיות קטנות]] (כגון אל"ף קטנה של 'ויקרא') [[אותיות עקומות|עקומות]] ו[[אותיות לפופות|לפופות]] (כגון חי"ת תלויה ועקומה של 'וחרה אף', ופ"א לפופה של 'פן יפתה') ואותיות פשוטות, ו[[פרשה סתומה]] של ויחי יעקב. וכן ב[[שמות]] של בני אדם, קרי וכתיב, שמות עיירות והמלכים וארצותם וענייניהן, והסיפורים ומעשיהם אשר בכל שבעה הספרים שבתורה (עם [[ויהי בנסוע הארון]]) שיש בהן רמזים בתורה. וכן בסוד הנוני"ן ההפוכים וכל הענינים והרמזים אשר בכל ספר וספר. | |||
===הדפסתו וייחוסו=== | |||
הספר נדפס לראשונה בעיר קורץ שב[[פולין]] תקמ"ד{{הערה|[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=104156&pagenum=1 ספר התמונה], קארעץ, 1784.}}. | הספר נדפס לראשונה בעיר קורץ שב[[פולין]] תקמ"ד{{הערה|[https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=104156&pagenum=1 ספר התמונה], קארעץ, 1784.}}. | ||
אף כי מקובל לייחס אותו לרבי נחוניא בן הקנה, לפי רבי [[משה קורדובירו]] אין לספר מקור קדום{{הערה|[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=19682&sid=f932344da596f52b341f3e1d7ed2d605 שבחי הרמ"ק] (להורדה).}}. | אף כי מקובל לייחס אותו לרבי נחוניא בן הקנה, לפי רבי [[משה קורדובירו]] אין לספר מקור קדום{{הערה|[https://forum.otzar.org/download/file.php?id=19682&sid=f932344da596f52b341f3e1d7ed2d605 שבחי הרמ"ק] (להורדה).}}. | ||
==הספר בתורת החסידות== | |||
אחד הרעיונות המרכזיים בספר הוא, שהעולם שלנו הוא 'שמיטה שניה', על יסוד דברי חז"ל שלפני בריאת העולם הקב"ה היה "בורא עולמות ומחריבן", וכל אחת מהשמיטות שייכת לספירה אחרת, ובעוד השמיטה הקודמת היתה ספירת החסד, השמיטה שלנו היא ספירת הגבורה. | אחד הרעיונות המרכזיים בספר הוא, שהעולם שלנו הוא 'שמיטה שניה', על יסוד דברי חז"ל שלפני בריאת העולם הקב"ה היה "בורא עולמות ומחריבן", וכל אחת מהשמיטות שייכת לספירה אחרת, ובעוד השמיטה הקודמת היתה ספירת החסד, השמיטה שלנו היא ספירת הגבורה. | ||
| שורה 11: | שורה 23: | ||
הספר מצוטט במספר מקומות בכתבי רבותינו נשיאינו, שהסתמכו עליו{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/4/20.htm?q=%D7%91%D7%90 תהילים יהל אור ו, כ], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/12/216.htm#_ftnref_1361 שיחת פרשת ראה תשי"ט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/32/263.htm#_ftnref_1644 י"ט כסלו תשכ"א], ועוד.}} ובמקום אחד הרבי אף משבח את דבריו כ"דברים נפלאים"{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3591.htm אגרות קודש חלק י"א אגרת ג'תקצא].}}. | הספר מצוטט במספר מקומות בכתבי רבותינו נשיאינו, שהסתמכו עליו{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/1/4/20.htm?q=%D7%91%D7%90 תהילים יהל אור ו, כ], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/26/12/216.htm#_ftnref_1361 שיחת פרשת ראה תשי"ט], [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/29/32/263.htm#_ftnref_1644 י"ט כסלו תשכ"א], ועוד.}} ובמקום אחד הרבי אף משבח את דבריו כ"דברים נפלאים"{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3591.htm אגרות קודש חלק י"א אגרת ג'תקצא].}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 טקסט של ספר התמונה]''' | |||
{{ספרי קבלה}} | {{ספרי קבלה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי קבלה]] | [[קטגוריה:ספרי קבלה]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:43, 28 במאי 2023
ספר התמונה הוא ספר קבלה המיוחס לתנא רבי נחוניא בן הקנה ולרבי ישמעאל, והוא מצוטט במקורות הלכתיים רבים.
אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר התמונה של רבי נחוניה בן הקנה עוסק בביאור צורת האותיות, וכפי הנראה נגזר שמו הן מכך שהוא עוסק ב"תמונה" הפנימית של העולמות והן בתמונת האותיות.
הספר אינו מחולק לפרקים במובן הרגיל אלא מעין שלושה 'שערים' פנימיים שכל אחד מהווה כמו 'ספר' בפני עצמו, ומכונה בשם 'תמונה', וכל תמונה רומזת לעניינים נעלים ופנימיים יותר מהקודמת, ובנויה משני חלקים: הקדמה וביאור כ"ב האותיות.
- התמונה הראשונה מלמדת כיצד רומזות תמונת האותיות ללבושי ה' (בגדי לבן לבושי כהן גדול), והוא לסוד הספירות והמידות.
- התמונה השניה פנימית ונעלית מן הראשונה, מלמדת כיצד רומזות תמונת האותיות למ"ט פרטי מנורת הזהב (22 גביעים, 9 כפתורים, 11 פרחים, 6 קנים וגוף המנורה), שהם מ"ט הכוחות שהראה הקב"ה למשה כשהתקשה בצורת המנורה[1].
- התמונה השלישית מדברת גם מצורת האותיות הכפולות (מנצפ"ך), אותיות גדולות (כגון אל"ף של 'אנכי' ושל 'אשריך ישראל') ואותיות קטנות (כגון אל"ף קטנה של 'ויקרא') עקומות ולפופות (כגון חי"ת תלויה ועקומה של 'וחרה אף', ופ"א לפופה של 'פן יפתה') ואותיות פשוטות, ופרשה סתומה של ויחי יעקב. וכן בשמות של בני אדם, קרי וכתיב, שמות עיירות והמלכים וארצותם וענייניהן, והסיפורים ומעשיהם אשר בכל שבעה הספרים שבתורה (עם ויהי בנסוע הארון) שיש בהן רמזים בתורה. וכן בסוד הנוני"ן ההפוכים וכל הענינים והרמזים אשר בכל ספר וספר.
הדפסתו וייחוסו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הספר נדפס לראשונה בעיר קורץ שבפולין תקמ"ד[2].
אף כי מקובל לייחס אותו לרבי נחוניא בן הקנה, לפי רבי משה קורדובירו אין לספר מקור קדום[3].
הספר בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד הרעיונות המרכזיים בספר הוא, שהעולם שלנו הוא 'שמיטה שניה', על יסוד דברי חז"ל שלפני בריאת העולם הקב"ה היה "בורא עולמות ומחריבן", וכל אחת מהשמיטות שייכת לספירה אחרת, ובעוד השמיטה הקודמת היתה ספירת החסד, השמיטה שלנו היא ספירת הגבורה.
בשונה מהכתוב בספר, האריז"ל מכריע שאכן השמיטות הקודמות אירעו, אך ברוחניות בלבד, ולא נוצרו בממשות של בריאה גמורה, והעולם שלנו הוא העולם היחיד שנברא מאין ליש, וכך מכריעה גם תורת החסידות[4].
הספר מצוטט במספר מקומות בכתבי רבותינו נשיאינו, שהסתמכו עליו[5] ובמקום אחד הרבי אף משבח את דבריו כ"דברים נפלאים"[6].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- [he.wikisource.org/wiki/%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94 טקסט של ספר התמונה]
הערות שוליים
- ↑ ראו גם: למנצח בצורת מנורה.
- ↑ ספר התמונה, קארעץ, 1784.
- ↑ שבחי הרמ"ק (להורדה).
- ↑ [ https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/12/51d.htm תורה אור ויחי נא, ד]. אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'קלד. ועוד.
- ↑ ראו לדוגמא: תהילים יהל אור ו, כ, שיחת פרשת ראה תשי"ט, י"ט כסלו תשכ"א, ועוד.
- ↑ [ https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3591.htm אגרות קודש חלק י"א אגרת ג'תקצא].