מרדכי לבנהרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
||
(3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 8: | שורה 8: | ||
בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] פלשה [[רוסיה]] ל[[אוקראינה]]. בעקבות הפלישה החלו הרוסים להפציץ ערים מרכזיות ברכבי אוקראינה ובעקבות-כך המוני יהודים החלו לברוח מהמדינה, ר' מוטי לבנהרץ כשאר שלוחי הרבי באוקראינה הודיע שלא יעזוב את המדינה אלא ישאר עם קהילתו{{הערה|ראה קישורים חיצוניים}}, כאשר הכוחות הרוסים להתקרב לעיר [[קייב]], הרב מוטי לבנהרץ עבר יחד עם עוד מספר שלוחים ויהודים רבים מבני קהילתו מקייב לעיירה היהודית [[אנטבקה]] הסמוכה לקייב שם אירח בשבת למעלה מ-80 יהודים מקהילתו לצד שאר השלוחים שעזרו להמוני הפליטים היהודיים שברחו מקייב לעיירה אנטבקה{{הערה|[https://chabad.info/news/766120/ ברקע הקרבות: מאות פליטים בשבת בכפר הפליטים היהודי] {{אינפו}}}}, בהמשך טס עם בני קהילתו היהודים ל[[ישראל]] בטיסת חילוץ שארגנה המדינה. | בחודש [[אדר ראשון]] [[תשפ"ב]] פלשה [[רוסיה]] ל[[אוקראינה]]. בעקבות הפלישה החלו הרוסים להפציץ ערים מרכזיות ברכבי אוקראינה ובעקבות-כך המוני יהודים החלו לברוח מהמדינה, ר' מוטי לבנהרץ כשאר שלוחי הרבי באוקראינה הודיע שלא יעזוב את המדינה אלא ישאר עם קהילתו{{הערה|ראה קישורים חיצוניים}}, כאשר הכוחות הרוסים להתקרב לעיר [[קייב]], הרב מוטי לבנהרץ עבר יחד עם עוד מספר שלוחים ויהודים רבים מבני קהילתו מקייב לעיירה היהודית [[אנטבקה]] הסמוכה לקייב שם אירח בשבת למעלה מ-80 יהודים מקהילתו לצד שאר השלוחים שעזרו להמוני הפליטים היהודיים שברחו מקייב לעיירה אנטבקה{{הערה|[https://chabad.info/news/766120/ ברקע הקרבות: מאות פליטים בשבת בכפר הפליטים היהודי] {{אינפו}}}}, בהמשך טס עם בני קהילתו היהודים ל[[ישראל]] בטיסת חילוץ שארגנה המדינה. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו הרב שמחה לבנהרץ שליח בקייב | |||
*בתו מרת רחל, רעיית הרב שמואל פרנקל. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
שורה 19: | שורה 23: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]] | [[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פוזנר]] | [[קטגוריה:משפחת פוזנר]] |
גרסה אחרונה מ־09:25, 25 בפברואר 2024
הרב מרדכי (מוטי) לבנהרץ הוא שליח ראשי לקייב, ואחראי על מזרח העיר, מנהל את מוסדות חב"ד בעיר ואת בית הספר היהודי הגדול בקייב, ומנהל צעירי אגודת חב"ד בעיר.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לר' יונה לבנהרץ בכפר חב"ד. נישא עם מרת דבורה לאה. לאחר נישואיו החל את שליחותו בעיר קייב שבאוקראינה, והיה מחלוצי השלוחים בעיר. נודע בפעילותו, בהחייאת העיר בהפצת המעיינות. הקים מוסדות יהודיים בעיר; בית כנסת מרכזי ובו קהילה יהודית תוססת, מקווה טהרה, וכן הקים את בית הספר היהודי הגדול ביותר בקייב. לאחר שהפעילות במסגרת שליחותו גדלה, הזמין עוד מספר משפחות של שלוחים לקייב, שפועלים תחתיו. משמש בנוסף כמנהל צעירי אגודת חב"ד בעיר קייב, ומרכז את הפעילות היהודית בעיר.
בשנת תשע"ד החלה התקוממות באוקראינה נגד הממשל הפרו-רוסי במדינה, בעקבות ההתקוממות פרצו מחאות המוניות במהלכם הודח הנשיא הפרו רוסי של אוקראינה מר ויקטור ינוקוביץ' בידי הפרלמנט המקומי וברח מאוקראינה. לאחר בריחתו של הנשיא השתרר לתקופת מה אי סדר במדינה, ובמקום החל גל של פשיעות. בשל המאורעות אלו השתרר פחד גדול בקרב תושביה היהודים של אוקראינה בכלל ובקייב הבירה בפרט, ר' מוטי לבנהרץ הודיע אז שהוא לא יעזוב את אוקראינה אלא יישאר לצד היהודים במדינה ויחזק אותם עד לרגיעת הרוחות[1].
בחודש אדר ראשון תשפ"ב פלשה רוסיה לאוקראינה. בעקבות הפלישה החלו הרוסים להפציץ ערים מרכזיות ברכבי אוקראינה ובעקבות-כך המוני יהודים החלו לברוח מהמדינה, ר' מוטי לבנהרץ כשאר שלוחי הרבי באוקראינה הודיע שלא יעזוב את המדינה אלא ישאר עם קהילתו[2], כאשר הכוחות הרוסים להתקרב לעיר קייב, הרב מוטי לבנהרץ עבר יחד עם עוד מספר שלוחים ויהודים רבים מבני קהילתו מקייב לעיירה היהודית אנטבקה הסמוכה לקייב שם אירח בשבת למעלה מ-80 יהודים מקהילתו לצד שאר השלוחים שעזרו להמוני הפליטים היהודיים שברחו מקייב לעיירה אנטבקה[3], בהמשך טס עם בני קהילתו היהודים לישראל בטיסת חילוץ שארגנה המדינה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו הרב שמחה לבנהרץ שליח בקייב
- בתו מרת רחל, רעיית הרב שמואל פרנקל.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נשיא וראש ממשלה יהודים באוקראינה? את השליח זה לא מפתיע ט"ו אייר תשע"ט
- השלוחים בקייב: "אנחנו לא תיירים, באנו לפה כדי להישאר" כ"ג אדר א תשפ"ב
- ברקע פיצוצי הקרבות: הבדלה במקלט חב"ד בקייב כ"ה אדר א תשפ"ב