סופר סת"ם – הבדלי גרסאות

רבותינו נשיאנו דרשו מסופרי הסת"ם לקבוע שיעור יומי בלימוד [[תורת החסידות]]{{הערה|לדוגמא באגרות קודש אדמו"ר שליט"א אגרת ו'שכב.}}. וכן להקפיד על טבילה ב[[מקווה]] קודם הכתיבה.

לפי ההלכה הסופר צריך להיות יהודי, זכר, וגדול (מעל י"ג שנה). ספרים שנכתבו על ידי מין, פסולים ויש לשרפם. ספרים שנכתבו על ידי נכרי, מוסר, אשה, או חרש, שוטה וקטן, פסולים ויש לגנזם.

בכוונתו, בדיבורו ובמעשיו מקדש הסופר את החומר בכך שמקשר את העצמים הגשמיים לעולמות הרוחניים. לכן חייב הסופר לומר בפיו בתחילת הכתיבה "הריני כותב לשם קדושת ספר תורה/מזוזה/תפילין/מגילה"{{הערה|בתניא פרק מ"א אדמו"ר הזקן מבאר שכוונה זו היא בתחילת הכתיבה ובלשונו: "כנודע שעיקר ההכנה לשמה לעכב הוא בתחל' הלימוד בבינונים כמו בגט וס"ת שצריכים לשמה לעכב ודיו שיאמר בתחלת הכתיבה הריני כותב לשם קדושת ס"ת" ובהמשך מבאר שבכל שעה ושעה משעות היום שולט צירוף אחר משם הוי' וחיות שונה ולכן כשלומד תורה יש לו לכוון כל שעה בכך שלומד תורה לשמה. ואולי יש לומר כך גם בנוגע לכתיבת סת"ם}}. בנוסף, בכל פעם שכותב אזכרה (שם ה') צריך לומר בפירוש "הריני כותב לשם קדושת השם". [[שם הוי']], לפי ה[[קבלה]], יש לכותבו בחילוקים ויש כוונה מיוחדת לכל שלב משלבי כתיבתו.

על מנת שהכתיבה תיחשב לכשרה, על הסופר לכתוב ולתקן בידו החזקה בלבד, כלומר, ימני ביד ימין ו[[איטר]] ביד שמאל. הסופר חייב לכתוב באמצעות קולמוס, הקולמוס יכול להיות עשוי מכל חומר שהוא, רוב הסופרים משתמשים בקולמוס העשוי מנוצה של תרנגול הודו, חלקם משתמשים בקנה. נדרשת מיומנות מיוחדת להכנת וחידוד הקולמוס, ולכן ישנם סופרים שמשתמשים בקולמוסים מסוגים שונים, כגון פלסטיק או אלומניום, אף שנחשבים למהודרים פחות, מכיון שאינם נשחקים במהירות כמו הנוצה.

*הרב [[ראובן הסופר]] - הסופר של [[אדמו"ר הזקן]].

*הרב [[זונדל הסופר]] - תלמידו של ראובן הסופר.

*הרב [[משה אקסלרוד (הסופר)|משה אקסלרוד]] - תלמידו של זונדל הסופר.

*הרב [[שניאור זלמן ויינשטיין]] - סופר של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]].

*הרב [[ישעיה מטלין]] - הסופר של [[הרבי]].

*הרב [[אליעזר צבי זאב צירקינד]] - הסופר של [[הרבי]].