יידיש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(הגהה קלה, יש עוד הרבה מה לשפר בניסוח וכו') |
||
| (21 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת 'ליקוטי שיחות' בשפת | [[קובץ:ליקוטי שיחות רגיל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סדרת 'ליקוטי שיחות', רובה בשפת היידיש.]] | ||
'''ייִדִישׁ''' (גם '''<nowiki/>'אידיש'''', או ''''אידית'''') היא שפה יהודית-אירופאית, המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באיזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת [[הרבי]] נדפסה במקור בשפה זו. | |||
==מקור השפה== | ==מקור השפה== | ||
השפה נוצרה בעקבות הגירה של יהודים רבים מאשכנז (גרמניה) לפני קרוב לאלף שנים | השפה נוצרה בעקבות הגירה של יהודים רבים מאשכנז ([[גרמניה]]) לפני קרוב לאלף שנים, אל ארצות מזרח-[[אירופה]] בעיקר [[פולין]]. הם הביאו איתם את הגרמנית של ימי-הביניים אל מזרח אירופה, שם התערבבה עם השפות הסלאביות המקומיות. גם גירוש רוב יהודי [[צרפת]] (למעט יהודי פרובאנס שגורשו כמאתיים שנים מאוחר יותר) בשנת ה' אלפים קנ"ד והגירת חלקם למזרח אירופה השפיע על התפתחות היידיש. | ||
היידיש כפי שאנו מכירים אותה כיום, מורכבת בעיקר מגרמנית של ימי-הביניים (בדיאלקט שונה מעט), עם מילים רבות בשפות סלאביות שונות - בעיקר רוסית פולנית ואוקראינית וגם מצרפתית עתיקה. ללשון-הקודש נודעה השפעה מרכזית על היידיש ומאות מילים ממנה נכנסו ליידיש. כמעט כל המילים ביידיש שמתייחסות לתשמישי קדושה ולחגים הינם בעצם מלשון-הקודש. גם מילים רבות מארמית נוספו ליידיש. | |||
דיאלקטים שונים התפתחו ביידיש והם מחולקים לאזורים במזרח-אירופה. כיום ניתן לומר שהתפתחו דיאלקטים מיוחדים גם בארה"ק, בפרט בירושלים. בארה"ב היידיש שבפי היהודים הושפעה מאוד מהאנגלית, ורבים מדוברי היידיש מדברים יינגליש (יידיש מעורבת באנגלית). ליידיש הייתה השפעה מסוימת גם על הסלנג שבפיהם של דוברי האנגלית בארה"ב, ובפרט בניו יורק שבה חיים יהודים רבים. | |||
==הכתיבה ביידיש== | |||
בשנת [[תרפ"ה]] החליטו אגודת אידישיסטים ב[[וילנא]] שב[[ליטא]] לקבוע כללי כתיבה אחידים ביידיש וקראו להם "כללי ייוו"א". היהדות החרדית לא קיבלה כללים אלה בזמנו, אך כיום רובם כותבים כמעט כפי שנקבע בכללים הנ"ל. | |||
החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה ל[[ציונות]]. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן ה[[עברית]] וכן כתבו, למשל, במקום [[שבת]] - שאבעס ובמקום [[שליח ציבור|חזן]] - כאזען וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף{{הערה|דהיינו מת.}}, און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף, ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו)]. | |||
החרדים | אך ביידיש נקבע - והדבר מקובל הן על החרדים והן על מייסדי כללי ייוו"א - כי מילים שמקורן בלשון-הקודש נכתבות כפי שהן במקורן. | ||
==יידיש בחסידות== | |||
בעולם החסידות יש ליידיש מקום מיוחד: | |||
א. [[הבעש"ט]] וכן [[המגיד ממזריטש]], [[רבינו הזקן]] וכל [[רבותינו נשיאינו]] אמרו דברי תורה ביידיש דוקא, ולא בלשון הקודש{{הערה|תורת מנחם חלק נ"ב עמוד 72, משיחת י"ט שבט תשכ"ח.}}. | |||
ומהטעמים שבדבר, בנוסף לעובדה שעל ידי זה מבררים את ה[[ניצוצות]] שנפלו ל[[קליפות]], הנה עוד והוא העיקר, שעל ידי שמיעת דברי תורה בלשון המדוברת והרגילה בין בני אדם - נקלטים הדברים היטב בהבנה והשגה עד לשכל של [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]], יותר משמיעת דברי תורה בלשון הקודש שאין בני אדם רגילים בהם. | ומהטעמים שבדבר, בנוסף לעובדה שעל ידי זה מבררים את ה[[ניצוצות]] שנפלו ל[[קליפות]], הנה עוד והוא העיקר, שעל ידי שמיעת דברי תורה בלשון המדוברת והרגילה בין בני אדם - נקלטים הדברים היטב בהבנה והשגה עד לשכל של [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]], יותר משמיעת דברי תורה בלשון הקודש שאין בני אדם רגילים בהם. | ||
| שורה 28: | שורה 26: | ||
ולפיכך, יש חשיבות רבה ללמוד את דברי החסידות בלשון המקור, מאשר ללמוד על פי תרגום, שככל שיהיה אותנטי אבל הוא בבחינת "כלי שני", אלא אם כן - נכתבו ה[[מאמר]]ים וה[[שיחה|שיחות-קודש]] בלשון הקודש על ידי [[רבותינו נשיאינו]]. | ולפיכך, יש חשיבות רבה ללמוד את דברי החסידות בלשון המקור, מאשר ללמוד על פי תרגום, שככל שיהיה אותנטי אבל הוא בבחינת "כלי שני", אלא אם כן - נכתבו ה[[מאמר]]ים וה[[שיחה|שיחות-קודש]] בלשון הקודש על ידי [[רבותינו נשיאינו]]. | ||
ב. מהעובדה שרבותינו נשיאינו בחרו לומר דברי תורה | ב. מהעובדה שרבותינו נשיאינו בחרו לומר דברי תורה ביידיש דוקא הרי זו הוכחה ששפה זו מסוגלת מצד עצמה לאמירת דברי חסידות יותר משפות אחרות. ולאחר שנאמרו בה מאמרי חסידות, עלתה במעלה - עוד יותר ממעלת סגולתה העצמית. | ||
ג. [[ספר התניא]] - [[תורה שבכתב]] לחסידות, כולל בתוכו את כל [[תורת החסידות]] שנאמרו ונכתבו במשך כל הדורות, גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בה. ומכיון שאת ספר התניא קדישא חיבר [[אדמו"ר הזקן]] מ"תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש כו'", נמצא שהתחלת ההתגלות והאמירה של התכנים בספר התניא הייתה | ג. [[ספר התניא]] - [[תורה שבכתב]] לחסידות, כולל בתוכו את כל [[תורת החסידות]] שנאמרו ונכתבו במשך כל הדורות, גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בה. ומכיון שאת ספר התניא קדישא חיבר [[אדמו"ר הזקן]] מ"תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש כו'", נמצא שהתחלת ההתגלות והאמירה של התכנים בספר התניא הייתה ביידיש - השפה בה דיבר אדמו"ר הזקן עם הפונים אליו. | ||
כל הנ"ל מדגיש במיוחד את הקירבה של האידיש אל הקדושה, יותר מאשר כל שאר לשונות הגויים - לע"ז, וגם מדגיש את החשיבות בשימוש בשפה זו לצרכי הפצת הקדושה בעולם הגלותי. | כל הנ"ל מדגיש במיוחד את הקירבה של האידיש אל הקדושה, יותר מאשר כל שאר לשונות הגויים - לע"ז, וגם מדגיש את החשיבות בשימוש בשפה זו לצרכי הפצת הקדושה בעולם הגלותי. | ||
=== מאמרים שנכתבו | === מאמרים שנכתבו ביידיש === | ||
; | ;[[אדמו"ר האמצעי]]: | ||
*'''[[קונטרס פוקח עוורים]]''' | *'''[[קונטרס פוקח עוורים]]''' | ||
; | ;[[אדמו"ר הצמח צדק]]: | ||
* '''שמע ישראל''' שהצמח צדק אמרו ל[[קנטוניסטים]] | * '''שמע ישראל''' שהצמח צדק אמרו ל[[קנטוניסטים]] | ||
* '''מזמור שיר ליום השבת{{הערה|ישנו מאמר כזה מאדמו"ר האמצעי באידיש בספר המאמרים נ"ך עמוד תקמא.}}''' | * '''מזמור שיר ליום השבת{{הערה|ישנו מאמר כזה מאדמו"ר האמצעי באידיש בספר המאמרים נ"ך עמוד תקמא.}}''' | ||
* '''אחת שאלתי''' | * '''אחת שאלתי''' | ||
* '''ספר המאמרים אידיש''' | * '''[[ספר המאמרים אידיש]]''' - הכולל מאמרים שכתב [[הרבי הריי"צ]] באידיש עבור פרסומם בגליונות [[הקריאה והקדושה]] | ||
*וכן ריבוי מאמרים בקונטרס "[[ביקור שיקגו]]". | |||
==השימוש | ==השימוש ביידיש== | ||
בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת | בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת היידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס ל{{ה|רבנית חיה מושקא}} לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב [[בן ציון שם טוב]], ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו ביידיש..."{{הערה|1=[[מנחם זיגלבוים]], [http://www.abc770.org/article/node/1581 הנקודה שבסיפור], בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.}}. | ||
וכן כאשר ר' [[בן ציון וישצקי]] פתח את [[אהלי תורה כפר חב"ד]] נכנס לרבי ל[[יחידות]] עם ילדו, הרבי בחן את הילד | וכן כאשר ר' [[בן ציון וישצקי]] פתח את [[אהלי תורה כפר חב"ד]] נכנס לרבי ל[[יחידות]] עם ילדו, הרבי בחן את הילד ביידיש על החומר שלמד הילד ב"חדר". הילד ענה על השאלות בלשון הקודש, מכיוון שלא שלט מספיק ביידיש. גם את השאלות שהציג הרבי בפני הילד, היה צורך לתרגם לילד מדי פעם בפעם ללשון הקודש. וכך, הרבי המשיך לדבר עם הילד ביידיש, והילד ענה בלשון הקודש. בסיום המבחן, הרבי הרכין עצמו מעט לעבר הילד ושאלו: "וואס איז דער קאליר פון דיין ז'אקעט" [=מהו צבע הז'קט שלך?]. כעת היה ברור שכוונת הרבי לבחון את הילד בשפת היידייש. הילד שלא שלט מספיק בשפה זו, לא עמד במבחן. אבי הילד לחש מיד על אוזנו של הילד, שהרבי שואל מהו צבע הסוודר-ז'קט שלו, והילד ענה מיד בלשון הקודש: "חוּם". | ||
אז, בפעם הראשונה ביחידות זו, הרים הרבי את עיניו לעבר האב ושאל הרבי אותו ברצינות רבה: {{ציטוטון|"פון וואנעט ווייסט ער אזוי גוט לשון קודש"?}}.. [=מהיכן הוא [=הילד] יודע כל כך טוב לשון הקודש?], והוסיף בתמיהה: "וואס מ'לערנט ניט אין חדר אף | אז, בפעם הראשונה ביחידות זו, הרים הרבי את עיניו לעבר האב ושאל הרבי אותו ברצינות רבה: {{ציטוטון|"פון וואנעט ווייסט ער אזוי גוט לשון קודש"?}}.. [=מהיכן הוא [=הילד] יודע כל כך טוב לשון הקודש?], והוסיף בתמיהה: "וואס מ'לערנט ניט אין חדר אף יידיש?" [=האם לא לומדים ב"חדר" ביידיש?]. ובכך תם חלק זה של היחידוּת. {{הערה|מקדש מלך, חלק ד, עמ' תפג-תפד. וראו "בית משיח", גליון 734, עמ' 56.}} | ||
כמו כן, בשבת פרשת וישב [[תשמ"ח]] שאל הרבי, כיצד ייתכן שאברכים "[[שפיץ חב"ד]]" מדברים ביניהם ב[[אנגלית]], ולא | כמו כן, בשבת פרשת וישב [[תשמ"ח]] שאל הרבי, כיצד ייתכן שאברכים "[[שפיץ חב"ד]]" מדברים ביניהם ב[[אנגלית]], ולא ביידיש{{הערה|בדומה לכך התפלא הרבי על תלמידי ישיבת אחי תמימים בניו הייבן. תורת מנחם חלק ד' עמוד 321.}}... | ||
בנוגע לשימוש ולימוד בשפת | בנוגע לשימוש ולימוד בשפת היידיש בתלמוד תורה{{הערה|הדברים נכתבו בקשר לתלמוד תורה בכפר חב"ד}} כתב הרבי שבהיות ועיקר מטרתו של המוסד הוא חינוך ליראת ואהבת השם וללימוד התורה וקיום המצוות הרי העיקר אינו באיזו שפה ילמדו (אלא שבמקום שלשפה יש השפעה על ענייני יראת שמיים אז גם לשפה יש חשיבות בהתאם לכך) והדבר נתון להחלטת ודעת רוב ההורים, וצריך עיון האם רכישת המעלות המיוחדות שבשפת היידיש זה מתפקיד התלמוד תורה או מחובתם של ההורים והאווירה בבית{{הערה|מכתב מט"ו אייר תשכ"ח שצילומו נדפס ב[http://www.teshura.com/teshurapdf/Zalmanov-Gruzman%20-%20Elul%2021%2C%205777.pdf תשורה גרוזמן] (ע' 50 - 51. נדפס גם בלקו"ש חכ"ב עמ' 411 ואילך. ובשלמות באג"ק חכ"ה, איגרת ט'תצא.}}. | ||
כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"{{הערה|התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 61: | שורה 59: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53394 ליקוט מיוחד מדברי הרבי בנושא] | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53394 ליקוט מיוחד מדברי הרבי בנושא] | ||
*[[לקוטי שיחות]] חכ"א עמוד 447 ואילך [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=101&cPartLetter=B&nPageNumber=446 שיחה מיוחדת אודות שפת | *[[לקוטי שיחות]] חכ"א עמוד 447 ואילך [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=101&cPartLetter=B&nPageNumber=446 שיחה מיוחדת אודות שפת היידיש] בקשר עם שיעור התניא ברדיו שהיה נמסר בשפת האידיש. | ||
*שיחת [[שבת]] פרשת וישב [[תשמ"ח]] - [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשמ"ח עמוד 158. | *שיחת [[שבת]] פרשת וישב [[תשמ"ח]] - [[ספר השיחות (אדמו"ר שליט"א)|ספר השיחות]] תשמ"ח עמוד 158. | ||
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1072&ArticleID=1939&SearchParam=%E4%F9%F4%E4%20%E4%E0%F8%EE%E9%FA חשיבות שפת | * [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?CategoryID=1072&ArticleID=1939&SearchParam=%E4%F9%F4%E4%20%E4%E0%F8%EE%E9%FA חשיבות שפת היידיש], לקט מדברי הרבי, באתר צעירי חב"ד בישראל | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/657265/ "גם השנה אדבר במאמע לשון": הרבי ביחידות ל'גבירים' ב-770]''' {{וידפו}} | *'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/657265/ "גם השנה אדבר במאמע לשון": הרבי ביחידות ל'גבירים' ב-770]''' {{וידפו}} | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53394 ללמד | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53394 ללמד ביידיש דווקא, או לאו דווקא?] {{אינפו}} | ||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/6318054/jewish/13-Facts-About-Yiddish-Every-Jew-Should-Know.htm 13 עובדות על יידיש שכל יהודי צריך לדעת] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157147/jewish/Where-does-the-name-Yiddish-come-from.htm מאיפה השם יידיש?] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157149/jewish/Yiddish-in-the-Soviet-Union.htm יידיש בברית המועצות] {{*}} [https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/4157146/jewish/Why-Do-Jews-Still-Insist-on-Speaking-Yiddish.htm מדוע יהודים עדיין מתעקשים לדבר באידיש?]''' (אנגלית) {{בית חבד}} | |||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90.pdf על הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"ב עמוד 12 | *'''[http://chabadpedia.co.il/images/d/de/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90.pdf על הלימוד בעברית ובהברה ספרדית]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"ב עמוד 12 | ||
{{תבנית:שפות}} | {{תבנית:שפות}} | ||
גרסה אחרונה מ־21:56, 11 בדצמבר 2024
ייִדִישׁ (גם 'אידיש', או 'אידית') היא שפה יהודית-אירופאית, המכילה בתוכה ניבים שונים המשתנים לפי קבוצות הגירה יהודיות שונות באיזורי העולם. רבותינו נשיאינו שוחחו ואף נהגו לומר את תורתם בשפת היידיש, וחלק גדול מתורת הרבי נדפסה במקור בשפה זו.
מקור השפה[עריכה | עריכת קוד מקור]
השפה נוצרה בעקבות הגירה של יהודים רבים מאשכנז (גרמניה) לפני קרוב לאלף שנים, אל ארצות מזרח-אירופה בעיקר פולין. הם הביאו איתם את הגרמנית של ימי-הביניים אל מזרח אירופה, שם התערבבה עם השפות הסלאביות המקומיות. גם גירוש רוב יהודי צרפת (למעט יהודי פרובאנס שגורשו כמאתיים שנים מאוחר יותר) בשנת ה' אלפים קנ"ד והגירת חלקם למזרח אירופה השפיע על התפתחות היידיש.
היידיש כפי שאנו מכירים אותה כיום, מורכבת בעיקר מגרמנית של ימי-הביניים (בדיאלקט שונה מעט), עם מילים רבות בשפות סלאביות שונות - בעיקר רוסית פולנית ואוקראינית וגם מצרפתית עתיקה. ללשון-הקודש נודעה השפעה מרכזית על היידיש ומאות מילים ממנה נכנסו ליידיש. כמעט כל המילים ביידיש שמתייחסות לתשמישי קדושה ולחגים הינם בעצם מלשון-הקודש. גם מילים רבות מארמית נוספו ליידיש.
דיאלקטים שונים התפתחו ביידיש והם מחולקים לאזורים במזרח-אירופה. כיום ניתן לומר שהתפתחו דיאלקטים מיוחדים גם בארה"ק, בפרט בירושלים. בארה"ב היידיש שבפי היהודים הושפעה מאוד מהאנגלית, ורבים מדוברי היידיש מדברים יינגליש (יידיש מעורבת באנגלית). ליידיש הייתה השפעה מסוימת גם על הסלנג שבפיהם של דוברי האנגלית בארה"ב, ובפרט בניו יורק שבה חיים יהודים רבים.
הכתיבה ביידיש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרפ"ה החליטו אגודת אידישיסטים בוילנא שבליטא לקבוע כללי כתיבה אחידים ביידיש וקראו להם "כללי ייוו"א". היהדות החרדית לא קיבלה כללים אלה בזמנו, אך כיום רובם כותבים כמעט כפי שנקבע בכללים הנ"ל.
החרדים הסתייגו מהם משום שהמוסד היה חשוד בכפירה ובקירבה לציונות. הסובייטים הסתייגו משום שהם התנגדו למילים עבריות בכתיבתן העברית וכן כתבו, למשל, במקום שבת - שאבעס ובמקום חזן - כאזען וכד'. החסידים היו מתבדחים על צורת כתיבה זו "ביי זיי אמת איז אן אל"ף[1], און צרות אן א סוף..." [=אצלם "אמת" היא בלי אל"ף, ו"צרות" בלי סוף (האות תי"ו)].
אך ביידיש נקבע - והדבר מקובל הן על החרדים והן על מייסדי כללי ייוו"א - כי מילים שמקורן בלשון-הקודש נכתבות כפי שהן במקורן.
יידיש בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעולם החסידות יש ליידיש מקום מיוחד:
א. הבעש"ט וכן המגיד ממזריטש, רבינו הזקן וכל רבותינו נשיאינו אמרו דברי תורה ביידיש דוקא, ולא בלשון הקודש[2].
ומהטעמים שבדבר, בנוסף לעובדה שעל ידי זה מבררים את הניצוצות שנפלו לקליפות, הנה עוד והוא העיקר, שעל ידי שמיעת דברי תורה בלשון המדוברת והרגילה בין בני אדם - נקלטים הדברים היטב בהבנה והשגה עד לשכל של הנפש הבהמית, יותר משמיעת דברי תורה בלשון הקודש שאין בני אדם רגילים בהם.
ולפיכך, יש חשיבות רבה ללמוד את דברי החסידות בלשון המקור, מאשר ללמוד על פי תרגום, שככל שיהיה אותנטי אבל הוא בבחינת "כלי שני", אלא אם כן - נכתבו המאמרים והשיחות-קודש בלשון הקודש על ידי רבותינו נשיאינו.
ב. מהעובדה שרבותינו נשיאינו בחרו לומר דברי תורה ביידיש דוקא הרי זו הוכחה ששפה זו מסוגלת מצד עצמה לאמירת דברי חסידות יותר משפות אחרות. ולאחר שנאמרו בה מאמרי חסידות, עלתה במעלה - עוד יותר ממעלת סגולתה העצמית.
ג. ספר התניא - תורה שבכתב לחסידות, כולל בתוכו את כל תורת החסידות שנאמרו ונכתבו במשך כל הדורות, גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש בה. ומכיון שאת ספר התניא קדישא חיבר אדמו"ר הזקן מ"תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל אנ"ש כו'", נמצא שהתחלת ההתגלות והאמירה של התכנים בספר התניא הייתה ביידיש - השפה בה דיבר אדמו"ר הזקן עם הפונים אליו.
כל הנ"ל מדגיש במיוחד את הקירבה של האידיש אל הקדושה, יותר מאשר כל שאר לשונות הגויים - לע"ז, וגם מדגיש את החשיבות בשימוש בשפה זו לצרכי הפצת הקדושה בעולם הגלותי.
מאמרים שנכתבו ביידיש[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמע ישראל שהצמח צדק אמרו לקנטוניסטים
- מזמור שיר ליום השבת[3]
- אחת שאלתי
- ספר המאמרים אידיש - הכולל מאמרים שכתב הרבי הריי"צ באידיש עבור פרסומם בגליונות הקריאה והקדושה
- וכן ריבוי מאמרים בקונטרס "ביקור שיקגו".
השימוש ביידיש[עריכה | עריכת קוד מקור]
בידינו מצויות מספר עדויות ממשפחת בית הרב שעודדו שימוש בשפת היידיש דווקא. כך לדוגמה מסופר שכאשר שליח הרבי בוושינגטון הרב לוי שם טוב נכנס לרבנית חיה מושקא לקבל ממנה ברכה קודם חתונתו, היא ביררה האם הוא נכדו של הרב בן ציון שם טוב, ולאחר שהשיבו בחיוב אמרה לו: "אם כך, טוב מאוד, מפני שעכשיו אני בטוחה שילדיכם ידברו ביידיש..."[4].
וכן כאשר ר' בן ציון וישצקי פתח את אהלי תורה כפר חב"ד נכנס לרבי ליחידות עם ילדו, הרבי בחן את הילד ביידיש על החומר שלמד הילד ב"חדר". הילד ענה על השאלות בלשון הקודש, מכיוון שלא שלט מספיק ביידיש. גם את השאלות שהציג הרבי בפני הילד, היה צורך לתרגם לילד מדי פעם בפעם ללשון הקודש. וכך, הרבי המשיך לדבר עם הילד ביידיש, והילד ענה בלשון הקודש. בסיום המבחן, הרבי הרכין עצמו מעט לעבר הילד ושאלו: "וואס איז דער קאליר פון דיין ז'אקעט" [=מהו צבע הז'קט שלך?]. כעת היה ברור שכוונת הרבי לבחון את הילד בשפת היידייש. הילד שלא שלט מספיק בשפה זו, לא עמד במבחן. אבי הילד לחש מיד על אוזנו של הילד, שהרבי שואל מהו צבע הסוודר-ז'קט שלו, והילד ענה מיד בלשון הקודש: "חוּם". אז, בפעם הראשונה ביחידות זו, הרים הרבי את עיניו לעבר האב ושאל הרבי אותו ברצינות רבה: ""פון וואנעט ווייסט ער אזוי גוט לשון קודש"?".. [=מהיכן הוא [=הילד] יודע כל כך טוב לשון הקודש?], והוסיף בתמיהה: "וואס מ'לערנט ניט אין חדר אף יידיש?" [=האם לא לומדים ב"חדר" ביידיש?]. ובכך תם חלק זה של היחידוּת. [5]
כמו כן, בשבת פרשת וישב תשמ"ח שאל הרבי, כיצד ייתכן שאברכים "שפיץ חב"ד" מדברים ביניהם באנגלית, ולא ביידיש[6]...
בנוגע לשימוש ולימוד בשפת היידיש בתלמוד תורה[7] כתב הרבי שבהיות ועיקר מטרתו של המוסד הוא חינוך ליראת ואהבת השם וללימוד התורה וקיום המצוות הרי העיקר אינו באיזו שפה ילמדו (אלא שבמקום שלשפה יש השפעה על ענייני יראת שמיים אז גם לשפה יש חשיבות בהתאם לכך) והדבר נתון להחלטת ודעת רוב ההורים, וצריך עיון האם רכישת המעלות המיוחדות שבשפת היידיש זה מתפקיד התלמוד תורה או מחובתם של ההורים והאווירה בבית[8].
כמה מחנכים ושלוחים שמעו מהרבי כי "על הילדים ללמוד דווקא בשפה המובנת להם ביותר, שעל ידי זה יבינו יותר וילמדו יותר"[9].
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ליקוט מיוחד מדברי הרבי בנושא
- לקוטי שיחות חכ"א עמוד 447 ואילך שיחה מיוחדת אודות שפת היידיש בקשר עם שיעור התניא ברדיו שהיה נמסר בשפת האידיש.
- שיחת שבת פרשת וישב תשמ"ח - ספר השיחות תשמ"ח עמוד 158.
- חשיבות שפת היידיש, לקט מדברי הרבי, באתר צעירי חב"ד בישראל
- "גם השנה אדבר במאמע לשון": הרבי ביחידות ל'גבירים' ב-770
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ללמד ביידיש דווקא, או לאו דווקא?
- 13 עובדות על יידיש שכל יהודי צריך לדעת • מאיפה השם יידיש? • יידיש בברית המועצות • מדוע יהודים עדיין מתעקשים לדבר באידיש? (אנגלית)
- על הלימוד בעברית ובהברה ספרדית, במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות פרשת כי תשא תשפ"ב עמוד 12
| שפות | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ דהיינו מת.
- ↑ תורת מנחם חלק נ"ב עמוד 72, משיחת י"ט שבט תשכ"ח.
- ↑ ישנו מאמר כזה מאדמו"ר האמצעי באידיש בספר המאמרים נ"ך עמוד תקמא.
- ↑ מנחם זיגלבוים, הנקודה שבסיפור, בתוך אתר 'חב"ד אור אין סוף'.
- ↑ מקדש מלך, חלק ד, עמ' תפג-תפד. וראו "בית משיח", גליון 734, עמ' 56.
- ↑ בדומה לכך התפלא הרבי על תלמידי ישיבת אחי תמימים בניו הייבן. תורת מנחם חלק ד' עמוד 321.
- ↑ הדברים נכתבו בקשר לתלמוד תורה בכפר חב"ד
- ↑ מכתב מט"ו אייר תשכ"ח שצילומו נדפס בתשורה גרוזמן (ע' 50 - 51. נדפס גם בלקו"ש חכ"ב עמ' 411 ואילך. ובשלמות באג"ק חכ"ה, איגרת ט'תצא.
- ↑ התקשרות גל' א'תלז, עמ' 12