![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אברהם וינברג (הרביעי) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (21 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''הרב אברהם וינברג''' | {{דמות | ||
== תולדות חיים == | | תמונה = א ויינברג.jpg | ||
נולד ב[[כ"ט בחשוון]] [[ | | כיתוב = הרב אברהם וינברג מסלאנים | ||
| מקום לידה = [[ירושלים]] | |||
| מקום מגורים = [[בני ברק]] | |||
| תאריך לידה= [[כ"ט בחשוון]] [[תש"ה]] | |||
| מקום פעילות = [[ירושלים]]-[[בני ברק]]-[[אלעד]] | |||
| התחלת פעילות = [[תשמ"ב]] | |||
| תלמידיו = ראה פסקת [[#תלמידיו|תלמידיו]] | |||
| אב = רבי מיכל אהרן | |||
| אם = חיה | |||
| תפקיד = [[אדמו"ר]] בדור השביעי ב[[חסידות סלאנים]] | |||
}} | |||
'''הרב''' '''אברהם וינברג''' (נולד ב[[כ"ט בחשוון]] [[תש"ה]]) הוא האדמו"ר הנוכחי של [[סלאנים|חסידות סלאנים]] ולשעבר מראשי [[ישיבת תומכי תמימים לוד|ישיבת תומכי תמימים בלוד]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[כ"ט בחשוון]] [[תש"ה]] ב[[ירושלים]] לרב מיכל אהרן וחיה וינברג. למד בחיידר "סיני" ב[[ירושלים]] ובישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים. לאחר נישואיו שימש כ[[משפיע|ראש חבורה]] בחסידות, תחת מרותו של רבי אברהם מסלאנים. ואחר כך כמגיד שעור ב[[תומכי תמימים לוד|ישיבת חב"ד לוד]], עד מינויו לאדמו"ר. | |||
== באדמו"רות == | == באדמו"רות == | ||
כחודש לפני פטירת סבו האדמו"ר, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום. | |||
בשני הפלגים יש מספר רב של חסידים, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב אברהם וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שוורצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר). | בשני הפלגים יש מספר רב של חסידים, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב אברהם וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שוורצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר). | ||
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, [[בית שמש]], [[אלעד]], [[אשדוד]] ו[[טבריה]], וכן ב[[ארצות הברית]] ([[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג]], [[מונסי]] ולייקווד), ב[[אנגליה]] וב[[בלגיה]]. | |||
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז | בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, [[בני ברק]], [[בית שמש]], [[אלעד]], [[אשדוד]] ו[[טבריה]], וכן ב[[ארצות הברית]] ([[בורו פארק]], [[ויליאמסבורג]], [[מונסי]] ולייקווד), ב[[אנגליה]] וב[[בלגיה]]. | ||
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז ב[[ירושלים]]. בנוסף קיימים בירושלים שטיבלאך נוספים. | |||
הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד. | הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד. | ||
האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך | |||
האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך ב[[מועדי ישראל|חגים]] ו[[שבת|בשבתות]] מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולפעמים באלעד. נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב, (עפ"י אלפון הקהילה שיצא בערב ראש השנה תשפ"ג). | |||
ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר". | ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר". | ||
==קשריו עם הרבי== | |||
לאחר הכתרתו לאדמו"ר ביקר אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] בתאריך [[י' חשון]] [[תשמ"ג]], כשיצא ליווהו הרבי עד לפתח [[770]]{{הערה|ראו [https://col.org.il/news/129294 תיאור הביקור] מפי הרב [[שמעון אייזנבך]] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
==משפחתו== | |||
* בנו, הרב יצחק אייזיק. | |||
* בנו, הרב יוסף דוד ראש ישיבה לצעירים באר אברהם סלאנים ב[[ירושלים]]. | |||
* חתנו, הרב דוב בעריש שניאורסוהן מראשי ישיבת כוכב מיעקב טשעבין. | |||
* חתנו, הרב ישעיה אשר פנט בן רבי דוב בעריש האדמו"ר מדעעש ירושלים. | |||
{{סדרה | |||
| הקודם = רבי [[אברהם וינברג (השלישי)]] | |||
| הבא = - | |||
| רשימה = [[אדמו"ר]]י [[חסידות סלונים|סלונים]] | |||
}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:וינברג, אברהם}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי סלונים]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים לוד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:22, 30 ביוני 2025
| אברהם וינברג (הרביעי) | |
|---|---|
| |
| לידה | כ"ט בחשוון תש"ה |
| ירושלים | |
| מקום מגורים | בני ברק |
| מקום פעילות | ירושלים-בני ברק-אלעד |
| תפקיד | אדמו"ר בדור השביעי בחסידות סלאנים |
| תלמידיו | ראה פסקת תלמידיו |
| אב | רבי מיכל אהרן |
| אם | חיה |
הרב אברהם וינברג (נולד בכ"ט בחשוון תש"ה) הוא האדמו"ר הנוכחי של חסידות סלאנים ולשעבר מראשי ישיבת תומכי תמימים בלוד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ט בחשוון תש"ה בירושלים לרב מיכל אהרן וחיה וינברג. למד בחיידר "סיני" בירושלים ובישיבת בית אברהם. נישא לבתו של הרב שמואל ויינברג בנו של רבי אברהם וינברג (השלישי) מסלאנים. לאחר נישואיו שימש כראש חבורה בחסידות, תחת מרותו של רבי אברהם מסלאנים. ואחר כך כמגיד שעור בישיבת חב"ד לוד, עד מינויו לאדמו"ר.
באדמו"רות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כחודש לפני פטירת סבו האדמו"ר, הכתירו חלק מהחסידים את חתנו רבי שלום נח ברזובסקי לאדמו"ר, ובעקבות כך פרשה קבוצה מהחסידים והכתירו את הנכד לאדמו"ר. על רקע הפרישה ניצתה מחלוקת בין הפלגים, שלא שככה עד היום.
בשני הפלגים יש מספר רב של חסידים, עם יתרון לחסידי רבי שלום נח. חצר הרב אברהם וינברג מכונה "סלאנים", לעומת חצר הרב ברזובסקי המכונה "סלונים". בסלנג מקובל להבדיל בין ה"ווייסע" (הלבן, רמז לרבי שלום נח המבוגר) ל"שוורצע" (השחור, רמז לרבי אברהם הצעיר).
בתקופת כהונתו הוקמו קהילות ומוסדות של החסידות בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד וטבריה, וכן בארצות הברית (בורו פארק, ויליאמסבורג, מונסי ולייקווד), באנגליה ובבלגיה.
בית הכנסת המרכזי של החסידות, "באר אברהם", שוכן ברחוב דורש טוב בשכונת קריית צאנז בירושלים. בנוסף קיימים בירושלים שטיבלאך נוספים.
הישיבה המרכזית של חצרו "באר אברהם", קרויה על שם האדמו"ר ה"ברכת אברהם" ושכנה בבני ברק, ב-2019 הישיבה עברה לבנין חדש באלעד.
האדמו"ר מתגורר בבני ברק אך בחגים ובשבתות מיוחדות הוא נמצא במרכז החסידות בירושלים, ולפעמים באלעד. נכון לשנת 2022 חצרו מונה 1178 בתי אב, (עפ"י אלפון הקהילה שיצא בערב ראש השנה תשפ"ג).
ספרי החסידות יוצאים על ידי מכון "נחלי אמונה". מכון נוסף באלעד מוציא לאור סדורי תפילה ומחזורים לימים נוראים. סידור התפילה (מבוסס על סידור קוידנוב) בשם "אור הישר".
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר הכתרתו לאדמו"ר ביקר אצל הרבי ונכנס ליחידות בתאריך י' חשון תשמ"ג, כשיצא ליווהו הרבי עד לפתח 770[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יצחק אייזיק.
- בנו, הרב יוסף דוד ראש ישיבה לצעירים באר אברהם סלאנים בירושלים.
- חתנו, הרב דוב בעריש שניאורסוהן מראשי ישיבת כוכב מיעקב טשעבין.
- חתנו, הרב ישעיה אשר פנט בן רבי דוב בעריש האדמו"ר מדעעש ירושלים.
| הקודם: רבי אברהם וינברג (השלישי) |
אדמו"רי סלונים | הבא: - |
הערות שוליים
- ^ ראו תיאור הביקור מפי הרב שמעון אייזנבך
