חיים אליעזר ביחובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (תיקון קישור לפירושונים) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== סכסוך כולל חב"ד == | == סכסוך כולל חב"ד == | ||
סכסוך [[כולל חב"ד]] היה על השליטה בכולל חב"ד, [[הרבי הרש"ב]] רצה | סכסוך [[כולל חב"ד]] היה על השליטה בכולל חב"ד, [[הרבי הרש"ב]] רצה שההתנהלות תהיה על ידי חסידיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, והאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] ניסה לעומת זאת לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד ליובאוויטש היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף ונמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות בין החסידים. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "[[כולל חב"ד המיוחד]]", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל{{הערה|בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''', פרק מא.}}. | ||
בשנת [[תרע"ד]] שלח הרבי הרש"ב לארץ ישראל שלושה מנכבדי החסידים על מנת להשיב את הסדר בעניני הכולל על כנו, הרב משה מדייעבסקי מחאראל, והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] רבה של קרמנצ'וג והרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, ובמהלך אותו ביקור התבטא הרב ביחובסקי שלא בכבוד אודות רבותינו נשיאינו, ולאחר מכן התחרט ובא במיוחד ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על | בשנת [[תרע"ד]] שלח הרבי הרש"ב לארץ ישראל שלושה מנכבדי החסידים על מנת להשיב את הסדר בעניני הכולל על כנו, הרב משה מדייעבסקי מחאראל, והרב [[יצחק יואל רפאלוביץ]] רבה של [[קרמנצ'וג]] והרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, ובמהלך אותו ביקור התבטא הרב ביחובסקי שלא בכבוד אודות רבותינו נשיאינו, ולאחר מכן התחרט ובא במיוחד ל[[ליובאוויטש]] להתנצל על ההתבטאויות, אך אדמו"ר הרש"ב לא נתן להיכנסו בשל העובדה שדיבר נגד אבותיו הקדושים, ואף אמר שלא יגיד חסידות עד שיעזוב את העיירה{{הערה|לימים התבטא שמצטער שלא עשה כר' הירש'ל מדיסנא שחלק על [[אדמו"ר האמצעי]] בתחילת הנהגתו, וכאשר בא לבקש סליחה ואדמו"ר האמצעי לא הסכים לקבלו שכר בית לחודש ונותר בליובאוויטש במשך שישה שבועות עד שהרבי התרצה לו. שבועון כפר חב"ד 1882 עמוד 38.}}. במהלך ביקורו נידב את תרומתו ל[[קופת בחורים]]. לאחר מעשה נזף הרבי הריי"צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב. | ||
לאחר פטירת ה[[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי"צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו של אביו{{הערה|חיים מרדכי פרלוב, '''לקוטי סיפורים''', עמודים שעא-שעב.}}. | לאחר פטירת ה[[אדמו"ר הרש"ב]] הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מ[[הרבי הריי"צ]] שהורה לו לבקש מחילה על קברו של אביו{{הערה|חיים מרדכי פרלוב, '''לקוטי סיפורים''', עמודים שעא-שעב. אולם ראה [[עבודת הקודש]] של הרב [[שלום דובער לוין]] עמ' יד שהרבי פקפק בזה שנפגשו.}}. | ||
אצל הרבי כבר השתנה היחס אליו לחלוטין, הרבי דיבר בשבחו{{הערה|בסעודות חג הסוכות תש"ל.}}, הורה להדפיס את כתביו, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עסקו בתיקון ושחזור המצבות בחלקת חב"ד, שאלו החסידים את הרבי כיצד יש לנהוג במצבתו והרבי השיב שיכתבו כנוסח שאר המצבות הסמוכות, והתבטא שכבר: "עבידא שלמא בינייהו"{{הערה|עדותו לשהרב נחום רבינוביץ. שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 38.}}. | אצל הרבי כבר השתנה היחס אליו לחלוטין, הרבי דיבר בשבחו{{הערה|בסעודות חג הסוכות תש"ל.}}, הורה להדפיס את כתביו, ולאחר [[מלחמת ששת הימים]] כאשר עסקו בתיקון ושחזור המצבות בחלקת חב"ד, שאלו החסידים את הרבי כיצד יש לנהוג במצבתו והרבי השיב שיכתבו כנוסח שאר המצבות הסמוכות, והתבטא שכבר: "עבידא שלמא בינייהו"{{הערה|עדותו לשהרב נחום רבינוביץ. שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 38.}} וש"מעז יצא מתוק"{{הערה|הרב אהרן חיטריק ששמע מהמזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] - קובץ הערות וביאורים שבת תשובה תשנ"ה}}. | ||
== כתביו == | == כתביו == | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
=== ספרים שהו"ל === | === ספרים שהו"ל === | ||
*'''[[דרך מצותיך]]''', פולטובה, תרע"א | *'''[[דרך מצותיך]]''', פולטובה, תרע"א | ||
*'''[[דרך אמונה]]''', פולטובה, תרע"ב{{הערה|הדפסה זו לא הייתה לרוח [[הרבי הרש"ב]] (אג"ק הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך | *'''[[אדמו"ר הצמח צדק|דרך אמונה]]''', פולטובה, תרע"ב{{הערה|הדפסה זו לא הייתה לרוח [[הרבי הרש"ב]] (אג"ק כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך האדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון]] סמך עליו את ידיו.}} | ||
*'''[[דרך מצותיך#"דרך מצותיך חלק שני"|דרך מצותיך חלק שני]]''', פולטובה, תרע"ב | *'''[[דרך מצותיך#"דרך מצותיך חלק שני"|דרך מצותיך חלק שני]]''', פולטובה, תרע"ב | ||
*'''[[חנה אריאל]]''' (לפי פרשיות, מאת [[יצחק אייזיק אפשטיין]], ברדיצ'ב, תרע"ב | *'''[[חנה אריאל]]''' (לפי פרשיות, מאת [[יצחק אייזיק אפשטיין]], ברדיצ'ב, תרע"ב | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
| שורה 72: | שורה 71: | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | [[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:54, 17 באוגוסט 2024
הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי (בכתיב אידישי: ביכאָווסקי או ביחאָווסקי; ? – י"ז באב תרפ"ד) היה חסיד חב"ד, מחסידי רבי יצחק דובער שניאורסון מליאדי ורבי שמריהו נח שניאורסון מבוברויסק, ראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק, מוציא לאור וחבר הנהלת כולל חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב חיים אליעזר הכהן ביחובסקי, נולד לר' דובער. נכד גיסו של אדמו"ר האמצעי. חיים אליעזר ביחובסקי היה מחסידי אדמו"ר המהרי"ד מליאדי, ואחר פטירתו היה מחסידי אדמו"ר שמריה נח שניאורסון מבוברויסק.
התחתן עם בתו של ר' שמואל יהודה לייב עפשטיין, לאחר נישואיו התיישב כנראה בכלמי (שבפלך צ'רניגוב), והיה סמוך על שולחן חותנו[1].
משנת תרנ"א חבר בוועד מעות כולל חב"ד ומנהל החשבונות של הכולל, תפקיד בו שימש עד סוף ימיו.
משנת תרס"ז עסק בההדרת ספרים רבים מכתביהם של אדמו"רי חב"ד. בין השנים תרע"א-תרע"ד הדפיס כתשעה ספרים (ראה להלן פסקה 'ספרים שהו"ל').
תקופה מסוימת התגורר בבוברויסק, ושימש שם כראש ישיבה בקיבוץ בוברויסק יחד עם הרב יעקב הנקין[2].
בקיץ תרע"ד נסע לארץ ישראל, ולאחר שובו עבר לגור בעיר סנובסק, סמוך לבנו זלמן, ושב לעסוק בעריכת ספרים.
במשך הזמן שלאחר המהפכה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, והמשיך בהדפסת ספרים.
נפטר בי"ז באב תרפ"ד, ונטמן בחלקת כולל חב"ד בהר הזיתים בירושלים. סמוך לקברו נטמן הרב דוד צבי חן.
סכסוך כולל חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
סכסוך כולל חב"ד היה על השליטה בכולל חב"ד, הרבי הרש"ב רצה שההתנהלות תהיה על ידי חסידיו, שהיו בעיקרם אנשי חברון, והאדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון ניסה לעומת זאת לתפוס את השליטה על ידי אנשיו שהיו בעיקרם אנשי ירושלים. מצד ליובאוויטש היה הרב ישראל דוב פרומקין, עורך עיתון 'החבצלת', ומצד בוברויסק היה הרב חיים אליעזר ביחובסקי. המחלוקת נשאה אופי חריף ונמשכה כמה שנים, עם התכתשויות הדדיות בין החסידים. באמצע שנות תר"ע החליט אדמו"ר מבוברויסק להיפרד מכולל חב"ד והקים את "כולל חב"ד המיוחד", בראשו הועמד הרב ביחובסקי. אחר פטירת אדמו"ר מבוברויסק, חזר הכולל להיות חלק מכולל חב"ד הכללי, והוא חזר להנהלת הכולל[3].
בשנת תרע"ד שלח הרבי הרש"ב לארץ ישראל שלושה מנכבדי החסידים על מנת להשיב את הסדר בעניני הכולל על כנו, הרב משה מדייעבסקי מחאראל, והרב יצחק יואל רפאלוביץ רבה של קרמנצ'וג והרב נתן גוראריה מקרמנצ'וג, ובמהלך אותו ביקור התבטא הרב ביחובסקי שלא בכבוד אודות רבותינו נשיאינו, ולאחר מכן התחרט ובא במיוחד לליובאוויטש להתנצל על ההתבטאויות, אך אדמו"ר הרש"ב לא נתן להיכנסו בשל העובדה שדיבר נגד אבותיו הקדושים, ואף אמר שלא יגיד חסידות עד שיעזוב את העיירה[4]. במהלך ביקורו נידב את תרומתו לקופת בחורים. לאחר מעשה נזף הרבי הריי"צ בגבאי הקופה על שביקשוהו לנדב.
לאחר פטירת האדמו"ר הרש"ב הצטער הרב ביחובסקי על שלא סיפק בידו לבקש מחילה, וביקש מחילה מהרבי הריי"צ שהורה לו לבקש מחילה על קברו של אביו[5].
אצל הרבי כבר השתנה היחס אליו לחלוטין, הרבי דיבר בשבחו[6], הורה להדפיס את כתביו, ולאחר מלחמת ששת הימים כאשר עסקו בתיקון ושחזור המצבות בחלקת חב"ד, שאלו החסידים את הרבי כיצד יש לנהוג במצבתו והרבי השיב שיכתבו כנוסח שאר המצבות הסמוכות, והתבטא שכבר: "עבידא שלמא בינייהו"[7] וש"מעז יצא מתוק"[8].
כתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתשל"ד הודפסו הגהותיו על ספר התניא בשם "לקוטי הגהות", בהוצאת קה"ת.
בתשמ"ד הודפסו הגהותיו על לקוטי תורה, במראי מקומות בסוף המהדורה של "לקוטי תורה של אותה שנה, בעריכת הרב אהרן חיטריק.
בתש"נ הוקם בברוקלין "וועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי", הוועד הדפיס רק ספר אחד מתוך כתביו בשם "כתבי הרח"א ביחובסקי", בעריכת הרב שלום דובער לוין.
כתביו בעניין הסכסוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשובה לדורשי אדרעס בענייני הסכסוך בכולל חב"ד, ווילנה תרס"ז
- הטענות והאשמות שיש לנו על הממונים בענייני כולל חב"ד, פולטבה תרע"ג
- מעוז לתום בענייני כולל חב"ד, פולטבה תרע"ג
- למען שלא יוכל לצמוח שום סכסוך אודות הסכסוכים בענייני כולל חב"ד, ירושלים
ספרים שהו"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דרך מצותיך, פולטובה, תרע"א
- דרך אמונה, פולטובה, תרע"ב[9]
- דרך מצותיך חלק שני, פולטובה, תרע"ב
- חנה אריאל (לפי פרשיות, מאת יצחק אייזיק אפשטיין, ברדיצ'ב, תרע"ב
- חנה אריאל (עניינים), ברדיצ'ב, תרע"ב
- אור התורה, ח"א, בראשית (מאת הרבי הצמח צדק), ברדיצ'ב תרע"ג
- חנה אריאל, ברדיצ'ב, תרע"ג
- סדר מאה שערים, ברדיצ'ב תרע"ג
- סדר תפילה, עם פירוש מהרי"ד מליאדי, ברדיצ'ב תרע"ג
- פלח הרימון על שיר השירים, מאת הרב הלל מפאריץ', פולטובה, תרע"ח
- שני המאורות מאת יצחק אייזיק אפשטיין, פולטובה תרע"ח
- תהלים, עם פירוש יהל אור של אדמו"ר הצמח צדק, פולטובה תרע"ח
- לקוטי מאמרים, מאת אדמו"ר יצחק דובער שניאורסון מליאדי, פולטובה תרע"ח
- גנזי נסתרות (מכתבי הבעש"ט, הרב המגיד ממעזריטש ובעל התניא - רבים מהם הם ממכתבי הגניזה החרסונית), ירושלים תרפ"א
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
ידועים על שלושה מילדיו, בן ושתי בנות. אחת הייתה נשואה להרב איסר תומרקין, הרב העיר סטארודוב.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בונה ירושלים, באתר היברובוקס
- גנזי נסתרות, באתר היברובוקס
- כתבי הרח"א ביחובסקי, הועד להדפסת כתבי הרח"א ביחובסקי, ניו יורק תש"נ, באתר אוצר החכמה
- הרב שלום דובער לוין, ראשי פרקים מתולדות המחבר, שם, עמ' 7–16, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ על פי השערת שלום דובער לוין, כתבי הרח"א ביחובסקי, תש"נ, עמוד 7.
- ↑ ספר זיכרון לקהילת בוברויסק, עמוד 296.
- ↑ בהרחבה על פרשה זו ראו שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארץ הקודש, פרק מא.
- ↑ לימים התבטא שמצטער שלא עשה כר' הירש'ל מדיסנא שחלק על אדמו"ר האמצעי בתחילת הנהגתו, וכאשר בא לבקש סליחה ואדמו"ר האמצעי לא הסכים לקבלו שכר בית לחודש ונותר בליובאוויטש במשך שישה שבועות עד שהרבי התרצה לו. שבועון כפר חב"ד 1882 עמוד 38.
- ↑ חיים מרדכי פרלוב, לקוטי סיפורים, עמודים שעא-שעב. אולם ראה עבודת הקודש של הרב שלום דובער לוין עמ' יד שהרבי פקפק בזה שנפגשו.
- ↑ בסעודות חג הסוכות תש"ל.
- ↑ עדותו לשהרב נחום רבינוביץ. שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 38.
- ↑ הרב אהרן חיטריק ששמע מהמזכיר הרב יהודה לייב גרונר - קובץ הערות וביאורים שבת תשובה תשנ"ה
- ↑ הדפסה זו לא הייתה לרוח הרבי הרש"ב (אג"ק כ"ק אדמו"ר הריי"צ ח"א, עמודים שז-שח), אך האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון סמך עליו את ידיו.