ישראל איסר תומרקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב ישראל איסר תומרקין[1], היה חסיד חב"ד ורבה של סטרדוב בתקופת אדמו"ר הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו ר' דובער תומרקין, בנו של החסיד ר' דן תומרקין, ולאמו בת הגביר ר' דוד הלוי זלדוביץ', מברזין שבפלך מינסק, מחסידי ליובאוויטש[2].

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם בתו של הרב חיים אליעזר ביחובסקי, מגדולי חסידי חב"ד, שלאחר הסתלקות אדמו"ר הצמח צדק נעשה לחסיד חב"ד-ליאדי, ולאחר מכן התקשר לאדמו"ר רבי שמריהו נח שניאורסון מבברויסק.

על אף למדנותו והיקף ידיעותיו, במשך שנים רבות התפרנס מיגיע כפיו כעובד בתעשייה הסוכר במפעל שניהלו האחים ברודסקי.

בשנת תרס"ט ביקשו בני העיירה סטרדוב למנות רב שיתאים מצד אחד לדרישות הממשלה ('רב מטעם'), ועם זאת יהיה ירא שמים, וזאת במטרה למנוע מחלוקת בין בני העיר, ולאחר שר' יהודה לייב צירלסון דחה את הצעתם, בחרו בני העיירה ברב תומרקין[3].

שמו מופיע באגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ ברשימה שנערכה כהכנה לקראת ועידת הרבנים עת"ר, כאשר ליד כל שם מצויינת מידת השתייכותו ומידת הסיוע שעלול להעניק לצד של יראי השם, וליד שמו מופיע הביטוי 'טוב'[4].

באסיפת רבנים נוספת שהתקיימה בחודש אדר ב' תרע"ג בצ'רניגוב, נטל חלק עיקרי בהגנה על הציבור שומר המצוות, וכאשר נתגלע ויכוח מול 'רבנים מטעם' והוחלט בניגוד לעמדתו, הודיע כי הוא יחד עם הרבנים שלצידו מסלקים את ידיהם מהוועדה.

יש להבדיל בין ר' איסר זה, לבין דודו ר' איסר בן ר' דן, שהיה נוכח בליובאוויטש בעת הסתלקות אדמו"ר המהר"ש[5].

בקרב חוקרי ההיסטוריה ישנם כי הדמות של רבי איסר בער גילרסון בספרו של פרוסור פישל שניאורסון, היא דמות בדיונית המבוססת על דמותו של הרב איסר תומרקין.

הערות שוליים

  1. ברוב המקומות מופיע השם איסר בלבד, אך ב'המליץ' ט' חשון תרנ"ו (30 בספטמבר 1895) מוכר גם השם ישראל. ראו שם גם בגליון 27 לאוקטובר 1895 עמוד 4.
  2. מגלות יוחסין עמוד ה'. קונטרס 'זרע קודש מצבתה' עמוד 13. למשפחת זלדוביץ היו קשרי משפחה עם משפחת רבותינו נשיאינו, מצד אמו של אדמו"ר הריי"צ, הרבנית שטערנא שרה.
  3. 'הזמן' 22 במרץ 1909. הצפירה כ"ח שבט תרע"א.
  4. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק טז עמוד כב.
  5. כך על פי מבוא לשו"ת מהר"י תומרקין עמוד 50, עליו מופיע במגלות יוחסין: "הגביר מורני איסר נ"י, חתן הגביר מורנו ירוחם זלמן גארדין בדינאבורג (וזאת לא כמו שמובן מזכרונותי פרק ל"ז הערה שסה).