תפילת שחרית ביום כיפור: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 19: שורה 19:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''אוצר מנהגי חב"ד - חלק א'''', עמ' רי"ח - רכ"ד, [[ירושלים]] [[תשנ"ה]].
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''אוצר מנהגי חב"ד - חלק א'''', עמ' רי"ח - רכ"ד, [[ירושלים]] [[תשנ"ה]].
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://chabad.info/musicnews/89361 מכל נדרי עד נעילה] נוסח התפילה על ידי הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]] הש"ץ בבית חיינו - [[770]]
*[https://chabad.info/musicnews/89361 מכל נדרי עד נעילה] נוסח התפילה על ידי הרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]] הש"ץ בבית חיינו - [[770]]
{{כיפור}}
{{כיפור}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילה]]

גרסה אחרונה מ־23:58, 20 ביוני 2024

יהודים מתפללים ביום הכיפורים. ציור: ר' זלמן קליינמן

תפילת שחרית של יום כיפור היא התפילה השנייה מבין חמשת התפילות של יום כיפור, והיא נאמרת בבוקר לפני תפילת מוסף.

סדר התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

זמנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שמנהג יפה לקצר בתפילת שחרית ולא להאריך בה כדי שיוכל להתפלל מוסף קודם שש שעות ומחצה, וכותב ש"טוב לומר מעט סליחות בנחת מהרבה במרוצה"[1].

אצל אדמו"ר הריי"צ הייתה התפילה מתחילה בערך בשעה שמונה וחצי - תשע בבוקר, ואורכת יחד עם תפילת מוסף עד לשעה שלוש - שלוש וחצי[2]. הרב יהושע מונדשיין כתב כי שמע שזמנים אלו היו רק שאדמו"ר הריי"צ התפלל עם הקהל בבית המדרש המרכזי, אך במניין בביתו התפלל בעשר[3].

הרבי היה מתחיל את התפילה בקביעות בעשר[4].

נוסח התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

תחילת התפילה היא כמו כל תפילת שחרית בשבת ויום טוב, עם תפילת שמונה עשרה מותאמת ליום כיפור, בחזרת הש"ץ מוסיפים את הפיוטים הבאים: "מסוד חכמים", "אימך נשאתי", "אמצת עשור", "נפש נענה", "אתה הוא אלוקינו", "אנא סלח נא...מורה חטאים... פני דר עליון", "אמרו לאלוקים", "מעשה אלוקינו", "אשר אומץ תהלתך", "על ישראל אמונתו", "האדרת ואמונה", "ליושב תהילות... ובן לך הכל יכתירותו... לא-ל עורך דין" ו"חמול על מעשיך... קדוש היום לאדונינו".

בוידוי ובסליחות שבסוף התפילה מוסיפים את הקטעים: ""אל תירא יעקב", "יום אשר אשמינו יוצלל ויוסגר" ו"מי א-ל כמוך".

לאחר מכן קוראים בתורה ומעלים ששה עולים לפרשת אחרי מות המדברת אודות עבודת כהן גדול ביום הכיפורים. אם חל בשבת עולים שבעה. בספר תורה השני קוראים בעניינו של יום בספר במדבר "ובעשור לחודש". לאחר קריאת התורה אומרים את תפילת יזכור, ולאחר מכן מתחילים את תפילת מוסף.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יום הכיפורים
ערב יום כיפור
כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים
סדר התפילות
כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור
ענינים כלליים
אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם
קרבנות היום
הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור
ניגונים ליום כיפור
ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון

הערות שוליים

  1. שוע"ר סימן תרכ.
  2. קובץ ליובאוויטש, גיליון 5, עמ' 72, ספר השיחות תש"ה, עמ' 20.
  3. אוצר מנהגי חב"ד, חלק א', עמ' רי"ח.
  4. קובץ ליובאוויטש, גיליון 13, עמ' 59.