עקב (איבר) – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " ראה ב" ב־" ראו ב" |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מפנה|עקב|פרשה ב[[ספר דברים]]|פרשת עקב}} | {{מפנה|עקב|פרשה ב[[ספר דברים]]|פרשת עקב}} | ||
{{איברים}} | {{איברים}} | ||
ה'''עקב''' הוא איבר בקצה האחורי של כף הרגל, | ה'''עקב''' הוא איבר בקצה האחורי של כף הרגל המשמש כ"בולם זעזועים", ומאפשר את ההליכה לכל הגוף כולו. העקב הוא האיבר היחיד עם בשר ועצמות שלא ניתן להזיזו, ובנוסף לכך עצבי תחושה שבו מועטים (לדוגמא, ניתן להכניסו למים חמים מאד ששאר הגוף נכווה בהן). | ||
בחסידות מהווה העקב משל לחלק הנמוך ביותר, שעם זאת גם לו יש תפקיד המביא את הכלל לידי שלימות, ואדרבה, בענינים מסויימים יש בו מעלה על אף אברים אחרים הנחשבים למעולים ממנו. | בחסידות מהווה העקב משל לחלק הנמוך ביותר, שעם זאת גם לו יש תפקיד המביא את הכלל לידי שלימות, ואדרבה, בענינים מסויימים יש בו מעלה על אף אברים אחרים הנחשבים למעולים ממנו. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
מכיון שבעקב לא מורגשת החיות של הנפש, הוא נחשב בחינת 'היפך החיים' ומעין [[מלאך המוות]] שבאדם{{הערה|אבות דרבי נתן ספל"א.}} שבספירות הכוונה על ספירת המלכות{{הערה|אור התורה דברים חלק ב' עמוד תקג. ועוד.}}. | מכיון שבעקב לא מורגשת החיות של הנפש (אין בו שרירים ולא ניתן להזיזו, ונחשב לבחינת ה"דומם" שבאדם{{הערה|'''כל''' נברא כלול מארבעת הבחינות דצח"מ, ובחינת הדומם שבמדבר הוא העקב. (לקו"ש ד' ואתחנן אות ו'.}}), הוא נחשב בחינת 'היפך החיים' ומעין [[מלאך המוות]] שבאדם{{הערה|אבות דרבי נתן ספל"א.}} שבספירות הכוונה על ספירת המלכות{{הערה|אור התורה דברים חלק ב' עמוד תקג. ועוד.}}. | ||
העקב הוא הפרק השלישי שברגל, והוא בחינה עשיה{{הערה|מיוסד על לשון הפסוק "בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. | העקב הוא הפרק השלישי שברגל, והוא בחינה עשיה{{הערה|מיוסד על לשון הפסוק "בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. ראו באור התורה שבהערה הקודמת.}}, שאין בה מצד עצמה חיות ורגש. | ||
אצל האדם, העקב הוא בחינת [[דומם]], והוא בחינת ה[[ממוצע]] בין האדם ובין האדמה שעליה הולך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-3/136/207.htm שיחת שבת פרשת תזריע תשכ"ה].}}. | אצל האדם, העקב הוא בחינת [[דומם]], והוא בחינת ה[[ממוצע]] בין האדם ובין האדמה שעליה הולך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-3/136/207.htm שיחת שבת פרשת תזריע תשכ"ה].}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בכללות יותר, בחינת העקב מורה על בחינת המעשה ("והיה עקב תשמעון"), שהוא העיקר בהמשכת האור האלוקי למטה. | בכללות יותר, בחינת העקב מורה על בחינת המעשה ("והיה עקב תשמעון"), שהוא העיקר בהמשכת האור האלוקי למטה. | ||
בנוסף מבואר בחסידות, | בנוסף מבואר בחסידות, שדווקא כשמרימים את העקב (האיבר הנחות והנמוך שבגוף) מתרומם הגוף כולו, ועד שהעקב מנשא ומרומם גם את הראש{{הערה|לקו"ש חלק כ' עמוד 267 ואילך.}}. וכפי שרואים בשעת הריקוד (שדווקא על ידי הריקוד ברגליים נפעלת השמחה בגלוי גם בראש), ועל דרך זה ברפואות שונות (שרפואה ברגל פועלת לטובה גם על הראש ומביאה אותו לתיקון ושלימות{{הערה|לקו"ת ר"פ נצבים. ובכ"מ.}}.) | ||
==מובאות בחסידות== | ==מובאות בחסידות== | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אברי הגוף]] | ||