עקב (איבר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
{{מפנה|עקב|פרשה ב[[ספר דברים]]|פרשת עקב}}
{{מפנה|עקב|פרשה ב[[ספר דברים]]|פרשת עקב}}
{{איברים}}
{{איברים}}
ה'''עקב''' הוא איבר בקצה האחורי של כף הרגל, שתפקידו לייצב את הגוף הנשען עליו, והוא מאופיין בכך שכמעט ואין בו עצבים.
ה'''עקב''' הוא איבר בקצה האחורי של כף הרגל המשמש כ"בולם זעזועים", ומאפשר את ההליכה לכל הגוף כולו. העקב הוא האיבר היחיד עם בשר ועצמות שלא ניתן להזיזו, ובנוסף לכך עצבי תחושה שבו מועטים (לדוגמא, ניתן להכניסו למים חמים מאד ששאר הגוף נכווה בהן).


בחסידות מהווה העקב משל לחלק הנמוך ביותר, שעם זאת גם לו יש תפקיד המביא את הכלל לידי שלימות, ואדרבה, בענינים מסויימים יש בו מעלה על אף אברים אחרים הנחשבים למעולים ממנו.
בחסידות מהווה העקב משל לחלק הנמוך ביותר, שעם זאת גם לו יש תפקיד המביא את הכלל לידי שלימות, ואדרבה, בענינים מסויימים יש בו מעלה על אף אברים אחרים הנחשבים למעולים ממנו.


==בתורת החסידות==
==בתורת החסידות==
מכיון שבעקב לא מורגשת החיות של הנפש, הוא נחשב בחינת 'היפך החיים' ומעין [[מלאך המוות]] שבאדם{{הערה|אבות דרבי נתן ספל"א.}} שבספירות הכוונה על ספירת המלכות{{הערה|אור התורה דברים חלק ב' עמוד תקג. ועוד.}}.
מכיון שבעקב לא מורגשת החיות של הנפש (אין בו שרירים ולא ניתן להזיזו, ונחשב לבחינת ה"דומם" שבאדם{{הערה|'''כל''' נברא כלול מארבעת הבחינות דצח"מ, ובחינת הדומם שבמדבר הוא העקב. (לקו"ש ד' ואתחנן אות ו'.}}), הוא נחשב בחינת 'היפך החיים' ומעין [[מלאך המוות]] שבאדם{{הערה|אבות דרבי נתן ספל"א.}} שבספירות הכוונה על ספירת המלכות{{הערה|אור התורה דברים חלק ב' עמוד תקג. ועוד.}}.


העקב הוא הפרק השלישי שברגל, והוא בחינה עשיה{{הערה|מיוסד על לשון הפסוק "בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. ראה באור התורה שבהערה הקודמת.}}, שאין בה מצד עצמה חיות ורגש.
העקב הוא הפרק השלישי שברגל, והוא בחינה עשיה{{הערה|מיוסד על לשון הפסוק "בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. ראה באור התורה שבהערה הקודמת.}}, שאין בה מצד עצמה חיות ורגש.
שורה 19: שורה 19:
בכללות יותר, בחינת העקב מורה על בחינת המעשה ("והיה עקב תשמעון"), שהוא העיקר בהמשכת האור האלוקי למטה.
בכללות יותר, בחינת העקב מורה על בחינת המעשה ("והיה עקב תשמעון"), שהוא העיקר בהמשכת האור האלוקי למטה.


בנוסף מבואר בחסידות, שעל אף נחיתותו של העקב, הרי דווקא כשמרימים את העקב, מתרומם הגוף כולו ועד שהעקב מנשא ומרומם גם את הראש{{הערה|לקו"ש חלק כ' עמוד 267 ואילך.}}, כפי שרואים בשעת הריקוד שעל ידי ריקוד ברגליים דווקא נפעלת השמחה בגלוי גם בראש, ועל דרך זה ברפואות שונות שעל ידי שעושים את הרפואה ברגל, פועל הדבר לטובה גם על הראש ומביא אותו לידי תיקון ושלימות{{הערה|לקו"ת ר"פ נצבים. ובכ"מ.}}.
בנוסף מבואר בחסידות, שדווקא כשמרימים את העקב (האיבר הנחות והנמוך שבגוף) מתרומם הגוף כולו, ועד שהעקב מנשא ומרומם גם את הראש{{הערה|לקו"ש חלק כ' עמוד 267 ואילך.}}. וכפי שרואים בשעת הריקוד (שדווקא על ידי הריקוד ברגליים נפעלת השמחה בגלוי גם בראש), ועל דרך זה ברפואות שונות (שרפואה ברגל פועלת לטובה גם על הראש ומביאה אותו לתיקון ושלימות{{הערה|לקו"ת ר"פ נצבים. ובכ"מ.}}.)


==מובאות בחסידות==
==מובאות בחסידות==
שורה 38: שורה 38:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:איברים]]
[[קטגוריה:אברי הגוף]]

גרסה אחרונה מ־12:05, 13 באוקטובר 2023

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

המונח "עקב" מפנה לכאן. לערך העוסק בפרשה בספר דברים, ראו פרשת עקב.

איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)

העקב הוא איבר בקצה האחורי של כף הרגל המשמש כ"בולם זעזועים", ומאפשר את ההליכה לכל הגוף כולו. העקב הוא האיבר היחיד עם בשר ועצמות שלא ניתן להזיזו, ובנוסף לכך עצבי תחושה שבו מועטים (לדוגמא, ניתן להכניסו למים חמים מאד ששאר הגוף נכווה בהן).

בחסידות מהווה העקב משל לחלק הנמוך ביותר, שעם זאת גם לו יש תפקיד המביא את הכלל לידי שלימות, ואדרבה, בענינים מסויימים יש בו מעלה על אף אברים אחרים הנחשבים למעולים ממנו.

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מכיון שבעקב לא מורגשת החיות של הנפש (אין בו שרירים ולא ניתן להזיזו, ונחשב לבחינת ה"דומם" שבאדם[1]), הוא נחשב בחינת 'היפך החיים' ומעין מלאך המוות שבאדם[2] שבספירות הכוונה על ספירת המלכות[3].

העקב הוא הפרק השלישי שברגל, והוא בחינה עשיה[4], שאין בה מצד עצמה חיות ורגש.

אצל האדם, העקב הוא בחינת דומם, והוא בחינת הממוצע בין האדם ובין האדמה שעליה הולך[5].

עם זאת, בעקב יש מעלה שאין באיברים האחרים, והוא התגלות הרצון שהוא בתוקף דווקא באיבר זה, כפי שרואים שאדם שרוצה לבדוק את חמימות המים מצליח לפעול זאת דווקא באמצעות העקב[6].

ובעבודת האדם וכן בהשוואה של כללות הדורות לקומת האדם, כאשר הדור האחרון הוא בחינת העקב (עקבתא דמשיחא), וכך גם דווקא אצל אנשים פשוטים שלא מאיר בהם הרגש והמידות והם בחינת ה'עקב' שבדור, בהם דווקא מתגלה כח המסירות נפש[7], הן מצד זה שכוחות השכל והרגש לא מעלימים ומסתירים על הרצון, והן מצד זה שהעקב דווקא הוא כלי לגילוי הרצון[8].

בכללות יותר, בחינת העקב מורה על בחינת המעשה ("והיה עקב תשמעון"), שהוא העיקר בהמשכת האור האלוקי למטה.

בנוסף מבואר בחסידות, שדווקא כשמרימים את העקב (האיבר הנחות והנמוך שבגוף) מתרומם הגוף כולו, ועד שהעקב מנשא ומרומם גם את הראש[9]. וכפי שרואים בשעת הריקוד (שדווקא על ידי הריקוד ברגליים נפעלת השמחה בגלוי גם בראש), ועל דרך זה ברפואות שונות (שרפואה ברגל פועלת לטובה גם על הראש ומביאה אותו לתיקון ושלימות[10].)

מובאות בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

יעקב אבינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מידתו של יעקב אבינו היא מידת האמת, כפי שנאמר "תתן אמת ליעקב", קו האמצע שבדוגמת הבריח התיכון בבריחי המשכן - מבריח מן הקצה אל הקצה, כי מהותה של האמת שאינה משתנה.

דבר זה בא לידי ביטוי גם בשמו, המורכב מהאותיות י' עקב, כאשר האות יו"ד מורה על בחינת החכמה ראשית הספירות, והעקב מורה על תכלית הירידה, שמהבחינה העליונה ביותר ועד לבחינה התחתונה ביותר - זו אותה מהות[11].

והוא יגוד עקב[עריכה | עריכת קוד מקור]

בברכתו של יעקב לבניו, מברך את גד[12]: "גד גדוד יגודנו והוא יגוד עקב", כאשר פסוק זה נכלל אף בנוסח קריאת שמע שעל המיטה (שם כופלים את הפסוק ואומרים אותו גם בסדר הפוך, מהסוף להתחלה).

מפרשי המקרא מבארים שיעקב שיבח את גבורתו של גד שחזר מהמלחמה באחרונה והיה המאסף בגלל גודל גבורתו.

בחסידות מבואר שהפירוש ב'עקב' הוא גם מלשון אחרית הימים, התלוי בכיבוש הארץ ועד למקומות הכי נמוכים בחינת 'עקב' שזהו בכוחו של שבט גד שהיה גם החלוץ למסור את הנפש על נחלת הארץ, והוא בחינת היחידה שבנפש.

ופירוש הפסוק "והוא יגוד עקב", שמכנים את הקב"ה בלשון נסתר, היות ומדובר על בחינת עתיקא המתגלה דווקא על ידי העבודה בבחינת המעשה, בחינת עקב שבאדם[13].

הערות שוליים

  1. כל נברא כלול מארבעת הבחינות דצח"מ, ובחינת הדומם שבמדבר הוא העקב. (לקו"ש ד' ואתחנן אות ו'.
  2. אבות דרבי נתן ספל"א.
  3. אור התורה דברים חלק ב' עמוד תקג. ועוד.
  4. מיוסד על לשון הפסוק "בראתיו, יצרתיו, אף עשיתיו. ראה באור התורה שבהערה הקודמת.
  5. שיחת שבת פרשת תזריע תשכ"ה.
  6. ראו לדוגמא שיחת י' שבט תש"כ, סה"מ תרפ"ד ע' רצ ואילך. תרפ"ה ע' רנח ואילך. תש"ט ע' 119 ואילך. ובעוד ריבוי מקומות.
  7. שיחת ערב ראש השנה תשכ"ג, כ"ט אלול תשכ"ב, ובעוד ריבוי מקומות (ראה בנסמן בהערות שם, ועוד).
  8. שיחת פרשת תזריע תשכ"ה סעיף י'.
  9. לקו"ש חלק כ' עמוד 267 ואילך.
  10. לקו"ת ר"פ נצבים. ובכ"מ.
  11. תורה אור וישב כז, ב. ויצא כא ואילך. ועוד.
  12. בראשית מט, יט.
  13. אור התורה בראשית, ויחי עמוד שפב. שיחת עשרה בטבת תשמ"ה. לקוטי שיחות חלק ט' עמוד 11.