אשר גרוסמן: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:19, 4 באוגוסט 2024

הרב אשר גרוסמן (ידוע בכינויו ר' אשר שו"ב מניקולייב) (? - ט"ו חשון תר"פ), היה אחד מגדולי החסידים בתקופת אדמו"ר מוהר"ש ואדמו"ר הרש"ב ומתלמידי החסיד הרב הלל מפריטש. התעסק בהגהת התניא הוצאת וילנא תר"ס. היה בעל מנגן ובספר הניגונים מופיעים שניים מניגוניו.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לר' מאיר גרוסמן שהיה שוחט ובודק בעיר ניקולייב.

היה בעל מנגן, אשר אדמו"ר מהורש"ב התבטא על אחד מניגוניו כי הוא "עוזר בפתיחת הלב, ואיתו אפשר להתפלל בטוב, ולהתרחץ בדמעות חמות"^[^{דרוש מקור]}.

עסק בהדפסת התניא והלקוטי תורה מטעם אדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הרש"ב ביקש ממנו את כתביו של הרב נחום טוביה מפיראטין וביקש לשלם את עלויות והוצאות הבאת הכתבים, בנוסף הדריכו במיקום ציוני הבעש"ט וצדיקים נוספים^[1].

נפטר בט"ו בחשוון ה'תר"פ^[2].

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ה'שנה' של פטירתו, ואף ר' אשר נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו^[3].

התקשרות לרבותנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' אשר היה מקושר וקרוב מאוד לרביים, ועמו השתמש הרבי הרש"ב להדפיס התניא המפורסם בוילנא תר"ס^[4].

הוא אף מוזכר בצורה מיוחדת בשיחות הרבי הריי"צ על בואו לליובאוויטש^[5]: "לכבוד שבת פרשת שבת פ' שמות הגיעו.. ר' מאיר-שלמה ור' אשר גראסמאן מניקאלאיעוו...".

יחס מיוחד ביותר קיים, כאשר אדמו"ר הרש"ב אמר מאמר מיוחד לכבוד הבן מצוה של בנו שמואל, את המאמר ד"ה 'נעשה אדם תרס"ג'^[6].

עם הרב מאיר שלמה ינובסקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

מפורסם הסיפור שבברית של הרבי שחלה בפסח, לא אכל ובמיילא שאר החסידים לא אכלו. על כך אמר רב העיר, הרב מאיר שלמה ינובסקי, סב הרבי, שמכיון שר' אשר הציל את חייו, לא יוכל להקפיד עליו.

כאשר הרב מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס, מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' אשר גרוסמן. מיהר למחנה ההסגר וספר תניא בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את סימן יא באגרת הקודש הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מדי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.

הגהת והדפסת התניא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב'פתח דבר' לקונטרס ה"מפתחות.. לספר התניא", כותב הרבי שהשתמש בין היתר ב"מה שתיקן הרה"ח הוו"ח וכו' הר"ר אשר ז"ל שו"ב גראצמאן, הוא שעסק בהגהת והו"ל של התניא הוצאת ווילנא תר"ס – על גליון התניא שלו, וכ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"צ] אמר לי, אשר – בכלל – יש לסמוך עליו בזה".

לפני הדפסת "התניא המתוקן" (בשנת תר"ס) הגיה אותו אדמו"ר הרש"ב במשך כארבעה חודשים ותיקן בו אלפי טעויות. אחרי ההדפסה הגיה אותו שוב הרה"ח ר' אשר מניקוליוב "בעיון נמרץ", ומצא שמונה טעויות-סופר. הדפיסו שמונה דפים אחרים להחליף השמונה דפים שנמצא בהם הטעותים. ולפי דעתו עתה הוא נקי ומבורר בתכלית"^[8]. בסוף דפוס זה הוסיף ר' אשר שיר הלל לרבי הרש"ב בו הוא חורז את שמו של הרבי בראשי וסופי שורות, אך דעתו של הרבי הרש"ב לא הייתה נוחה מזה, והוא ציווה לאסוף את כל העותקים. ר' אשר מיהר לאסוף הכל, תלש את הדף והדביק במקומו דף חלק - אך כמה עותקים בודדים נשארו בידי החסידים וכך הגיע השיר לידינו.

שמונת הדפים הללו, שהם גליון דפוס שלם, צורפו לכל עותק של ה'תניא', ולידם מודעה מיוחדת "אל הקונה" ואל הכורך, שיתלשו את הדפים השגויים לפני הכריכה ויניחו במקומם את הדפים המתוקנים.

כתוצאה מכך שהטעויות תוקנו בדפים נפרדים ולא בגוף האימהות^[9] של ה'תניא', נשתבשו חלק מהמהדורות הבאות שהדפיסו מהאימהות השגויות, וכך חזרו השגיאות ונשתרבבו לספר ה'תניא' וחלקן לא שורשו ממנו עד עצם היום הזה.

ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ניגון לשבת ויום טוב מניקולייב - ניגון נ"ט בספר הניגונים.
ניגון שמחה לר' אשר מניקולייב - ניגון קמ"א בספר הניגונים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחותו מרת רבקה (ריבה), נישאה לר' פנחס אלטהויז מנקולייב^[10]).
בתו הראשונה נישאה בתרמ"ח לר' איסר ינובסקי בן הרב ישראל לייב ינובסקי רבה של רומנובקה.
בתו מרת חיה מושקא נולדה בשנת תרמ"ט ונישאה בתרס"ו להתמים יוסף שמואל גארפינקל מפאהר^[11]
בנו ר' שמואל גראצמאן נולד בשנת תר"נ, בתרס"ז נשא את רחל.
בתו מרת חיה פרידא נולדה בתר"ס ונישאה בתרפ"א להרב שלמה אהרון קזרנובסקי.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות - שיחת ערב שבת קודש פרשת שופטים תש"ו ע' 54 ואילך ושיחות חג הפסח עמ' 34 הערה 13.
הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית - שער 'אדמו"ר המהר"ש', חלק 'רשימת תולדות חיים של כמה מחסידיו', הפרק על ר' אשר.
ספר חסידים הראשונים ע' 131-138.
זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 85-89.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ אגרות קודש חלק ו' אגרת א'קכח.
↑ ספר השיחות, קיץ ה'ש"ת ע' 28 בהערה, וראה 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' בפרק על ר' אשר
↑ מנחם מענדל קסטל אשכבתא דרבי - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.
↑ שמאותה המדורה מודפסת עד היום כל מהדורות התניא.
↑ בספר השיחות ה'תש"ג עמ' 157 בתרגום חופשי.
↑ ראו כאן
↑ ספר התניא - ביביליוגרפיא (מונדשיין) עמוד 107.
↑ על-פי מכתבו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע, נעתק ב'כפר חב"ד' גל' 880 עמ' 43.
↑ "מאטריצין".
↑ ראו אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד קלז.
↑ נפטרה בא' סיון תשל"ו ונטמנה בבית העלמין על שם מונטיפיורי. בעלה נפטר בכ"ח ניסן תש"ג (תמונת המצבה של מרת חיה מוסיא).

[1] אגרות קודש חלק ו' אגרת א'קכח.

[2] ספר השיחות, קיץ ה'ש"ת ע' 28 בהערה, וראה 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' בפרק על ר' אשר

[3] מנחם מענדל קסטל אשכבתא דרבי - הם שמשוני בחיי הם ישמשוני במותי, היכל הבעל שם טוב גליון מ' עמוד שמז.

[4] שמאותה המדורה מודפסת עד היום כל מהדורות התניא.

[5] בספר השיחות ה'תש"ג עמ' 157 בתרגום חופשי.

[6] ראו כאן

[7] ספר התניא - ביביליוגרפיא (מונדשיין) עמוד 107.

[8] על-פי מכתבו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע, נעתק ב'כפר חב"ד' גל' 880 עמ' 43.

[9] "מאטריצין".

[10] ראו אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד קלז.

[11] נפטרה בא' סיון תשל"ו ונטמנה בבית העלמין על שם מונטיפיורי. בעלה נפטר בכ"ח ניסן תש"ג (תמונת המצבה של מרת חיה מוסיא).

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 עסק בהדפסת התניא והלקוטי תורה מטעם אדמו"ר הרש"ב.
+אדמו"ר הרש"ב ביקש ממנו את כתביו של הרב [[נחום טוביה מפיראטין]] וביקש לשלם את עלויות והוצאות הבאת הכתבים, בנוסף הדריכו במיקום ציוני ה[[בעש"ט]] וצדיקים נוספים{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58794&st=&pgnum=23&hilite= חלק ו' אגרת א'קכח.]}}.
 נפטר ב[[ט"ו בחשוון]] ה'[[תר"פ]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[קיץ]] ה'[[ש"ת]] ע' 28 בהערה, וראה 'תולדות חב"ד ברוסיה הצארית' בפרק על ר' אשר}}.
@@ שורה 22: / שורה 24: @@
 כאשר הרב מאיר שלמה נתקף פעם בעצמו במחלת הטיפוס, מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא שלא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע התפשטותה נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר באין תרופה למחלתן היו אומללים אלה מתפתלים ביסורהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם. לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם ושנותיהם האחרונות עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר בודד ומבודד וחסר אונים. בהוודע הדבר לידידו הנאמן ר' אשר גרוסמן. מיהר למחנה ההסגר וספר [[תניא]] בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את [[אגרת הקודש - סימן י"א|סימן יא באגרת הקודש]] הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה. ועל האדם לשמח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים מדי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל המחנה הסגור וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל, בסופו של דבר יצא מהחולי וסיפר שלאחר ששמע הפרק התניא הנ"ל הרגיש כי מצבו הולך ומשתפר, והרגשתו יותר טובה.
 ==הגהת והדפסת התניא==
+[[קובץ:שיר שער היחוד.jpg|ממוזער|שיר שצירף ר' אשר להדפסת התניא בשנת [[תר"ס]] כשצורף אליו שער היחוד והאמונה, כשראשי השורות יוצרים אקרוסטיכון עם שמו הפרטי של אדמו"ר הרש"ב "שלום דובער נ"י", וסופי השורות: "ברב"י שמואל זי"ע". (הדף נתלש בהוראת אדמו"ר הרש"ב מכל העותקים ועותקים בודדים ממנו נשמרו ב[[ספריית ליובאוויטש]]){{הערה|ספר התניא - ביביליוגרפיא (מונדשיין) עמוד 107.}}]]
 ב'[[פתח דבר]]' לקונטרס ה"מפתחות.. לספר התניא", כותב הרבי שהשתמש בין היתר ב"מה שתיקן הרה"ח הוו"ח וכו' הר"ר אשר ז"ל שו"ב גראצמאן, הוא שעסק בהגהת והו"ל של התניא הוצאת ווילנא תר"ס – על גליון התניא שלו, וכ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"צ] אמר לי, אשר – בכלל – יש לסמוך עליו בזה".
-כשנסתיימה הדפסת "התניא המתוקן" בשנת תר"ס, הגיה אותו הרה"ח ר' אשר מניקוליוב שוב "בעיון נמרץ, ומצא שמונה טעויות-סופר, והדפיסו שמונה דפים אחרים להחליף השמונה דפים שנמצא בהם הטעותים. ולפי דעתו עתה הוא נקי ומבורר בתכלית"{{הערה|על-פי מכתבו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע, נעתק ב'כפר חב"ד' גל' 880 עמ' 43.}}.
+לפני הדפסת "התניא המתוקן" (בשנת תר"ס) הגיה אותו אדמו"ר הרש"ב במשך כארבעה חודשים ותיקן בו אלפי טעויות. אחרי ההדפסה הגיה אותו שוב הרה"ח ר' אשר מניקוליוב "בעיון נמרץ", ומצא שמונה טעויות-סופר. הדפיסו שמונה דפים אחרים להחליף השמונה דפים שנמצא בהם הטעותים. ולפי דעתו עתה הוא נקי ומבורר בתכלית"{{הערה|על-פי מכתבו של אדמו"ר הרש"ב נ"ע, נעתק ב'כפר חב"ד' גל' 880 עמ' 43.}}. בסוף דפוס זה הוסיף ר' אשר שיר הלל לרבי הרש"ב בו הוא חורז את שמו של הרבי בראשי וסופי שורות, אך דעתו של הרבי הרש"ב לא הייתה נוחה מזה, והוא ציווה לאסוף את כל העותקים. ר' אשר מיהר לאסוף הכל, תלש את הדף והדביק במקומו דף חלק - אך כמה עותקים בודדים נשארו בידי החסידים וכך הגיע השיר לידינו.
 שמונת הדפים הללו, שהם גליון דפוס שלם, צורפו לכל עותק של ה'תניא', ולידם מודעה מיוחדת "אל הקונה" ואל הכורך, שיתלשו את הדפים השגויים לפני הכריכה ויניחו במקומם את הדפים המתוקנים.
@@ שורה 37: / שורה 41: @@
 ==משפחתו==
+*אחותו מרת רבקה (ריבה), נישאה לר' [[פנחס אלטהויז]] מנקולייב{{הערה|ראו אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד קלז.}}).
 *'''בתו''' הראשונה נישאה בתרמ"ח לר' [[איסר ינובסקי]] בן הרב [[ישראל לייב ינובסקי]] רבה של רומנובקה.
-*'''בתו''' מרת חיה מושקא נולדה בשנת תרמ"ט ונישאה ב[[תרס"ו]] להתמים יוסף שמואל גארפינקל מפאהר{{הערה|1=נפטרה בא' סיון תשל"ו ונטמנה בבית העלמין על שם מונטיפיורי. בעלה נפטר ב[[כ"ח ניסן]] [[תש"ג]] ([https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff9569d7820_1644139881_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה של מרת חיה מוסיא]).
+*'''בתו''' מרת חיה מושקא נולדה בשנת תרמ"ט ונישאה ב[[תרס"ו]] להתמים [[יוסף שמואל גארפינקל]] מפאהר{{הערה|1=נפטרה בא' סיון תשל"ו ונטמנה בבית העלמין על שם מונטיפיורי. בעלה נפטר ב[[כ"ח ניסן]] [[תש"ג]] ([https://col.org.il/files/uploads/crop/2022/02/61ff9569d7820_1644139881_news_images_gallery.jpg תמונת המצבה של מרת חיה מוסיא]).}}
-*'''בנו''' ר' שמואל נולד בשנת תר"נ, בתרס"ז [[נישואין|נשא]] את רחל.
+*'''בנו''' ר' [[שמואל גראצמאן]] נולד בשנת תר"נ, בתרס"ז [[נישואין|נשא]] את רחל.
 *'''בתו''' מרת חיה פרידא נולדה בתר"ס ונישאה ב[[תרפ"א]] להרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]].
@@ שורה 58: / שורה 63: @@
 [[קטגוריה:אישים בניקולייב]]
 [[קטגוריה:בעלי מנגנים]]
-[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תר"פ]]
-[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]