חיים אריה זילברשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (תיקון קטגוריה) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חיים אריה ומאיר שמואל זילברשטיין.jpg|ממוזער|הרב חיים אריה (משמאל) עם אחיו מאיר (מימין)]] | |||
הרב '''חיים אריה זילברשטייין''' ([[תרד"ע]]-[[ט"ז אדר]] [[תשס"ד]]) היה מנכבדי קהילת חב"ד באנטוורפן, בלגיה, שמונה על ידי הרבי כ'בעל הבית' על המדינה. | הרב '''חיים אריה זילברשטייין''' ([[תרד"ע]]-[[ט"ז אדר]] [[תשס"ד]]) היה מנכבדי קהילת חב"ד באנטוורפן, בלגיה, שמונה על ידי הרבי כ'בעל הבית' על המדינה. | ||
| שורה 39: | שורה 40: | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]] | [[קטגוריה:חברי האו"ם החסידי]] | ||
[[קטגוריה:אישים | [[קטגוריה:אישים בבלגיה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]] | ||
גרסה אחרונה מ־07:04, 14 ביולי 2023
הרב חיים אריה זילברשטייין (תרד"ע-ט"ז אדר תשס"ד) היה מנכבדי קהילת חב"ד באנטוורפן, בלגיה, שמונה על ידי הרבי כ'בעל הבית' על המדינה.
תולדות חייםעריכה
נולד בשנת תרד"ע במרגרטן שברומניה לאביו ר' משה זילברשטיין ולאמו מרת לאה.
בצעירותו למד בישיבת 'נייטרא'.
עם סיומה של מלחמת העולם השניה הגיע לבלגיה שם הצטרף לקבוצת הבחורים והאברכים שהסתופפו בצילו של הרב זלמן שניאורסון, בהם הרב אהרן מרדכי זילברשטרום הרב דוד משה ליברמן, הרב טייכטל והרב נחום יעקובוביץ, ועוד.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת שרה מאשע בת ר' דוד ופריידע, קבע את מגוריו בבלגיה ועסק לפרנסתו ביהלומים, ולצד זאת עסק בהפצת המעיינות בקרב הקהילה היהודית בעיר.
בדו"ח של הרב אפרים וולף מביקור בבלגיה בשנת תשכ"ח, מופיע שמו כאחד מהמתעסקים העיקריים באנטוורפן[1].
בחג הסוכות תשל"א, התקיימה ועידה של נציגי האו"ם שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה. במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.
בשמיני עצרת של אותה שנה בעת ההקפה הרביעית, הקים הרבי "או"ם" משלו, בו הפקיד נציג על כל מדינה, שהוא יהיה ה"בעל הבית" של אותה מדינה על פי תורה.
כאשר בחר הרבי ברב זילברשטיין שיהיה 'הבעל הבית' של מדינת בלגיה, אמר שאינו ראוי לכך כיון שאינו רב, והרבי הורה לו שאם כך - שיהפוך לרב, והוא מתכוון לכך ברצינות, ואכן מייד לאחר החג ניגש ללימוד סמיכה לרבנות ונבחן והוכשר לרב[2].
משפחתועריכה
- אחיו, ר' שמואל מאיר זילברשטיין
- חתנו, הרב יונתן בורשטיין - חסיד גור ומשמש בקודש אצל האדמו"רים הלב שמחה והפני מנחם
- בנו, הרב יואל זושא זילברשטיין - משלוחי הרבי במונטריאול, אנגליה
- בנו ר' משה אהרון זילברשטיין - אנטוורפן, בלגיה
- בנו ר' אליהו יצחק זילברשטיין - לונדון, אנגליה
- בתו מרת מאטיל
- בתו מרת אסתר
- בתו מרת רבקה
- בתו מרת חנה מרים
- בתו מרת רחל
| חברי האו"ם החסידי |
|---|
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |