בית הכנסת בית נחום יצחק (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מאין תקציר עריכה
 
(62 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בית נחום יצחק 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת בית נחום יצחק כפר חב"ד]]
{{בית כנסת|
בית הכנסת '''בית נחום יצחק''' ב[[כפר חב"ד]] הנו אחד משלושת בתי הכנסת המרכזיים של [[כפר חב"ד|הכפר]]{{הערה|שני בתי הכנסת האחרים הם [[בית מנחם]] וה[[בית הכנסת המרכזי (כפר חב"ד)|'מרכזי']]}}. בית הכנסת קרוי על שמו של ר' [[נחום יצחק פינסון]].
|שם=בית נחום יצחק
|תמונה=בית נחום יצחק 3.jpg
|כתובית=בית הכנסת בית נחום יצחק כפר חב"ד
|עיר=[[שכונת השיכונים החדשים]], [[כפר חב"ד]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|תאריך יסוד=
|תאריך סגירה=
|שמש בית הכנסת=ר' עובדיה זן
|גבאי גשמי=
|גבאי רוחני=הרב בנציון רסקין
|רב בית הכנסת=הרב [[חיים פרוס]]
|משפיע בית הכנסת=הרב [[זלמן גופין]]
|מספר מתפללים=כ-400 מקומות ישיבה
|ראו גם='''ראו גם'''
|בתי כנסת ב... (קטגוריה)=[[:קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב"ד|בתי כנסת בכפר חב"ד]]
}}
בית הכנסת '''בית נחום יצחק''' ב[[כפר חב"ד]] הנו אחד משלושת בתי הכנסת הגדולים והמרכזים של הכפר{{הערה|שני בתי הכנסת האחרים הם [[בית מנחם]] וה[[בית הכנסת המרכזי (כפר חב"ד)|'מרכזי']]}}. בית הכנסת קרוי על שמו של ר' [[נחום יצחק פינסון]].


==היסטוריה==
==היסטוריה==
שורה 7: שורה 23:
ואכן מספר שנים לאחר מכן הוקם בהשתדלות של הרב [[מאיר פריימן]] - מזכיר [[ועד כפר חב"ד]] מבנה חדש שהוקם על מבנה בית הכנסת הישן, למבנה החדש קראו בית נחום יצחק על שמו של ר' [[נחום יצחק פינסון]]. במהלך השנים הוקם בסמוך לבית הכנסת גן משחקים חדש, ועם התרחבות השכונה נוסף לבית הכנסת חצר גדולה, ובשנת [[תשס"ה]] החלו בשיפוצים נרחבים להרחבתו של בית הכנסת, וזאת בשל הגידול החד של מספר המתפללים במקום.
ואכן מספר שנים לאחר מכן הוקם בהשתדלות של הרב [[מאיר פריימן]] - מזכיר [[ועד כפר חב"ד]] מבנה חדש שהוקם על מבנה בית הכנסת הישן, למבנה החדש קראו בית נחום יצחק על שמו של ר' [[נחום יצחק פינסון]]. במהלך השנים הוקם בסמוך לבית הכנסת גן משחקים חדש, ועם התרחבות השכונה נוסף לבית הכנסת חצר גדולה, ובשנת [[תשס"ה]] החלו בשיפוצים נרחבים להרחבתו של בית הכנסת, וזאת בשל הגידול החד של מספר המתפללים במקום.


בשנת [[תשע"ה]] הוקם בסמוך לבית נחום יצחק בית כנסת לצעירים בשם "שטיינבאך שול".
בשנת [[תשע"ה]] הוקם בסמוך לבית נחום יצחק בית כנסת לצעירים בשם "[[שטיינבאך שול]]".


כיום בית הכנסת בית נחום יצחק הוא בית הכנסת המרכזי של שכונת [[שכונת השיכונים החדשים (כפר חב"ד)|השיכונים החדשים]] ב[[כפר חב"ד]], בית הכנסת ממוקם ברח' הצמח צדק ב[[כפר חב"ד]] מיד בכניסה לשכונת השיכונים.
כיום בית הכנסת בית נחום יצחק הוא בית הכנסת המרכזי של שכונת [[שכונת השיכונים החדשים (כפר חב"ד)|השיכונים החדשים]] ב[[כפר חב"ד]], בית הכנסת ממוקם ברחוב "הצמח-צדק" מיד בכניסה לשכונת השיכונים.


כיום מתקיימים בבית הכנסת מניינים רבים מסביב לשעון והוא משמש כ'שטיבלך' השני של [[כפר חב"ד]].
בבית הכנסת מתקיימים מניינים רבים מסביב לשעון והוא משמש כ'שטיבלך' השני של כפר חב"ד.


==מבנה בית הכנסת==
==מבנה בית הכנסת==
[[קובץ:בית נחום יצחק 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מהשיעורים בבית הכנסת]]
[[קובץ:בית נחום יצחק 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחד מהשיעורים בבית הכנסת]]
בית הכנסת מתפרס לגובה של שתי קומות, כאשר הקומה העליונה משמשת כ[[עזרת נשים]]{{הערה|כפי מנהג חב"ד שעזרת הנשים צריכה להיות בקומה העליונה ב[[בית כנסת]]}} והקומה התחתונה משמשת כאולם [[בית כנסת|בית הכנסת]]. חוץ מעזרת הנשים והאולם הגדול בקומה התחתונה של בית הכנסת יש עוד שני חדרים המשמשים כ[[חדר שני]], כמו כן בצד שני החדרים יש בקומה התחתונה גם [[מקווה]] הנקרא "מקווה ישראל", המקווה משמש את כל תושבי השיכונים והוא אחד מחמשת המקוואות הקיימים בכפר. חוץ מזה לבית הכנסת יש מרפסת רחבה שבה מתקיימים מניינים נוספים חוץ מאלה המתקיימים באולם בית הכנסת ובחדרים הפנימיים, בחצר יש אף פרגולה גדולה ורחבה שנבנה בשנת [[תשע"ו]] ומשמשת כ[[סוכה]] של בית הכנסת ב[[חג סוכות]].  
בית הכנסת מתפרס לגובה של שתי קומות, כאשר הקומה העליונה משמשת כ[[עזרת נשים]]{{הערה|כפי מנהג חב"ד שעזרת הנשים צריכה להיות בקומה העליונה ב[[בית כנסת]]}} והקומה התחתונה משמשת כאולם [[בית כנסת|בית הכנסת]]. בקומה התחתונה של בית הכנסת יש עוד שני חדרים המשמשים כ[[חדר שני]], במסוך אליהם יש [[מקווה]] הנקרא "מקווה ישראל", המקווה משמש את תושבי שכונת  השיכונים והוא אחד מחמשת המקוואות הקיימים בכפר. לבית הכנסת יש אף מרפסת רחבה שבה מתקיימים מניינים נוספים חוץ מאלה המתקיימים באולם בית הכנסת ובחדרים הפנימיים, בנוסף בחצר יש פרגולה גדולה ורחבה שנבנתה בשנת [[תשע"ו]] ומשמשת כ[[מצות סוכה|סוכה]] של בית הכנסת ב[[חג סוכות]].


בצד החיצוני של בית הכנסת ובצמוד אליו קיים אולם אירועים הנקרא "היכל זוסמן", באולם האירעים הזה מקיימים [[שבע ברכות]], [[ברית מילה|בריתות]], [[ווארט|ווארטים]] ועוד. כמו כן במהלך [[חג השבועות]] מתקיים בהיכל זוסמן קראית [[עשרת הדברות]] מיוחדת לנשים, ובמהלך השנה מתקיימים בו לעיתים אף מניינים. בחצר בית הכנסת יש גן משחקים ענק המשמש כגן המשחקים המרכזי של שכונת [[השיכונים החדשים]] ב[[כפר חב"ד]].
בצד החיצוני של בית הכנסת ובצמוד אליו קיים אולם אירועים של בית הכנסת הנקרא "היכל זוסמן", כאשר בשעות עומס מתקיימים גם בו מניינים. באולם האירועים הזה מקיימים [[שבע ברכות]], [[ברית מילה|בריתות]], [[ווארט]]ים ועוד. כמו כן במהלך [[חג השבועות]] ו[[פורים]] מתקיימים בהיכל זוסמן קריאות [[עשרת הדברות]] ו[[קריאת מגילה]] מיוחדות לנשים וילדים, ועוד אירועים הקשורים למהלך השנה כדוגמת [[סעודת משיח]] לילדים ב[[שביעי של פסח]], סעודת חג והתוועדות מרכזית ב[[שמחת תורה]] ועוד. בחצר בית הכנסת יש גן משחקים ענק המשמש כגן המשחקים המרכזי של שכונת [[השיכונים החדשים]] ב[[כפר חב"ד]].


עקב הצפיפות הרבה ששררה בבית הכנסת בשנת [[תשס"ח]] החלו בבית הכנסת שיפוצים נרחבים, במהלך השיפוצים נבנה חלקו הראשוני של היכל זוסמן, צדו השמאלי של בית הכנסת הורחב בצורה משמעותית, ונבנה המקווה. בשנת [[תשע"ח]] ובשנת [[תשע"ט]] התקיימו לסירוגים שיפוצים נוספים, במהלכם הוחלפו כל ספסלי בית הכנסת בספסלים חדישים, השלד הפנימי של החדרים שונה ושופץ באבני שיש יוקרתיות, הספרייה הישנה והרעועה הוחלפה בספריית עץ ייחודית שהוזמנה בהזמנה אישית ונפרסה לאורך ורוחב בית הכנסת, וארון הקודש והבימה הוחלפו אף הם בעלות של למעלה מ30,000 שקל{{הערה|לפי הפרסומים של בית הכנסת}}, ובנוסף נקנה מסך מיוחד המקרין [[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי במשך 24 שעות ביממה.
עקב הצפיפות הרבה ששררה בבית הכנסת בשנת [[תשס"ח]] החלו בבית הכנסת שיפוצים נרחבים, במהלך השיפוצים נבנה חלקו הראשוני של היכל זוסמן, צדו השמאלי של בית הכנסת הורחב בצורה משמעותית, ונבנה המקווה. בשנת [[תשע"ח]] ובשנת [[תשע"ט]] התקיימו לסירוגים שיפוצים נוספים, במהלכם הוחלפו כל ספסלי בית הכנסת בספסלים חדישים, השלד הפנימי של החדרים שונה ושופץ באבני שיש יוקרתיות, הספרייה הישנה והרעועה הוחלפה בספריית עץ ייחודית שהוזמנה בהזמנה אישית ונפרסה לאורך ורוחב בית הכנסת, וארון הקודש והבימה הוחלפו אף הם בעלות של למעלה מ30,000 שקל{{הערה|לפי הפרסומים של בית הכנסת}}, ובנוסף נקנה מסך מיוחד המקרין [[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי במשך 24 שעות ביממה.


בית הכנסת מצופה מבפנים בלוחות עץ כדי להזכיר את האווירה ב-770.
עד סוף שנת [[תשפ"ג]] בית הכנסת היה מצופה מבפנים בלוחות עץ כדי להזכיר את האווירה ב-770. ב[[חודש תמוז]] תשפ"ג החלו בהחלפת לוחות העץ באבני שיש לאורך קירות בית הכנסת, השיפוץ הסתיים בתחילת חודש [[אלול]] [[תשפ"ג]] ולוחות העץ הועברו ל-[[770]], השיפוץ כלל את החלפתו של ארון הקודש הישן בבית הכנסת לארון קודש חדיש ומפואר.


בבית הכנסת בית נחום יצחק יש למעלה מ400 מקומות ישיבה והוא משמש כאחד משלושת בתי הכנסת המרכזיים של הכפר, והוא ה'שטיבלך' השני בגודלו לאחר בית הכנסת [[בית מנחם]].
בבית הכנסת בית נחום יצחק יש למעלה מ-400 מקומות ישיבה והוא משמש כאחד משלושת בתי הכנסת המרכזיים של הכפר, והוא ה'שטיבלך' השני בגודלו לאחר בית הכנסת [[בית מנחם]].


==אירועים המתקיימים בבית הכנסת==
==אירועים המתקיימים בבית הכנסת==
[[קובץ:התוועדות בנחום יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת ההתוועדויות בבית הכנסת]]
[[קובץ:התוועדות בנחום יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אחת ההתוועדויות בבית הכנסת]]
במהלך השנה מתקיימים בכל חג ומועד התוועדויות בהם משפיעים שונים, המשפיע הרשמי הוא הרב [[זלמן גופין]].  
במהלך השנה מתקיימים בכל חג ומועד התוועדויות בהם מתוועדים משפיעים שונים, המשפיע הרשמי הוא הרב [[זלמן גופין]].


בין ההתוועדויות המסורתיות המתקיימות כבר שנים רבות ברצף אפשר למנות את ההתוועדויות ב:
בין ההתוועדויות המסורתיות המתקיימות כבר שנים רבות ברצף אפשר למנות את ההתוועדויות ב:
*'''[[שמחת תורה]]''' - בשמחת תורה מתקיים בהיכל זוסמן שבבית הכנסת התוועדות ענק המתחילה מיד לאחר [[תפילת מעריב]] לרוב עוד לפני [[הקפות שניות]]. בהתוועדות אוכלים יחד את סעודת החג עשרות מתושבי השיכונים{{הערה|כפי מנהג חב"ד שסעודת שמחת תורה אוכלים בבית הכנסת}} ובמהלכה מתוועד המשפיע עד לשעה בה מתחלים אצל [[הרבי]] את ההקפות (יוצא ב-5 לפנות בוקר לערך), ואז באים כל שוכני ההתוועדות שנשארו ערים ומתחילים את [[הקפות שניות]] בשמחה ובטוב לבב, ההקפות נגמרות בדרך כלל לאחר השעה שש בבוקר.
*'''[[ליל שישי]]''' - החל משנת [[תשפ"ד]] החלו הגבאים לארגן התוועדות מדי [[ליל שישי]] בהיכל זוסמן של בית הכנסת עם משפיע אורח, ועם כיבוד עשיר.
*'''[[חג פורים]]''' - במהלך פורים מתקיימם מס' שעות לאחר קריאת המגילה התוועדות ענק עם משפיעים ידועים בעולם החב"די.
*'''[[שמחת תורה]]''' - בליל שמחת תורה מתקיים בהיכל זוסמן שבבית הכנסת התוועדות ענק המתחילה מיד לאחר [[תפילת מעריב]] עוד לפני [[הקפות]]. בהתוועדות אוכלים יחד את סעודת החג עשרות מתושבי השיכונים{{הערה|כפי מנהג חב"ד שסעודת שמחת תורה אוכלים בבית הכנסת}} ובמהלכה מתוועדים מספר משפיעים בראשות הרב [[זלמן גופין]], במהלך הסעודה עושים באולם בית הכנסת הקפות מיוחדות לילדים, ולאחר הסעודה (באזור שעה - שעה וחצי לאחר התחלתה) מתחיל מעמד ההקפות המרכזי של בית הכנסת כשבמקביל ההתוועדות המסורתית עם הרב גופין ממשיכה עד לשעה בה מתחילים אצל [[הרבי]] את ההקפות (יוצא לרוב ב-05:00 לפנות בוקר), ואז באים כל שוכני ההתוועדות שנשארו ערים ומתחילים את ההקפות בשמחה ובטוב לבב, ההקפות נגמרות בדרך כלל לאחר השעה שש בבוקר.
*'''[[שביעי של פסח]]''' - בשביעי של פסח לאחר סעודת החג מתוועדים מספר משפיעים עם באי בית הכנסת עד לאור הבוקר, כאשר במהלך שעות הזריחה, שזה השעה שבה חצו בנ"י את ים סוף שופכים על רצפת בית הכנסת מים ושרים את הניגון 'המעביר בניו'.
*'''[[חג פורים]]''' - מספר שעות לאחר קריאת המגילה בבית הכנסת יש התוועדות ענק עם משפיעים ידועים בעולם החב"די המושכת אליה רבים מתושבי הכפר והסביבה.
*'''[[סעודת משיח]]''' - במתחם בית הכנסת מתקיימים סדרי סעודת משיח המוניים, כאשר כל מתפללי בית הכנסת מגיעים אליו בשעה קבועה ואוכלים כהוראת הרבי ביחד את המצות ושותים ביחד את ה[[ארבע כוסות]], הסעודה הזו יוצאת בסופו של דבר כעין התוועדות המונית כאשר בהשפעת כוסות היין יוצאים כולם מכליהים ומנגנים ניגונים חיסדיים, לעיתים עד לאור הבוקר של מחרת שביעי של פסח.
*'''[[שביעי של פסח]]''' - בשביעי של פסח לאחר סעודת החג מתוועדים מספר משפיעים עם באי בית הכנסת עד לאור הבוקר, כאשר במהלך שעות הזריחה, שזה השעה שבה חצו בני-ישראל את ים סוף שופכים על רצפת בית הכנסת מים ושרים את הניגון 'המעביר בניו'.
*'''[[תהלוכה]]''' - לפני כל חג שאינו יוצא בשבת, מאספים עשרות מאנ"ש בבית הכנסת ויוצאים דרך השדות בתהלוכה מאורגנת לכיוון המושבים הסמוכים לכפר, התהלוכה היא ממש באופן של [[לכתחילה אריבער]] כשמפעם לפעם צריך לעלות על גדרות ועוברים אף פסי רכבת. במושבים מתפרסים החסידים בבתי הכנסת השונים ומוסרים להם דבר תורה מהרבי, ורוקדים ומשמחים אותם. לאחר סיום ה[[תהלוכה]] חוזרים כולם כל אחד לפי הקצב שלו לבית הכנסת, ושם מתקיימים עשרות מניינים של מעריב של החג, ולאחר התפילות מתקיים בבית הכנסת התוועדות גדולה.
*'''[[סעודת משיח]]''' - ב"היכל זוסמן" של בית הכנסת מתקיים סעודת משיח לילדי הכפר בארגון ר' שיע קעניג. באולם בית הכנסת מתקיימים סדרי סעודת משיח המוניים, כאשר כל מתפללי בית הכנסת מגיעים אליו בשעה קבועה ואוכלים כהוראת הרבי ביחד את המצות ושותים ביחד את ה[[ארבע כוסות]], הסעודה הזו יוצאת בסופו של דבר כעין התוועדות המונית כאשר בהשפעת כוסות היין יוצאים כולם מכיליהם ומנגנים ניגונים חסידיים בראשות משפיע בית הכנסת ר' [[זלמן גופין]] שההתוועדות שלו ממשיכה לעיתים עד לאור הבוקר של מחרת שביעי של פסח.
*'''[[ירחי כלה]]''' - מדי תקופה מתקיים בבית הכנסת כנסת כנס 'ירחי כלה' בהשתתפות רבנים ומרצים ידועים.
*'''[[תהלוכה]]''' - לפני כל חג, מתאספים עשרות מאנ"ש בבית הכנסת ויוצאים דרך השדות בתהלוכה מאורגנת לכיוון המושבים הסמוכים לכפר, התהלוכה היא ממש באופן של [[לכתחילה אריבער]] כשמפעם לפעם צריך לעלות על גדרות ועוברים אף פסי רכבת. במושבים מתפרסים החסידים בבתי הכנסת השונים ומוסרים להם דבר תורה מהרבי, ורוקדים ומשמחים אותם. לאחר סיום התהלוכה חוזרים כולם כל אחד לפי הקצב שלו לבית הכנסת, ושם מתקיימים מניינים של מעריב של החג, ולאחר התפילות נערך בבית הכנסת התוועדות גדולה.
*'''כנסי עיון''' - מדי יום ראשון מוסר מד"א דכפר חב"ד הרב [[מאיר אשכנזי]] שיעור שבועי בנושאים העומדים על הפרק, הכינוס מתקיימם מיד לאחר [[תפילת מעריב]].
*'''[[ירחי כלה]]''' - מדי תקופה מתקיים בבית הכנסת כנס 'ירחי כלה' בהשתתפות רבנים ומרצים ידועים.
*'''כנסי עיון''' - מדי יום ראשון מוסר מד"א דכפר חב"ד הרב [[מאיר אשכנזי]] שיעור שבועי בנושאים העומדים על הפרק, הכינוס מתחיל מיד לאחר [[תפילת מעריב]].


==אישים בבית הכנסת==
==אישים בבית הכנסת==
===תפקידים בבית הכנסת===
====תפקידים בבית הכנסת====
*ר' [[זלמן גופין]] - משפיע ומוסר שיעורים בחסידות בבית הכנסת ביום חול ובשבתות.  
*ר' [[זלמן גופין]] - משפיע ומוסר שיעורים בחסידות בבית הכנסת ביום חול ובשבתות.
*ר' [[אליהו קוק]] - משפיע ומוסר שיעורים בחסידות בבית הכנסת ביום חול ובשבתות.
*ר' [[אליהו קוק]] - משפיע ומוסר שיעורים בחסידות בבית הכנסת ביום חול ובשבתות.
*ר' בן ציון רסקין - גבאי ראשי.
*ר' [[בן ציון רסקין]] - גבאי ראשי.
*ר' תנחום פינסון - גבאי.
*ר' תנחום פינסון - גבאי.
*ר' [[דובער וילנקין]] - גזבר.
*ר' [[דובער וילנקין]] - גזבר.
*הרב [[משה יצחק רוזנפלד]] - מוסר שיעור יומי בדף היומי
*הרב [[משה יצחק רוזנפלד]] - מוסר שיעור יומי בדף היומי.
*הרב [[חיים פרוס]] - מוסר שיעור יומי בדף היומי
*הרב [[חיים פרוס]] - מו"צ, ומוסר שיעור יומי בדף היומי.
*הרב [[עוזר אלפרוביץ]] - על המאמרים בין מנחה לערבית בשבת
*הרב [[עוזר אלפרוביץ']] -אחראי על [[חזרת דא"ח ברבים]] בין מנחה לערבית בשבת.
*הרב [[שמעון בקרמן]] - מוסר שיעור עין יעקב בין מנחה לערבית
*הרב [[שמעון בקרמן]] - מוסר שיעור עין יעקב בין מנחה לערבית.
*הרב [[אהרון כהן (שיכונים בכפר חב"ד)]] - מארגן שיעורים בענייני [[גאולה ומשיח]].
*הרב [[יוסף יצחק בייטש]] - חזן.


===משפיעים===
====משפיעים====
*[[מנחם מנדל גורביץ]]
*הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (כפר חב"ד)]] - משפיע ב[[ישיבת הבוכרים]], הרב [[אליהו קוק]], הרב [[זלמן גופין]], הרב [[עוזר אלפרוביץ']], הרב [[אלחנן דוב מורוזוב]], [[הרב מיכאל טייב]].
*[[אלחנן דוב מורוזוב]]
*[[זלמן גופין]]
===אישים===
[[חיים רייכמן]]


[[מנשה חדד]]
====אישים====
*ר' [[חיים רייכמן]], ר' [[מנשה חדד]], ר' [[מנחם מענדל אלפרוביץ']] - מנהל בית חב"ד [[כפר חב"ד]], ר' [[צבי רוטנברג]], ר' [[מנחם מאניש פרלשטיין]].


[[מנחם מנדל נתן אלפרוביץ]]
===אישים בעבר===
*הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[עמוס קרניאל]], הרב [[אברהם ליסון]], הרב [[ישראל צבי הבר]], הרב [[מאיר פריימן]] - ממייסדי בית הכנסת, הרב [[ישראל שלום שנייבלג]].


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 73: שורה 90:
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:בתי כנסת חב"דים]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:בתי כנסת בכפר חב"ד]]

גרסה אחרונה מ־11:27, 21 ביוני 2024

בית נחום יצחק

בית הכנסת בית נחום יצחק כפר חב"ד
עיר שכונת השיכונים החדשים, כפר חב"ד
מדינה ארץ ישראל
שמש בית הכנסת ר' עובדיה זן
גבאי רוחני הרב בנציון רסקין
רב בית הכנסת הרב חיים פרוס
משפיע בית הכנסת הרב זלמן גופין
מספר מתפללים כ-400 מקומות ישיבה
ראו גם
בתי כנסת בכפר חב"ד

בית הכנסת בית נחום יצחק בכפר חב"ד הנו אחד משלושת בתי הכנסת הגדולים והמרכזים של הכפר[1]. בית הכנסת קרוי על שמו של ר' נחום יצחק פינסון.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר הקימו את שכונת השיכונים החדשים בכפר חב"ד, הוקם במקום בית כנסת קטן ורעוע שהיה מוכר בשם 'שטיבל', ה'שטיבל' היה קטן וצר מלהכיל את כל תושביה החדשים של השכונה, ונוצר צורך להקים על הצריף של השטיבל בית כנסת חדש וגדול שיוכל להכיל את כמות התושבים של השכונה.

ואכן מספר שנים לאחר מכן הוקם בהשתדלות של הרב מאיר פריימן - מזכיר ועד כפר חב"ד מבנה חדש שהוקם על מבנה בית הכנסת הישן, למבנה החדש קראו בית נחום יצחק על שמו של ר' נחום יצחק פינסון. במהלך השנים הוקם בסמוך לבית הכנסת גן משחקים חדש, ועם התרחבות השכונה נוסף לבית הכנסת חצר גדולה, ובשנת תשס"ה החלו בשיפוצים נרחבים להרחבתו של בית הכנסת, וזאת בשל הגידול החד של מספר המתפללים במקום.

בשנת תשע"ה הוקם בסמוך לבית נחום יצחק בית כנסת לצעירים בשם "שטיינבאך שול".

כיום בית הכנסת בית נחום יצחק הוא בית הכנסת המרכזי של שכונת השיכונים החדשים בכפר חב"ד, בית הכנסת ממוקם ברחוב "הצמח-צדק" מיד בכניסה לשכונת השיכונים.

בבית הכנסת מתקיימים מניינים רבים מסביב לשעון והוא משמש כ'שטיבלך' השני של כפר חב"ד.

מבנה בית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחד מהשיעורים בבית הכנסת

בית הכנסת מתפרס לגובה של שתי קומות, כאשר הקומה העליונה משמשת כעזרת נשים[2] והקומה התחתונה משמשת כאולם בית הכנסת. בקומה התחתונה של בית הכנסת יש עוד שני חדרים המשמשים כחדר שני, במסוך אליהם יש מקווה הנקרא "מקווה ישראל", המקווה משמש את תושבי שכונת השיכונים והוא אחד מחמשת המקוואות הקיימים בכפר. לבית הכנסת יש אף מרפסת רחבה שבה מתקיימים מניינים נוספים חוץ מאלה המתקיימים באולם בית הכנסת ובחדרים הפנימיים, בנוסף בחצר יש פרגולה גדולה ורחבה שנבנתה בשנת תשע"ו ומשמשת כסוכה של בית הכנסת בחג סוכות.

בצד החיצוני של בית הכנסת ובצמוד אליו קיים אולם אירועים של בית הכנסת הנקרא "היכל זוסמן", כאשר בשעות עומס מתקיימים גם בו מניינים. באולם האירועים הזה מקיימים שבע ברכות, בריתות, ווארטים ועוד. כמו כן במהלך חג השבועות ופורים מתקיימים בהיכל זוסמן קריאות עשרת הדברות וקריאת מגילה מיוחדות לנשים וילדים, ועוד אירועים הקשורים למהלך השנה כדוגמת סעודת משיח לילדים בשביעי של פסח, סעודת חג והתוועדות מרכזית בשמחת תורה ועוד. בחצר בית הכנסת יש גן משחקים ענק המשמש כגן המשחקים המרכזי של שכונת השיכונים החדשים בכפר חב"ד.

עקב הצפיפות הרבה ששררה בבית הכנסת בשנת תשס"ח החלו בבית הכנסת שיפוצים נרחבים, במהלך השיפוצים נבנה חלקו הראשוני של היכל זוסמן, צדו השמאלי של בית הכנסת הורחב בצורה משמעותית, ונבנה המקווה. בשנת תשע"ח ובשנת תשע"ט התקיימו לסירוגים שיפוצים נוספים, במהלכם הוחלפו כל ספסלי בית הכנסת בספסלים חדישים, השלד הפנימי של החדרים שונה ושופץ באבני שיש יוקרתיות, הספרייה הישנה והרעועה הוחלפה בספריית עץ ייחודית שהוזמנה בהזמנה אישית ונפרסה לאורך ורוחב בית הכנסת, וארון הקודש והבימה הוחלפו אף הם בעלות של למעלה מ30,000 שקל[3], ובנוסף נקנה מסך מיוחד המקרין התוועדויות של הרבי במשך 24 שעות ביממה.

עד סוף שנת תשפ"ג בית הכנסת היה מצופה מבפנים בלוחות עץ כדי להזכיר את האווירה ב-770. בחודש תמוז תשפ"ג החלו בהחלפת לוחות העץ באבני שיש לאורך קירות בית הכנסת, השיפוץ הסתיים בתחילת חודש אלול תשפ"ג ולוחות העץ הועברו ל-770, השיפוץ כלל את החלפתו של ארון הקודש הישן בבית הכנסת לארון קודש חדיש ומפואר.

בבית הכנסת בית נחום יצחק יש למעלה מ-400 מקומות ישיבה והוא משמש כאחד משלושת בתי הכנסת המרכזיים של הכפר, והוא ה'שטיבלך' השני בגודלו לאחר בית הכנסת בית מנחם.

אירועים המתקיימים בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחת ההתוועדויות בבית הכנסת

במהלך השנה מתקיימים בכל חג ומועד התוועדויות בהם מתוועדים משפיעים שונים, המשפיע הרשמי הוא הרב זלמן גופין.

בין ההתוועדויות המסורתיות המתקיימות כבר שנים רבות ברצף אפשר למנות את ההתוועדויות ב:

  • ליל שישי - החל משנת תשפ"ד החלו הגבאים לארגן התוועדות מדי ליל שישי בהיכל זוסמן של בית הכנסת עם משפיע אורח, ועם כיבוד עשיר.
  • שמחת תורה - בליל שמחת תורה מתקיים בהיכל זוסמן שבבית הכנסת התוועדות ענק המתחילה מיד לאחר תפילת מעריב עוד לפני הקפות. בהתוועדות אוכלים יחד את סעודת החג עשרות מתושבי השיכונים[4] ובמהלכה מתוועדים מספר משפיעים בראשות הרב זלמן גופין, במהלך הסעודה עושים באולם בית הכנסת הקפות מיוחדות לילדים, ולאחר הסעודה (באזור שעה - שעה וחצי לאחר התחלתה) מתחיל מעמד ההקפות המרכזי של בית הכנסת כשבמקביל ההתוועדות המסורתית עם הרב גופין ממשיכה עד לשעה בה מתחילים אצל הרבי את ההקפות (יוצא לרוב ב-05:00 לפנות בוקר), ואז באים כל שוכני ההתוועדות שנשארו ערים ומתחילים את ההקפות בשמחה ובטוב לבב, ההקפות נגמרות בדרך כלל לאחר השעה שש בבוקר.
  • חג פורים - מספר שעות לאחר קריאת המגילה בבית הכנסת יש התוועדות ענק עם משפיעים ידועים בעולם החב"די המושכת אליה רבים מתושבי הכפר והסביבה.
  • שביעי של פסח - בשביעי של פסח לאחר סעודת החג מתוועדים מספר משפיעים עם באי בית הכנסת עד לאור הבוקר, כאשר במהלך שעות הזריחה, שזה השעה שבה חצו בני-ישראל את ים סוף שופכים על רצפת בית הכנסת מים ושרים את הניגון 'המעביר בניו'.
  • סעודת משיח - ב"היכל זוסמן" של בית הכנסת מתקיים סעודת משיח לילדי הכפר בארגון ר' שיע קעניג. באולם בית הכנסת מתקיימים סדרי סעודת משיח המוניים, כאשר כל מתפללי בית הכנסת מגיעים אליו בשעה קבועה ואוכלים כהוראת הרבי ביחד את המצות ושותים ביחד את הארבע כוסות, הסעודה הזו יוצאת בסופו של דבר כעין התוועדות המונית כאשר בהשפעת כוסות היין יוצאים כולם מכיליהם ומנגנים ניגונים חסידיים בראשות משפיע בית הכנסת ר' זלמן גופין שההתוועדות שלו ממשיכה לעיתים עד לאור הבוקר של מחרת שביעי של פסח.
  • תהלוכה - לפני כל חג, מתאספים עשרות מאנ"ש בבית הכנסת ויוצאים דרך השדות בתהלוכה מאורגנת לכיוון המושבים הסמוכים לכפר, התהלוכה היא ממש באופן של לכתחילה אריבער כשמפעם לפעם צריך לעלות על גדרות ועוברים אף פסי רכבת. במושבים מתפרסים החסידים בבתי הכנסת השונים ומוסרים להם דבר תורה מהרבי, ורוקדים ומשמחים אותם. לאחר סיום התהלוכה חוזרים כולם כל אחד לפי הקצב שלו לבית הכנסת, ושם מתקיימים מניינים של מעריב של החג, ולאחר התפילות נערך בבית הכנסת התוועדות גדולה.
  • ירחי כלה - מדי תקופה מתקיים בבית הכנסת כנס 'ירחי כלה' בהשתתפות רבנים ומרצים ידועים.
  • כנסי עיון - מדי יום ראשון מוסר מד"א דכפר חב"ד הרב מאיר אשכנזי שיעור שבועי בנושאים העומדים על הפרק, הכינוס מתחיל מיד לאחר תפילת מעריב.

אישים בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

תפקידים בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

משפיעים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אישים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אישים בעבר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. שני בתי הכנסת האחרים הם בית מנחם וה'מרכזי'
  2. כפי מנהג חב"ד שעזרת הנשים צריכה להיות בקומה העליונה בבית כנסת
  3. לפי הפרסומים של בית הכנסת
  4. כפי מנהג חב"ד שסעודת שמחת תורה אוכלים בבית הכנסת