חב"דפדיה:פארבריינגען/ארכיון 5: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 549349 של 37.60.47.186 (שיחה))
תגית: ביטול
 
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
(אין הבדלים)

גרסה אחרונה מ־14:11, 29 ביוני 2022

דף זה הוא דף ארכיון של פארבריינגענים ישנים, להתוועדויות חדשות יש להגיע לא חסידישע פארבריינגען.

בית משיח - זמן אחים[עריכת קוד מקור]

ר' שרגא חתום על שורת יוזמות מהפכניות בתחום המדיה: חב"דפדיה - האנציקולפדיה החב"דית ברשת...

בית משיח, מוסף "זמן אחים"

--פתקא טבא, אני אוהב כל יהודי - יחי המלך המשיח כ' בתשרי ה'תשע"ז 20:36, 22 באוקטובר 2016 (UTC)

העברה מאולם דיונים[עריכת קוד מקור]

דברי צדיקים חיים וקיימים לעד - עזרה באיתור מקור[עריכת קוד מקור]

ראיתי את דברי הרב גורנר בהתועדות י' סיוון התש"ע פה

בהמשך דבריו מביא הרב גרונר כי הרבי הסביר למישהו כי חיים הכוונה גדלים-עניין חי אשמח לקבל מראה מקום לדברי הרב גרונר היכן מופיעים דברי הרבי

וכך כותב הרב הרב גרונר

דברי הצדיק חיים וקיימים לעד / התוועדות "אם יושב צדיק שיכול לעלות למעלה ולראות את כל ספרי השידוכין, ואומר לנו שהוא בדק ואין שום התנגדות בשמים - מי אנחנו שנוכל למנוע ולהתנגד?!”... - כשהרבי אומר למשפחה שהוא עולה למעלה ובדק את ספרי השידוכין, זו יציאה מכל גדר רגיל שלו; הרבי מגלה מעט מהכוחות שלו וזאת בכדי לעשות טובה למשפחה העיקר שלא תהיה בה מחלוקת... ● מתוך התוועדות של הרב יהודה לייב גרונר, מזכירו של הרבי מלך המשיח

י סיון התש"ע (23.05.2010)

לחיים! לחיים ולברכה!

כנהוג בעת מלווה מלכה, מספרים סיפור חסידי.


מה פירוש “דברי צדיקים חיים וקיימים לעד”. הרבי הסביר למישהו: מילא ‘קיימים’ אנחנו מבינים, אך לא מובן מה פירוש ‘חיים’, עניין אותו כתב הרבי לפני מאתיים שנה איך אפשר לומר על זה ‘חיים’? ומסביר הרבי, מה הסימן של חי? כשהוא גדל זה סימן של ‘חיים’. אם הציפורניים או השערות גדלות, או כאשר כל התאים בגוף מתחדשים מחדש, זה הפירוש של ‘חיים’. כשלומדים עניין בתורה ומוצאים שם דבר חדש ומבינים איך הוא מתאים למצב ולמקום העכשווי, זה פירוש המושג ‘חיים’. העניין נעשה חי.. אשמח אם אפשר להפנות אותי לדברי הרבי היכן כתובים. תודה מראש ישראל תאומים 176.12.239.255 19:55, 25 בדצמבר 2016 (UTC)

שיחה יומית[עריכת קוד מקור]

י"ב טבת תשע"ז

ביאור דיוק לשון חז"ל [בנוגע ליעקב אבינו] "מה זרעו בחיים אף הוא בחיים": "זרעו" הוא גם מלשון "זריעה", שענינה – "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין". והיינו, שהאופן שהעמיד יעקב תלמידים וכו' הוא – שמכל א' מהם יצמחו מאות ואלפים שילכו בדרכיו ויהיו "בחיים". ועד"ז היתה כוונת התמסרות כ"ק מו"ח אדמו"ר לחינוך כאו"א שכל א' מהם ייצא אח"כ ויכניס "כמה כורין". דיוק נוסף בתיבת "זרעו" – שע"י הזריעה נעשה לא רק ריבוי בכמות אלא גם ריבוי באיכות, שנעשית צמיחה של פירות חשובים יותר. וזהו המענה לטוענים שלאחרי שעוברת עוד שנה ועוד שנה, הרי מטבע הדברים שהענינים הולכים ונחלשים – אדרבה, הרי בענין ה"זריעה" הנה ככל שהפירות חשובים יותר צריכים להמתין זמן ארוך יותר לצמיחתם. ומצד התתכללות של כל בנ"י יחד, הנה גם במי ששייך ל"תבואה" מיוחדת, חסד או גבורה וכד', יכולה להיות צמיחה של מינים חשובים יותר. וכפי שתבע כ"ק מו"ח אדמו"ר שאצל כאו"א יהיו כל עניני העבודה. וע"י ש"זרעו בחיים" הנה "אף הוא בחיים"!

י"ג טבת תשע"ז

מבואר בארוכה בקונטרס התפלה ובכ"מ שעבודת האדם צ"ל לאחרי הקדמת ההתבוננות וכו'. ובעצם – ה"ז דין מפורש בשו"ע: "קודם התפלה יחשוב מרוממות הא-ל ית' ושפלות האדם". ולמרות כ"ז – לא שמים לב לזה כראוי. והרי ענין ה"ההתבוננות" צ"ל באופן ש"רישומה ניכר" על התפלה – שירגיש בתפלתו כ"עבדא קמי מרי'". ומסתבר שכן צ"ל בכל ג' התפילות של היום. דהנה אע"פ שבנוגע להתפילות מנחה וערבית אפשר להתווכח ולומר שההתבוננות שקודם תפלת שחרית יש לה "פעולה נמשכת" על שאר התפילות, אמנם באמת לא מסתבר לומר כן, היות וענין ההתבוננות קודם התפלה אינה רק הכנה לתפלה, אלא זהו תוכן התפלה עצמה. אבל עכ"פ בנוגע לתפלת שחרית דרושה ענין ההתבוננות [בתור "לימוד זכות" י"ל, שאלו המתפללים בציבור יוצאים י"ח בזה ע"י שא' מהציבור עוסק בהתבוננות וכו'.]

י"ד טבת תשע"ז

איתא במדרש עה"פ ויטע ה' אלקים גן בעדן מקדם – "...את סבור קודם לבריתו של עולם ואינו אלא קודם לאדם הראשון. אדם נברא בששי, ג"ע בשלישי. הה"ד 'ואלקים מלכי מקדם פועל ישועות בקרב הארץ', ראו פעלא טבא שהתקין הקב"ה שכרי עד שלא עמדתי לפעול". ולכאו' צ"ע מהו החידוש וה"טוב" בזה שה' ה"יודע עתידות" מכין את השכר לפני עשיית הפעולה?! ויובן עפ"י מ"ש הצ"צ עה"פ "מראש מקדם נסוכה", ש"ראש", אף שהוא חלק הנעלה ביותר אבל הוא חלק מהדבר, משא"כ "מקדם" הוא למעלה מהדבר לגמרי, כמו "כתר" שהוא למעלה (אפי') מהראש ונבדל ממנו. ובעניננו: כאשר השכר מגיע מבחי' "ראש", הרי אף שזה נעלה ביותר וב"תוספת המרובה על העיקר" וכו' – אבל זה עדיין בערך, משא"כ מבחי' "מקדם". וזהו החידוש שאת השכר הכין ה' כבר ביום הג', לפני ולמעלה מבריאת האדם ועבודתו, בחי' "מקדם", שכר שלא לפי ערך.

אוי, מה היה לנו[עריכת קוד מקור]

עמונה נפלה "בזכות" בג"ץ אוהבי הערבים--חבר - שיחה - בואו נתוועד! משיח בא בתאריך: ו' בשבט ה'תשע"ז

יש להיזהר בלשונך כאשר הינך מדבר על יהודי אחר, הרבי אומר בפארברענגען של יו"ד שבט תשמ"א בנוגע לג'ימי קרטר (יוזם הסכם קמפ דייוויד האומלל) אשר יש להכיר לו טובה בגלל שהשתדל בהשכנת שלום, אף שבפועל עשה זה באופן הכי בלתי רצוי... שף ויתיבקאנפרענץ רום 21:04, 2 בפברואר 2017 (UTC)
אך פה לצערנו, לא היו כאלה מטרות...--חבר - שיחה - בואו נתוועד! משיח בא בתאריך: ו' בשבט ה'תשע"ז
כנ"ל, תיזהר כאשר אתה מדבר על יהודי. שף ויתיבקאנפרענץ רום 21:18, 2 בפברואר 2017 (UTC)
מצטרף לדעתו של שף ויתיב--גאונות בקיאה בכל מכמניה של חב"דפדיה - שיחה 16:12, 23 בפברואר 2017 (UTC)
לא הבנתי על מה יצא הקצף ובמה יש להזהר? אכן עמונה נפלה, אכן זו זכות במרכאות של בג"ץ ואכן הם אוהבי ערבים (אלא אם כן הם עושים הרבה אתכפיא...). חבר ציין את העובדות, הוא לא הביע דעתו אם זה דבר חיובי או לא... --יוסי ג - שיחה 20:53, 23 בפברואר 2017 (UTC)

ספר התמונות[עריכת קוד מקור]

באגרות קודש חלק ג מופיעים שני מכתבים[1] מדובר אודות "ספר התמונות" שהרבי הרי"צ הורה להוציא עם תמונות כל החסידים ובני משפחתם. הרבי במכתב השני עונה לטענות שונות נגד הענין. מישהו יודע במה מדובר? האם הענין יצא לפועל ונדפס? --יוסי ג - שיחה 14:45, 15 במרץ 2017 (UTC)

צריך לראות את המכתב מבפנים. ייתכן שמדובר על תמונות מרוסיה שביקש שישלחו החסידים דשם. 63.143.198.205 14:56, 15 במרץ 2017 (UTC)
זה ספר שנועד עבור הרבי הריי"צ, ולא להפצה 217.132.186.95
ציטוט מהמכתב השני שם: "ואם הי׳ מכיר את הרב חדקוב לא הי׳ כלל ספק אצלו שאינו שייך לדברי שקר וגוזמא"... יעיד עליו יודע תעלומות --יוסי ג - שיחה 16:11, 15 במרץ 2017 (UTC)

הערות שוליים

נס מדהים באגרות![עריכת קוד מקור]

חברים יקרים, אני עדיין בסערת רגשות וקשה לי להעלות על הכתב את רחשי ליבי. אתמול בלילה מתקשר אליי בחור י.ר. מישיבה חסידית מפורסמת, שהוא מהקבוצות שמגיעות אליי בקביעות לשבתות ושיעורים, ומספר אודות חברו ישראל כהן שכיום אברך שאף הוא היה בשבת אצלי והתוועדנו יחד ארוכות. אתמול הוא יצא לטייל עם מס' חברים מאותה ישיבה בנחל אוג והוא סטה מהדרך ונעלם וכולם היו במצב של התייבשות ותשישות, יחל"צ מגילות יחד עם צוותי חילוץ ומתנדבים נוספים חיפשו אותו וככל שנהי' מאוחר יותר נשקפה סכנה ממשית לחייו.

ואז מתקשר אליי חברו י.ר. ומבקש שאכתוב בקשה ועצה מהרבי שליט"א המלך המשיח עבור אותו אברך שהוא בסכנת חיים ממשית, התמהמתי קצת כי חשבתי שהמצב אבוד והשעה היתה קרוב ל 2 בלילה ופתאום קלטתי שזו שאלה של חיים ומוות ורק הרבי מה"מ יכול להציל את המצב.

מיד התיישבתי לכתוב את מכתב הבקשה לישועה וברכה, וקיבלתי ע"ע לתת צדקה לעניינים של הרבי מה"מ לישועתו, והתשו' שהתקבלה היא בכרך ד' עמ' רצב-רצג שאומר שבוודאי יהי' בריא והחששות לבריאותו הם גוזמא, ובוודאי הצדקה והתפילה עוזרים וישים בטחונות בה' וייטב המצב.

התקשרתי מיד לחבר להודיע שהוא חי ובריא, אבל הוא כבר ישן, ובבוקר הוא מתקשר אליי לבשר שבבוקר מצאו אותו תשוש אבל בריא ושלם.

יש רבי בישראל והוא למעלה מהגבלות טבע העולם! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

הרב ישראל שלום שנייבלג, כפר חב"ד.

--חבר - שיחה - בואו נתוועד! היום, כ"ד בניסן ה'תשע"ז מגיע משיח.

הנס הוא באגרות או מהרבי? בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 17:30, 20 באפריל 2017 (UTC)
כל נס באגרות הוא מהרבי--חבר - שיחה - בואו נתוועד! היום, כ"ד בניסן ה'תשע"ז מגיע משיח.
שף ויתיב, הציניות שלך היא מהסבא או מעצמך ('איש מזריע . . אשה מזרעת'...)? להתראות - שיחה 18:19, 20 באפריל 2017 (UTC)
אני מוחה בשם כבודו של הסבא קדישא! כנראה הציניות מגיעה מהשורשים בהרצליה... רק שלא יחסמו אותי על חשיפת פרטי משתמש... --יוסי ג - שיחה 19:33, 20 באפריל 2017 (UTC)
גם אני מצטרף למחאה על הדימוי. סבי שיחי' הוא סרקסטי ואילו אני ציני, ההבדל בין הסרקזם האיכפתי שלו והציניות הקרה (על גבול עמלק) שלי הוא כרחוק מזרח ממערב. בנוסף, אני מבקש להחליף את מנדל במענדל כנדרש ע"פ כללי הכתיב. שף ויתיבקאנפרענץ רום 19:42, 20 באפריל 2017 (UTC)

שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה! מזל טוב! 10 שנים![עריכת קוד מקור]

אני פותח את ההתוועדות המרכזית לרגל 10 שנים לחב"דפדיה!--חבר - שיחה - בואו נתוועד! היום, כ"ג בסיוון ה'תשע"ז מגיע משיח.

כתבה בחב"ד אף אם על עשור--חבר - שיחה - בואו נתוועד! היום, כ"ד בסיוון ה'תשע"ז יום ההולדת העשירי של חב"דפדיה מגיע משיח.

נתחיל להתוועד, אבל על מה?... רון - שיחה כ"ז בסיוון ה'תשע"ז --יחי המלך 13:24, 21 ביוני 2017 (UTC)

מי אמר?[עריכת קוד מקור]

"כי מי שאין בו מדה טובה הזאת לראות תמיד רק טוב וישר בישראל, ואין בו מדה הטובה הקדושה לספר תמיד בשבחי ישראל, ושישראל יהיו משובחין ומפוארין תמיד בעיניו. ואין בו המידה טובה הקדושה ללמד זכות וסנגוריא על ישראל עם קדושו, אזי ידע נאמנה שלא יזכה כל ימי חייו לכנוס בפתח שער עבודת הבורא."?

רמז: לא כ"כ קשה לנחש... שף ויתיבקאנפרענץ רום 23:35, 12 ביולי 2017 (UTC)

קדושת לוי (כמדומני). חכם באשי - שיחה 20:17, 16 ביולי 2017 (UTC)

מעשה ששווה לשמוע[עריכת קוד מקור]

הנחה נראה לי שתהנה מהסיפור הזה. שמעתי אתמול בלילה מאת הרה"ח שלום דובער רייצעס אשר אביו (ר' יוסף בנציון הזקן) כשהיה ילד בסמרקנד למד בחדר אצל ר' אליהו חיים רויטבלאט. באותה תקופה היה רעב בסמרקנד וכו', כך שבפועל היה ר' אלי' חיים צריך להתעסק עם בנו שמערל שהיה נפוח כפן וכמעט ולא יצא לו ללמוד עם הילדים. קרה יום אחד שר' יאסל הלך ברחוב ופגש באיזה שהוא ליטאי מוכר בסמרקנד בשם ר' חיים, אמר לו הלה "אינגאלע, אני מעוניין לפתוח ישיבה לילדים כאן, אולי תרצה להצטרף?" הילד לא ידע מה לענות, והלך לשאול את מורו ר' אלי' חיים. ר' אלי' חיים אמר לו אשר הוא אינו יכול לענות לו מכיון שהוא נוגע בדבר בהיותו מקבל שכר לימוד עבורו, ועל כן ילך לשאול אצל ר' מיכאל. ביצאו מן הבית ראה את ר' מיכאל הולך, ושאל אותו, אמר לו ר' מיכאל "אם אתה רוצה לגדול אפיקורס, תלך לישיבה שלו". כשחזר ר' יאסל למורו ר' אלי' חיים וסיפר לו מה שאמר לו ר' מיכאל, אמר לו ר' אלי' חיים אני אסביר לך את כוונתו: הי' פעם עיירה שהיו שני מלמדים, אחד חסיד שהיה "בטלן", והשני מתנגד שהיה געראטענער. כמובן שכל החסידים שלחו את בניהם לחסיד. קרה פעם שהחסיד היה צריך לעזוב את העיירה למשך כמה חדשים, וכל החסידים העבירו את בניהם ללמוד אצל המתנגד. כשחזר החסיד, החזירו כל החסידים אליו את בניהם, אולם הגבירישע שביניהם החליטו ש"אם כבר אז כבר" והשאירו את בניהם אצל המתנגד. א' מאלו שהשאיר הילד אצל המתנגד היה ממשפחת מאנעסזאהן. קרה פעם שחסיד עובר ליד ילדים ושומע איך שמאנעסזאהן הילד אומר איזה ביטוי קשה על אדמו"ר מהר"ש. כמובן שדבר ראשון נתן לילד פראסק, ומיד הלך לומר לאבי הבן. האבא נחרד, מיד שם את בנו בתוך עגלה, ולקח אותו לליובאוויטש. בהגיעו לשם ביקש ברכה מאת הרבי מהר"ש שבנו לא יוציא את שנתו. הרבי מהר"ש שאלו מה קרה, והלה סיפר. שאל הרבי, ואיפה הבן שלך לומד... כמובן שהחסיד הסמיק ואמר את האמת. אמר הרבי, תחזירו לחדר החסידי והכל יבוא על מקומו בשלום. למעשה, יש להניח שכל הבעיות שלכם נובעות מכך שאין אתם אומרים לחיים. ואף אם כן, מן הסתם אומרים אתם על פראסטע ולא על ריינע... עכ"פ, לחיים!!! שף ויתיבקאנפרענץ רום 20:00, 22 באוגוסט 2017 (UTC)

תודה, ובעיקר על הטרחה ועל כחך הנפלא אשר למרות ריבוי הלחיים טרחת כתבת סדרת... לחיים (דא"ג, איך אתה מסביר את הניגודים? מחד שלא יוצאי שנתו.. מאידך...).-- • על מצוות בטלות לעתיד לבוא כבר המלצת?? • הנחה •  לשיחה עימי  •  21:34, ל' באב, ה'תשע"ז (22 באוג' למניינם), ימות המשיח

עשרים וארבע שנים!!! עד מתי???!!![עריכת קוד מקור]

אוי, רק שייפתח שוב...

<htmltag tagname="video" width="256" height="200" src="http://www.shturem.net/images/news/87674_news_06052016_575.mp4" type="{{{סוג}}}" controls />

עשרים וארבע שנים ויום עברו.

מאז י"ד חשוון תשנ"ד.

אז, בשעה 15:45 -

נסגר הוילון.

נסגר

ולא נפתח שוב ---

עד מתי???!!!

--קער אַ וועלט היינט! - שיחה 17:15, 4 בנובמבר 2017 (UTC)

לצעוק ולעשות ולצעוק עוד הפעם כי לא יכול להיות שנמשיך לעשות ועולם כמנהגו נוהג, ולעשות עוד יותר כי חייבים כבר תשובה ל'עד מתי' שיעשיחה ט"ז בחשוון ה'תשע"ח 20:34, 5 בנובמבר 2017 (UTC)

אתה מחכה שהוילון יפתח שוב? אולי כדאי לצפות לכך שהרבי מלך המשיח שליט"א יתגלה, ואז לא נצטרך שום וילון? -- נכתב ע"י 63.143.192.176 ששכח לחתום את שמו.

לפרסם משיח. והגיע הזמן לפרסם פה. מי מצטרף?--Men770 - שיחה. כעת,ט"ז בחשוון ה'תשע"ח, 16:17 מגיע משיח! יחי המלך!

קער אַ וועלט היינט!, שיע.ק, קרייזי אבאוט משיח, רון, חבר, הנחה , להתראות, שלום שף ויתיב להתראות חיים נהר חסיד Chabadnik אני שוקל אם העלות את זה בראש כל הדפים. אפשר?--Men770 - שיחה. כעת,ט"ז בחשוון ה'תשע"ח, 16:33 מגיע משיח! יחי המלך!

כמובן--חבר - שיחה - התוועדות חירום!' היום, ט"ז בחשוון ה'תשע"ח מגיע משיח. 16:52, 5 בנובמבר 2017 (UTC)
מצטרף . ולמי
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון

לא נמצא templatedata תקין
שלא הבין: הוילון הוא משל להעלם והסתר בו אנו שרויים.--קער אַ וועלט היינט! - שיחה 17:35, 5 בנובמבר 2017 (UTC)
הודעה לכל משתתפי הדיון, חובה לקרוא את הערך הזה--חבר - שיחה - התוועדות חירום!' היום, ט"ז בחשוון ה'תשע"ח מגיע משיח. 18:36, 5 בנובמבר 2017 (UTC)
מצטרף ליוזמה. --שיעשיחה ט"ז בחשוון ה'תשע"ח 20:34, 5 בנובמבר 2017 (UTC)
אני לא רואה טעם בכותרת בראש כל דף. לי זה רק מציק בעינים. במיוחד אם ניקח בחשבון שרוב קוראי חב"דפדיה אינם משתתפים בדפי התוועדות וכד', אלא רק קוראים בערכים.
ביחד עם זה כמובן שאני מצטרף לקריאה לעיל לקרוא את הערך הבאת המשיח, ועוד יותר מקווה להתעוררות לפעול במעשה להבאת המשיח - אם ע"י תרומה לחב"דפדיה ואם בפעולות אחרות. • קרייזי אבאוט משיחמביאים אותו ביחד - 01:07, י"ז בחשוון ה'תשע"ח

25 שנים! עד מתי??????? חבר - שיחה - היום, י"ד בחשוון ה'תשע"ט מגיע משיח.

שנת הצדי"ק - שלימות הנישואין[עריכת קוד מקור]

בדבר מלכות וישלח, שולי הגיליון להערה 111: "להעיר מהשייכות דשנת תרפ"ט ל"פרצת" - שהשלימות דהט' (שכל א' מהתשעה כלול מעשר) היא צ', די"ל שבזה מרומז שבשנת הצדי"ק נעשית שלימות הנישואין, שהו"ע הנישואין דכנס"י עם הקב"ה."

שנת הצדי"ק לתרפ"ט היא השנה, ולפלא ששימעלה עוד לא עלה על זה... --יוסי ג - שיחה 19:23, 3 בדצמבר 2017 (UTC)

הרמ"ק כבר פירסם זאת בכל העולמות, וכבר קדמתי לו בעריכת המדקדקים בכתבה של גנדל, אלא שמשום מה כשזה חזר אליו להגהה הוא השמיט זאת וזה לא נדפס בפועל בה'מדקדקים' דשבוע זה. ומדי דברי, הריני לברכך בברכת מזל"ט (איפה הברית ומתי?), וכן להוסיף שבמאמר הראשון שאמר אדמו"ר הריי"צ בקשר עם נשיא הדור השביעי נזכר הענין שמשה הוא השביעי (עיין דרושי חתונה תרפ"ט, המאמר הראשון - דשבת האופרוף)... 77.125.113.235 21:28, 3 בדצמבר 2017 (UTC)
אכן, היום אמרו לי שהעניין כבר פורסם לפני שעליתי עליו בעצמי (מה לעשות, רק בסוף שבוע אני מצליח לסיים את הדבר מלכות...). תודה על הברכות, את הקטע שמעליך כתבתי כשחזרתי מהברית... --יוסי ג - שיחה 18:36, 4 בדצמבר 2017 (UTC)
נו, ויקש"ב ה' וישמע? להתראות - שיחה 19:50, 4 בדצמבר 2017 (UTC)
מי שקורא את הדבר מלכות עם ההערות - פשוט לא יכול שלא לעשות בעצמו את החשבון. ויקש"ב - ויקרא שמו בישראל. להתראות - שיחה 19:50, 4 בדצמבר 2017 (UTC)
בסוף הערב מישהו אמר "ברוך השם, מענדי כבר לא ערל", וד"ל... יוסי ג - שיחה 16:14, 5 בדצמבר 2017 (UTC)

העילוי דיום כ"ז אדר[עריכת קוד מקור]

ויה"ר שקבלת החלטות טובות בכהנ"ל תביא תיכף את השכר האמיתי – גאולה האמיתית והשלימה, ביום הש"ק זה, כ"ז אדר ה'תש"נ.

הערה 110: להעיר מהעילוי דיום כ"ז – אותיות "זך", כולל גם זיכוך ובירור וצירוף, כמ"ש בנוגע לזמן הגאולה "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים" (דניאל י"ב, יו"ד). אשר, שלימות הזיכוך והצירוף הוא – עי"ז שמגלים כוונת הצמצום וההעלם דשם אלקים גופא.

ויומתק יותר – שיום כ"ז (זך) בא לאחרי יום כ"ו, בגימטריא הוי', היינו, שסדר העבודה הוא שתחילה נעשה גילוי שם הוי' (צמצום בשביל הגילוי), ולאח"ז מגלים כוונת הצמצום וההעלם דשם אלקים.

ש"פ ויקהל פקודי ה'תש"נ, סעיף יג

יוסי ג - שיחה 07:06, 13 במרץ 2018 (UTC)

אני לא יודע אם זה קשור או, אבל לפחות אם מדובר בהתוועדות אז.....[עריכת קוד מקור]

ב"ה. יחי המלך המשיח! הציבור כאן (או לפחות אחראי האתר) דוגלים באמונת היחי וכו'... אז אני מרשה לעצמי...

ב"ה יש מלא יוזמות ומעשים של הציבור החב"די בהפצת בשורת הגאולה ובפירסום זהות הגואל.. כגון, עלוני הפצה שיש לנו, מדבקות כרטיסי משיח וכו' וכו'... אבל זמן רב לא יצאה לאוויר עוד איזה משהו חדש!! עוד יוזמה חדשה!! משהו ברחבי העולם שעדיין לא נוצל לופרצת ולפירסום משיח' אם למישהו יש יוזמה, אז כאן המקום להציע, לפסול ללבן, פשוט להתוועד על זה.. לחיים לחיים!!! יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

הרעיון עלה מזמן, עוד בשבתי בשבת תחכמוני ביחח"ל צפת, אך מאז חלפו שמונה שנים ועדיין לא בא לידי פועל: סוכריות עם עטיפת משיח, כאלו שיוכלו לחלק לילדים במסיבות שבת, לזרוק על חתנים וברי מצוות, ועוד ועוד. לכאורה יהיו שלוחים רבים פעילים ותמימים שישתמשו בהם, אבל הבעיה היא הזכויות יוצרים. יש כמה וכמה חברות שעוטפות סוכריות בהכשר הבד"צ עם איזה עיצוב שרק רוצים. להתראות - שיחה 09:20, 2 באפריל 2018 (IST)

מ ז ל ט ו ב ![עריכת קוד מקור]

11 שנים חבר - שיחה - היום, כ"ד בסיוון ה'תשע"ח מגיע משיח.

תריסר שנים[עריכת קוד מקור]

מזל טוב - חבר - שיחה - היום, כ"ג בסיוון ה'תשע"ט מגיע משיח.

האחדות[עריכת קוד מקור]

חבר'ה, לחיים! מה קורה ם האחדות???--בנימין770 - שיחה, 19:49, כ"ג באייר, ה'תש"ף 19:49, 17 במאי 2020 (IST)

עוד חודש בדיוק חב"דפדיה עושה בר מצווה! נהוג ביום הולדת להחליט החלטה טובה.. (שלושים יום קודם החג..) ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 00:31 • כ"ד באייר ה'תש"ף

7770 ערכים!!![עריכת קוד מקור]

הייתי רוצה להגיע לבר מצווה של חבדפדיה עם 7770 ערכים. אבל לזה נראה לי שיצטרכו לעבר את החודש ב300 יום מהיום... אבל אם נעבוד - אולי לחתונה שלו....--לוי ק - שיחה, 03:44, י' בסיוון, ה'תש"ף 03:44, 2 ביוני 2020 (IST)

ואני הייתי רוצה דווקא לגמור את קטגוריות הערכים החסרים והדורשים השלמה ועריכה ואלו שבאמצע עריכה וכו' וכו' לבר מצוה, נראה לי יותר מתאים... אין מה להוסיף ערכים לפני שמעדכנים את הערכים שיש... ||| חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 17:50, 2 ביוני 2020 (IST)
קודם שנגיע ל7000 לא כולל דפי פירושונים... ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 18:33 • י' בסיוון ה'תש"ף
אם כבר 7500 יותר הגיוני --בנימין770 - שיחה, 19:37, י' בסיוון, ה'תש"ף 19:37, 2 ביוני 2020 (IST)
בנימין770, גם לזה לא נגיע... הבר מצווה היא בערך בכ"ד סיוון כפי שהבנתי...--לוי ק - שיחה, 19:49, י' בסיוון, ה'תש"ף 19:49, 2 ביוני 2020 (IST)
לחיים לחיים, דבר ראשון אזכיר שכאן מתוועדים, איני יודע אם כאן זהו המקום לכל זה, ולגופו של ענין - הצעותיכם יפות אך לא מציאותיות, אחזור על דברי, כדאי שנקדם את הערכים שבתוך חב"דפדיה לפני שנפתח חדשים שיכולים גם הם להצטרף להיות חסרים... אפשר לומר ש-5% מהערכים בחב"דפדיה לא שלמים לחלוטין||| חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 20:28, 2 ביוני 2020 (IST)
כאן זה ההתוועדות ועדיין לא המעשה בפועל. למעשה אתה צודק לגמרי! --בנימין770 - שיחה, 20:39, י' בסיוון, ה'תש"ף 20:39, 2 ביוני 2020 (IST)
הייתי אומר שכל ערך שהוא לא מובחר הוא לא שלם לחלוטין ויש מה להוסיף ולשפר. בעבר רבו הדיונים על העדיפות ואצטט את אחד מהם. ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 05:08 • י"א בסיוון ה'תש"ף
ראו חב"דפדיה:אולם דיונים#כמה הצעות לבר- מצווה. --בנימין770 - שיחה, 11:47, י"א בסיוון, ה'תש"ף 11:47, 3 ביוני 2020 (IST)
בודאי שרוב הערכים לא שלמים, השאלה היא אם הם חסרים (-דורשים השלמה), כלומר, אם יש בהם קטעים שחסרים, בן אדם מהצד יכול להתמודד עם פה ושם חסרים כמה דברים, אבל לא אם קטע שלם חסר... ||| חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 17:44, 3 ביוני 2020 (IST)
לא אמרתי שהם חסרים אלא שהם לא שלימים ואם הם לא שלימים הם לא יכולים להיות מובחרים. את זה כתבתי בנוגע למה שכתבת שיש 5% של ערכים שלא שלמים לחלוטין, ולפי מה שכתבתי יוצא שיש 99% מהערכים שלא שלימים לחלוטין. ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 12:46 • י"ג בסיוון ה'תש"ף

לחיים שהחיינו וכו' מזל טוב וכו' בר מצווה וכו'[עריכת קוד מקור]

לפני שמתחילים, לא לשכוח! נכתב בשעה 19:49 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ג בסיוון ה'תש"ף מגיע משיח.

מזל"ט ||| חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 20:00, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף
מזל"ט מזל"ט! עד מאה ועשרים שנה.. חסיד של הרבי - שיחה, 20:37, כ"ג בסיוון, ה'תש"ף 20:37, 15 ביוני 2020 (IST)
מזל"ט, מזל"ט, מזל"ט! עד התגלותו המושלמת של המלך המשיח שליט"א -- נכתב ע"י חייל של המלך ששכח לחתום את שמו.
זה נראה שהיה כאן הקבלת פנים ואני פיספסתי. לפי הרעש זה נשמע שהתחיל המאמר איתא במדרש תילים וגם אותו כמעט פיספסתי. אולי במנה שנייה יהיה קצת זמן להתוועד לחיים שבעזרת ה' תגדל לתורה, חופה ומעשים טובים (ערכים שנוצרו לאחרונה). ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 01:03 • כ"ד בסיוון ה'תש"ף
אפשר לקרוא לאחד מחברי הועדה הרוחנית, שיתוועד.... עכ"פ, שלוש עשרה הוא לא עוד מספר, ויש בו כמה עניינים כמדובר בערך. לדוג' יש את העניין של עליית השתיים עשרה על ידי האחד הבלי גבול, שמעלה את הכל לאופן של בלי גבול. כנאמר בערך. ובע"ה שהחב"דפדיה תעלה ותפרוץ בלי גבול! באופן של "לכשיפוצו" עד לגאולה האמיתית והשלימה על ידי מלכנו משיחנו לחיים --נכתב בשעה 08:37 ע"י חבר (שיחה) - היום, כ"ד בסיוון ה'תש"ף יום ההולדת ה13 (בר מצווה) של חב"דפדיה מגיע משיח.

מזל טוב![עריכת קוד מקור]

הגיע הזמן לפתוח את התוועדות לכבוד הבר מצווה של חב"דפדיה , וג' תמוז יחי המלך - שיחה, 19:46, כ"ד בסיוון, ה'תש"ף 19:46, 16 ביוני 2020 (IST)

לחיים לחיים. חשוב לזכור שחב"ד פדיה היא המיזם החרדי הראשון באינטרנט, והיא הראשונה שהאירה את האינטרנט באור היהדות והחסידות. חשוב גם לזכור שכשמשקיעים בערכי חסידות מאירים את האינטרנט כולו, ומקיימים יפוצו מעיינותיך חוצה כפשוטו ממש, הן בחצי הכדור התחתון והן בחצי הכדור העליון. (שלום עליכם מחוץ לחשבון)
לחיים! נו נו.. 'שלום עליכם' אייכה בהפצת המעיינות? כיפת יחי - שיחה, 21:26, כ"ד בסיוון, ה'תש"ף
כבר כתבתי לא אחת על הסיבות הטכניות שמונעות ממני להפיץ את תורת החסידות בצורה הזאת. אבל אל דאגה, יש אפשרויות אחרות ונוספות גם בעולם האמיתי. 213.137.64.105 21:43, 16 ביוני 2020 (IST)
בטח התכוונת 'האנציקלופדיה' החרדית הראשונה באינטרנט (מתוך 3). בימים הקרובים יתבצע השידרוג המיוחל לאתר ומחכים לך שתמשיך להפיץ את המעיינות גם דרך אתר זה "הן בחצי הכדור התחתון והן בחצי הכדור העליון" ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 22:30 • כ"ד בסיוון ה'תש"ף

לחיים![עריכת קוד מקור]

לחיים לחיים! ג' תמוז! חברה להתעורר!!!! יאללה בא'נתוועד!!!! כיפת יחי ~ בסוד שיח ~ 22:32, ב' בתמוז, ה'תש"ף (24 ביוני למניינם), ימות המשיח

גם אם לא מתוועדים לפחות הייתי שמח להפנות להתוועדות מאוד מעניינת שפגשתי לאחרונה כאן. לחיים לחיים! ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 23:23 • ב' בתמוז ה'תש"ף
את האמת שאני מגיע כעת מהתוועדות חסידית עם כמה מאנ"ש, וכהרגלם של בעלבוסים אינם אוהבים לדבר על הדברים הנוגעים ביותר ביום זה, (חי וקיים, מלך המשיח וכו') ואכן אף אחד לא העיז להעלות את הנושא וכולם העדיפו לדבר על לימוד הרמב"ם, (ענין עצום, כפשוט מבלי לזלזל בתקנה של הרבי, על הבוקר צריכים לעשות את זה..!) אך דא עקא שלהתוועדות הגיע יהודי ממוצא ספרדי, ואת אותו יהודי עניין דבר מאוד מאוד מסויים: איך יתכן שהחבדניקים אומרים שהרבי חי וקיים? זה ברוחניות או גם בגשמיות? וכך הוא הכריח כביכול אותם לדבר על הנושא, ולהגיד ולהסביר את כל האמת בפרצוף (זה בעיקר אני עשיתי..) ואחרי זה עברנו לזה שהרבי הוא מלך המשיח, וכו' וכו' בסוף הוא כתב לרבי והכריז יחי. הנקודה היא שהרבי לא מחכה לנו! הרבי ממשיך כל הזמן! הרבי מתקדם הלאה! אנחנו מוכרחים לקפוץ על העגלה, ולקחת חלק בהפיכת העולם לגאולה, לחיים! מקווה שלא היה ארוך מידי... כיפת יחי ~ בסוד שיח ~ 00:12, ג' בתמוז, ה'תש"ף (25 ביוני למניינם), ימות המשיח
נו, אולי תכתוב מה הסברת לו, הסברת לו ש'אני לא מאמין..'?. אריכות בהתוועדות זה אף פעם לא ענין בעייתי.. ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 00:54 • ג' בתמוז ה'תש"ף
בעיקר התמקדתי על מציאות העולם מול קביעת התורה, מעניין אגב, שהוא יהודי יחסית יודע ספר ואף פעם לא שמע על המושג הזה שהתורה קובעת את המציאות בעולם... כיפת יחי ~ בסוד שיח ~ 01:08, ג' בתמוז, ה'תש"ף (25 ביוני למניינם), ימות המשיח
באמת לא ראיתי מקום שזה כתוב מלבד השיחות של הרבי. איך הסברת לו את זה? לפי מה שהרבי מסביר בשיחות או ממקום אחר? ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 01:28 • ג' בתמוז ה'תש"ף
מכיר את הרש"י על 'לא תסור מכל אשר יורוך ימין ושמאל'? כיפת יחי ~ בסוד שיח ~ 01:33, ג' בתמוז, ה'תש"ף (25 ביוני למניינם), ימות המשיח
אז אתה בעצם אומר שהסברת לו ע"פ שיחות של הרבי. יפה ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 02:13 • ג' בתמוז ה'תש"ף

סיפור חזק שראיתי, פשוט להתוועד על זה [עריכת קוד מקור]

על הגאון מוילנא מספרת אגדה חסידית: ביום ג' של חול המועד סוכות תקנ"ו השכים ר' לוי"צ מברדיצ'ב לקום לברך על ארבעת המינים. לפתע ניטלה ממנו כל שמחתו ולא מצא לעצמו מנוח. אחד החסידים ניגש אליו ושאלו לפשר התרגשותו. סיפר לו ר' לוי יצחק : רבנו אליהו נפטר עתה, ובעולמות העליונים מתרחשת תנועה רבתית לקראת בוא האורח הגדול. משעלתה הנשמה נתבעה לדין התנגדותו החמורה לחסידות. הקטיגור תבע עונש חמור. עיין בית הדין של מעלה בתביעה ופסק: על רבנו אליהו לרצות "עוונו" בכך, שישמע שיחה חסידית אחת מפיו של הרב המגיד ממזריטש - ויכופר לו. מששמע הגאון את פסק הדין סירב לקבלו, ואמר כי מוטב לו ללכת לגיהנם ושיחה חסידית לא ישמע. פסקו, איפוא, שעליו לעבור לגן עדן דרך פתחו של גיהנום. כשביקשו להעבירו דרך הפתח נתגבבו לפתע אלפים ורבבות דפי גמרא שלמד הגאון לשמה בימי חלדו וחסמו את הדרך. המתנגד העקבי נכנס, איפוא, לגן עדן ותורה חסידית לא שמע.--*כי הרבי מנהל את העולם* - שיחה, 11:20, ט"ז בתמוז, ה'תש"ף 11:20, 8 ביולי 2020 (UTC)

קשקוש מקושקש. הסיפור המקורי: https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=50006#p=311 (אות קא). בברכה, א.ב. קיסר - שיחה, 17:30, ב' באב, ה'תש"ף 17:30, 23 ביולי 2020 (UTC)
וכבר שמענו מכ"ק אדמו"ר על גאון פלוני (בן פלוני), שמכיוון שבעולם האמת יודע את האמת – הרי הוא נכווה בחופתו של חברו. בברכה, א.ב. קיסר - שיחה, 17:31, ב' באב, ה'תש"ף 17:31, 23 ביולי 2020 (UTC)
כתבת סיפור מקושקש והבאת לו מקור עם שינויים קלים*כי הרבי מנהל את העולם* - שיחה, 19:55, ב' באב, ה'תש"ף 19:55, 23 ביולי 2020 (UTC)
הסיפור המקורי – בא לספר על מעלת התורה שלמד הגר"א שהגנה עליו; הסיפור המקושקש – בא להראות שהגר"א סירב בעקשנות לשמוע דבר חסידות אף בעולם האמת, וזה הבל. בברכה, א.ב. קיסר - שיחה, 20:02, ב' באב, ה'תש"ף 20:02, 23 ביולי 2020 (UTC)

התוועדות חסידית[עריכת קוד מקור]

מי רוצה להתוועד??????

יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד

כולם רוצים, פשוט תתחיל ● חלוקת קונטרסיםשיחהיחי המלך המשיח שליט"א • 19:08 • י"ז בתמוז ה'תש"ף

מה פשר השאלה הזאת? מי לא רוצה להתוועד? פשוט תגיד לחיים, ותפתח נושא זאבי מינצברג - זאגט לחיים - שיחה, 13:27, כ"ג בתמוז, ה'תש"ף 13:27, 15 ביולי 2020 (UTC)

לחיים, לחיים לחיים, יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!!! ● שם טובשיחהעדיין לא תרמתם לעלון של חב"דפדיה? תרמו לנו >> יחי המלך המשיחכ"ד בתמוז ה'תש"ף

אחדות[עריכת קוד מקור]

לאחרונה בימים אלו החלו רבים לדבר על העניין של האחדות, שחושבים על זה אז מה זה אחדות בחב"ד?, כי בפועל המחלוקת בחב"ד זה לא באמת הויכוח אודות נצחיות חייו של הרבי או פרסום הרבי כמלך המשיח, אלא זה בין אנשים שרוצים להשתלט על אגו"ח או על חב"ד, אם כן אז מה זה אחדות, מבחינת כל אחד זה שהצד השני יכנע ויסכים להיות תחתי, כי אם לא אז מה מצפים שמי יכנע?, והאמת גם מי שאומר אחדות לא באמת מתכוון לאחדות, הנה הרב לאזאר התראיין לעיתון בית משיח וקמו עליו מיד קולות רועמים, האם נעשו באמת פגישות בין שני הצדדים , לא! חשבו מה לעשות, לא! הדבר היחיד שעשו זה לדבר, ככול הנראה וזו גם דעתי לא הולך להיות אחדות...

הדבר היחיד שיכול להיות שהרבי יבוא ויתגלה!

עד מתי?!

--ווי וואנט משיח נאו! - שיחה, 16:51, ב' באב, ה'תש"ף 16:51, 23 ביולי 2020 (UTC)

עם זאת – ודאי שיש בינינו כאלו שרוצים אחדות באמת, והראי' – שהרב לאזאר התראיין בבית משיח...

באם הכוונה שאתחיל בד"ת בין רובם ככולם דאנ"ש שי' (כולל הרבנים שי') – כבר הודיע מרע"ה שאין זה באפשרי.
אם לא יתחילו להתדבר ביניהם בכוונה אחת לבוא לשלום אמיתי יחכו לימות המשיח בגילויים.

מענה כ"ק אדמו"ר לרי"י ירוסלבסקי, מענות קודש תשנ"ב מענה קעח
ועד אז – שכאו"א מאתנו יחשוב האם הוא מתייחס כראוי לחסידים המשתייכים לצד השני "מבלי התחשב במחלת המפלגות" (היום יום כ"ו אדר א). לחיים, לחיים ולברכה. א.ב. קיסר - שיחה, 17:51, ב' באב, ה'תש"ף 17:51, 23 ביולי 2020 (UTC)
ידועים דברי הגמרא בסוף סוטה, המתארת את קושי המצב בתקופת עקבתא דמשיחא, ומסיימת "ואנו אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים", וביאר אדמו"ר הריי"צ[1] שמשפט זה הוא חלק מקושי הגלות - שיהודים מפסיקים לחשוב מה עליהם לעשות ורק ממתינים לגאולה.
ובנוגע לפועל - כפי שכתב הקיסר כאן, התפקיד שלך בעולם לא כולל השכנת שלום בין רב פלוני למוסד פלמוני, אלא שאתה תתאחד עם יהודי נוסף. פשוט תמצא לך מישהו שאתה לא סובל ותנסה להתחיל לסבול אותו קצת יותר.
"ואילו היתה הנהגתו כדבעי ליה למיעבד, היה זוכה להיות אותו "צדיק אחד" שעל-ידי עבודתו בא משיח צדקנו, כד"איתא בתיקונים שאפילו אם היה צדיק אחד חוזר בתשובה שלימה בדורו היה בא משיח"! בנוגע לאחרים - יכול לעשות חשבונות כו', אבל בנוגע לעצמו, הרי ידע בנפשיה שמשיח הפרטי שבנפשו עדיין לא בא!" (התוועדויות מ"ד חלק ד ע' 2551).
בהצלחה! יוסי ג - שיחה, 10:25, י"ב באב, ה'תש"ף 10:25, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

הערות שוליים

  1. ראה אג"ק חלק כא ע' רכז.

חבריא, תתעוררו![עריכת קוד מקור]

תשעה באב, חורבן הבית - הכל בגלל שנאת חינם

יש להתחזק רבות באחדות כלל ישראל בכלל ובכללות חב"ד בפרט! בברכת יהפכו ימים אלו לששון ולשמחה--זאל שוין זיין די גאולה - שיחה, 20:18, ח' באב, ה'תש"ף 20:18, 29 ביולי 2020 (UTC)

נכון מאד... לחיים ולברכה בלי משקה... ~ חב"דניק ~ בית חב"ד פתוח ~ 08:24, ט' באב, ה'תש"ף

מכתב מעניין[עריכת קוד מקור]

מצאתי לאחרונה מכתב מעניין על הנושא האם הרבי חי וקיים,

את המכתב כתב הרבי כמה ימים לפני קבלת הנשיאות בתשי"א

"מה שביקש להזכירו על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ אעשה כבקשתו, ומה שכותב שאין לו הבנה בזה, הנה גם כשאוכל ושותה וישן בטח אינו מתבונן מקודם איך זה פועל על הגוף והנשמה שלו, ועושה כל זה גם אם אינו מבין באיזה אופן נעשית הפעולה. וגם בענין זה כן הוא.

ומה שכותב שנראה כמדברים למתים ח"ו ומכוונים מחשבה לזולת ח"ו, הנה בודאי מבין בעצמו שאין הדבר כן, כיון שמוסכם שכלב בן יפונה וכמה תנאים ואמוראים וצדיקים בכל הדורות עשו כן.

ובקצרה לבאר קושיתו, הנה גם כשהיו באים להרבי לבקש ברכה, לא היו באים אליו מפני מעלת הגוף שלו אלא מפני מעלת נשמתו. כל ענין המיתה אינו שייך כי אם בגוף, כי הנשמה היא נצחית, ובפרט נשמת צדיק שאינה שייכה כלל וכלל לגיהינום, כף הקלע וכו', הרי ענין המיתה בה היינו הסתלקות, [פ]ירושה עלי' למדריגה נעלית יותר ואינו קרוי ח"ו מת. וכמה שכתוב בזוהר (ח"ג דף ע"א), ומה שכותב שמכוין מחשבתו לזולתו, הנה, בקצרה, אין הדבר כן, כי (א) הבקשה היא שהצדיק ברוב צדקתו ימליץ טוב על המבקש לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה" --שמואל חיים~ ווי וואנט משיח נאו! - שיחה, 09:45, י"ב באב, ה'תש"ף 09:45, 2 באוגוסט 2020 (UTC)

שמואל חיים, ומאי דינא? הסתלקות בלי תארים דהסתלקות? זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! - שיחה, 15:29, ט"ז באב, ה'תש"ף 15:29, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
עפ"ז – קשיא רישא ("הכ"מ") לסיפא. וצע"ג... (כלום לפסוק דין בא שמואל חיים?). בברכה, בא מועד (אב"ק)שו"ת • ט"ז באב ה'תש"ף ליצירה 20:13, 6 באוגוסט 2020 (UTC)
וראה מ"א[1]

חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות...

והנמשל מובן דהסתלקות או אם לאו... זאבי מינצברג ~ זאג לחיים! - שיחה, 08:20, י"ט באב, ה'תש"ף 08:20, 9 באוגוסט 2020 (UTC)

הערות שוליים

  1. מסכת אבות

המנהיג במדינה ההיא[עריכת קוד מקור]

רגע לפני צאת יום ההילולא הגדול והקדוש, ברצוני שתף את המשתמשים שיחיו בסיפור מיוחד, שסופר אתמול באוזניי בפרסום ראשון ממש: בער שיהן ר' לוי יצחק כרב, היו יהודים רבים שנאלצו לעבוד גם ביום שישי עד שעת צוהרים אוחרת. מטבע הדברים, המרחק מחילול שבת לשמירתה בדרך הביתה לא היה גדול. לוחות שנה עם זמני השבת לא היו קיימים אז שם (הם הופיעו רק עשרות שנים אחר מכן על ידי הב לוין שהליח להערים על השלטונות ולהכניס בלוחות מידע יהודי וכיו"ב), ויהודים רבים חששו בשעה שהגיעו לביתם שחלילה הגעו לאחר כניסת שבת.
ומה עשה ר' לוי'ק? עמד במשך צוהריי היום על גג ביתו ועישן. כך הוא עד עד כניסת השבת על מנת להרגיע ולעודד את אותם יהודים ולהעביר את המסר שאם הרב עדיין עומד על גג ביתו ומעשן - הם לא חיללו את השבת.
מכך בולטת איפה הננקודה שדיבר הרבי על היותו של ר' לוי'ק ממשיכם של רבותינו נשיאינו במדינה ההיא. כי נשיא הוא מי שכל כולו מסור ונתון אל שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקירבו (ומשה - באיזה פנים אתה מבקש להיכנס לארץ?). הוא מוסר את זמנו מרצו וכוחותיו למען הדור. כפי שאמר הרבי הריי"צ בעת גלולתו בקאסטרמא בעת שנמנע ממנו כתיבת מכתבים ליהודים - לשם מה יש צורך ביד זו וביאר הרבי כי כל עניינה של ידו של הנשיא היא למען היהודי השני, ואם אין ידו יכולה לסייע בכך - מה צורך יש בה?
כך גם אמר אחד מרופאי המלך (איני זוכר איזה מהם בדיוק) לגבי החסידים שחשבו שלמען בריאותו של הרבי כן צריכים בדווקא לעבור ולקבל מידו הקדושה.
לחיים לחיים!--טאפרו דא פלאחו - שיחה, 15:51, כ' באב, ה'תש"ף 15:51, 10 באוגוסט 2020 (UTC)

חסידים, רעבוטה![עריכת קוד מקור]

במדינה זו יש מנהג פראי - שבתקופת הקיץ נוסעים מהעיר ל"קאָנטרי" . . אמנם, בעמדנו עתה בשבת מברכים חודש אלול - הנה מבלי להמתין עד שכולם יחזרו מה"קאָנטרי" . . יש להתחיל כבר בכל עניני העבודה דחודש אלול, שאז הקב"ה נוסע ל"קאָנטרי" כביכול - "מלך בשדה"

.

בשבת מברכים אלול בליובאוויטש, למרות שהיתה עדיין יום קייצי בהיר – השתנתה כבר האוירה, החל כבר להיות מורגש ריחו של אלול, החלה כבר לנשוב רוח של תשובה. כל יהודי נעשה מתון יותר, עסוק יותר במחשבותיו, והחל לשכוח את כל דברי החולין... וכשהגיעה שבת מברכים אלול החלו כבר לחוש באויר של אלול, ובדריכות רבה חיכו ל"לדוד ה' אורי וישעי", לקול השופר, לתקיעה הראשונה שהיה בה משום הודעה ששערי חודש הרחמים נפתחו

שיחת חג הפסח תרצ"ד

.

בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.--טאפרו דא פלאחו - שיחה, 17:53, כ"ג באב, ה'תש"ף 17:53, 13 באוגוסט 2020 (UTC)