יעקב בן אשר: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (22 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבנו '''יעקב בן אשר''' (ה'כ"ט בערך - ה'ק"ג), היה פוסק הלכה, בנו של ה[[רא"ש]]. מכונה על פי רוב "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ההלכה שכתב, "[[ארבעה טורים]]". | {{עריכה|מועתק}} | ||
{{קשר חב"די}} | |||
[[קובץ:ציור הוד זיו פני רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים זיעוכי"א מטוליטולה-טולידו שבספרד.jpg|שמאל|ממוזער| ציור הוד פני אביר יעקב רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים מהעיר טוליטולה-טולידו שבספרד]] | |||
רבנו '''יעקב בן אשר''' (ה'כ"ט בערך - י"ב תמוז ה'ק"ג<ref>ראה בספר "אבני זכרון" עמוד 12.</ref>), היה פוסק הלכה, בנו של ה[[רא"ש]]. מכונה על פי רוב "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ההלכה שכתב, "[[ארבעה טורים]]". | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 13: | שורה 17: | ||
ממסמכים שהתגלו{{מקור}} באי היווני [[כיוס]] מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח{{הערה|שם=אנציקלופדיה|1=[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=464&letter=C&search=Chios הקהילה היהודית בכיוס], באתר האנציקלופדיה היהודית.}}. עדות נוספת לכך הינה מר' [[נתן מברסלב]] שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר{{הערה|{{HebrewBooks||סדר הדורות|46817|שנת ה"א ק'|עמוד=251}}}} מסמן את מקום קבורתו באזור [[איזמיר]]. | ממסמכים שהתגלו{{מקור}} באי היווני [[כיוס]] מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח{{הערה|שם=אנציקלופדיה|1=[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=464&letter=C&search=Chios הקהילה היהודית בכיוס], באתר האנציקלופדיה היהודית.}}. עדות נוספת לכך הינה מר' [[נתן מברסלב]] שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר{{הערה|{{HebrewBooks||סדר הדורות|46817|שנת ה"א ק'|עמוד=251}}}} מסמן את מקום קבורתו באזור [[איזמיר]]. | ||
== אצל [[רבותינו נשיאנו]] == | |||
[[אדמו"ר הזקן]] חיבר את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחנו]] על בסיס ה[[שולחן ערוך]] של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר [[אדמו"ר הזקן]] מאות פעמים את הספר בית יוסף שהתחבר על [[בעל הטורים|ארבעה טורים]], ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות. | |||
גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין ב[[בית יוסף]] שהתחבר על [[בעל הטורים|ארבעה טורים]], כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו. | |||
==מצבתו== | |||
בספר אבני זכרון<ref>67 מצבות מהראשונים נעתק על ידי החכם יוסף אלמנצי.</ref> מביא את מצבת רבי יעקב בן הרא"ש בטוליטולה היא העיר [[טולידו]] שב[[ספרד]]: | |||
{{חלונית | |||
| כותרת = '''מַצֵּבַת רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַשְׁכְּנַזִּי בַּעַל הַטּוּרִים''' | |||
| ניקוד = כן | |||
| רוחב = 30% | |||
| תוכן = | |||
עֵדָה הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת/מַחֲזֶה עֶלְיוֹן לַחֲזוֹת; כִּי תַּחְתֶּיהָ נִּגְנַז אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים/רַב פְּעָלִים/צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים; הָרַב יַעֲקֹב בֵּן הַר"אֹשּׁ זַ"ל/אִמְרַתּוֹ כְּטַל{{הערה|בסדר המציבה מופיע הפסוק ב[[תהלים]] (קלג, ג) '''כְּטַל'''־חֶרְמ֗וֹן '''שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן''' ''''כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים''' עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן}} תִּיזַל; מִפִּי סְפָרִים אַשֵּׁר חִבֶּר בְּשָׂפָה בְּרוּרָה/פֵּרוּשׁ לְפְּסַקִים וְלַתּוֹרָה; וְפְּסַקִים לְּשְׁלֹשָׁה סְּדַרִים/וְמֵלְאכֶתּ '''אַרְבָּעָה טוּרִים'''; '''אֶבֶן הָעֵזֶר, וְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט''' לַּנְחֶשַׁלִים/'''יוֹרֶה דֵּעָה, וְאֹרְחוֹתּ חַיִּים''' לַנִּכְשָׁלִים; כָּל יָמָיו הָיוּ מַכְאוֹבִים וְסָבַל יִסּוּרִים בְּחִיבָּה/וְנִפְטָר בְּאַהֲבָה רַבָּה/וּבְּ[[י"ב בתמוז|י"בּ בְּתַמּוּז]] הוּבָא; עַד אָבִיו הַר"אֹשּׁ זַ"ל לִשְׁכַּב אֶצְלוֹ/בְּקִּבְרוֹ אַשֵּׁר כָּרָה לוֹ/וְהִנֵּה חֲמֵשֶׁת בָּנָיו בָּאוּ גְּבוּלוֹ/שְׁנַיִם מִיְ֭מִינוֹ וְשְׁלֹּשָׁה מִשְּׂמֹאלוֹ; לָהֶם אָמַר אֵל נוֹרָא/אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא; לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַקֹדֶּשׁ אֵל הַמַּקּוֹר הָעֶלְיוֹן/"שֶׁיּוֹרֵד עַל הֲרַרֵי צִ֫יּ֥וֹן"{{הערה|שם=קלגג|בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) '''כְּטַל'''־חֶרְמ֗וֹן '''שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן''' ''''כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים''' עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן}}; "כִּי שָׁם צִוָּה יְ֭הֹוָה אֶת הַבְּרָכָה"{{הערה|שם=קלגג}}/שְׁמוּרָה וְעַרוּכַה; לְ'''אַשֵּׁר''' לְּעֲבָדָיו הַכְּמֵהִים/וְ'''יַעֲקֹב''' הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹהִים; | |||
====עַל הָ'אֶבֶן [[הַרֹאשָׁה]]'{{הערה|על פי הפסוק (זכריה ד ז); מִֽי־אַתָּ֧ה הַֽר־הַגָּד֛וֹל לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר וְהוֹצִיא֙ אֶת־הָ'''אֶ֣בֶן הָרֹאשָׁ֔הֿ''' תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ}}==== | |||
'''אֶבֶן הָעֵזֶר''' [[רֹאשׁוֹ]] בָּנוּי לְּתַּלְפִּיָה/כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָּ-ה{{הערה| על פי הפסוק (תהלים קלה ד); '''כִּֽי־יַעֲקֹ֗ב בָּחַ֣ר ל֣וֹ יָ֑הּ''' יִ֝שְׂרָאֵ֗ל לִסְגֻלָּתֽוֹ}}; | |||
====לְ[[רַגְלָיו]]==== | |||
'''אֹרַח "חַיִּים"'''{{הערה|בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) '''כְּטַל'''־חֶרְמ֗וֹן '''שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן''' ''''כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים''' עַד־הָעוֹלָֽם ראה לעיל}} לְמַעְלָה,{{הערה|על פי הפסוק (משלי טו כד) '''אֹ֣רַח חַ֭יִּים לְמַ֣עְלָה''' לְמַשְׂכִּ֑יל לְמַ֥עַן ס֗֝וּר מִשְּׁא֥וֹל מָֽטָּה}} רֵיחוֹ יַּפִיח כְּמוֹר/וְ[[רַגְלֵי]] חֲסִידָיו יִשְׁמֹר{{הערה|על פי הפסוק (שמואל א ב ט), '''רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר''' וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ}}; | |||
| מקור = סֵפֶר אַבְנֵי זִיכָּרוֹן (רַבִּי יוֹסֵף בֵּן בָּרוּךְ אַלְּמַנֶצִי אִיטַלְיָה) | |||
}} | |||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
| שורה 30: | שורה 55: | ||
;קיצור פסקי הרא"ש | ;קיצור פסקי הרא"ש | ||
חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''' (קושטא 1575), בו [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי [[מסכת|המסכתות והפרקים]], וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את [[פסקי תוספות]] הנדפסים בסוף כל מסכת. | חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''' (קושטא 1575), בו [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי [[מסכת|המסכתות והפרקים]], וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את [[פסקי תוספות]] הנדפסים בסוף כל מסכת. | ||
== | ==הנצחתו במדינת ישראל== | ||
על שמו רחוב הטורים בירושלים | על שמו רחוב "בעל הטורים" ב[[נתניה]], [[תל אביב|תל אביב יפו]], ו[[ירושלים]], [[ראשון לציון]], בירושלים רחוב הטורים מחובר לרחוב [[מלכי ישראל]] [[שכונת גאולה]] מצדו האחד ומצדו השני מחובר ל[[רחוב יפו]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*הכהן, נפתלי יעקב, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20130&st=&pgnum=74 חלק ה' עמוד עג]. | *הכהן, נפתלי יעקב, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20130&st=&pgnum=74 חלק ה' עמוד עג]. | ||
*[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30487#p=11&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= רבנו יעקב בן אשר], [[שיחות לנוער]], [[חשוון]] [[תשי"ז]] | *[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30487#p=11&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= רבנו יעקב בן אשר], [[שיחות לנוער]], [[חשוון]] [[תשי"ז]] | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3360513 המהפכה שחולל בעל הטורים] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ראשונים}} | {{ראשונים}} | ||
גרסה אחרונה מ־16:56, 28 בדצמבר 2023
|
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: מועתק. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
|
ערך זה דורש הקשר חב"די: בדף זה חסר מידע שמבהיר את ההקשר או נקודת המבט של חסידות חב"ד לבין נושא או נשוא הערך | ||
| אתם מוזמנים לסייע על ידי הוספת פרטים אנציקלופדיים רלוונטים. אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
רבנו יעקב בן אשר (ה'כ"ט בערך - י"ב תמוז ה'ק"ג[1]), היה פוסק הלכה, בנו של הרא"ש. מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו אשר בן יחיאל (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וייתכן שעבר עמו לטולדו שבספרד[2]. שני אחיו הגדולים ממנו רבי יחיאל ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.
למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות אולם שימש כדיין בעיר, אורח חייו היו חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:
"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו"[3].
אחיו ר' יהודה בן הרא"ש כיהן ברבנות טוליטולה לאחר פטירת אביהם הרא"ש בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.
בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מטולדו[4]. יש אומרים[5] שהוא נסע מאשכנז לארץ ישראל.
ממסמכים שהתגלו[דרוש מקור] באי היווני כיוס מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח[6]. עדות נוספת לכך הינה מר' נתן מברסלב שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר[7] מסמן את מקום קבורתו באזור איזמיר.
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן חיבר את שולחנו על בסיס השולחן ערוך של הבית יוסף, בקונטרס אחרון שבשולחנו מזכיר אדמו"ר הזקן מאות פעמים את הספר בית יוסף שהתחבר על ארבעה טורים, ומסביר את דעתו במחלוקות מסויימות.
גם אדמו"ר הצמח צדק מפנה מאות פעמים בספר השו"ת שלו לעיין בבית יוסף שהתחבר על ארבעה טורים, כפי שניתן לראות במפתחות לספרי השו"ת שלו.
מצבתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בספר אבני זכרון[8] מביא את מצבת רבי יעקב בן הרא"ש בטוליטולה היא העיר טולידו שבספרד:
מַצֵּבַת רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַשְׁכְּנַזִּי בַּעַל הַטּוּרִים
|
|---|
|
עֵדָה הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת/מַחֲזֶה עֶלְיוֹן לַחֲזוֹת; כִּי תַּחְתֶּיהָ נִּגְנַז אִישׁ תָּם יוֹשֵׁב אֹהָלִים/רַב פְּעָלִים/צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹהִים; הָרַב יַעֲקֹב בֵּן הַר"אֹשּׁ זַ"ל/אִמְרַתּוֹ כְּטַל[9] תִּיזַל; מִפִּי סְפָרִים אַשֵּׁר חִבֶּר בְּשָׂפָה בְּרוּרָה/פֵּרוּשׁ לְפְּסַקִים וְלַתּוֹרָה; וְפְּסַקִים לְּשְׁלֹשָׁה סְּדַרִים/וְמֵלְאכֶתּ אַרְבָּעָה טוּרִים; אֶבֶן הָעֵזֶר, וְחֹשֶׁן מִשְׁפָּט לַּנְחֶשַׁלִים/יוֹרֶה דֵּעָה, וְאֹרְחוֹתּ חַיִּים לַנִּכְשָׁלִים; כָּל יָמָיו הָיוּ מַכְאוֹבִים וְסָבַל יִסּוּרִים בְּחִיבָּה/וְנִפְטָר בְּאַהֲבָה רַבָּה/וּבְּי"בּ בְּתַמּוּז הוּבָא; עַד אָבִיו הַר"אֹשּׁ זַ"ל לִשְׁכַּב אֶצְלוֹ/בְּקִּבְרוֹ אַשֵּׁר כָּרָה לוֹ/וְהִנֵּה חֲמֵשֶׁת בָּנָיו בָּאוּ גְּבוּלוֹ/שְׁנַיִם מִיְ֭מִינוֹ וְשְׁלֹּשָׁה מִשְּׂמֹאלוֹ; לָהֶם אָמַר אֵל נוֹרָא/אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא; לַעֲלוֹת דֶּרֶךְ הַקֹדֶּשׁ אֵל הַמַּקּוֹר הָעֶלְיוֹן/"שֶׁיּוֹרֵד עַל הֲרַרֵי צִ֫יּ֥וֹן"[10]; "כִּי שָׁם צִוָּה יְ֭הֹוָה אֶת הַבְּרָכָה"[10]/שְׁמוּרָה וְעַרוּכַה; לְאַשֵּׁר לְּעֲבָדָיו הַכְּמֵהִים/וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִפְגְּעוּ בּוֹ מַלְאָכֵי אֱלֹהִים; עַל הָ'אֶבֶן הַרֹאשָׁה'[11]אֶבֶן הָעֵזֶר רֹאשׁוֹ בָּנוּי לְּתַּלְפִּיָה/כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָּ-ה[12]; לְרַגְלָיואֹרַח "חַיִּים"[13] לְמַעְלָה,[14] רֵיחוֹ יַּפִיח כְּמוֹר/וְרַגְלֵי חֲסִידָיו יִשְׁמֹר[15]; |
| סֵפֶר אַבְנֵי זִיכָּרוֹן (רַבִּי יוֹסֵף בֵּן בָּרוּךְ אַלְּמַנֶצִי אִיטַלְיָה) |
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
- טור אורח חיים - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, ברכות, תפילה, קריאת שמע, הלכות סעודה וברכות הנהנין, הלכות שבת ודיני קידוש החודש, מועדי השנה ותעניות. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון הלוח העברי עד סוף האלף השישי.
- טור יורה דעה - העוסק בענייני איסור והיתר, שחיטה, בשר וחלב, תערובות, עבודה זרה וחוקות הגויים, טהרה, לימוד תורה, כבוד תלמידי חכמים ועוד.
- טור אבן העזר - העוסק בענייני אישות ומשפחה, גירושין, ייבום ועוד.
- טור חושן משפט - העוסק בעיקר בדיני ממונות, דיינות, עדות ועוד.
תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי דוד אבודרהם עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"בית יוסף" שנכתב על ידי ר' יוסף קארו, כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו בגמרא ובראשונים. "נושאי כלים" נוספים הם: הב"ח - רבי יואל סירקיס, ה"דרכי משה" הלא הוא הרמ"א מחבר ההגהות לשולחן ערוך ("מפה") ודרישה ופרישה לרבי וואלק כ"ץ מחבר הסמ"ע על שו"ע חושן משפט.
- פירוש לתורה.
חיבור נוסף כתב והוא פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי רמב"ן ומכיל גם ליקוטים מדברי רש"י, ר' יוסף קמחי, רשב"ם והרא"ש. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון גימטריאות ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה מהר"ם מרוטנבורג).
פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו.
- קיצור פסקי הרא"ש
חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם קיצור פסקי הרא"ש (קושטא 1575), בו פסקי הלכה של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.
הנצחתו במדינת ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
על שמו רחוב "בעל הטורים" בנתניה, תל אביב יפו, וירושלים, ראשון לציון, בירושלים רחוב הטורים מחובר לרחוב מלכי ישראל שכונת גאולה מצדו האחד ומצדו השני מחובר לרחוב יפו.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הכהן, נפתלי יעקב, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" חלק ה' עמוד עג.
- רבנו יעקב בן אשר, שיחות לנוער, חשוון תשי"ז
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראה בספר "אבני זכרון" עמוד 12.
- ↑ אולם יש מקורות הטוענים שמבין כל בני משפחתו הוא היחידי שנשאר באשכנז.
- ↑ טור אורח חיים סימן רמ"ב
- ↑ ייתכן שנמצאה מצבתו בעיר טולדו בה מצוין שנפטר בתאריך י"ב בתמוז אך לא ברורה שנת פטירתו
- ↑ כך מופיע בספרו של החיד"א "שם הגדולים", בדומה למסורת שצויינה בהערה בספר "סדר הדורות"
- ↑ הקהילה היהודית בכיוס, באתר האנציקלופדיה היהודית.
- ↑ סדר הדורות, שנת ה"א ק', באתר HebrewBooks
- ↑ 67 מצבות מהראשונים נעתק על ידי החכם יוסף אלמנצי.
- ↑ בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן 'כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן
- ↑ 10.0 10.1 בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן 'כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם ראה להלן
- ↑ על פי הפסוק (זכריה ד ז); מִֽי־אַתָּ֧ה הַֽר־הַגָּד֛וֹל לִפְנֵ֥י זְרֻבָּבֶ֖ל לְמִישֹׁ֑ר וְהוֹצִיא֙ אֶת־הָאֶ֣בֶן הָרֹאשָׁ֔הֿ תְּשֻׁא֕וֹת חֵ֥ן חֵ֖ן לָֽהּ
- ↑ על פי הפסוק (תהלים קלה ד); כִּֽי־יַעֲקֹ֗ב בָּחַ֣ר ל֣וֹ יָ֑הּ יִ֝שְׂרָאֵ֗ל לִסְגֻלָּתֽוֹ
- ↑ בסדר המציבה מופיע הפסוק בתהלים (קלג, ג) כְּטַל־חֶרְמ֗וֹן שֶׁיֹּרֵד֮ עַל־הַרְרֵ֢י צִ֫יּ֥וֹן 'כִּ֤י שָׁ֨ם צִוָּ֣ה יְ֭הֹוָה אֶת־הַבְּרָכָ֑ה חַ֝יִּ֗ים עַד־הָעוֹלָֽם ראה לעיל
- ↑ על פי הפסוק (משלי טו כד) אֹ֣רַח חַ֭יִּים לְמַ֣עְלָה לְמַשְׂכִּ֑יל לְמַ֥עַן ס֗֝וּר מִשְּׁא֥וֹל מָֽטָּה
- ↑ על פי הפסוק (שמואל א ב ט), רַגְלֵ֤י חֲסִידָו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחֹ֣שֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ כִּי־לֹ֥א בְכֹ֖חַ יִגְבַּר־אִֽישׁ
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |