דרך מצותיך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(6 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שער דרך מצוותיך.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בהוצאה החדשה]]
[[קובץ:שער דרך מצוותיך.PNG|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בהוצאה החדשה]]
[[קובץ:כריכה דרך מצוותיך.png|שמאל|ממוזער|250px|כריכת הספר]]
[[קובץ:Ed62.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בהוצאה הראשונה]]
[[קובץ:Ed62.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר בהוצאה הראשונה]]
'''דרך מִצְוֹתיך''' הנקרא בשם '''ספר טעמי המצות''' הוא ספר העוסק בטעמי המצוות על דרך ה[[חסידות]], שכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הספר יצא לאור לראשונה בדפוס א. ע. ראבינאוויץ ב[[פולטבה]] בשנת [[תרע"א]] (1911) וכיום יוצא לאור בהוצאת [[קה"ת]].
'''דרך מִצְוֹתיך''' הנקרא בשם '''ספר טעמי המצות''' הוא ספר העוסק בטעמי המצוות על דרך ה[[חסידות]], שכתב [[אדמו"ר הצמח צדק]]. הספר יצא לאור לראשונה בדפוס א. ע. ראבינאוויץ ב[[פולטבה]] בשנת [[תרע"א]] (1911) וכיום יוצא לאור בהוצאת [[קה"ת]].
שורה 20: שורה 21:
[[קובץ:דרך מצוותיך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של הרבי הצמח צדק בתחילת "שורש מצות התפילה"]]
[[קובץ:דרך מצוותיך.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב ידו של הרבי הצמח צדק בתחילת "שורש מצות התפילה"]]
=== שורש מצוות התפילה ===
=== שורש מצוות התפילה ===
בשנת [[תרע"ב]] הודפס ב[[פולטובה]] ספר בשם "דרך מצותיך חלק שני" בספר זה פירושי מילים בתפילה מהצמח צדק, אך אין קשר בין תכנו לספר דרך מצותיך{{הערה|כך [[הרבי]] כותב בהקדמה לחלק הראשון, שכנראה שם זה ניתן לספר על מנת להקל את השגת הרישיון להדפסת הספר.}}.
חלק ארוך זה הינו בן 49 פרקים העוסקים בביאור עניינה של ה[[תפילה]] ו[[קריאת שמע]] על פי [[הקבלה]] וה[[חסידות]].
חלק ארוך זה הינו בן 49 פרקים העוסקים בביאור עניינה של ה[[תפילה]] ו[[קריאת שמע]] על פי [[הקבלה]] וה[[חסידות]].


את חלק זה כתב הצ"צ עוד בחיי סבו אדמו"ר הזקן, וכשאשתו של הצ"צ, העבירה ל[[אדמו"ר הזקן]] את הכתבים ללא רשות בעלה, תבעה לדין תורה אצל אדמו"ר הזקן ודרש לגרשה, והתפייס רק כאשר קבע עימו סבו [[חברותא]] חדשה בלימוד.
את חלק זה כתב הצ"צ עוד בחיי סבו אדמו"ר הזקן, וכשאשתו של הצ"צ, העבירה ל[[אדמו"ר הזקן]] את הכתבים ללא רשות בעלה, תבעה לדין תורה אצל אדמו"ר הזקן ודרש לגרשה, והתפייס רק כאשר קבע עימו סבו [[חברותא]] חדשה בלימוד.


בחלק זה דן המחבר רבות ביישוב הסתירה שישנה לכאורה, בין דרשת ה[[ספרי]] על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" - "אליו ולא למידותיו" לתפילות הפונות ל[[אלהי"ם]] ב[[שמות]] הרומזים, על פי [[תורת הקבלה]], למידות מסוימות של א-להים, כגון, השם "א-ל" הרומז ל[[ספירת החסד]] והשם א-להים הרומז ל[[ספירת הגבורה]].
בחלק זה דן המחבר רבות ביישוב הסתירה שישנה לכאורה, בין דרשת ה[[ספרי]] על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" - "אליו ולא למידותיו" לתפילות הפונות ל[[אלהי"ם|אלוקים]] ב[[שמות]], הרומזים (על פי [[תורת הקבלה]]) למידות '''מסוימות''' של אלוקים (היינו, לאלוקות כפי שירדה והצטמצמה בגדרים מסויימים השייכים לעולמות המוגבלים). כגון בשם "א-ל" הרומז ל[[ספירת החסד|חסד]], בשם אלוקים הרומז ל[[ספירת הגבורה|גבורה]] וכו'.


=== מאמרים והוספות ===
=== מאמרים והוספות ===
שורה 34: שורה 33:


==מהדורה מבוארת==
==מהדורה מבוארת==
 
[[קובץ:דרך מצוותיך המבואר.jpg|250px|ממוזער|שמאל|דרך מצותיך המבואר (חלק א)]]
בשנים האחרונות מוציא לאור ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] את הספר בתוספת ביאור יסודי ובהיר. נכון לשנת [[תש"פ]] הופיעו ארבעה כרכים של "דרך מצותיך - המבואר", כשבכך הושלם ביאור המצוות שבספר. הכרך הבא בסדרה יעסוק בביאור "שרש מצות התפילה".  
בשנים האחרונות מוציא לאור ארגון [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] את הספר בתוספת ביאור יסודי ובהיר. נכון לשנת [[תש"פ]] הופיעו ארבעה כרכים של "דרך מצותיך - המבואר", כשבכך הושלם ביאור המצוות שבספר. הכרך הבא בסדרה יעסוק בביאור "שרש מצות התפילה".  


שורה 42: שורה 41:
הספר הודפס לראשונה ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] בשנת ה'[[תרע"א]] מתוך כתב ידו של הצמח צדק, שכתב בין השנים ה'[[תקע"ד]] - ה'[[תקפ"ח]], ההוצאה הראשונה של הספר הייתה על ידי [[חסידי קאפוסט]]. הוצאת [[קה"ת]] הדפיסה את הספר בשנת ה'[[תש"ו]] בעיר [[שנחאי]] אליה נמלטו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] רבים מ[[תלמידי התמימים]].
הספר הודפס לראשונה ב[[פולטבה]] שב[[אוקראינה]] בשנת ה'[[תרע"א]] מתוך כתב ידו של הצמח צדק, שכתב בין השנים ה'[[תקע"ד]] - ה'[[תקפ"ח]], ההוצאה הראשונה של הספר הייתה על ידי [[חסידי קאפוסט]]. הוצאת [[קה"ת]] הדפיסה את הספר בשנת ה'[[תש"ו]] בעיר [[שנחאי]] אליה נמלטו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] רבים מ[[תלמידי התמימים]].


בשנת [[תשי"ג]] יצא הספר ב[[ארצות הברית]] עם הוספות ובשנת [[ה'תנש"א]] נדפס לראשונה ב[[אותיות|אותיות מרובעות]] (עד אז הודפס הספר ב[[כתב רש"י]]), בהוצאה זו נוספו מראי מקומות וציונים רבים וכן מפתח עניינים מפורט של הספר. הספר הודפס שוב בשנת [[תשנ"ג]], [[תשס"ו]] ו[[תשע"ט]]. בשנת [[תשפ"א]] יצאה מהדורה בהגהה מחודשת עם מפתח גאולה ומשיח ולוח ראשי תיבות.
בשנת [[תשי"ג]] יצא הספר ב[[ארצות הברית]] עם הוספות ובשנת [[ה'תנש"א]] נדפס לראשונה ב[[אותיות|אותיות מרובעות]] (עד אז הודפס הספר ב[[כתב רש"י]]), בהוצאה זו נוספו מראי מקומות וציונים רבים וכן מפתח עניינים מפורט של הספר. הספר הודפס שוב בשנת [[תשנ"ג]], [[תשס"ו]] ו[[תשע"ח]]. בשנת [[תשפ"א]] יצאה מהדורה בהגהה מחודשת עם מפתח גאולה ומשיח ולוח ראשי תיבות.


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה אחרונה מ־20:04, 19 במאי 2024

שער הספר בהוצאה החדשה
כריכת הספר
שער הספר בהוצאה הראשונה

דרך מִצְוֹתיך הנקרא בשם ספר טעמי המצות הוא ספר העוסק בטעמי המצוות על דרך החסידות, שכתב אדמו"ר הצמח צדק. הספר יצא לאור לראשונה בדפוס א. ע. ראבינאוויץ בפולטבה בשנת תרע"א (1911) וכיום יוצא לאור בהוצאת קה"ת.

הספר נחלק לשלושה חלקים: "טעמי המצוות", "שורש מצוות התפילה" ו"מאמרים והוספות".

"דרך מצותיך חלק שני" עוסק בפירושי מילים בתפילה ואין לו קשר לחלק הראשון. חלק זה יצא לראשונה בפולוטבה בשנת תרע"א.

החלק הראשון[עריכה | עריכת קוד מקור]

טעמי המצוות[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלקו הראשו של הספר נקרא בשם "ספר טעמי המצוות" והוא כולל ביאורים על חלק מתרי"ג מצוות, המיוסדים על מאמרי אדמו"ר הזקן - ברובם על פי הנחות אדמו"ר האמצעי.

הספר נכתב בסגנון מתאים גם עבור אלו המתקשים בלימוד החסידות., כפי שכותב הרבי[1]: "בהנוגע להדרכה בלימוד החסידות . . מהנכון אשר ישיג קונטרס ומעין וספר דרך מצותיך לאדמו"ר הצמח צדק, שסגנונם מתאים יותר לזה שלא הורגל כל כך בספרי חסידות".

ברוב המצוות ציין אדמו"ר הצמח צדק בתחילתם את מניינם ב"מנין המצות" שבספר החינוך, ולחלקם הוסיף אף את ביאורי המצוות שבספר החינוך ובספר המצות להרמב"ם.

חלק זה בנוי על פי דרגת הסוד שבזוהר, טעמי המצות שבלקוטי תורה להאריז"ל, פרי עץ חיים, ספר אוצרות חיים ועוד.

החלק השני[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב ידו של הרבי הצמח צדק בתחילת "שורש מצות התפילה"

שורש מצוות התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק ארוך זה הינו בן 49 פרקים העוסקים בביאור עניינה של התפילה וקריאת שמע על פי הקבלה והחסידות.

את חלק זה כתב הצ"צ עוד בחיי סבו אדמו"ר הזקן, וכשאשתו של הצ"צ, העבירה לאדמו"ר הזקן את הכתבים ללא רשות בעלה, תבעה לדין תורה אצל אדמו"ר הזקן ודרש לגרשה, והתפייס רק כאשר קבע עימו סבו חברותא חדשה בלימוד.

בחלק זה דן המחבר רבות ביישוב הסתירה שישנה לכאורה, בין דרשת הספרי על הפסוק "מי כה' אלוקינו בכל קראנו אליו" - "אליו ולא למידותיו" לתפילות הפונות לאלוקים בשמות, הרומזים (על פי תורת הקבלה) למידות מסוימות של אלוקים (היינו, לאלוקות כפי שירדה והצטמצמה בגדרים מסויימים השייכים לעולמות המוגבלים). כגון בשם "א-ל" הרומז לחסד, בשם אלוקים הרומז לגבורה וכו'.

מאמרים והוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מאמרים נוספים שנדפסו מכתב ידו של הצמח צדק, בחלק זה נכללים גם קיצור שערך הצמח צדק על ספר התניא וליקוט ביאורים של הצמח צדק בקבלה ובחסידות מתוך איגרותיו.

במהדורות האחרונות של הספר (החל ממהדורת תשי"ג), נוספו בספר מפתח עניינים, ראשי פרקים מתולדות הצמח צדק וציונים לספרים שונים בהם ישנם ביאורים על טעמי המצוות שלא נתבארו בספר זה, שלושת החלקים האלו נערכו על ידי הרבי.

מהדורה מבוארת[עריכה | עריכת קוד מקור]

דרך מצותיך המבואר (חלק א)

בשנים האחרונות מוציא לאור ארגון תורת חב"ד לבני הישיבות את הספר בתוספת ביאור יסודי ובהיר. נכון לשנת תש"פ הופיעו ארבעה כרכים של "דרך מצותיך - המבואר", כשבכך הושלם ביאור המצוות שבספר. הכרך הבא בסדרה יעסוק בביאור "שרש מצות התפילה".

חברי המערכת העוסקים בעריכת הביאור: הרב שניאור זלמן גופין, הרב בנימין מאירי, והרב אליהו קירשנבאום

הדפסת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספר הודפס לראשונה בפולטבה שבאוקראינה בשנת ה'תרע"א מתוך כתב ידו של הצמח צדק, שכתב בין השנים ה'תקע"ד - ה'תקפ"ח, ההוצאה הראשונה של הספר הייתה על ידי חסידי קאפוסט. הוצאת קה"ת הדפיסה את הספר בשנת ה'תש"ו בעיר שנחאי אליה נמלטו בזמן מלחמת העולם השנייה רבים מתלמידי התמימים.

בשנת תשי"ג יצא הספר בארצות הברית עם הוספות ובשנת ה'תנש"א נדפס לראשונה באותיות מרובעות (עד אז הודפס הספר בכתב רש"י), בהוצאה זו נוספו מראי מקומות וציונים רבים וכן מפתח עניינים מפורט של הספר. הספר הודפס שוב בשנת תשנ"ג, תשס"ו ותשע"ח. בשנת תשפ"א יצאה מהדורה בהגהה מחודשת עם מפתח גאולה ומשיח ולוח ראשי תיבות.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. אגרות קודש שלו חלק י' ע' תקל.