יעקב יוסף – הבדלי גרסאות

דף חדש: הרב '''יעקב יוסף''' הוא חבר כנסת לשעבר מטעם ש"ס, ראש ישיבת "[[ישיבת חזון יעקב|חזו…
 
שולם ס. (שיחה | תרומות)
החלפת טקסט בתבניות
 
(131 גרסאות ביניים של 47 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''יעקב יוסף''' הוא [[חבר כנסת]] לשעבר מטעם [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "[[ישיבת חזון יעקב|חזון יעקב]]" ורב שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. משמש גם אחד מראשי [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]].
[[קובץ:יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף]]
הרב '''יעקב יוסף''' ([[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] - [[ב' אייר]] [[תשע"ג]]), [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון יעקב" ו[[מרא דאתרא|רב]] שכונת גבעת משה ב[[ירושלים]]. בעבר שימש כחבר כנסת מטעם [[ש"ס (מפלגה)|ש"ס]]. במשך כל ימי חייו [[מסירות נפש|מסר את נפשו]] למען [[שלושת השלמויות]] תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של [[הרבי]] בנושאים אלו.


==ביוגרפיה==
==תולדות חיים==
נולד בכ[[תשרי]] [[תש"ז]] בעיר ירושלים, ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד ב[[ישיבת פורת יוסף]] וב[[ישיבת קול תורה]] וכן בכולל [[מוסד הרב קוק]] בירושלים, והוסמך לכהונת [[רב]].
נולד ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ז]] בעיר [[ירושלים]], ילדם השני של הרב [[עובדיה יוסף]] ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "קול תורה (ירושלים)" וכן בכולל [[מוסד הרב קוק]] בירושלים, ו[[סמיכה|הוסמך]] לכהונת [[רב (תואר)|רב]].


בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשד"מ]] כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם [[מפלגת ש"ס]], אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת [[הבחירות לכנסת ה-11]] שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת.
בגיל 26 החל במסירת השיעורים בציבור, לאחר שאביו הגר"ע התמנה לתפקיד רבה הראשי של תל אביב, והשאיר לבנו את מסירת שיעוריו במקומו בירושלים. בעיקר ביקשו "לפחות לשמור על המניין" בבית הכנסת 'בורכוב'. הגר"י נטל על עצמו את המשימה ברצינות רבה, והחל להשקיע בשיעורי תורה במקום, כאשר מלבדו, הביא עוד מגידי שיעורים רבים, והחל להפיח רוח חיים במקום. שיעורים אלו משכו אליהם קהל רב.


בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, וכיום הוא עומד ב[[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, ומורה הלכה ורב שכונה בשכונת [[גבעת משה]] ב[[ירושלים]], כמו כן הרב חבר בגוף ה[[כשרות]] "[[בד"ץ]] ישא ברכה". במשך השנים, על אף מחלוקות גדולות בהלכה שהיו בינו לבין אביו (פרשת פפושדו לדוגמה), צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.
החל משנת [[תשכ"ח]] החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי.
<ref>‏[http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=101133 ע"פ תשובה של אחיו הרב [[אברהם יוסף]] באתר מורשת]. ‏</ref>


הרב יעקב יוסף נחשב ל[[ימין ושמאל בפוליטיקה|ימני]] בדעותיו, יותר מאביו שתמך בעבר בעיקרון "[[שטחים תמורת שלום]]" בתנאים מסוימים. הוא מרבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] שבראשות הרב [[שלום דב וולפא]]. לקראת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה|הבחירות לכנסת ה-18]] [http://www.inn.co.il/News/News.aspx/185348 הודיע על תמיכתו ב[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]]]. כיום הוא משמש גם כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.  
בשנים [[תשמ"ג]]-[[תשד"מ]] כיהן כחבר מועצת העיר [[ירושלים]] מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת. כיהן בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים. בתקופה זאת פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ולשם כך התייעץ רבות בנושא עם הרבי, בעקבות זאת התקרב לחסידות חב"ד, ואף פסק הלכות שונות בשיטת חב"ד,


לרב יעקב יוסף יש קשר טוב עם ה[[ראשון לציון]] הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מבית חולים.
בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב [[שכונה]] בשכונת גבעת משה ב[[ירושלים]], כמו כן הרב חבר בגוף ה[[כשרות]] "[[בד"ץ]] ישא ברכה".
הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד 'מגדולי הפוסקים של דורנו'.


== הערות שוליים ==
במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם ב[[מסירות נפש]] על [[שלושת השלמויות]], ונצמד לשיטת [[הרבי]] בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]] שבראשות הרב [[שלום דב וולפא]]. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו ב[[האיחוד הלאומי|איחוד הלאומי]] למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.
<references />


==קישורים חיצוניים ==
מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני [[הלכה]]{{הערה|לדוגמה, פרשת פפושדו.}}, ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.
* {{חבר כנסת|189}}
 
* [http://borokhov.kodesh.tv/borokhov_shiurim2/index.php?cat=3 שיעורי הרב יעקב יוסף] מאתר "קודש"
לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב [[מרדכי אליהו]] ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מ[[בית רפואה|בית הרפואה]]. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד {{ציטוטון|מגדולי הפוסקים של דורנו}}.
 
'''פטירתו'''
 
את מסירות נפשו לתורה, ראו ביתר שאת בשנתו האחרונה, בעת שחלה וסבל ייסורים קשים ומרים, ובכל זאת, לא ויתר על שיעורי התורה הקבועים שלו, גם במקומות המרוחקים. דווקא בימיו הקשים ראו את גדולתו הרבה.
 
ביום שישי , ב' באייר, תפארת שבתפארת, השיב את נשמתו המזוככת ביסורים לבוראה במעמד בני משפחתו ורבנים נכבדים.
 
[[קובץ:הרב יעקב יוסף.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יוסף בכנס של [[עמותת הרבנים פיקוח נפש]]]]
[[קובץ:עמותת_פיקוח_נפש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגיש לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] יחד עם חברי העמותה, פסק דין האוסר למסור שטחים מארץ ישראל]]
 
== קשריו עם חב"ד ==
הרב יוסף היה שותף ותומך לעמדת הרבי בנושאים ציבוריים כגון [[שלמות הארץ]], והמאבק לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. היה מרבה להשתתף באירועים של [[חב"ד]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=37465 ערוץ 7: רבבות מחו על חלוקת ירושלים], באתר [[חב"ד אינפו]]}}. את בניו שלח בילדותם להתחנך בתלמוד התורה החב"די [[תורת אמת]] בירושלים.
 
===מיהו יהודי===
בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים [[תשד"מ]]-[[תשמ"ח]]) פעל רבות למען תיקון חוק [[מיהו יהודי]] ועמד בקשר רציף עם [[מזכירות הרבי]]. בשנים אלו התקרב מאוד ל[[חסידות חב"ד]] ול[[הרבי|רבי]]. בנו, יהונתן, אף למד ב[[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]].
 
בעלון "[[ארץ ישראל שלנו (עלון)|ארץ ישראל שלנו]]" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש [[תמוז]] [[תשנ"ט]] הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק [[מיהו יהודי]], בהדגישו שהתוצאות מאי-תיקון החוק מלמדות מי היה הצודק{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47276 דבריו באתר חב"ד אינפו].}}.
===משיח===
בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]". ואף לאחר ג' בתמוז הצטרף לרבנים שחתמו על [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] (הרב יוסף חתם על כמה פסקי דין בנושא (בשנת תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ה, ועל המפורסם מתשנ"ח)) ואף התראיין פעמים רבות ל[[עיתון בית משיח]].
 
===שלמות הארץ===
היה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. בשנת [[תשס"ה]] הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את [[בד"ץ שלימות הארץ]].
 
בתקופת מבצע "עמוד ענן", כאשר ערי הדרום טווחו בטילים, אמר: "כל מי ששתק בזמן [[ההתנתקות]], לא יכול לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו'. כל מי ששתק או היה שותף לתוכנית של שרון, יש לו חלק בכל טיל וקאסם שנופל על שדרות אשקלון ובעתיד על אשדוד ו[[קריית גת]] ח"ו. דיברו על 'עזה תחילה' ואנו נמצאים כיום ב[[ירושלים]], נקוה מאד שזה הסוף ולא יהיו יותר נסיגות".
 
היה משתתף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=34637 כנס האלפים של המטה להאזנה], באתר [[חב"ד אינפו]]}}, והיה גם חבר בהנהלת רבנים של [[עמותת פיקוח נפש]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?string=%E9%F2%F7%E1+%E9%E5%F1%F3&url=newsnew_he&mysubmit=Submit צילום מכתב].{{דרושה הבהרה}}}}.
 
בשנת [[תשע"ג]] פרש מהמטה להצלת העם והארץ וממפלגת ארץ ישראל שלנו עקב תמיכתם של אנשי המטה במפלגת הבית היהודי התומכת במתן אוטונומיה לערביי ישראל.
 
לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך [[ייסורים]] ביום שישי, [[ב' אייר]] [[תשע"ג]].
 
==משפחתו==
נשא לאשה את נצחיה אזולאי (בת הרב עמרם אזולאי).
*בתו, מרגלית.
*בנו, הרב [[עובדיה יוסף (בית שמש)|עובדיה יוסף]], רב ב[[בית שמש]] מהדיר הספר "בעתה אחישנה" ומחבר הספר '''אמרי עובדיה'''.
*בנו, הרב משה יוסף.
*בתו, רחל.
*בנו, הרב עמרם יוסף.
*בנו, הרב [[יהונתן (יוני) יוסף]] מ[[מוצא]], מחבר הספר "עבדך בן אמתך", חבר מועצת העיר ירושלים ומראשי תנועת יחד בראשות [[אלי ישי]].
*בנו, הרב אברהם בנימין יוסף.
*בתו, ציפורה ברכה.
 
==חיבוריו==
הרב יוסף השאיר אחריו מאות הקלטות של שיעורי תורה. ההקלטות יצאו בדיסקים מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.
 
לאחר גילוי מחלתו החל לערוך את סדרת ספריו בהלכה, לה העניק את השם "בעתה אחישנה" שזה גימטריה של שמו. את ספריו ערך יחד עם בנו הבכור הרב עובדיה. כשבוע לפני פטירתו יצא לאור הספר הראשון בסדרה, ונקרא שמו "חזון יעקב - בעתה אחישנה" על מועדים חלק א', כשאת הספר מעטרות הערות וחידושי בנו בשם "אמרי עובדיה".
 
כעת עורכים את שאר ספרי הסדרה בהלכה על פי קלטות שיעוריו.
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1w74oXKZNwCvOb1CPch01k8Tu7cUFPfOr/view סקירה אודות קשריו עם הרבי]''' בתשורה לכבוד נישואי נכדו הרב התמים יעקב יוסף, שבט תשפ"ב {{PDF}}
* שבתי ויינטראוב, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75607 "אמת ליעקב"]''', {{שבועון בית משיח}}
* '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&tag=הרב%20יעקב%20יוסף חדשות וידיעות] אודות הרב יוסף {{אינפו}}
* אהרן-דב הלפרין, [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_אהרןדב_הלפרין_הדהים_הסוד_שמאחורי_הידיעה_הסנסציונית_75254.html הסוד שמאחורי הידיעה הסנסציונית] על מסירות נפשו של הרב יעקב יוסף למען תיקון [[חוק מיהו יהודי]], [[שבועון כפר חב"ד]] {{חב"ד און ליין}}
 
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יוסף, יעקב}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר המנוחות]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]]