שבעת קני המנורה: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 35: | שורה 35: | ||
*[[יוסף ישעיה אייברהמס]] - ר"י בישיבה גדולה מיאמי. | *[[יוסף ישעיה אייברהמס]] - ר"י בישיבה גדולה מיאמי. | ||
*[[משה בוגומילסקי]] - חבר '[[ועד רבני ליובאוויטש הכללי]]'. | *[[משה בוגומילסקי]] - חבר '[[ועד רבני ליובאוויטש הכללי]]'. | ||
*[[פרץ פייגענסאהן]]. | *[[פרץ פייגענסאהן]] - יו"ר ועדת שיעורי תורה שע"י [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]]. | ||
*[[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]]. | *[[ישראל פרידמן]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]]. | ||
*[[אברהם קארף]] - שליח הרבי ב[[פלורידה]]. | *[[אברהם קארף]] - שליח הרבי ב[[פלורידה]]. | ||
גרסה אחרונה מ־18:42, 29 בינואר 2022
שבעת קני המנורה הינו מושג שהרבי חידש בשנים הראשונות לנשיאותו ומטרתו שיהיו שבעה בחורים בישיבה שמצטיינים בלימוד הנגלה ושבעה תלמידים שמצטיינים בלימוד החסידות.
תולדות המושג[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתחילת חודש כסלו של תשי"ט בעת יחידות שגרתית להנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית ביקש הרבי מאת הנהלת הישיבה לבחור את שבעת הקני המנורה דהיינו שבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד חלק הנגלה שבתורה ובזה הם מצטיינים ושבעה בחורים ששייכים ומתאימים יותר ללימוד בחלק החסידות שבתורה ובזה הם מצטיינים.
מייד לאחר היחידות ההנהלה בחרה את ה"קנים" הרב מרדכי מענטליק בחר את ה"קנים" בנגלה והרב יואל כהן בחר את ה"קנים" בחסידות.
שבוע לאחר היחידות ההיא להנהלת הישיבה, קרא הרבי את הבחורים הנבחרים אליו ליחידות והסביר להם את גודל הזכות שנפל בחלקם ומצד שני את גודל האחריות ובמהלך היחידות הרבי גם הסביר להם מה נדרש מהם בתור "שבעת הקנים" להשפיע בלימוד שלהם על הזולת ושאר תלמידי הישיבה,
הקנים היו מוסיפים בכל יום שעה נוספת בלימוד - הקנים בחסידות במאמרי האדמו"ר המהר"ש, והקנים בנגלה במסכתות שונות.
למחרת ההתועדות הוציא הרבי פתק להרב מרדכי מענטליק בו הוא מבקש שהבחורים שמשתתפים בענין של ה"קנים" ימסרו שיעור בפני הישיבה, ומאז נהיה מנהג ב-770 שבכל יום שישי בצהריים היה שיעור בנגלה על ידי אחד ה"קנים" בנגלה ובכל ליל שבת היה שיעור בחסידות שנמסר על ידי אחד מה"קנים" בחסידות.
לאחר שבועיים בהתועדות י"ט כסלו ביקש הרבי שכל הבחורים הנבחרים יאמרו לחיים והרבי הזכיר את שמותם. לאחר שאמרו לחיים, הרבי ביקש מהם שיתחילו ניגון, והם התחילו לנגן "ופרצת" במנגינת כי אלוקים.
הרבי גם דרש מהם לכתוב את חידושיהם ולהדפיסם בקובץ פלפולים, ואכן, יומיים לאחר הופעת הקובץ הראשון, הרבי הזכיר את העניין בהתועדות של חג השבועות תשי"ט.
הרבי רצה שמנהג שבעת הקנים יתפשט גם בישיבות אחרות ושלח מכתב בי"ב סיון להנהלת הישיבה בלוד בצירוף קובץ הפלפולים וביקש מהם לאמץ את הרעיון.
כאשר אחד מה'קנים' כתב לרבי על גבהות הלב שהוא מרגיש בעקבות כך, ביטל זאת הרבי והרבי וכתב לו שהישות באה "מהחמץ שבאדם, ולא חס ושלום מלימוד תורה ודא"ח"[1].
ה"קנים" הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בחסידות
- יהודה לייב אלעווסקי - שליח הרבי בקליבלנד, אוהיו.
- אהרון חיטריק - חבר מערכת אוצר החסידים.
- מרדכי לייב חן - מחברי הנהלת מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו.
- בצלאל יעקאבסהאן.
- ישראל חיים לאזאר - מתושבי שכונת קראון הייטס.
- אלטר שניאור זלמן ליפסקר - משלוחי הרבי בפילדלפיה.
- שמריהו רויטבלאט - משגיח בחסידות בתומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס.
- בנגלה
- יוסף ישעיה אייברהמס - ר"י בישיבה גדולה מיאמי.
- משה בוגומילסקי - חבר 'ועד רבני ליובאוויטש הכללי'.
- פרץ פייגענסאהן - יו"ר ועדת שיעורי תורה שע"י צעירי אגודת חב"ד המרכזית.
- ישראל פרידמן - ראש ישיבת תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס.
- אברהם קארף - שליח הרבי בפלורידה.
- יצחק רייטפארט - דיין בבית דין צדק בשכונת קראון הייטס.
- אברהם שם טוב - שליח הרבי לפילדלפיה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום יהודה לייב גינזבורג, אבינו מלכנו, מערכת התמים תשע"א.