שמעון בן צמח דוראן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| (12 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
|מקום פטירה=אלגי'ר | |מקום פטירה=אלגי'ר | ||
}} | }} | ||
'''רבי שמעון בן צמח דוראן''' (מוכר בכינוי '''רשב"ץ''') ([[אדר]] ה'קכ"א - ה'ר"ד) היה [[רופא]] | '''רבי שמעון בן צמח דוראן''' (מוכר בכינוי '''רשב"ץ''') ([[אדר]] ה'קכ"א - ה'ר"ד) היה רבה של אלגי'ר, [[רופא]], מחבר הספר "תשובות התשב"ץ". | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[אדר]] ה'קכ"א בעיר [[ברצלונה]] שב[[ספרד]]. בצעירותו למד אצל רבי יונה דיוסמשטרו ורבי ווידאל אפרים גירונדי. הוא נישא עם בונגודא, בת רבו רבי יונה. בשנת ה'קנ"א גורש למדינת אלגי'ר שם התיידד עם [[הריב"ש]], ואף נמנה מבית דינו. השניים [[מחלוקת|נחלקו]] מספר פעמים, לימים כתב על כך הרשב"ץ ש:"ילדות הייתה בי, והעזתי פני ברב מופלג בזקנה וחכמה". | נולד ב[[אדר]] ה'קכ"א בעיר [[ברצלונה]] שב[[ספרד]]. בצעירותו למד אצל רבי יונה דיוסמשטרו ורבי ווידאל אפרים גירונדי. הוא נישא עם בונגודא, בת רבו רבי יונה. בשנת ה'קנ"א גורש למדינת אלגי'ר שם התיידד עם [[הריב"ש]], ואף נמנה מבית דינו. השניים [[מחלוקת|נחלקו]] מספר פעמים, לימים כתב על כך הרשב"ץ ש:"ילדות הייתה בי, והעזתי פני ברב מופלג בזקנה וחכמה". | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
נפטר בשנת ה'ר"ד. נוסח מצבתו נרשם על ידי עוד בחייו, בו רמז על רצונו שבנו שלמה ימשיך את מקומו ברבנות:{{ציטוטון|הִנֵה שָׁבָה רוּחַ חַיָה, לָאֵ-ל הָיָה לָנוּ מָעוֹן, אִם גוּף נִקְבָּר זֵּכֶר נִשְׁאָר, כִּי לֹא נֶעְּדַר שֵׁם מִשִׁמְּעוֹן}}. | נפטר בשנת ה'ר"ד. נוסח מצבתו נרשם על ידי עוד בחייו, בו רמז על רצונו שבנו שלמה ימשיך את מקומו ברבנות:{{ציטוטון|הִנֵה שָׁבָה רוּחַ חַיָה, לָאֵ-ל הָיָה לָנוּ מָעוֹן, אִם גוּף נִקְבָּר זֵּכֶר נִשְׁאָר, כִּי לֹא נֶעְּדַר שֵׁם מִשִׁמְּעוֹן}}. | ||
==חיבוריו== | ==חיבוריו== | ||
[[קובץ:הרשב"ץ.jpg|250px|שמאל]] | |||
*'''התשב"ץ''' - שו"ת הלכתי, יצא בשנת ה'רצ"ח. | *'''התשב"ץ''' - שו"ת הלכתי, יצא בשנת ה'רצ"ח. | ||
*'''חידושי הרשב"ץ''' - פירוש על [[מסכת ראש השנה]] ו[[מסכת נדרים]] | *'''חידושי הרשב"ץ''' - פירוש על [[מסכת ראש השנה]] ו[[מסכת נדרים]] | ||
| שורה 25: | שורה 26: | ||
*'''אור חיים''' - ספר פילוסופי ובו פולמוס רחב עם רבי חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'" | *'''אור חיים''' - ספר פילוסופי ובו פולמוס רחב עם רבי חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'" | ||
*'''מגן אבות''' - פירוש על [[מסכת אבות]], והקדמה על מסירת ה[[קבלה]] ויחוס ה[[תנאים]] | *'''מגן אבות''' - פירוש על [[מסכת אבות]], והקדמה על מסירת ה[[קבלה]] ויחוס ה[[תנאים]] | ||
*'''זוהר הרקיע''' - פירוש על אזהרות רבי [[שלמה אבן | *'''זוהר הרקיע''' - פירוש על אזהרות רבי [[שלמה אבן גבירול]] | ||
*'''אוהב משפט''' - פירוש על [[ספר איוב]] | *'''אוהב משפט''' - פירוש על [[ספר איוב]] | ||
*'''לוית חן''' - פירוש על ה[[תורה]], בו הוא חולק על בן | *'''לוית חן''' - פירוש על ה[[תורה]], בו הוא חולק על בן דודו הרלב"ג. | ||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
[[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטטים מפסקיו עשרות פעמים בספריהם ה[[שולחן ערוך]] ו[[שו"ת צמח צדק]]. | [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מצטטים מפסקיו עשרות פעמים בספריהם ה[[שולחן ערוך]] ו[[שו"ת צמח צדק]]. [[הרבי]] ציין פעמים רבות את הנכתב בספרו "התשב"ץ" שישנה חשיבות ל[[עלייה לארץ ישראל]] רק אם ניתן להבטיח שעל ידי העליה יתווסף בקיום התורה והמצוות, ובאם לאו אין עניין בלעלות, בהקשר לטוענים על הצורך לעלות וליישב את ארץ ישראל, בהזדמנות אף התבטא הרבי בחיוך בהקשר זה ש"גם התשב"ץ היה יהודי דתי"{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1got192o7Qikcdj5nwiezNuTySvnLjtJB/view תורת מנחם, תשט"ו, חלק שלישי, התוועדות מוצאי י"ג תמוז, עמ' 189].}}. | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] סיפר שיש מסורת לפיה שבשל החביבות והשמירה של הרשב"ץ על ספריו, זכה הרשב"ץ שספרו "התשב"ץ" לעולם לא מעלה עובש. [[אדמו"ר הרש"ב]] העיד שביקר בספריות רבות בעולם ובכולם ראה שספרו של הרשב"ץ לא העלה עובש. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] סיפר שיש מסורת לפיה שבשל החביבות והשמירה של הרשב"ץ על ספריו, זכה הרשב"ץ שספרו "התשב"ץ" לעולם לא מעלה עובש. [[אדמו"ר הרש"ב]] העיד שביקר בספריות רבות בעולם ובכולם ראה שספרו של הרשב"ץ לא העלה עובש{{הערה|{{אוצר החכמה|יוסף יצחק בורובסקי|רשימות וסיפורים על רבותינו נשיאינו שפורסמו במקורות שונים|26986|בתוך "[[אהלי ליובאוויטש]]", גיליון א', עמ' 31|עמוד=27}}.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי שמעון ברבי צמח דוראן (רשב"ץ)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=24}} | *{{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי שמעון ברבי צמח דוראן (רשב"ץ)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=24}} | ||
*[https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1622 דוראן שמעון בן צמח (רשב"ץ)] באתר דעת. | *[https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1622 דוראן שמעון בן צמח (רשב"ץ)] באתר דעת. | ||
*'''[https://hebrewbooks.org/32571 זוהר הרקיע]''' - פירוש על ה'אזהרות' שכתב רבי שלמה אבן גבירול | |||
{{ראשונים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:59, 19 ביולי 2024
| שמעון בן צמח דוראן | |
|---|---|
| לידה | אדר ה'רכ"א |
| ספרד | |
| פטירה | ה'ר"ד |
| אלגי'ר | |
| מקום פעילות | ברצלונה, אלגי'ר |
רבי שמעון בן צמח דוראן (מוכר בכינוי רשב"ץ) (אדר ה'קכ"א - ה'ר"ד) היה רבה של אלגי'ר, רופא, מחבר הספר "תשובות התשב"ץ".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באדר ה'קכ"א בעיר ברצלונה שבספרד. בצעירותו למד אצל רבי יונה דיוסמשטרו ורבי ווידאל אפרים גירונדי. הוא נישא עם בונגודא, בת רבו רבי יונה. בשנת ה'קנ"א גורש למדינת אלגי'ר שם התיידד עם הריב"ש, ואף נמנה מבית דינו. השניים נחלקו מספר פעמים, לימים כתב על כך הרשב"ץ ש:"ילדות הייתה בי, והעזתי פני ברב מופלג בזקנה וחכמה".
הרביץ תורה ברבים, ונודע כדרשן גדול. היה גם בקי בחוכמת חיצוניות, ואף עסק לפרנסתו ברפואה.
לאחר פטירת הריב"ש, הוא נבחר למלא את מקומו ברבנות, וזאת לאחר שבני קהילתו התנו זאת בכך שלא יבקש מהממשלה שתאשר את רבנותו כפי שעשה קודמו בתפקיד, הריב"ש. הרשב"ץ באחד ממכתביו ציין את צערו, בכך שנאלץ לקבל שכר על עבודתו ברבנות, בשל הסכום המועט שהרוויח מעבדתו כרופא[1].
נפטר בשנת ה'ר"ד. נוסח מצבתו נרשם על ידי עוד בחייו, בו רמז על רצונו שבנו שלמה ימשיך את מקומו ברבנות:"הִנֵה שָׁבָה רוּחַ חַיָה, לָאֵ-ל הָיָה לָנוּ מָעוֹן, אִם גוּף נִקְבָּר זֵּכֶר נִשְׁאָר, כִּי לֹא נֶעְּדַר שֵׁם מִשִׁמְּעוֹן".
חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התשב"ץ - שו"ת הלכתי, יצא בשנת ה'רצ"ח.
- חידושי הרשב"ץ - פירוש על מסכת ראש השנה ומסכת נדרים
- מאמר חמץ - פסקים בהלכות פסח
- יבין שמועה - פסקים בהלכות שחיטה
- אור חיים - ספר פילוסופי ובו פולמוס רחב עם רבי חסדאי קרשקש בספרו "אור ה'"
- מגן אבות - פירוש על מסכת אבות, והקדמה על מסירת הקבלה ויחוס התנאים
- זוהר הרקיע - פירוש על אזהרות רבי שלמה אבן גבירול
- אוהב משפט - פירוש על ספר איוב
- לוית חן - פירוש על התורה, בו הוא חולק על בן דודו הרלב"ג.
אצל רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן ואדמו"ר הצמח צדק מצטטים מפסקיו עשרות פעמים בספריהם השולחן ערוך ושו"ת צמח צדק. הרבי ציין פעמים רבות את הנכתב בספרו "התשב"ץ" שישנה חשיבות לעלייה לארץ ישראל רק אם ניתן להבטיח שעל ידי העליה יתווסף בקיום התורה והמצוות, ובאם לאו אין עניין בלעלות, בהקשר לטוענים על הצורך לעלות וליישב את ארץ ישראל, בהזדמנות אף התבטא הרבי בחיוך בהקשר זה ש"גם התשב"ץ היה יהודי דתי"[2].
אדמו"ר הצמח צדק סיפר שיש מסורת לפיה שבשל החביבות והשמירה של הרשב"ץ על ספריו, זכה הרשב"ץ שספרו "התשב"ץ" לעולם לא מעלה עובש. אדמו"ר הרש"ב העיד שביקר בספריות רבות בעולם ובכולם ראה שספרו של הרשב"ץ לא העלה עובש[3].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- דוד הלחמי, רבי שמעון ברבי צמח דוראן (רשב"ץ), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- דוראן שמעון בן צמח (רשב"ץ) באתר דעת.
- זוהר הרקיע - פירוש על ה'אזהרות' שכתב רבי שלמה אבן גבירול
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
הערות שוליים
- ↑ שו"ת ח"א, סימן ר"מ ורמ"ו.
- ↑ תורת מנחם, תשט"ו, חלק שלישי, התוועדות מוצאי י"ג תמוז, עמ' 189.
- ↑ יוסף יצחק בורובסקי, רשימות וסיפורים על רבותינו נשיאינו שפורסמו במקורות שונים, בתוך "אהלי ליובאוויטש", גיליון א', עמ' 31, באתר אוצר החכמה.