מסכת עירובין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
 
(33 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/סדר מועד#מסכת עירובין]]
[[קובץ:עירוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עמודי עירוב בירושלים]]
 
'''מסכת עירובין''' היא המסכת השנייה ב[[סדר מועד]], שהוא הסדר השני בשישה סדרי [[משנה]]. פ[[ירושה]] העברי של המילה "עירובין", הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם. (כמו מצוות כלאיים) נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (= נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.
 
==עירוב חצרות==
 
[[עירוב חצרות]] היא תקנה שתיקנו חכמים בהלכות ערובין, המאפשרת טלטול (הוצאת חפצים) בהיתר בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה וזאת על ידי יצירת שותפות כלשהיא בין הדיירים.
 
ב[[ארץ הקודש]] נפוץ העירוב ומסביב לערים וישובים רבים ישנו עירוב.
 
בחו"ל מפני סיבות שונות יש קושי בהקמת עירוב.
 
ב[[ניו יורק]] היו ניסיונות להקמת עירוב והרבי היה מעורב בזה{{הערה|ראה [[שבועון בית משיח]] 1433, במדור אגרות בפרסום ראשון}}. אך ידוע שלאחר הפולמוסים שנידונו, הרבי סירב להקמת עירוב ב[[קראון הייטס]].
 
בשנות הפ' היו שהקימו עירוב בקראון הייטס ורבנים אסרו זאת.
 
=== ביאורי הרבי ===
 
*'''יח ב.''' נתקללה בבל נתקללה שכניה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=23&hilite=d462fb56-57a6-4be0-9401-0af3d4c39a83 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 11 (עמ' 23)]
 
*'''מג ב.''' מובטח להן לישראל שאין [[אליהו]] בא לא [[ערב שבת|בערבי שבתות]] ולא בערבי ימים טובים. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&hilite=c9b6e6c5-c620-444c-9da6-678a72e94685&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA+%D7%97%D7%9C%D7%94&pgnum=67 [שיחות קודש [[תש"מ]] חלק א' עמ' כ"ד (עמ' 67)]
 
*'''נב ב.''' מי שהחשיך חוץ לתחום אפילו [[אמה]] אחת. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&hilite=f855bb85-cb75-413d-bef2-f547bb8fed33&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=120 לקוטי שיחות חל"א עמ' 108 (עמ' 120)]
 
*'''נג א.''' [[רב (אמורא)|רב]] ו[[שמואל]] חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזרותיו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=5a92c091-5830-479c-b74d-b70b4a424eb3&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=16 לקוטי שיחות חט"ס עמ' 1 (עמ' 16)]
 
*'''סד ב.''' [[רש"י]] ד"ה פותחין בחרטה. צריך החכם לפתוח פתח לשואל. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=199 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)]
 
*'''עג א.''' במאירי, בנידון [[סוכה]] מערבת עירובי חצרות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=241 תורת מנחם חל"ד [[תשכ"ב]] חלק ג' עמ' 214 (241)]
 
*'''סוף המסכת.''' מי שהחשיך חוץ לתחום כו'. ביאור המחלוקת. [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/31/5/3/108&search=%d7%91%d7%91%d7%9c%d7%99 לקוטי שיחות חל"א שיחה ג' לפ' יתרו עמ' 108].
 
*[[ירושלמי]] סוף עירובין. צבת בצבת עשויה... אף שבתות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&hilite=f855bb85-cb75-413d-bef2-f547bb8fed33&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=118 לקוטי שיחות חל"א עמ' 106 (עמ' 118)]
 
*הערות בהלכות עירובין. (גדר ים ונהר, העירוב ב[[מנהטן]], ועוד.) [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15903&hilite=f855bb85-cb75-413d-bef2-f547bb8fed33&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=259 לקוטי שיחות חל"א עמ' 248 (עמ' 259)]
 
=== ביאורי נשיאי חב"ד ===
{{צצ|131|עמודים=ס"ב-128}}
 
==בתורת החסידות==
{{ערך מורחב|ערך=[[עירוב רשויות (תחומים, חצירות)]]}}
{{פסקה חסרה}}
 
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=2&format=pdf מסכת עירובין] {{הב}}
{{הערות שוליים}}
{{שס}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה אחרונה מ־11:01, 7 בנובמבר 2024

עמודי עירוב בירושלים

מסכת עירובין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. פירושה העברי של המילה "עירובין", הוא כלאיים (תרגומה הארמי של המילה כלאים בתורה הוא עירובין) היינו עירוב שני תחומים שיש להבדילם. (כמו מצוות כלאיים) נושא המסכת הוא איסורי רשויות השבת, בעיקר איסורי דרבנן של טלטול (= נשיאת חפצים) בין רשויות יחיד שונות, ותקנות חכמים עירוב חצירות ושיתוף מבואות שהם מעשים סמליים המשתפים ומערבים את כל היחידים המתגוררים באזור המגורים, והופכים אותם לבני רשות אחת, שלהם מותר לטלטל.

עירוב חצרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

עירוב חצרות היא תקנה שתיקנו חכמים בהלכות ערובין, המאפשרת טלטול (הוצאת חפצים) בהיתר בשבת בין רשויות היחיד פרטיות או משותפות שנמצאות בבעלות שונה וזאת על ידי יצירת שותפות כלשהיא בין הדיירים.

בארץ הקודש נפוץ העירוב ומסביב לערים וישובים רבים ישנו עירוב.

בחו"ל מפני סיבות שונות יש קושי בהקמת עירוב.

בניו יורק היו ניסיונות להקמת עירוב והרבי היה מעורב בזה[1]. אך ידוע שלאחר הפולמוסים שנידונו, הרבי סירב להקמת עירוב בקראון הייטס.

בשנות הפ' היו שהקימו עירוב בקראון הייטס ורבנים אסרו זאת.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ביאורי נשיאי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

בתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – עירוב רשויות (תחומים, חצירות)
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ראה שבועון בית משיח 1433, במדור אגרות בפרסום ראשון