י"ז באדר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
*[[תרפ"ט]] - הרב [[יצחק שלמה פבזנר]], מחסידי חב"ד בשכונת בית וגן ב[[ירושלים]]. | *[[תרפ"ט]] - הרב [[יצחק שלמה פבזנר]], מחסידי חב"ד בשכונת בית וגן ב[[ירושלים]]. | ||
*[[תשי"ט]] (אדר ראשון) - הרב [[הרצל כהן]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] ורב בשירות בתי הסוהר. | *[[תשי"ט]] (אדר ראשון) - הרב [[הרצל כהן]], מחסידי חב"ד ב[[כפר חב"ד]] ורב בשירות בתי הסוהר. | ||
*[[תשמ"ג]] - הרב [[ברוך לבנוני]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים טבריה]]. | |||
===[[פטירה|נפטרו]]=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
*[[תרל"ט]] - הרב [[אורי אורנשטיין]], מנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. | *[[תרל"ט]] - הרב [[אורי אורנשטיין]], מנהל [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
*[[תרס"ה]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[דובער פרדקין]], מראשי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. | *[[תרס"ה]] {{הבהרה|אדר א' או ב'?}} - הרב [[דובער פרדקין]], מראשי [[כולל חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
*[[תרצ"ח]] (אדר ראשון) - הרב [[נתן קוק]], חסיד שמסר את נפשו בפועל ממש עבור שמירת הגחלת היהודית בברית המועצות. | |||
*[[תשמ"ה]] - הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רבה של שכונת [[קראון הייטס]]. | *[[תשמ"ה]] - הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], רבה של שכונת [[קראון הייטס]]. | ||
*[[תשמ"ו]] - הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]], [[רב]] [[צבא]]י. | *[[תשמ"ו]] - הרב [[יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד]], [[רב]] [[צבא]]י. | ||
גרסה אחרונה מ־10:59, 13 בפברואר 2022
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
| יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
| כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
|
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר | |||||||||
- הבהרה: ערך זה עוסק גם בי"ז באדר א' וגם בי"ז באדר ב'
י"ז באדר הוא היום השבעה עשר בחודש אדר.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרמ"ג - נפטר הרב שמעון סופר, בנו של החתם סופר.
- תשס"ה (אדר שני) - רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר, מחבר הספר "אמרי מנחם", נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרפ"ט - הרב יצחק שלמה פבזנר, מחסידי חב"ד בשכונת בית וגן בירושלים.
- תשי"ט (אדר ראשון) - הרב הרצל כהן, מחסידי חב"ד בכפר חב"ד ורב בשירות בתי הסוהר.
- תשמ"ג - הרב ברוך לבנוני - ראש ישיבת תומכי תמימים טבריה.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תרל"ט - הרב אורי אורנשטיין, מנהל כולל חב"ד בארץ הקודש.
- תרס"ה [דרושה הבהרה] - הרב דובער פרדקין, מראשי כולל חב"ד בארץ הקודש.
- תרצ"ח (אדר ראשון) - הרב נתן קוק, חסיד שמסר את נפשו בפועל ממש עבור שמירת הגחלת היהודית בברית המועצות.
- תשמ"ה - הרב זלמן שמעון דבורקין, רבה של שכונת קראון הייטס.
- תשמ"ו - הרב יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד, רב צבאי.
| הפתגם היומי - י"ז באדר א' - מלוח היום יום |
|---|
| א סך יאהרען נאך פאר פעטערבורג (המאסר שם בשנת תקנ"ט), איז דער אלטער רבי אמאל ארויס צום עולם און האט געזאגט: אין גן עדן דערהערט מען די טייערקייט פון עולם הזה. לא מיבעי מלאכי השרת, אפילו נאצלים הראשונים וואלטען אלץ אוועקגעגעבען פאר א "אמן יהא שמיה רבא" פון א אידען, אז ער זאגט בכל כחו כפירושו בכל כוונתו, היינו ער איז אינגאנצען אין דעם.
דאס איז געווען דער גאנצער מאמר, און ער האט געפועלט אזא התלהבות והתלהטות בא די הערער, אז א גאנץ יאהר האט מען געזאגט איש"ר מיט א ברען. תרגום מאידיש: הרבה שנים קודם פטרבורג (המאסר שם בשנת תקנ"ט), יצא פעם אדמו"ר הזקן לציבור ואמר: בגן עדן מרגישים ("דערהערט מען") את היוקר של עולם הזה. לא מיבעי מלאכי השרת, אפילו נאצלים הראשונים היו מוסרים הכל עבור "אמן יהא שמיה רבא" של יהודי, כשהוא אומרה בכל כוחו כפירושו בכל כוונתו, היינו - הוא לגמרי בתוך זה. זה היה כל המאמר, והוא פעל כזו התלהבות והתלהטות אצל השומעים, ששנה שלמה אמרו "אמן יהא שמיה רבא" בהתלהטות. |
| הפתגם היומי - י"ז באדר ב' - מלוח היום יום |
|---|
| באמירת תהלים (פז. ז) אומרים "כל מעיני" הכ"ף בקמץ, בסדר ברכת המזון - הכ"ף בחולם. |